עד לאיזו רזולוציה לרדת במעקב הוצאות?

[אנא-אל]

למשל אפשר לעקוב אחרי "מזון" באופן כללי, ואפשר לרדת לרזולוציות קטנות כמו כמה מוציאים בשנה על חלב, ממתקים וכד'..
אני לא יודעת עד לאן לרדת כי גם במזון יש דברים הכרחיים ודברים פחות שאולי מעקב יכול לעזור לצמצם.
מקווה שהשאלה מובנת,
תודה

 

[Yevgeny]

@אנא-אל השאלה היא מה ההחלטות שהמידע יכול לעזור לך לקבל, ולפי זה - האם זה שווה את המאמץ הנוסף לנהל פירוט רב יותר.

אני למשל - רושם את כל ההוצאות בסופר ביחד, וזה הולך תחת סעיף המזון (למרות שלפעמים אני קונה בסופר עוד דברים ומן הסתם גם אין לי פירוט מדויק של איזה אוכל קניתי). זה נותן לי מעקב כללי של מה הוצאות המזון שלי, מאפשר לנהל ציפיות לגבי העתיד, ואם משום מה חשבתי שהן גבוההות מדי - גורם לי לחשוב עליהן קצת יותר בהקפדה בחודשים הבאים. זה גם דרך המעקב הפשוטה ביותר - כי אני עושה את זה פעם בכמה חודשים, בדיעבד, ע"י שליפה של דוח חיובים מכל כרטיסי האשראי שלי - בלי צורך לרשום את ההוצאות שלי ידנית ביומיום.

אם אני רוצה כן לחשוב על איך אני מתייעל ברמת הוצאות המזון שלי - אני עושה את זה פרטנית (כמה/איפה/באיזה מחיר אני רוכש בשר נגיד, או פריטים יקרים אחרים, ואיפה אפשר להתייעל) בלי התייחסות למעקב ההוצאות הכללי.

בשביל מטרות אחרות שאולי את מציבה לעצמך - יכול להיות שמעקב פרטני יכול להיות מועיל יותר. אגב זו לא בהכרח חייבת להיות מטרה של דיווח וניתוח בדיעבד מדויקים יותר, אלא אולי גם משהו פסיכולוגי יותר - יש אנשים שעצם הצורך לעקוב ולרשום את ההוצאות שלהם גורם להם לחשוב פעמיים על מה הם רוכשים ולמה ואולי מצמצם הוצאות ספונטניות או יקרות ולא נחוצות כאלו ואחרות.

 

[YPV]

מעקב הוצאות צופה עבר לרוב מאוד לא נוח ומתסכל. את מסתכלת על פירוט האשראי/בנק והכל נראה נחוץ מצד אחד ומצד שני לא ברור כיצד הצטבר לסכום כה גבוה. וגם התובנה שקנית חלב 3% ב 7 ש"ח, לא עוזרת לך הרבה בהבנת המצב הכלכלי שלך.

תנסי לקבוע תקציב צופה פני עתיד. כלומר לרשום בצד את כל ההוצאות שאת חושבת שיהיו לך חודש הבא. ותשווי בחודש הבא להוצאות בפועל.

לרוב תגלי דבר "מדהים". לצד הוצאות ש"ניחשת" נכון (דוגמת שכירות, ביטוח, אינטרנט, מזון, מסעדות וכו') יהיו לך הרבה הוצאות שבדיעבד יראו לך הכרחיות אבל מראש בכלל לא נראו לך חשובות או שבכלל לא זכרת/חשבת שיהיו לך. וגם יהיה פער לא קטן בין מה שחשבת שאת צריכה/רוצה להוציא לעומת מה שהוצאת בפועל – לדוגמה חשבת שאת מוציאה על מזון 1,000 ש"ח ובפועל הוצאת 2,500 ש"ח). תגלי גם הוצאות קבועות חשובות ששכחת מהן בכלל. לדוגמה ועד הבית או ביטוח קופת חולים.

על סמך התובנות האלה, תנסי "לנחש" הוצאות של חודש הבא. אחרי מספר חזרות תתפלאי לגלות שאת משתפרת בחיזוי הוצאות עתידיות, ואז תוכלי לרדת ברזולוציה ולנסות "לנחש" הוצאות בקטגוריה מסוימת, דוגמת מזון או בילויים. בשלב מסוים לא תצטרכי מעקב וכל קנייה לא מתוכננת או מוצר בעלות גבוהה, פשוט יקפצו לך מול העיניים בזמן אמת...

 

[קפה שחור]

כי גם במזון יש דברים הכרחיים ודברים פחות שאולי מעקב יכול לעזור לצמצם.

האם בסוף היום\חודש את שבעה?
האם יש מוצרים שנזרקים?
האם יש מוצר שקנית וצרכת רק בגלל שהוא עמד להזרק\להתקלקל?
האם את משווה "סלי קניות" בין המקומות השונים?
יתכן שתוכלי להפריד את הרכישות למקומות שונים כגון: "שוק" - ירקות ופירות, "קצביה" - בשרים, "מחסן" - קשות, שימורים, "סופר" - מזון כללי, "מכולת" - מזון יומיומי (כמו מוצרי הפיקוח)

 

[אנא-אל]

אני אתן לזה כמה חודשים של מעקב כללי (כל האוכל תחת מזון) ואחרי שאקבל מושג כללי כמה מוציאים על מזון אחשב מחדש איך לעקוב אם זה יראה לי גבוהה מדי.

 

[ארגמן]

את יכולה בקלות יחסית לתעד את ההוצאות לפי סוג החנויות:
1. סופר
2. חנות ירקות / פירות
2. מכולת או סופר שכונתי
3. מאפייה או חנות פיצוחים
4. אחר
זה יכול לתת לך כיוון כללי לגבי איפה ניתן לצמצם.