צומת דרכים, ללמוד או לא.?

[ביולוג ירושלמי]

מצד אחד אני חושב לעצמי האם לימודים יגרמו לי להתפתח (חברים,ידע) מצד שני הרבה שואלים אותי מה זה יתן לך?

אנסה לעזור לך בתשובה שלא הצלחתי לקרוא כאן...
תנאי מקדים: עזוב את העלות של התואר עצמו.
למה? כי זה חשוב להמשך התשובה שלי.
כלומר - 4 שנות לימוד לתואר ראשון (לקחתי שנה אחת אקסטרה), 10K שכר לימוד לשנה בלי הוצאות נלוות כמו מגורים (מעונות או שכר דירה), מחייה והוצאות (אוכל, ישראכרט, ביטוחים וכו'), חומרים ללימודים וסמים קלים.
את הסכום הזה תכפיל שרירותית ב- 2 כי ככה אמרתי וכי ככה זה פחות או יותר עובד.
שחרר.
אתה לא תצליח מאיפה שאתה עומד כרגע להחליט האם כדאי לך להשקיע בסביבות ה- 100K לתואר ראשון במהלך 4 שנות התואר.
תפסיק לפחד!!! - יש מלגות (או שאין), עובדים תוך כדי ומרוויחים כמה גרושים שמכבים את השריפות (או שלא), נעזרים בהורים (אם יש להם לעזור), לוקחים הלוואה (אם אפשר), נכנסים למינוס מעיק ולוחץ שנסחב אחריך כמו תינוק תלותי למשך כמה שנים... העולם לא כזה מפחיד, אבל הוא כן כזה נורא.

האוניברסיטה (או מכללה) לאדם חברתי, עירני, סקרן, חקרן, חפרן, מודע, חברותי, חברמ'ני, כיפי, שמחפש "לחיות", לצאת, לבלות, להכיר אנשים, לשוחח, להרחיב תחומי דעת ואופקים, להתערבב עם אוכלוסיה שהוא לא מכיר ולא הייתה לו אליה גישה (בני פריפריה, בני ערים גדולות, ערבים, דרוזים, נשים, עניים, אינטיליגנטים, לא אינטיליגנטים, גייז, ג'נדרקווירס, מבוגרים, דוקטורים, חוקרים, חנונים וגיקים, ערסים אינטיליגנטיים, סתם עמך וכו'), מישהו שמחפש לשנות מקום ולגוון את החיים שלו - היא אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לך בחיים.
האם אתה מוכן לחיות את החיים ולאפשר לעצמך?...
אני לפחות באופן אישי מאוד פגשתי בה חברים לחיים (יותר מהחברים של הבית "שנתקעו במקום" ונשארו בדיוק כמו שאני זוכר אותם עד שהם משעממים אותי כיום), פגשתי בה בנות זוג ושידוכים רבים ללילות קרים ומלאי שלג, הכרתי מקומות, חו"לניקים, אנשים משכילים ונבונים וחכמים שלעולם לא אגיע לרמתם.
הכרתי, רקדתי, חוויתי, הלכתי, עשיתי, למדתי וחקרתי חוויות שחברים שלי מהבית וכל מי שלא למד יכול רק לחלום עליהם.
אתה מכוון כסף או מכוון חוויות?
מי אתה בכלל?
החיים כרגע, בגיל 24, הם הרבה יותר מסך כל מה שתרוויח עד גיל 30 או מה שתצליח לאגור עד אז.
אם חשובה לך ההתפתחות האישית שלך, במיוחד אם אתה מהפריפריה כמוני, צא מהבועה ולך ללמוד כמה שיותר רחוק מאיפה שאתה גר.
זה יהיה קשה, מאתגר ולפעמים לא נעים... אבל אתה תחווה כל כך הרבה ותשאיר אבק חיים לחברים שלך שנשארו בעיר ונתקעו שם (מצד שני להם יהיה הרבה יותר כסף בשנים הראשונות שלאחר התואר ואולי יותר כסף גם לא בשנים הראשונות של אחרי התואר שלך).
אולי לעולם לא תשלים את הפער בין אלו שנשארו עוד 4 שנים לחיות ולעבוד בזמן שאתה הלכת וניסית לשפר את גורלך.
אתה מכוון כסף או מכוון חוויות?
מי אתה בכלל?
המוח שלך יתפתח. הדעת שלך תתפתח. השכל שלך יתפתח. הכל כמובן בתנאי שתרצה לפתח אותו ולא תגיע "לעשות תואר".

שא ברכה.

 

[matan1070]

"אבל תגיעי מהר יותר" הוסיף החתול, "עם תואר אקדמי".

זה היה כזה שנון ומפתיע שהייתי חייב לצטט

 

[זיוון]

אנסה לעזור לך בתשובה שלא הצלחתי לקרוא כאן...
תנאי מקדים: עזוב את העלות של התואר עצמו.
למה? כי זה חשוב להמשך התשובה שלי.
כלומר - 4 שנות לימוד לתואר ראשון (לקחתי שנה אחת אקסטרה), 10K שכר לימוד לשנה בלי הוצאות נלוות כמו מגורים (מעונות או שכר דירה), מחייה והוצאות (אוכל, ישראכרט, ביטוחים וכו'), חומרים ללימודים וסמים קלים.
את הסכום הזה תכפיל שרירותית ב- 2 כי ככה אמרתי וכי ככה זה פחות או יותר עובד.
שחרר.
אתה לא תצליח מאיפה שאתה עומד כרגע להחליט האם כדאי לך להשקיע בסביבות ה- 100K לתואר ראשון במהלך 4 שנות התואר.
תפסיק לפחד!!! - יש מלגות (או שאין), עובדים תוך כדי ומרוויחים כמה גרושים שמכבים את השריפות (או שלא), נעזרים בהורים (אם יש להם לעזור), לוקחים הלוואה (אם אפשר), נכנסים למינוס מעיק ולוחץ שנסחב אחריך כמו תינוק תלותי למשך כמה שנים... העולם לא כזה מפחיד, אבל הוא כן כזה נורא.

האוניברסיטה (או מכללה) לאדם חברתי, עירני, סקרן, חקרן, חפרן, מודע, חברותי, חברמ'ני, כיפי, שמחפש "לחיות", לצאת, לבלות, להכיר אנשים, לשוחח, להרחיב תחומי דעת ואופקים, להתערבב עם אוכלוסיה שהוא לא מכיר ולא הייתה לו אליה גישה (בני פריפריה, בני ערים גדולות, ערבים, דרוזים, נשים, עניים, אינטיליגנטים, לא אינטיליגנטים, גייז, ג'נדרקווירס, מבוגרים, דוקטורים, חוקרים, חנונים וגיקים, ערסים אינטיליגנטיים, סתם עמך וכו'), מישהו שמחפש לשנות מקום ולגוון את החיים שלו - היא אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לך בחיים.
האם אתה מוכן לחיות את החיים ולאפשר לעצמך?...
אני לפחות באופן אישי מאוד פגשתי בה חברים לחיים (יותר מהחברים של הבית "שנתקעו במקום" ונשארו בדיוק כמו שאני זוכר אותם עד שהם משעממים אותי כיום), פגשתי בה בנות זוג ושידוכים רבים ללילות קרים ומלאי שלג, הכרתי מקומות, חו"לניקים, אנשים משכילים ונבונים וחכמים שלעולם לא אגיע לרמתם.
הכרתי, רקדתי, חוויתי, הלכתי, עשיתי, למדתי וחקרתי חוויות שחברים שלי מהבית וכל מי שלא למד יכול רק לחלום עליהם.
אתה מכוון כסף או מכוון חוויות?
מי אתה בכלל?
החיים כרגע, בגיל 24, הם הרבה יותר מסך כל מה שתרוויח עד גיל 30 או מה שתצליח לאגור עד אז.
אם חשובה לך ההתפתחות האישית שלך, במיוחד אם אתה מהפריפריה כמוני, צא מהבועה ולך ללמוד כמה שיותר רחוק מאיפה שאתה גר.
זה יהיה קשה, מאתגר ולפעמים לא נעים... אבל אתה תחווה כל כך הרבה ותשאיר אבק חיים לחברים שלך שנשארו בעיר ונתקעו שם (מצד שני להם יהיה הרבה יותר כסף בשנים הראשונות שלאחר התואר ואולי יותר כסף גם לא בשנים הראשונות של אחרי התואר שלך).
אולי לעולם לא תשלים את הפער בין אלו שנשארו עוד 4 שנים לחיות ולעבוד בזמן שאתה הלכת וניסית לשפר את גורלך.
אתה מכוון כסף או מכוון חוויות?
מי אתה בכלל?
המוח שלך יתפתח. הדעת שלך תתפתח. השכל שלך יתפתח. הכל כמובן בתנאי שתרצה לפתח אותו ולא תגיע "לעשות תואר".

שא ברכה.

וואי, ראיתי את התגובה רק עכשיו, תודה תודה מעדכן שכבר נירשמתי ללימודים(בפריפריה, קלעת בול) מרגיש לי יותר נח להישאר בסביבת משפחתי וחבריי מאמין שזה יפתח אותי לא פחות, אתה צודק לקח לי זמן לעשות את הסוויץ בראש ולהבין שהחיים הם לא רק שיקול כלכלי אלא אוסף של חוויות מעצבות ומבגרות וזאת תהיה אחת החוויות העוצמתיות שבהן, תודה רבה על הפוש ועל התגובה החזקה הזאת ..!

 

[אחד שלא יודע]

הייתי בדילמה זהה.
התחום שעניין אותי - ביולגיה (או ביוטכנולוגיה) מכניס משכורת די נמוכה ובכדי להכנס לתחום יש צורך בתואר שני.

לאחר השחרור עבדתי בשכר נמוך(חבריי המלצרים עשו יותר ממני) בתחום בו עסקתי בצבא, עם השנים הצלחתי להשתפר ולהתברג בתפקידים "מאתגרים" יותר.
בשנים הללו הבנתי שאם אעזוב את העבודה ואלך ללמוד "תואר" זה בעצם יעצור את ההתקדמות שלי. אם לא אעבוד בשנים שאלמד אני גם מונע מעצמי הכנסה, גם מפסיד כסף( מחייה, שכר לימוד, שיעורים פרטיים, קורסים חוזרים וכו').

לכן ויתרתי על ה"יוקרה" של תואר מאונברסטיה ובחרתי במסלול לימודי ערב במכללה.
מכללה קלה יותר מאוניברסטיה אבל תראה לי סטודנטים בבן גוריון שעושים 5 קורסים בסמסטר ועובדים משרה מלאה.


ההפסד העיקרי שלי זה כל עניין החיים הסטודנטיאליים (מסיבות, בחורות וכו') אבל זה מה יש.

 

[ת.אוקהם]

ההפסד העיקרי שלי זה כל עניין החיים הסטודנטיאליים (מסיבות, בחורות וכו') אבל זה מה יש.

הפסד פוטנציאלי נוסף הוא שלא תוכל להתקבל לתואר שני בביולוגיה בחלק מהמקומות (במידה ותרצה) בגלל שלמדת במכללה.
בדיוק כמו שאתה מודע לכך שהלימודים במכללה קלים יותר, כך גם המעסיקים העתידיים שלך (או המנחים באוניברסיטה) מודעים לזה.

 

[אחד שלא יודע]

הפסד פוטנציאלי נוסף הוא שלא תוכל להתקבל לתואר שני בביולוגיה בחלק מהמקומות (במידה ותרצה) בגלל שלמדת במכללה.
בדיוק כמו שאתה מודע לכך שהלימודים במכללה קלים יותר, כך גם המעסיקים העתידיים שלך (או המנחים באוניברסיטה) מודעים לזה.

אני לא לומד ביולוגיה.
אני עושה את התואר בעיקר בשביל עצמי, אני לא צריך אותו בשביל להתקדם.
למה לדבר על תואר שני כשעוד אין לו תואר ראשון?
אם אתה כבר לוקח את ה"עתיד" כשיקול אז ללמוד כלכלה(כמו שהוא כתב) זו לא ההחלטה הכלכלית הכי נכונה.

 

[ת.אוקהם]

אני לא לומד ביולוגיה.
אני עושה את התואר בעיקר בשביל עצמיו, אני לא צריך אותו בשביל להתקדם.

אז למה לא ללמוד לבד מהאינטרנט? למה צריך בכלל את חתיכת הנייר הזו?

 

[אחד שלא יודע]

אז למה לא ללמוד לבד מהאינטרנט? למה צריך בכלל את חתיכת הנייר הזו?

אני לא צריך אותה, מעסיק עתידי מסוים אולי יצטרך כי הוא מגייס לפי קריטרויונים מיושנים.

 

[ת.אוקהם]

אני לא צריך אותה, מעסיק עתידי מסוים אולי יצטרך כי הוא מגייס לפי קריטרויונים מיושנים.

אם אתה בונה על זה שמעסיק עתידי יראה את התואר הזה ויתרשם ממנו אז חלק מהמחיר שאתה משלם זה שמעסיקים מתרשמים פחות מתואר ממכללה מאשר מאוניברסיטה.

למען הסר ספק, אין לי שום דבר נגד מכללות, בסהכ רוצה להבהיר שאין מתנות חינם בחיים.

 

[ביולוג ירושלמי]

וואי, ראיתי את התגובה רק עכשיו, תודה תודה מעדכן שכבר נירשמתי ללימודים(בפריפריה, קלעת בול) מרגיש לי יותר נח להישאר בסביבת משפחתי וחבריי מאמין שזה יפתח אותי לא פחות, אתה צודק לקח לי זמן לעשות את הסוויץ בראש ולהבין שהחיים הם לא רק שיקול כלכלי אלא אוסף של חוויות מעצבות ומבגרות וזאת תהיה אחת החוויות העוצמתיות שבהן, תודה רבה על הפוש ועל התגובה החזקה הזאת ..!

תתחדש
תזכור שחוויות/מודעות/דעת וכו' - זה לא קופץ עליך אם לא תבקש ותתאמץ לכבוד זה ותחפש את זה.
מקווה שהדרך החדשה שבחרת בה תהיה מעניינת ומסקרנת ומלמדת וחווייתית.

לטובה ולרעה - יהיה מחיר לבחירה שלך במכללה לעומת עוניברסיטה (מכללות בהכללה גסה, ומנסיוני האישי בחקירה של בוגרי מכללות מספקות פחות חוויות מעצבות מאשר עוניברסיטאות כי תלמידי מכללות הרבה יותר "באים לעשות תואר" מאשר תלמידי עוניברסיטאות... שוב, הכללה גסה מאוד).
לטובה ולרעה - יהיה מחיר גם לבחירה שלך ללמוד קרוב לסביבה בה גדלת ונולדת ונוח לך בה (אולי גם להמשיך לגור אצל ההורים וכו'), מאשר לברוח מהסביבה הזו ולאתגר את עצמך מחוץ לאיזור הנוחות שלך (תוך הסבת סבל מסויים וקושי התחלתי ניכר).

עוד עצה שלי:
1. קח דף נייר (עכשיו!). רשום עליו את המטרות הברורות או היעדים שאתה מקווה להשיג בדרך החדשה שלך.
משפט אחד קצר ותמציתי. מטרות ברורות.
תרשום עליו תאריך ותקפל ותשים במקום מוסתר... חזור אליו עוד מספר שנים ותופתע

2. קח מאמר אחד מהתחום אותו אתה מתעתד ללמוד. מאמר מקצועי.
שב ותנסה לקרוא אותו תוך כדי שאתה בוודאות לא תדע את ה"שפה" ולא תבין כלום.
תתעקש לקרוא עד הסוף ואל תנסה להבין יותר מדי. פשוט תראה עד כמה אתה לא מבין ולא שולט בתחום.
חזור אליו בעוד שנה ותראה איך התקדמת בללמוד את השפה של התחום שלך.
זה תרגיל סופר מהנה.

בהצלחה!

 

[אחד שלא יודע]

אם אתה בונה על זה שמעסיק עתידי יראה את התואר הזה ויתרשם ממנו אז חלק מהמחיר שאתה משלם זה שמעסיקים מתרשמים פחות מתואר ממכללה מאשר מאוניברסיטה.

למען הסר ספק, אין לי שום דבר נגד מכללות, בסהכ רוצה להבהיר שאין מתנות חינם בחיים.

פספת את הנקודה...

 

[ת.אוקהם]

פספת את הנקודה...

למיטב הבנתי לא אני זה שפספס אבל בכל מקרה אפשר לעצור פה.