מתקשה במציאת זוגיות רצינית עקב מצב כלכלי של הוריי, מה כדאי לעשות ?

[Delver]

בשולי הדברים פתאום נפל למוח הזקן שלי האסימון, איך כולם "כותבים" הודעות ארוכות כל כך בפורום. הם לא כותבים. הם מקליטים.

אחח, הצעירים של היום.

(בדוגמה, שגיאת זיהוי קולי. לא שגיאת הקלדה)

אני לפעמים נמנע מלהגיב כי אין לי כוח או זמן להודעות ארוכות.
איזה כלי תמלול טוב יש בעברית? גוגל טרנססלייט למשל לא טוב בכלל.

 

[הירהורים]

חפש "אליעזר" של פרוייקט ivrit.ai.
שולח הקלטה בווטסאפ ומקבל תימלול ברמה טובה מאוד.

 

[רוני123]

בכל פעם שמישהו כותב לך משהו קצת אחר ממה שאת חושבת את מתווכחת ומנסה להוכיח שאת צודקת.

ברור שאני צודקת, אני זו שחוויתי על בשרי את החוויות האלה גם בילדות וגם מגברים.
ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שכסף זה משהו שכולם מסתכלים עליו, ושבהנתן אופציות לבחירה אדם תמיד יבחר את ההצעה הטובה ביותר (אם יש 2 נשים שנלחמות על זוגיות אחת באה עם עזרה מההורים ואחת למי יהיה קל יותר למצוא זוגיות ?במי יבחרו קודם?)

- מה היית רוצה לקבל מהפורום הזה? אם תדייקי את השאלה, אולי תקבלי מענה

שאלתי ממש בברור וגם חזרתי על זה 200 פעם, שאלתי האם כדאי לרדת מהארץ למצוא גבר מחול להקמת משפחה, או לוותר לגמרי על הזוגיות להשאר לבד.
ממש כתבתי את זה גם בהדגשה.

. טיפול, סיביטי, או עזרה עצמית בכיוון הזה + חברות טובות יעזרו לזה.

הייתי בטיפול בלי קשר לנושא הזה ואין לי שום בעיה, בעיה שבישראל להיות מנקה זה נחשב פאדיחה ובגלל זה גם אמרו לתלמידים לא מצליחים בתיכון - אם לא תלמד תסיים בתור קופאי /מנקה, כי זה יותר גרוע מלהיות עבריין. יש לי חברות אבל הן לא יכולות להבין אותי ואת מה שעברתי כי הן בנות להורים שמרוויחים מעל המינימום ושאין להם מקצוע מביש כמו נקיון.אנחנו עדיין תקועים במאה ה17 בנושא הזה כשבת של "איכרים פשוטים" לא יכולה להתחתן עם בן של אצולה.

. יש דברים שחזרת עליהם 3 פעמים בפוסט יחיד

כי שאלו אותי שוב ושוב אותם שאלות והסברתי שוב ושוב כמה שניתן, כל פעם ביטלו את החוויות שלי ואמרו לי שאין סיכוי שמה שאני מספרת נכון, או לא הבינו למה אני מתכוונת

 

[רוני123]

הם ממש לא אהבו אותה - האם בגלל סטטוס חברתי? האם בגלל משהו באופי שלה? לא יודע, כי ממש רבתי איתם על זה

מי רוצה להשאר בזוגיות שהאמא של הגבר לא אוהבת אותה ? אני מבינה אותה לגמרי שהיא הרגישה לא בנוח עם זה.

תכונות האופי הבעייתיות וזה היה הפקטור העיקרי לחוסר החיבה, הנושא של הסטטוס החברתי היה קיים אך משני.

אתה מודה שסטטוס חברתי זה נושא שחשוב לאנשים, גם אם לא הדבר הכי חשוב, כולם פה אומרים שאני מדמיינת שזה חשוב
, אני לא יודעת מה היה האופי שלה, אבל כל עוד היא לא קיללה או מעשנת סמים או דיברה לא יפה להורים שלך, ברור למה ההורים שלך פסלו אותה.

כלומר פסילה על רקע סטטוס ותרבות היא קיימת ולגיטימית לחלוטין בעיני, גם אני פסלתי הרבה על הרקע הזה.

א-ב-ל זה לא סדר ראשון, אלא סדר שני-שלישי. סדר ראשון זה נראות, אופי ופוטנציאל.

זה שפסלת זכותך, לפחות אתה הוכחה למה שאני כתבתי פה כמה פעמים ואמרו לי שאין סיכוי שזה משנה למישהו.
לגבי הציטוט השני- זה גם מה שכתבתי, שיש המון דוגמניות למשל שהן באות ממדינות נחשלות וההורים שלהם מנקים (למשל אנה זק) שמוצאות זוגיות עם גברים צברים טובים שההורים מבוססים יחסית.. אבל אני לא דוגמנית ולא קרובה לזה אז היופי שלי לא יכול לפצות על הסטטוס של ההורים. אני לא מכוערת אבל אני לא יפה בצורה קיצונית כמו הרבה בנות .. אם הייתי נראת כמו כל הדוגמניות אז אני בטוחה שהיה לי יותר קל. אבל בנראות אני ממוצעת.
גם מה זה פוטנציאל? לכולן יש אופי ופוטנציאל, הרי רוב הנשים הן לא עברייניות או משהו כזה. רובן סבבה.(אולי חוץ מאלו שיושבות בכלא תרצה על כל מיני פשעים)

 

[רוני123]

עצרתי כדי להגיד מה שנכון לי וכנראה ל99% מהגברים, אין אפילו טיפונת חשיבות למצבה הכלכלי של אישה

הנה יש פה הוכחה חיה משתמש DELVER שכותב שפסל רבות על רקע כלכלי תרבותי, אז אני לא ממציאה וזה לא נכון שאין חשיבות לרקע כלכלי

 

[taipei]

שאלתי האם כדאי לרדת מהארץ למצוא גבר מחול להקמת משפחה, או לוותר לגמרי על הזוגיות להשאר לבד

באמת אלו האופציות?
מה עם להיות עצמאית ולהפסיק להתקרבן?
יש לך הורים עניים, יש אנשים שהגיעו לארץ בלי הורים בכלל והם לא מתקרבנים כמוך.

את בת 26 עם הון של מעל חצי מיליון,
אין לך רישיון לא כי להורים שלך אין רכב אלא כי בחרת לא לעשות.
את גרה בשכונת עוני עם ההורים כי בחרת לא לשכור דירה.
את אשה בוגרת לא עצמאית שמצפה שיסיעו אותה משם לפה. אין קשר להורים או לבניין רכבת (כן, גם אני גדלתי בכזה, אז?)

לחילופין יכולת לשדר שאת בן אדם עצמאי ואף אחד לא היה תוהה אם עכשיו הוא צריך לסחוב משפחה שלמה על הגב.
זה הרבה יותר אטרקטיבי ממישהי שמצפה לנסיך על הסוס הלבן שימשוך אותה מבית ההורים ויתן להם גיפט קארד.

 

[יעקב 1]

אני בטוח שעברת חוויות קשות וזה לא פשוט להתרומם מהן, המזל הוא שיש לך נתונים מעולים בזכות העבודה הקשה וההתמדה שלך.
ננסה שניה לעשות סדר.
יש לך 600,000 ש''ח חיסכון. זה מושקע? אם כן, מעולה.
אם עבדת בלבן, זה אומר שיש לך בערך 120,000 ש''ח בקרנות פנסיה לפני תשואה. את יודעת כמה זה אומר בקיצבה כשתהיי בת 70? בהנחת תשואה של 6%, רק הצבירה הזו תיתן לך משכור של קרוב ל10,000 ש''ח. אז יש לך כבר גם פנסיה.
(אם אין לך, וזה מציק לך, אני מעלה הצעה, לא יעוץ כמובן, להעביר 100,000 ש''ח מהחיסכון לקרנות פנסיה על ידי הפקדה עצמאית, כמובן לאחר התייעצות על הדרך הנכונה והאם זה באמת טוב. נראה שהנקודה הזו חשובה לך)
דירה את יכולה לקנות כבר עכשיו. אם אין לך אפשרות לקנות ב2 מיליון, תקני דירה במיליון. תצטרכי להחזיר 3,000 ש''ח בחודש, נניח, אם תשכירי אותה זה יכסה חלק מההחזר. אם זה לא אפשרי, יתכן ועדיף לעשות מינוף קצת יותר גבוה ולהשאיר חלק במזומן כדי לממן את השנתיים הקרובות עד שתהיה לך עבודה. בטוח אפשר למצוא פתרונות.
לדעתי זה ממש מרשים, צעירה שמגיע מרקע כל כך מורכב שמחזיקה דירה בבעלותה.
מה דעתך?

נ.ב. בלי קשר למה שכתבתי לעיל, מציע לך תרגיל שנתנו לי פעם, לנסות שבוע לא להתלונן על שום דבר, ועדיף עוד יותר, ברגע שעולה נקודה מציקה, לחשוב מתחת לאדמה מה כן טוב בה. אפילו אם זה הזוי. לדוגמה, נגמרה לך הזוגיות הקודמת, אז עכשיו את יכולה לשבת על הספסל בשקט בלי לתת דו''ח לאף אחד מתי את מגיעה ולאן את הולכת? גם זה משהו. ואת כל הדברים הטובים האלו לכתוב בקובץ/מחברת.

 

[יעקב 1]

לחילופין יכולת לשדר שאת בן אדם עצמאי ואף אחד לא היה תוהה אם עכשיו הוא צריך לסחוב משפחה שלמה על הגב.

נשמע שאכן זו נקודה חשובה. ככל ואת משדרת את המשקל הזה של המשפחה עלייך, זה בטוח מרחיק אנשים. צריך קצת יותר להבין את המרקם המשפחתי כדי לדעת מה הצעד הנכון עבורך, ואיך לתווך את המצב שלך מול המשפחה לבן הזוג הפוטנציאלי.

 

[רוני123]

אין לך רישיון לא כי להורים שלך אין רכב אלא כי בחרת לא לעשות.

נכון, בגיל 17 כל מי שעושה רישיון זה כי הוא קונה רכב, אף אחד לא נוסע על האוטו של ההורים, כל סטודנט שיש לו רישיון אז גם יש לו רכב והוא מממן גם לימודים גם קניות לבית וגם רכב וממש לא מקבל עזרה מההורים או מסבתא.
לא עשיתי רישיון כי אין סיבה אם אני לא מתכננת לקנות רכב, אני אשכח איך לנהוג.
כמה אתה חושב סטודנטים מרוויחים ?
כל מי שאני מכירה שהוא סטודנט ויש לו רישיון הוא נוסע על האוטו של ההורים, למעט מי שמבוסס ומקבל עזרה בדמות רכב פרטי ותשלומי ביטוח.סטודנטים אצלנו לא עובדים במיוחד לא בשנתיים הראשונות, וגם אחרי זה עושים קורסים חוזרים כי נכשלים.אין זמן לעבוד בטח שלא משרה מלאה כדי לממן את כל זה

את גרה בשכונת עוני עם ההורים כי בחרת לא לשכור דירה.

ומה יעזור לי לשכור דירה? זה לא יהפוך אותי לבעלת דירה, לשכור דירה אפשר גם בהרצליה פיתוח ובתל אביב, זה אומר שאני פתאום הופכת לעשירה?ההורים שלי גם יכולים לקחת הלוואה מהבנק להכנס לחוב עם החזרים שהם לא יכולים לעמוד בהם ולגור בבית גדול , זה אומר שהם הופכים למבוססים? יש דבר שנקרא בעלות על נכסים, וזה מה שחשוב. עדיין אם אשכור דירה גדולה, בסוף אצטרך להביא בן זוג לפגוש את ההורים, וגם ההורים שלו יצטרכו לבוא להורים שלי ויראו בדיוק איך הם חיים

לחילופין יכולת לשדר שאת בן אדם עצמאי ואף אחד לא היה תוהה אם עכשיו הוא צריך לסחוב משפחה שלמה על הגב.

מאיפה הסקת שאני לא עצמאית? בשום שלב לא כתבתי פה שאני מצפה שגבר יקנה לי בית או אוטו או יביא לי גיפט קארד, להפך אמרתי שאני לא רוצה להיות בעמדת נחיתות ושהמשפחה שלי תתן בדיוק מה שהמשפחה של הבן זוג תתן. תקרא שוב ותבין שזאת בדיוק הכוונה שלי. יש המון נשים שבאות מבתים מבוססים שמחפשות גבר מבוסס שיתן להן רמת חיים שהן רגילות לה מהבית על זה לא כתבת כלום. אבל להאשים אותי שאני מחפשת שיממנו אותי למרות שבפירוש כתבתי בדיוק ההפך.
אני לא מכריחה אף אחד לצאת איתי, אומרת תודה וביי. לא צריכה שיטיפו לי ועל המקצוע של ההורים שלי מוסר..

 

[רוני123]

לדעתי זה ממש מרשים, צעירה שמגיע מרקע כל כך מורכב שמחזיקה דירה בבעלותה.

זה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות, עוד שנה וחצי כשבערך אהיה כבר אחרי רוב התואר ואדע שבוודאות יש לי ציונים סבבה ותהיה עבודה ואתפנה לזה, אתחיל בחיפושים ובדיוק התכנון זה לקנות דירה במיליון עם משכנתא שהשכירות תכסה,
העניין זה לא מה אני אחזיק, זה עדיין פערים בין מה שההורים שלי מחזיקים לבין מה שההורים של רוב האוכלוסיה מחזיקה.
גם כתבתי פה, גם אם היה לי 2 מיליון ביד, עדיין זה לא היה מכסה את הפערים (לרוב האנשים יש הורים עם דירה שווה יותר מ2 מיליון ללא משכנתא או משכנתא קטנה בנוסף לפנסיה וחסכוונות וקרנות השתלמות ועוד הטבות שוות כסף (למשל מתנות בחג וסבסודים שונים מהעבודה), ויש כאלה שגם מקבלים מסבתא עזרה בדמות ירושה של חצי או דירה שלמה)
אם הייתי יכולה להדביק את הפער הזה,ששווה כמה מיליונים טובים, אז הייתי עושה. אבל איך? אני צריכה להרוויח מעכשיו איזה 60-70 נטו בחודש למשך כמה שנים לצבור 3 מיליון לפחות ש2 ילכו לדירה להורים ומיליון לחסכונות נניח ואז אהיה בעמדה כמו רוב האוכלוסיה. זה בלתי אפשרי לצערי.

לגבי הפנסיה עבדתי בלבן, אבל בעבודות שעבדתי בהן הפרישו פנסיה רק עד שכר מינימום.

 

[Srg]

אפשר לראות את זה ככה: כן דור ראשון לרוב אוכל אותה.
הם עולים כדי לתת לילדים שלהם סיכוי לחיים טובים יותר.
משימה שלך היא להגיע לחיים טובים יותר ונראה שאת מסתדרת בינתיים לא רע.
אם את לא רוצה להתמודד עם שוני במעמד, תחפשי מישהו במעמד קרוב אלייך.
צבא זה מקום טוב להכיר ואם לא הזדמן לך וגם לימודים ועבודה הם בסדר.
מדמ״ח עדיין מקצוע די גברי, אז צריך להיות לך מבחר.

 

[רוני123]

נשמע שאכן זו נקודה חשובה. ככל ואת משדרת את המשקל הזה של המשפחה עלייך, זה בטוח מרחיק אנשים. צריך קצת יותר להבין את המרקם המשפחתי כדי לדעת מה הצעד הנכון עבורך, ואיך לתווך את המצב שלך מול המשפחה לבן הזוג הפוטנציאלי.

אני נכוותי קשות מזה שהרבה זמן בילדות ניסיתי להסתיר את מי שאני, שיקרתי לגבי המקצוע של ההורים שלי כי מי שידע צחק עליי על זה והתנשא מעליי שההורים שלו שוטרים /מורים וכו'.גם צחקו על זה שאין לי בבית מזגן ושיש לי בית ישן וקטן. אז לא הבאתי חברות הביתה מאז.
בנוסף גם בזוגיות שהייתה לי שנמשכה 3 חודשים שהסתרתי ממנו את השכונה שאני גרה ואת המצב של ההורים שלי, ושלא היו באילת אז ואין להם רכב. כשהוא גילה זה ממש הוריד לו הוא אמר שלא יכול להתפשר עליי ושאני לא מתאימה לסטטוס שלו והוא ברח ונשארתי שבורת לב ופגועה.
אחרי כל זה החלטתי שאני גאה במי שאני, נכון ההורים שלי מנקים שזאת עבודה שנחשבת הכי נמוכה בהיררכיה החברתית (אפילו עבריינים יש כלפיהם יותר כבוד מלמנקים וכולם אומרים לילדים שלהם ללמוד כי אחרת יהיו מנקים)
אבל זה מה יש ואני מעדיפה לשים את הקלפים על השולחן ולא לבזבז את הזמן שלי ולא של אף בן זוג פוטנציאלי ובטח לא להכנס לקשר להסתיר את ואז כשכבר נקשרתי הוא ילך..

 

[יעקב 1]

וכמה הצבירה הפנסיונית כיום? גם אם הפרישו עד שכר מינימום אם עבדת הרבה שנים, זה אמור להיות סכום לא מבוטל.

זה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות, עוד שנה וחצי כשבערך אהיה כבר אחרי רוב התואר ואדע שבוודאות יש לי ציונים סבבה ותהיה עבודה ואתפנה לזה, אתחיל בחיפושים ובדיוק התכנון זה לקנות דירה במיליון עם משכנתא שהשכירות תכסה,
העניין זה לא מה אני אחזיק, זה עדיין פערים בין מה שההורים שלי מחזיקים לבין מה שההורים של רוב האוכלוסיה מחזיקה.
גם כתבתי פה, גם אם היה לי 2 מיליון ביד, עדיין זה לא היה מכסה את הפערים (לרוב האנשים יש הורים עם דירה שווה יותר מ2 מיליון ללא משכנתא או משכנתא קטנה בנוסף לפנסיה וחסכוונות וקרנות השתלמות ועוד הטבות שוות כסף (למשל מתנות בחג וסבסודים שונים מהעבודה), ויש כאלה שגם מקבלים מסבתא עזרה בדמות ירושה של חצי או דירה שלמה)
אם הייתי יכולה להדביק את הפער הזה,ששווה כמה מיליונים טובים, אז הייתי עושה. אבל איך? אני צריכה להרוויח מעכשיו איזה 60-70 נטו בחודש למשך כמה שנים לצבור 3 מיליון לפחות ש2 ילכו לדירה להורים ומיליון לחסכונות נניח ואז אהיה בעמדה כמו רוב האוכלוסיה. זה בלתי אפשרי לצערי.

רגע רגע, אי אפשר לערבב הכל ביחד. זה סלט שאף אחד לא מסוגל לעכל. בטוח לא את.
את. יכולה. עכשיו. לקנות. דירה. אם. את. רק. רוצה.
לא רואה שום סיבה שלא תעשי זאת כבר עכשיו.
הלאה
הנקודות הנוספות שכתבת, כדאי מאוד להבחין בין שתי סוגי בעיות:
1. מה שאנו יכולים לטפל.
2. מה שאנו לא יכולים לטפל.
בנקודות שאפשר לטפל, נטפל. ובמה שאי אפשר לטפל, נראה מה אפשר לעשות בשביל להקהות כאב. אקמול.
אז הבה נראה.

עדיין זה לא היה מכסה את הפערים

להשוות את הפערים - בלתי אפשרי. נקודה. את נמצאת במקום מסוים, עם היכולות שקיבלת והחסרים שקיבלת. אין לך מה לעשות בנוגע לזה.

לרוב האנשים יש הורים עם דירה שווה יותר מ2 מיליון ללא משכנתא

לך אין, ואין מה לעשות עם זה.

בנוסף לפנסיה וחסכוונות וקרנות השתלמות ועוד הטבות שוות כסף (למשל מתנות בחג וסבסודים שונים מהעבודה)

להם אין, וכנ''ל, אין מה לעשות עם זה.

ויש כאלה שגם מקבלים מסבתא עזרה בדמות ירושה של חצי או דירה שלמה)

כנ''ל.

אם הייתי יכולה להדביק את הפער הזה,ששווה כמה מיליונים טובים, אז הייתי עושה. אבל איך? אני צריכה להרוויח מעכשיו איזה 60-70 נטו בחודש למשך כמה שנים לצבור 3 מיליון לפחות ש2 ילכו לדירה להורים ומיליון לחסכונות נניח ואז אהיה בעמדה כמו רוב האוכלוסיה. זה בלתי אפשרי לצערי.

זה ממש טוב וחשוב שאת מבינה כי זה בלתי אפשרי. זה ממש יכול לעזור לך להתקדם ולעזוב את כל המצב הרע מלפני.

מה שעכשיו צריך לעשות הוא, לדעת מה מציק *לך* היום במצב הנוכחי. חסר לך חופשות? חסר לך דייסון? חסר לך רכב? רישיון?
מה חסר? לך לא חסר שום דבר? זה הכל רק בעיה מול בני הזוג הפוטנציאליים? תנסי לפרק את זה למקום שבו קשה לך אישית.

 

[יעקב 1]

אני נכוותי קשות מזה שהרבה זמן בילדות ניסיתי להסתיר את מי שאני, שיקרתי לגבי המקצוע של ההורים שלי כי מי שידע צחק עליי על זה והתנשא מעליי שההורים שלו שוטרים /מורים וכו'.גם צחקו על זה שאין לי בבית מזגן ושיש לי בית ישן וקטן. אז לא הבאתי חברות הביתה מאז.
בנוסף גם בזוגיות שהייתה לי שנמשכה 3 חודשים שהסתרתי ממנו את השכונה שאני גרה ואת המצב של ההורים שלי, ושלא היו באילת אז ואין להם רכב. כשהוא גילה זה ממש הוריד לו הוא אמר שלא יכול להתפשר עליי ושאני לא מתאימה לסטטוס שלו והוא ברח ונשארתי שבורת לב ופגועה.
אחרי כל זה החלטתי שאני גאה במי שאני, נכון ההורים שלי מנקים שזאת עבודה שנחשבת הכי נמוכה בהיררכיה החברתית (אפילו עבריינים יש כלפיהם יותר כבוד מלמנקים וכולם אומרים לילדים שלהם ללמוד כי אחרת יהיו מנקים)
אבל זה מה יש ואני מעדיפה לשים את הקלפים על השולחן ולא לבזבז את הזמן שלי ולא של אף בן זוג פוטנציאלי ובטח לא להכנס לקשר להסתיר את ואז כשכבר נקשרתי הוא ילך..

אני חושב שמי שמזלזל במנקים (באופן קבוע, לא איזה מישהו שהתבלבל) הוא ערל לב, שבטוח לא הייתי רוצה להתחתן איתו אף פעם.
לגוף הנושא, את עושה מדרג בינארי.
1. היי גבר, ההורים שלי מנקים כל היום את הזבל, רוצה להכיר אותי?
2. היי גבר, מה שאלת, ההורים שלי? תגיד מה אתה אומר על לדווש עכשיו בפארק?
זה לא ככה.
את צריכה להבין את עצמך ולדעת מה את חושבת עליהם בעצמך. תכתבי לך את כל הנקודות האלו, עדיף עם עט ונייר. תנסי להבין האם יש משהו שלך אישית מפריעה בהם, וכעת את כל הדברים האלו אפשר להפוך למעלות.
לדוגמה - ההורים שלי? וואו, הם מיוחדים, באמת. השקיעו בנו כל החיים, אפילו שהיה להם מאוד קשה. העיקר בשביל שהילדים יצליחו. והנה תראה, בזכותם, אני כבר עם דירה ביד. זה היה בלתי אפשרי בלעדיהם. זה הורים שמסוגלים להביא את הילד לירח. ממש, לא בחלו בשום עבודה, והכל בשביל הילדים.
עכשיו, זה לא בקטע שתתחילי באמת להתרברב עם זה במקום הלא נכון, אלא יותר בשביל שאת עצמך תהיי במיינדסט אחר כלפיהם.
הכל כמובן בעירבון מוגבל, כי אין לי באמת מושג מה האופי של ההורים שלך ושלך עצמך, אז צריך לעשות התאמות כמובן מן הסתם.

 

[Delver]

מי רוצה להשאר בזוגיות שהאמא של הגבר לא אוהבת אותה ? אני מבינה אותה לגמרי שהיא הרגישה לא בנוח עם זה.

אתה מודה שסטטוס חברתי זה נושא שחשוב לאנשים, גם אם לא הדבר הכי חשוב, כולם פה אומרים שאני מדמיינת שזה חשוב
, אני לא יודעת מה היה האופי שלה, אבל כל עוד היא לא קיללה או מעשנת סמים או דיברה לא יפה להורים שלך, ברור למה ההורים שלך פסלו אותה.



זה שפסלת זכותך, לפחות אתה הוכחה למה שאני כתבתי פה כמה פעמים ואמרו לי שאין סיכוי שזה משנה למישהו.
לגבי הציטוט השני- זה גם מה שכתבתי, שיש המון דוגמניות למשל שהן באות ממדינות נחשלות וההורים שלהם מנקים (למשל אנה זק) שמוצאות זוגיות עם גברים צברים טובים שההורים מבוססים יחסית.. אבל אני לא דוגמנית ולא קרובה לזה אז היופי שלי לא יכול לפצות על הסטטוס של ההורים. אני לא מכוערת אבל אני לא יפה בצורה קיצונית כמו הרבה בנות .. אם הייתי נראת כמו כל הדוגמניות אז אני בטוחה שהיה לי יותר קל. אבל בנראות אני ממוצעת.
גם מה זה פוטנציאל? לכולן יש אופי ופוטנציאל, הרי רוב הנשים הן לא עברייניות או משהו כזה. רובן סבבה.(אולי חוץ מאלו שיושבות בכלא תרצה על כל מיני פשעים)

את מפספסת את הפואנטה, אבהיר:
מעולם לא פסלתי ולא אפסול על רקע כלכלי ו"מעמדי". מה שאני אומר שהרקע הזה משפיע על דברים אחרים שהם כן חשובים - תפיסות חיים, תרבות, תחומי עניין ועוד.

למשל, אם אפגוש בת של איכר קמבודי כבת זוג פוטנציאלית, *סביר להניח* שלא יתפתח בינינו כלום לא בגלל שהם חיים מ 2 דולר ליום, אלא בגלל שאין לנו שום דבר במשותף - לא תחומי עניין, לא חוויות, לא תפיסות חיים. כלומר הפסילה היא על רקע תרבותי שמושפע ממעמד חברתי וכלכלי.

וזה מה שאני מנסה לומר, אני מסכים עם כל השאר שאין שום סיכוי שפסלו אותך כי ההורים שלך עניים 6 פעמים ברצף. סביר שפסלו אותך כי העוני הזה השפיע על האופי שלך (וזה ממש לא כורח המציאות).

לגבי פוטנציאל - ממש לא לכולם יש פוטנציאל באופן כמו שלך יש, כשאת מסיימי תואר בתחום ריאלי בטכניון זה יעיד עלייך, בסבירות גבוהה, שאת בטופ 10% של האנשים האינטיליגנטים, בעלי כושר התמדה, יכולות לימוד וכושר השתכרות. בשוק התעסוקה קוראים לזה סיגנלינג.

הגבתי רק כי הוצאת את דברי מהקשר תוך עיוותם, אני אשתדל לא להגיב יותר כי אני לא רואה טעם בלהגיב למישהי שעסוקה במגננה ולא פתוחה לביקורת.

 

[הנועזת]

אני נכוותי קשות מזה שהרבה זמן בילדות ניסיתי להסתיר את מי שאני, שיקרתי לגבי המקצוע של ההורים שלי כי מי שידע צחק עליי על זה והתנשא מעליי שההורים שלו שוטרים /מורים וכו'.גם צחקו על זה שאין לי בבית מזגן ושיש לי בית ישן וקטן. אז לא הבאתי חברות הביתה מאז.
בנוסף גם בזוגיות שהייתה לי שנמשכה 3 חודשים שהסתרתי ממנו את השכונה שאני גרה ואת המצב של ההורים שלי, ושלא היו באילת אז ואין להם רכב. כשהוא גילה זה ממש הוריד לו הוא אמר שלא יכול להתפשר עליי ושאני לא מתאימה לסטטוס שלו והוא ברח ונשארתי שבורת לב ופגועה.
אחרי כל זה החלטתי שאני גאה במי שאני, נכון ההורים שלי מנקים שזאת עבודה שנחשבת הכי נמוכה בהיררכיה החברתית (אפילו עבריינים יש כלפיהם יותר כבוד מלמנקים וכולם אומרים לילדים שלהם ללמוד כי אחרת יהיו מנקים)
אבל זה מה יש ואני מעדיפה לשים את הקלפים על השולחן ולא לבזבז את הזמן שלי ולא של אף בן זוג פוטנציאלי ובטח לא להכנס לקשר להסתיר את ואז כשכבר נקשרתי הוא ילך..

אילנה דיין ואופרה ווינפרי, הן שתי נשים שהעיפו את תקרת הזכוכית הכלכלית קיבינימט, תהיי גם את כזו.
מוזמנת אליי, אצרף עוד כמה נשים פה מהפורום (שלא אחשוף את שמן אלא אם הן ירצו) ונעשה לך שטיפת מוח חיובית.

 

[רוני123]

, למרות שחלק מהדברים היו לי מעט מוזרים.

אתה כתבת בעצמך שיש דברים שבגלל הפערים הכלכליים ראית כמוזרים.. זה אותו דבר כמו אלו שמוזר להם שלהורים שלי אין רכב ושלא היו באילת, ומוזר להם השכונה שאני גרה בה.

אין לנו שום דבר במשותף - לא תחומי עניין, לא חוויות, לא תפיסות חיים. כלומר הפסילה היא על רקע תרבותי שמושפע ממעמד חברתי וכלכלי.

בנוגע לתגובה השנייה שלך, לא ברור איך אני עיוותתי את דברייך אתה רק מחזק את מה שכתבתי פה שוב ושוב, לגברים חשוב לצאת עם אישה מרקע דומה לשלהם, ואני לא עם רקע דומה לשל אישה ממוצעת צברית ישראלית.
מצב כלכלי של ההורים= חוויות ופער תרבותי. זה אותו הדבר..
סביר להניח שמישהי שהגיעה ממצב כלכלי לא טוב לא ראתה מוזיאונים, הצגות, ללמוד על מדינת ישראל דרך טיולים שיש הרבה משפחות שלוקחות את הילדים שלהם כל תקופה לטייל איפשהו בארץ, לטוס ולאכול במסעדות טובות, לעומת מישהי שמגעיל קטן ההורים שלה לקחו אותה למוזיאונים, לראות מדינות אחרות, למצפה תת ימי באילת בתור ילדה, נתנו לה חוגים כי חוגים זה דבר יקר, לימדו אותה ידע כללי, לימדו אותה על מדינת ישראל בטיולים בארץ עם רכב. לי לא היה את כל זה נטו בגלל המצב הכלכלי והפערים בשפה. אז זה אחד הדברים שאמרתי.. ההורים שלי נטו היו עסוקים בלשרוד,בחיים לא לקחו אותי לטיול, וככה קורה אצל משפחות העניות שחושבות רק איך לשים אוכל על השולחן, אין להם כסף לכל הפנאי הזה שכתבתי לעיל שבין היתר משפיע על הרקע התרבותי.
פעם עבדתי כמורה פרטית אצל ילד שאמא שלו ארגנה תערוכה של ציירים בגליל שבאו מכל הארץ לראות , ושאלתי אותה מסקרנות מי האוכלוסיה שבאה עם הילדים שלה לראות את התערוכות האלה שהיא מארגנת, כי זה עניין אותי מי הקהל יעד. ואתה יכול לנחש מה התשובה.אגב גישה לתערוכה הזו עם תחבורה ציבורית לא הייתה.

 

[SolidAce]

אין ספק שהפוסט שלך, וכמעט כל התגובות, מלאות ברגשות ומחשבות ותחושות שבוערות בך ומתפרצות ממך לכל עבר. ככה זה לפחות מרגיש לי. וזה לא מפתיע בהתחשב ברקע שאת מספרת עליו, וחוויות הילדות שלך, שהן לא פשוטות בכלל ואסור לזלזל בהן.

אני חושב שלפעמים, כתוצאה מחויות כאלו תפיסת העולם שלנו וזויות הראייה ״מתעוותת״, ומשפיעה על דברים נוספים. את סוחבת איתך ביום יום חוויות ותחושות לגבי הילדות והרקע שלך שמלוות אותך, צובעות כל דבר שאת עושה וכל אינטרקציה שלך (בין היתר בעולם הזוגי), וככל הנראה מחבלות לך בלא מעט דברים בחיים.
העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך בתור זר באינטרנט שמגיב לך כאן, זה להשקיע בעצמך וללכת לטיפול, ולנסות להשתחרר מחלק מהתחושות והחוויות האלו. ממה שתיארת יש לך חסכונות, ובקרוב (בתקווה כשנה מהיום) תוכלי גם לעבוד כסטודנטית ולהתחיל להרוויח שכר שיאפשר לך להתקיים ולחיות בכבוד רב. אני חושב שהוצאה (שהיא לא קטנה) על טיפול יכול לעזור לך בפאן האישי והמקצועי לעבד ולעבוד על הדברים שאת מתארת כאן. היום זה פוגש אותך בזוגיות, מחר זה יפגוש אותך בקריירה (כולם מסביבך יהיו עם קשרים/משפחה שתקדם אותם/כל דבר אחר), או במקומות אחרים (ביכולת שלך להוציא ולהשקיע בעצמך? בילדים שלך?)
כי כמו שאת רואה בפוסט, כולם כמעט תמימי דעים שזה שאת לא מגיעה עם ירושה ונדוניה לא אמור להשפיע על חיי הזוגיות שלך יותר מידי. וזה בכל זאת משפיע, לדעתי אולי בגלל מה שאת מביאה, התחושות והדברים שצפים במפגש עם בן זוג שלא חווה את כל החוויות שהיו לך. הכעס שזה מעלה, התסכול, תחושת הערך הנמוך שהשתרשה בך כתוצאה מחוויות הילדות. אי אפשר לדעת, אולי דברים אחרים, אולי חלק מאלו, אולי הכל ביחד. כל מה שאכתוב כאן בגדר ניחוש, אבל בעיני השקעה טובה בטיפול עשויה לעזור לקלף את זה ואולי להתמודד עם זה טוב יותר.

מאחל לך מכל הלב הרבה בהצלחה בהמשך המסלול הלא פשוט שעשית ואת עושה, והרבה הערכה על הדרך שלך אליו. אני חושב שאנשים עושים הערכת חוסר לגבי כמה קשה ״לפרוץ״ מחסומים של עוני, וזה מאוד מרשים שהצלחת לעשות את זה, ובאמת אומר עלייך הרבה.

 

[OnTheVerge]

@רוני123
קראתי את כל ההודעות ואני חושב שאבחנתי אותך.

את מאמינה שב"שוק" הדייטינג הערך שלך נקבע כמעט לחלוטין לפי המעמד הסוציו-אקונומי של ההורים, כמות ההון הנקי, וכמות החוויות שנצברו.
את בטוחה שגברים הם שחקנים רציונליים בשוק, שרק מנסים למקסם את הסטטוס והמשאבים, והם תמיד יבחרו באישה עם סטטוס זהה או גבוה משלהם.

את בטוחה שהמקצוע הנחשב שלך לא באמת משפיע הרבה על הערך שלך ב"שוק" ומתגמד לעומת הון נקי ומעמד סוציו-אקונומי של ההורים.

את גם בטוחה שהיעדר החוויות (אילת, כינרת, חו"ל) זה לא סתם משהו שפיספסת אלא "כתם" קבוע שמגדיר אותך לעד במעמד הנמוך - גברים נחשקים, עם כל החוויות שלהם מתאילנד, לעולם לא יסתכלו לכיוון שלך.

בקיצור, אם הייתי צריך לסכם את המיסקונספציה: את מאמינה בגישה מאוד דטרמינסטית ומעמדית ואולי הכי חשוב - קשיחה ("ברגע שאני כזו - אפסו סיכויי. כל הגברים רציונליים ולא ירצו לצאת אותי כשיש המון נשים בסטטוס והון גבוהים יותר").

עכשיו תני לי לנסות לנפץ את המיסקונספציה הזאת עם עובדות:
1. לפי מחקרים, לגברים (בממוצע) הכי חשוב היופי החיצוני, גיל צעיר ואינדיקטורים לבריאות כשהם בוחרים אישה לקשר ארוך-טווח - כל אלה הם אינדיקטורים לפוריות. לא ההון או המעמד של ההורים.
אלה הנשים (בממוצע) שיותר חשוב להם סטטוס, משאבים והיכולת לדאוג לצאצאים.
2. יש שונות עצומה בערכים שחשובים לגברים - המון גברים (במקרה הכי גרוע - לפחות 10% להערכתי) לא מתעניינים בסטטוס ובהון של ההורים שלך, במיוחד שיש לו, ותסלחי על הבוטות, "מניה" שווה כמוך - בוגרת מדמ"ח בטכניון חרוצה ושקדנית.
3. רוב האנשים מסתכלים על החבילה בשלמותה - משיכה, אינטלגנציה, טוב-לב ומטרות משותפות. ההורים הם שיקול שולי ואת היא זו שנבחנת, לא ההורים שלך. הגבר יודע שיצטרך לחיות איתך, לא עם ההורים שלך. אני בטוח שאת מבינה שההורים לא יכולים לקבל משקל משמעותי.
4. לרוב הגברים לא יהיה אכפת מהטיולים שלך בילדות - הם לא רלוונטיים לקשר שלך עם הגבר. הוא יתעניין הרבה יותר ממה שמעניין אותך כיום, מהחוויות האחרונות שלך. את יכולה לעשות עכשיו טיול אחד וזה יספיק. זה לא "כתם" קבוע שמגדיר אותך. נסי לפתח growth mindset במקום fixed mindset - דברים הם לא קבועים וניתן הרבה פעמים לשנות אותם בקלות.

 

[Srg]

סדרה קצרה על דור 1.5 שיכולה לתת לך מבט נוסף על חוויה שהורים שלך עוברים.