עד כמה השקעות באמת ״תורמות״ לנו?

[אריקו]

אבל אל תשכח עוד כמה תמורות שמתחוללות לאט לאט או מהר מהר בין הדורות. אחוז הבלעות על דירה בארץ יורד בשנים האחרונות. יתכן שנגיע לנקודה שהאחוז הזה ירד ממש מהר, ויתכן שגם נגיע לעוד נקודה שהאחוז הזה יעלה מחדש כי הדירות יהיו זולות ואף ישנו את צורתן הקלאסית ואופן השימוש בתוכלה של

תוכל להסביר מה התכוונת ?

 

[אריקו]

כי יש להם משכנתא שמכבידה עליהם והם עם החזר הרבה יותר גבוהה מ 1500 בחודש

דווקא לרוב הבני 50 אין משכנתא ואם כן אז נמוכה
לפני 25 שנה שיעור המימון שלקחו על משכנתא אם אני זוכר טוב עמד על ממוצע אולי של 40% וכבר עבר מאז הרבה שנים

 

[אקראי]

אתה כל-כך צעיר שזה מכמיר לב...
מה אנשים בגיל 70 עושים עם כסף? מחתנים ילדים, עוזרים להם בהון עצמי לדירות, דואגים גם לדור השלישי, יוצאים לחופשות וטיולים ועוד ועוד.
אם בגילך הצעיר אתה כבר מדמיין משפחה וילדים, אז צריך להבין שלרוב יש המשך מימון גם לאחר סיום ביה"ס.

ברור, אבל זה כבר פחות "ליהנות" מהכסף. זה כבר בבחינת "nice to have". משפחה זה משפחה, אבל את עצמי אני עדיין אוהב קצת יותר.

לפני 15 שנה כשהייתי בגילך, 2m הרגיש כסכום בלתי נתפס. כמו שכשההורים שלי היו בגילי, 100,000 נחשב משהו מטהורי לחלוטין משנה חיים.
לכן אני מקבל את הטענה שלך ש-2m מרגיש "עלוב" לכמה צעירים. כי אינפלציה.

רק הערה: החישוב הזה הוא אחרי אינפלציה. זה חישוב שמרני של 6%. לכאורה הסכום יהיה גבוה יותר, אך בפועל יכולת הקנייה תהיה של 2 מיליון ש"ח כיום. אגב יכול להיות שהוא יהיה גבוה יותר, 6% זו השערה שמרנית. אולי זה יהיה גם 7% או אפילו 8% אחרי אינפלציה. אני מעדיף לקוות לממוצע ולסביר.

כי יש להם משכנתא שמכבידה עליהם והם עם החזר הרבה יותר גבוהה מ 1500 בחודש

הבנתי את הקטע. אולי בסוף נישאר כביכול עם אותו סכום, אבל הם עבדו קשה הרבה יותר כדי להגיע אליו.

 

[Homer]

אני מבין את הנקודה שאתה מעלה. לפני 25 שנה, כשרק התחלתי לחסוך ולהשקיע, היו מעט מאוד אופציות להשקעה, ועוד פחות מקורות מידע, ורובם היו עם אותן עיצות כמו "אל תשתה קפה בחוץ ותוכל לחסוך 200 שח בחודש". ואני זוכר שחשבתי לעצמי אז, 200 שח בחודש לא ישלחו את הילדים שלי להרווארד, עדיף לשתות קפה".
המצב היום הרבה יותר טוב, יש לך אופציות להשקיע בעלויות נמוכות, במוצרים משתלמים ולהתחיל בגיל צעיר.
אין לך מה להפסיד

 

[צעיר מידי ומשקיע]

דווקא לרוב הבני 50 אין משכנתא ואם כן אז נמוכה
לפני 25 שנה שיעור המימון שלקחו על משכנתא אם אני זוכר טוב עמד על ממוצע אולי של 40% וכבר עבר מאז הרבה שנים

יש / היה
הפואנטה שלי זה שהוא מחשב לפי חיסכון של 1500 בחודש, ומגיע לסדר גודל של 2 מיליון, ואז טוען שלרוב האנשים בגיל הזה יש דירה עם ערך גבוה יותר מ 2 מיליון. הוא שכח להתייחס לעובדה שההוזר החודשי שלהם היה הרבה יותר גבוהה מ 1500 ולכן השווי גבוהה יותר.

 

[$$$ טראמפ $$$]

אנוכי ברנש צעיר, בקרוב פרגית בת 20. מושקעים אצלי כ־₪80,000. יש לי תיק השקעות וגם חיסכון לכל ילד שאוציא אותו בעוד שנה וחצי (כשאהיה בן 21 בשביל המענק מהביטוח הלאומי). צפיתי בכתבה של כאן 11 על פרישה מוקדמת. בכנות, אין לי יותר מדי עניין בפרישה מוקדמת. כמובן יהיה נחמד אם בגיל 50 אוכל לעבוד ארבע פעמים בשבוע, אבל גם חמש זה לא רע לדעתי, במיוחד אם המצב הפיזי מאפשר.
בכל מקרה זה גרם לי קצת לחשוב על תיק ההשקעות שלי וכמה הוא יניב לי עד גיל 40 (כלומר הכפלת כל שנות חיי עד כה).

קצת נתונים:
בחל״י יש ₪8000 וזה מושקע ב־S&P 500.
רוב ההון נמצא כמובן בתיק ההשקעות. ₪40,000 בסנופי ובנאסד״ק, ₪20,000 באירופה והשווקים מתפתחים ועוד ₪7500 בקרן ביטקוין.

לצערי לא התקבלתי לאוניברסיטה, ולכן איאלץ להמתין עד אוקטובר 2027. בזמן הזה אני כמובן מתכנן לעבוד, וכנראה אעשה בסביבות ₪5000 (נוסף על קצבה בסך ₪3000).
הסכום הזה לא ילך להשקעה, לפחות לא כל הסכום, מכיוון שאני צריך לחסוך לאוניברסיטה (וגם אני חובב לגו. אחרים מוציאים אלפים על טיולים ובגדים ואני על לגו).

בואו נניח שתיק ההשקעות הזה מניב 6% תשואה ריאלית בממוצע. הייתי רוצה חישוב שלפיו אני משקיע אלפייה בחמש השנים הראשונות ואחר כך אלפיים, אבל קצת בעייתי ולכן נחשב באמצע – ₪1500 בחודש למשך עשור.
זה יוצא פחות מ־₪400,000. אז נכון שזה הון שמאפשר דירה, אבל זה לא כזה ואו…
קצת קשה לי לחזות כמה באמת אוכל להגדיל את ההשקעה החודשית שלי. אני מאמין שבחמש השנים הקרובות (אפילו שש: תואר 3.5 שנים, שנת התמחות, בחינות הלשכה) זה לא יהיה יותר מאלפיים שקל בחודש, וגם פה אני אופטימי ו״מאמין בעצמי״.
אבל כמובן בתקופה הזאת המון יכול להשתנות. אני כמובן מדבר על אישה וילדים. עורכי דין מתחילים גם לא מרוויחים בשמיים. מתמחים מרוויחים איזה ₪8000 בחודש ואחר כך זה בטח ₪10,000. לאדם יחיד זה לא שכר רע בעיניי (אפילו נאה; אני באמת מאמין שאפשר להתקיים בכבוד בסכום כזה), במיוחד אם אתה יודע לערוך קניות ומוותר על רכב פרטי. למשפחה…? לא יודע עד כמה זה מאפשר לשים בצד לבד איזה ₪2000.

טוב, קצת חפרתי. הפואנטה העיקרית שלי היא השאלה היא התעשרות מהשקעות פסיביות זה לא רק להייטקיסטים שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש.
אני אשמח לשמוע מכם (בעיקר אנשים בעבודות רגילות ולא הייטקיסטים או מהנדסים, בלי להעליב) על הניסיון שלכם. אני מניח שאני מעוניין באמת לראות שהחזון הזה הוא אמיתי ולא רק מילים על הנייר.
בעיניי זה קצת ״לשתול עצים שלעולם לא תטעם את פירותם״. סביר להניח שאני לעולם לא איהנה מטיסה במטוס פרטי, אבל אולי אם אני אשקיע עכשיו, ילדיי יוכלו ליהנות מהיזע שלי. אין בושה להודות אם זו האמת.
או שמא אצטרך לחכות לגיל 50 כדי להתחיל ליהנות מהכסף הזה. קשה לחזות דברים כאלה.

אגב, סתם בדקתי עכשיו, ואם אפקיד ₪1500 למשל שלושים שנה, בגיל 50 יהיו לי 2 מיליון ש״ח. האמת שזו תוצאה די עלובה… בגיל 60 זה יוצא 3.7 מיליון ש״ח.
מה שכן נחמד פה, זה לא צריך לדאוג ממצב סיעודי.

השקעה פאסיבית הינה בעלת כח משמעותי בשמירת ובהגדלת ההון!
לו יצוייר ותכפיל את הסכומים בפי 10, כלומר אתה מפקיד 15,000 ובגיל 50 יהיו לך 20-25M₪ האם זה הרבה מבחינתך?
אם תשובתך היא כן,
הרי שהחיסרון איננו בכוחה של ההשקעה הפאסיבית, אלא בכסף הנמוך "לדבריך" שאתה מכניס להשקעה...

 

[אריקו]

הוא שכח להתייחס לעובדה שההוזר החודשי שלהם היה הרבה יותר גבוהה מ 1500 ולכן השווי גבוהה יותר.

רק תסביר איך הגעת לזה שההחזר לרובם מעל 1500
כמה דירה עלתה אז?? וכמה שיעור המימון שלקחו????
בדקת בכלל משהו???

 

[צעיר מידי ומשקיע]

רק תסביר איך הגעת לזה שההחזר לרובם מעל 1500
כמה דירה עלתה אז?? וכמה שיעור המימון שלקחו????
בדקת בכלל משהו???

אנחנו מדברים על אנשים אלמונים, אז כמובן שאי אפשר לבדוק את זה בצורה ספציפית.

אבל אם אתה מסתכל על כל שרשור בנושא משכנתאות שפתחו פה בשנתיים האחרונות (זה הזמן שאני קורא אותם) אתה תראה ש 1500 זה סכום החזק נמוך בצורה חריגה מאוד (מאוד).

הסתכלתי עכשיו על החזרים במחשבוני משכנתא עבור 1.5 מילון על פני 30 שנה וההחזר הוא באזור ה 7300-9300, כמובן שהבנק מציג את זה עם ריביות גבוהות יחסית אבל זה פער עצום.
וכל עוד אחוז המימון נמוך יותר, הם צריכים לחסוך יותר, ובתקופה הזו הם כביכול פועלים בדיוק לפי פות"ש, חוץ מסכום החיסון החודשי/עזרה חיצונית.
הראשון מראה את הנקודה שלי, השני אינו רלוונטי לדיון הזה.

אפשר גם להיכנס לדיונים של עליית ערך של הדירה וכו', אבל הוא משווה את זה להשקעות, הפער ביניהם אינו גדול ושנוי במחלוקת, בד"כ הפער הגדול בהרבה בין אנשים הוא כמות הכסף שהם חוסכים/משלמים על המשכנתא.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

תוכל להסביר מה התכוונת ?

לא בטוח אם אני יכול להסביר כי אני לא חוקר או מאקרו-כלכלן, אבל מוטב להעלות על הדעת את העובדות הללו. יש עוד המון שמשרתות את הנרטיב בנוסח "מה שהיה בישראל - לא יהיה עוד!" אבל אין לי זמן להתחקות אחרי כל נתון ונתון שיצא לי לאתר מ-2010 בערך ועד היום.


נישואין, גירושין ורווקות

הצניחה הגדולה בנכונות להתחתן: בשנים 1975-9, שיעור הנישאים לראשונה בקרב גברים יהודים (בגילים 15–49) עמד על 78.1 לכל אלף איש. בשנת 2022 השיעור הזה צנח ליותר מחצי – ועומד על 40.5 בלבד.

משמעות חברתית: מוסד הנישואין הולך ומאבד מהדומיננטיות המוחלטת שהייתה לו בעבר כשלב הכרחי בבניית חיים צעירים, והתמריצים הכלכליים והתרבותיים דוחפים צעירים לדחות או לוותר על הצעד הזה.

"הרווקות הנצחית" מרימה ראש: בשנת 1972, 18 מתוך 1,000 גברים בני 45 נותר רווק, ב-2023 מדובר כבר ב-295 מתוך 1,000 גברים.

תמונת מצב אצל נשים: המגמה אצל נשים זהה - 40 נשים ב-1972 ועלייה ל-277 נשים לכל 1,000, ב-2023.

מקור: דוחות הלמ"ס (שני קבצי אקסל בשם "נתונים רב שנתיים")

"שיעור הצעירים הגרים עם משפחה משלהם ירד בהתמדה בשנים 2023-2000 בקרב צעירים בשתי קבוצות האוכלוסייה"

להבנתי (יתכן שלא הבנתי נכון את הנתונים), לפי מספרים אבסולוטיים, מ-2002 עד 2022 חל זינוק של בערך 39% במספר מקרי הגירושין הכללי בארץ. זה כבר שינוי מעניין אבל שעדיין לא יכול להצביע על משהו "תרבותי" מפני שהאוכלוסיה גדלה פשוט ולכן מקרי הגירושים גם אמורים לגדול. (מקור 5)

לעומת זאת, לפי מקור 5 ממנו מושכים נתונים בצורה ידנית, שיעור העונים על התארים "גרוש" ו-"פרוד" (ביחד) זינק מ-5.6% ל-9.1% (עלייה של 3.5 נקודות אחוז) בין 2002 - 2024. משמע מדובר ב-"שיעור גרושים ופרודים מהאוכלוסייה", שזאת עלייה כבר של יותר מ- 50%. מה שעשוי להצביע על שינוי בתפיסת "מוסד הנישואין / מוסד המשפחה".

"שיעור הזוגות החיים כיום ללא נישואים הוא 3.2% מהאוכלוסייה היהודית בארץ, והוא עולה בקצב קבוע של כ-1% בשנה" (מקור 4)

רווקות: חלה עלייה משמעותית מ-20.6% ל-24.0% (עלייה של 3.4 נקודות אחוז). נתון זה תומך בטענה על עלייה במספר ה-"סינגלים" לאורך זמן.
(משיכת נתונים באופן ידני ממקור 5)

מקור 1
מקור 2
מקור 3
מקור 4
מקור 5


תעסוקה ואבטלה

שוק עבודה דו-ראשי (פריון נמוך מול הייטק): האבטלה הרשמית בישראל נמוכה מאוד, אך מדובר בכשל מבני. רוב המשק תקוע במשרות בשכר נמוך ובפריון עבודה נמוך, בעוד שרק אחוז קטן נהנה מפירות ההייטק הציבורי. התמריצים הממשלתיים אינם מעודדים הכשרה מקצועית איכותית לשאר המגזרים.

מקור: דוח בנק ישראל – שוק העבודה והפריון המבני (הדוחות של פרק 5)

דיור ונדל"ן
המסמך מציין שבשנים 2013–2023 חל גידול שנתי ממוצע של 3.4% במספר הדירות בשכירות – קצב שעולה בהרבה על קצב גידול הדירות הכללי במשק (1.9%). הנתון הזה מוכיח מתמטית שהשוק הולך והופך לשוק של שוכרים על חשבון בעלים.

כשל שוק - בעוד הצרכים של המשפחות לדירות קטנות שיכילו 1-2 נפשות דווקא עולה, הצורך של הקבלים זה לבנות דירות גדולות שיכניסו להם יותר. לכשל הזה לדעתי יהיו השלכות.

ירידה שך בערך 5.85% בבעלות על דירות מ-2013 עד 2023 (מקור 3, תרשים 1)

מקור 1
מקור 2
מקור 3

ילודה והגירה
לפי חישוב פשוט שעשיתי באמצעות מקור 1, רואים ירידה של 30% בילודה משנת 1960 ועד 2023.

"מאזן ההגירה מישראל הינו שלילי באופן עקבי לאורך עשורים, גם אם במספרים קטנים יחסית. היחס בין מספר הרופאים הישראלים שעובדים במדינות ה-OECD לבין מספרם הכולל של הרופאים בישראל יותר מהוכפל בעשורים האחרונים"

"השאלה היא האם תיווצר מסה קריטית מקרב 300,000 העובדים בהייטק, רופאים וסגל אקדמי באוניברסיטאות שתסיק כי לא ניתן למנוע ספירלת קריסה ברמה הלאומית, ותבחר לעזוב"

אם הבנתי נכון, חלה ירידה של 67% בין 1990 - 2024 בקרב העולים לישראל. הכוונה לעולים בני 20-34 (וזה מה שחשוב יותר לכלכלה הישראלית לדעתי)

אם הבנתי נכון, חלה עלייה של בין 293%~352% בקרב היורדים בני 18-34 מהארץ בין 2010-2024 (תלוי האם בוחנים זאת במספרים מוחלטים או לפי שיעור ל-1,000 נפש)

מקור 1
מקור 2
מקור 3

 

[YPV]

@אקראי

קיבלת כאן המון עצות מעולות וכיווני חשיבה מצוינים, אז במקום לחזור על מה שנאמר, אני רוצה לגעת בשתי נקודות ספציפיות שכדאי לקחת לדרך:

קודם כל, אתה לא באמת מכיר את "אתה" בן ה-40 או ה-70. היכולת שלך היום, כבחור בן 20, להבין ולחזות את הצרכים, הרצונות והשאיפות של עצמך בגיל 40, שווה בדיוק ליכולת שהייתה לך בגיל 10 להבין מה תרצה ותצטרך היום. תחשוב על זה דקה. קל וחומר כשמדברים על גיל 60 או 70. החיים משתנים מקצה לקצה. השקפת עולם והבנת עולם משתנה מקצה לקצה. סדרי העדיפויות, המשפחה, הבריאות והרצונות שלך ייראו אחרת לגמרי. לקבל החלטות כלכליות בגיל 20 מתוך נקודת הנחה שאתה יודע מה "ההוא" בן ה-70 יצטרך או ירגיש, זו פשוט טעות.

נקודה נוספת, שוק ההון הוא לא המקום "להתעשר" בו מאפס. כאן יש טעות קונספטואלית נפוצה. את ההון המהותי והרציני - הכסף הגדול - עושים מחוץ לשוק ההון. באמצעות קריירה, יזמות, עסקים או פיתוח אישי (איך ולמה זה כבר דיון נפרד). שוק ההון הוא לא קסם שיהפוך כמה גרושים לעושר מופלג. התפקיד המרכזי שלו הוא לשמר את ההון שכבר צברת, להגן עליו מפני אינפלציה ולהגדיל אותו בהדרגה.

אל תתבלבל בסדר הפעולות: קודם מייצרים את ההון מהעבודה והכישרון שלך, ואז נותנים לשוק ההון לעבוד בשבילו. לחסוך ולהשקיע מגיל צעיר זה לא בשביל "להתעשר" מחר בבוקר, אלא כדי לבנות את התשתית וההרגלים שיגנו עליך בהמשך.

 

[אקראי]

השקעה פאסיבית הינה בעלת כח משמעותי בשמירת ובהגדלת ההון!
לו יצוייר ותכפיל את הסכומים בפי 10, כלומר אתה מפקיד 15,000 ובגיל 50 יהיו לך 20-25M₪ האם זה הרבה מבחינתך?
אם תשובתך היא כן,
הרי שהחיסרון איננו בכוחה של ההשקעה הפאסיבית, אלא בכסף הנמוך "לדבריך" שאתה מכניס להשקעה...

אם אשקיע מיליון דולר בחודש, אז בכלל אין מה לדבר.
אבל מאין אפליץ ₪15,000 בכל חודש? רק אם חלומי להיות חבר כנסת או ראש הממשלה יתגשם, אפשר יהיה לדבר על סכומים כאלה.

לא בטוח אם אני יכול להסביר כי אני לא חוקר או מאקרו-כלכלן, אבל מוטב להעלות על הדעת את העובדות הללו. יש עוד המון שמשרתות את הנרטיב בנוסח "מה שהיה בישראל - לא יהיה עוד!" אבל אין לי זמן להתחקות אחרי כל נתון ונתון שיצא לי לאתר מ-2010 בערך ועד היום.


נישואין, גירושין ורווקות

הצניחה הגדולה בנכונות להתחתן: בשנים 1975-9, שיעור הנישאים לראשונה בקרב גברים יהודים (בגילים 15–49) עמד על 78.1 לכל אלף איש. בשנת 2022 השיעור הזה צנח ליותר מחצי – ועומד על 40.5 בלבד.

משמעות חברתית: מוסד הנישואין הולך ומאבד מהדומיננטיות המוחלטת שהייתה לו בעבר כשלב הכרחי בבניית חיים צעירים, והתמריצים הכלכליים והתרבותיים דוחפים צעירים לדחות או לוותר על הצעד הזה.

"הרווקות הנצחית" מרימה ראש: בשנת 1972, 18 מתוך 1,000 גברים בני 45 נותר רווק, ב-2023 מדובר כבר ב-295 מתוך 1,000 גברים.

תמונת מצב אצל נשים: המגמה אצל נשים זהה - 40 נשים ב-1972 ועלייה ל-277 נשים לכל 1,000, ב-2023.

מקור: דוחות הלמ"ס (שני קבצי אקסל בשם "נתונים רב שנתיים")

"שיעור הצעירים הגרים עם משפחה משלהם ירד בהתמדה בשנים 2023-2000 בקרב צעירים בשתי קבוצות האוכלוסייה"

להבנתי (יתכן שלא הבנתי נכון את הנתונים), לפי מספרים אבסולוטיים, מ-2002 עד 2022 חל זינוק של בערך 39% במספר מקרי הגירושין הכללי בארץ. זה כבר שינוי מעניין אבל שעדיין לא יכול להצביע על משהו "תרבותי" מפני שהאוכלוסיה גדלה פשוט ולכן מקרי הגירושים גם אמורים לגדול. (מקור 5)

לעומת זאת, לפי מקור 5 ממנו מושכים נתונים בצורה ידנית, שיעור העונים על התארים "גרוש" ו-"פרוד" (ביחד) זינק מ-5.6% ל-9.1% (עלייה של 3.5 נקודות אחוז) בין 2002 - 2024. משמע מדובר ב-"שיעור גרושים ופרודים מהאוכלוסייה", שזאת עלייה כבר של יותר מ- 50%. מה שעשוי להצביע על שינוי בתפיסת "מוסד הנישואין / מוסד המשפחה".

"שיעור הזוגות החיים כיום ללא נישואים הוא 3.2% מהאוכלוסייה היהודית בארץ, והוא עולה בקצב קבוע של כ-1% בשנה" (מקור 4)

רווקות: חלה עלייה משמעותית מ-20.6% ל-24.0% (עלייה של 3.4 נקודות אחוז). נתון זה תומך בטענה על עלייה במספר ה-"סינגלים" לאורך זמן.
(משיכת נתונים באופן ידני ממקור 5)

מקור 1
מקור 2
מקור 3
מקור 4
מקור 5

האמת שבניגוד לעולם המערבי, מצב הנישואים פה טוב. כנ"ל לגבי הילודה. עלייה של 3.4% איננה "עלייה משמעותית". אבל שאפו על המחקר!

קודם כל, אתה לא באמת מכיר את "אתה" בן ה-40 או ה-70. היכולת שלך היום, כבחור בן 20, להבין ולחזות את הצרכים, הרצונות והשאיפות של עצמך בגיל 40, שווה בדיוק ליכולת שהייתה לך בגיל 10 להבין מה תרצה ותצטרך היום. תחשוב על זה דקה. קל וחומר כשמדברים על גיל 60 או 70. החיים משתנים מקצה לקצה. השקפת עולם והבנת עולם משתנה מקצה לקצה. סדרי העדיפויות, המשפחה, הבריאות והרצונות שלך ייראו אחרת לגמרי. לקבל החלטות כלכליות בגיל 20 מתוך נקודת הנחה שאתה יודע מה "ההוא" בן ה-70 יצטרך או ירגיש, זו פשוט טעות.

אני לא בטוח שאתה באמת מתכוון ל"טעות". המון אנשים פה (כולל אני) מדברים על שבגיל 70 יהיה לי המון כסף. זאת אומרת שכרגע אני עובד בשביל בן ה־70 ההוא, אבל בכל מקרה הבנתי את הפואנטה שלך. נקודה יפה.

נקודה נוספת, שוק ההון הוא לא המקום "להתעשר" בו מאפס. כאן יש טעות קונספטואלית נפוצה. את ההון המהותי והרציני - הכסף הגדול - עושים מחוץ לשוק ההון. באמצעות קריירה, יזמות, עסקים או פיתוח אישי (איך ולמה זה כבר דיון נפרד). שוק ההון הוא לא קסם שיהפוך כמה גרושים לעושר מופלג. התפקיד המרכזי שלו הוא לשמר את ההון שכבר צברת, להגן עליו מפני אינפלציה ולהגדיל אותו בהדרגה.

בהחלט מכניס לפרופורציות. מזכיר לי את האמירה של רוקפלר "רק עוד טיפ־טיפה" – זו בעצם המטרה של שוק ההון לפי הגדרתך. לא עוד מיליארדי דולרים (לפחות לא לאדם הממוצע) אבל כן מוסיף "עוד טיפ־טיפה".

אל תתבלבל בסדר הפעולות: קודם מייצרים את ההון מהעבודה והכישרון שלך,

ברור, יש לי המון שאיפות.

ואז נותנים לשוק ההון לעבוד בשבילו. לחסוך ולהשקיע מגיל צעיר זה לא בשביל "להתעשר" מחר בבוקר, אלא כדי לבנות את התשתית וההרגלים שיגנו עליך בהמשך.

תודה. אני אדם צנוע לרוב, אבל אני מודה שיש לי הרגלי צריכה טובים מרבים, גם בגילי וגם מעליי.

 

[משה]

@אקראי

קיבלת כאן המון עצות מעולות וכיווני חשיבה מצוינים, אז במקום לחזור על מה שנאמר, אני רוצה לגעת בשתי נקודות ספציפיות שכדאי לקחת לדרך:

קודם כל, אתה לא באמת מכיר את "אתה" בן ה-40 או ה-70. היכולת שלך היום, כבחור בן 20, להבין ולחזות את הצרכים, הרצונות והשאיפות של עצמך בגיל 40, שווה בדיוק ליכולת שהייתה לך בגיל 10 להבין מה תרצה ותצטרך היום. תחשוב על זה דקה. קל וחומר כשמדברים על גיל 60 או 70. החיים משתנים מקצה לקצה. השקפת עולם והבנת עולם משתנה מקצה לקצה. סדרי העדיפויות, המשפחה, הבריאות והרצונות שלך ייראו אחרת לגמרי. לקבל החלטות כלכליות בגיל 20 מתוך נקודת הנחה שאתה יודע מה "ההוא" בן ה-70 יצטרך או ירגיש, זו פשוט טעות.

נקודה נוספת, שוק ההון הוא לא המקום "להתעשר" בו מאפס. כאן יש טעות קונספטואלית נפוצה. את ההון המהותי והרציני - הכסף הגדול - עושים מחוץ לשוק ההון. באמצעות קריירה, יזמות, עסקים או פיתוח אישי (איך ולמה זה כבר דיון נפרד). שוק ההון הוא לא קסם שיהפוך כמה גרושים לעושר מופלג. התפקיד המרכזי שלו הוא לשמר את ההון שכבר צברת, להגן עליו מפני אינפלציה ולהגדיל אותו בהדרגה.

אל תתבלבל בסדר הפעולות: קודם מייצרים את ההון מהעבודה והכישרון שלך, ואז נותנים לשוק ההון לעבוד בשבילו. לחסוך ולהשקיע מגיל צעיר זה לא בשביל "להתעשר" מחר בבוקר, אלא כדי לבנות את התשתית וההרגלים שיגנו עליך בהמשך.

תגובה לארכיון

אני מבין את הנקודה שאתה מעלה. לפני 25 שנה, כשרק התחלתי לחסוך ולהשקיע, היו מעט מאוד אופציות להשקעה, ועוד פחות מקורות מידע, ורובם היו עם אותן עיצות כמו "אל תשתה קפה בחוץ ותוכל לחסוך 200 שח בחודש". ואני זוכר שחשבתי לעצמי אז, 200 שח בחודש לא ישלחו את הילדים שלי להרווארד, עדיף לשתות קפה".

ועכשיו הילדים בהרווארד?

 

[אקראי]

תגובה לארכיון

באמת תגובה מרגשת.

ועכשיו הילדים בהרווארד?

לא תומכים באנטישמים. מי צריך את הרווארד כשיש לך מכללת צפת?

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

האמת שבניגוד לעולם המערבי, מצב הנישואים פה טוב. כנ"ל לגבי הילודה. עלייה של 3.4% איננה "עלייה משמעותית". אבל שאפו על המחקר!

א. לפי מיטב הבנתי, בשני עשורים זה כן שינוי דרמטי בהקשרים של משתנים דמוגרפים-לאומיים. 24% זה כמעט רבע מהאוכלוסייה ואנחנו מדברים על חיים לבד, זה דיי דרמטי.

ב. אל תשכח את הנתון היחסי לגבי פרודים וגרושים - זה סימן מובהק לשינוי העדפות/התנהגות האוכלוסיה בהקשר הרומנטי-משפחתי.

ג. אל תשכח גם ירידה בילודה, במדינה שהפריון שלה מטורף בייחס לעולם המערבי המפותח. זה משהו דיי גדול. תחשוב על ההשלכות הפוטנציאליות על ביקוש לנדל"ן לדוגמה.

 

[חצרון]

בחל״י יש ₪8000 וזה מושקע ב־S&P 500.

בטוח שזה הסכום?
נראה לי נמוך מידי.

 

[אקראי]

בטוח שזה הסכום?
נראה לי נמוך מידי.

כן, כי ההורים שלי דאגו להכפיל את הסכום ולבחור במסלול טוב. (אני כמובן מתלוצץ. הם לא.) גם אל תשכח שהתוכנית החלה רק ב־1 בינואר 2017, וכבר הייתי בן 10.

 

[צדיק]

מדובר בכשל מבני. רוב המשק תקוע במשרות בשכר נמוך ובפריון עבודה נמוך

מסקרן, יש לך נתונים שמשווים את ישראל למדינות אחרות (ארה"ב, אירופה) - בהקשר הזה?

 

[אקראי]

א. לפי מיטב הבנתי, בשני עשורים זה כן שינוי דרמטי בהקשרים של משתנים דמוגרפים-לאומיים. 24% זה כמעט רבע מהאוכלוסייה ואנחנו מדברים על חיים לבד, זה דיי דרמטי.

לא. גדילה של 3.4% בשני עשורים זה לא דרמטי, ודאי כשמשווים את המצב למדינות אחרות. "רבע" זה אולי דרמטי אם לפני כן זה היה נמוך הרבה יותר. 20% לעומת 25% זה לא כזה שינוי.

ב. אל תשכח את הנתון היחסי לגבי פרודים וגרושים - זה סימן מובהק לשינוי העדפות/התנהגות האוכלוסיה בהקשר הרומנטי-משפחתי.

אולי, אבל יחסית למערב מוסד הנישואים פה עדיין חזק מאוד. אתה מסתכל על זה כאל נתון שעומד בפני עצמו. בעיניי זו הסתכלות שגויה; צריך להשוות לשאר העולם.

ג. אל תשכח גם ירידה בילודה, במדינה שהפריון שלה מטורף בייחס לעולם המערבי המפותח. זה משהו דיי גדול. תחשוב על ההשלכות הפוטנציאליות על ביקוש לנדל"ן לדוגמה.

גם במדינות המערב, איפה שהילודה נמוכה מהמצב הרצוי של 2.1 ילדים לאישה, יש משבר דיור. הביקוש לא ירד.

 

[חיפאי]

מגיב לשאלה הראשונה שלך. יש הבדל גדול בין 8000 שח לחודש לבין עשרות אלפים שאתה מציין כמשכורת של הייטקיסטים.
הרבה מאוד אנשים מרוויחים קרוב יותר לאמצע, כלומר משהו בין 12 ל 20 אלף. ואם זה משק בית עם שני מפרנסים, אפשר בהחלט להפנות לחיסכון 5000 שח ואף 10,000 תלוי בנתוני החיים. וזה משנה לגמרי את המספרים שלך.

עובדה חשבונאית פשוטה: אם משכר נטו של 10,000 אתה מפריש 1500 לחיסכון, אז משכר נטו של 13,000 אתה יכול להפריש 4500 לחיסכון. כלןמר עליה של 30% בהכנסה הופכת לעליה של 300% בחיסכון. לא צריך עשרות אלפי שקלים בחודש.

באופן אישי, אני לא חסכתי כלום עד גיל 30. וגם אחרי זה החיסכון לא מיד היה גבוה. אבל הוא עלה בהתמדה לכדי חצי מההכנסה, וההכנסה גדלה, והפלא ופלא בגיל 50 מצאתי את עצמי עם לא מעט כסף - באופן די הולם את הסימולציות שעשיתי. היו שנים שחסכתי 10,000 בחודש.

תהיה בטוח שחיסכון עקבי והשקעה יניבו הון. זה כמעט חוק טבע.

כאמור, לגבי המספרים, 1500 נשמע לי כמו חיסכון נאה לגיל 25. אבל מעט מדי לעשור בין 40 ל 50.

 

[$$$ טראמפ $$$]

אם אשקיע מיליון דולר בחודש, אז בכלל אין מה לדבר.
אבל מאין אפליץ ₪15,000 בכל חודש? רק אם חלומי להיות חבר כנסת או ראש הממשלה יתגשם, אפשר יהיה לדבר על סכומים כאלה.

תנסה להבין שוב מה שכתבתי.
תגובתי באה על רקע שאלתך והכותרת המפציצה "עד כמה השקעות באמת תורמות לנו".
התשובה לזה היא שהם תורמות המון, רק כל עוד יהיה לך להשים בצד קצת כסף לא תפיק מכך הרבה תועלת כפי שאתה רוצה.