אתה באמת לא מבין את ההבדל בין להוכיח שקנית משהו לבין חוקים ותקנות לגבי אופן חישוב המס?
אני מבין. והשאלה לא קשורה לאופן חישוב המס.
אצה זה שטען שדו"ח הוא לא הוכחה שקנית משהו במחיר מסויים, אבל אישור קניה הוא כן הוכחה כזאת.
שאלתי מה ההבדל בין השניים, מאחר ושניהם בסוף מסמכים מאותו הברוקר.
ואגב, אין שום ביניהם לבין אופן חישוב המס. שניהם מדברים רק על להוכיח שקנית משהו (ובאיזה מחיר).
לא נראה לי שיש לאישור הקנייה שום "מעמד חוקי" לא בארהב ולא בישראל (אני לא יודע מה זה בכלל מעמד חוקי...).
גם אני חושב שאין לו מעמד חוקי מיוחד מעל דו״ח.
אתה זה שטען שיש לו מעמד כזה.
אם אתה מגיש דוח, וטוען שיש לך מחיר קנייה מסויים, הם יכולים לבקש ממך להוכיח את זה. דרך סבירה "להוכיח", זה דוח קנייה מהברוקר שמראה מתי ובכמה קנית.
אז עכשיו פתאום אתה מסכים שדוח מהברוקר שמראה קניות ומכירות זה כן תופס?
דרך לא סבירה (לדעתי...), זה דוח רווחי הון מהברוקר בו אתה יכול להזין מה שבא לך או דוח בו הברוקר מחשב מס לפי תקנות וחוקים בארהב
עכשיו אתה סותר את עצמך.
לפני שניה אמרת שדו"ח מהברוקר עם מחירי קניה ומכירה זה תקין. עכשיו אתה טוען שלא.
לא מצליח להבין מה ההבדל בין 2 האופציות. זה שהברוקר עושה פעולת חיסור בין 2 מחירים זה מה שהופך אותו ללא סביר?
אם הוא רק מראה מחירי קניה ומכירה, בלי לעשות פעולות חשבון באמצע, זה כן סביר?
באמת שאני כבר לא מצליח לעקוב אחרי הטענות שלך.
גם מחיר הקנייה בדולרים שיופיע בדוח הרווח והפסד של IB הוא לא נכון בהרבה מקרים לצרכי מס ישראליים. הם מתקנים את מחיר הקנייה כדי להתחשב ב ROC (הכל לפי תקנות אמריקאיות), ממש לא נראה לי שזה מחיר הקניה לצרכי מס בישראל
זה סיפור אחר, ולא על זה הדיון.
בכל מקרה, גם לזה יש פתרונות.