@efrat ו
@HHH
1) הצבא מהווה פוליסת ביטוח, בתור שכזו הוא אינו חוסך כסף אלא אמור לצמצם נזק מקטסטרופות ולכן מן הסתם יקר ולא יעיל ביום יום ...
2) הצבא אינו מוסד ריווחי (בניגוד לחברות ביטוח) למרות התועלת שהוא מביא במניעת נזק (סעיף 1)
3) ההסתכלות כאילו 10% לוחמים והיתר מיותרים או כולם לוחמי סיירות היא קצת פשטנית
- להשוואה חברות הייטק גדולות מחזיקות תקציב פיתוח בגודל 15% מכלל התקציב , אז האם אפשר להחזיק אירגון גדול (יותר מ 20 עובדים) שכולו אנשי מופ?
- באופן ספציפי לוחמים + מנהלי לחימה + מהנדסים + כלכנים + אנשי תחזוקה + חימוש + מודיעין + מודיעין + ניהול זירות מרחביות (פיקודים) ויעודיות (ים/אויר.יבשה) לחרום ושוטף כנראה מחייבות יותר מ 10% ממצבת כ"א בקבע וסדיר ... במאה ה 17 היו מסדרים 1000 חיילים בשורה ונותנים להם להסתער בישור קו, מאז המחשבה הצבאית (והטכנולוגיות המתאימות) התקדמו.
4) השאלה הרלבנטית היא האם הצבא נותן שרות יעל, כלומר בהינתן רמת הגנה נתונה האם ניתן לשמור לאורך זמן רב את רמת ההגנה הנדרשת בעלות נמוכה ביותר, צריך לזכור שלא כל כפילות היא ביזבוז (גוף האדם מכיל 2 ראות 2 כליות 2 זוגות גפיים, יתירות אינה בהכרח בזבוז)
5) למרות שאין ספק שהצבא רחוק ממושלם יש מיומנות נרכשת מקצועית לאנשי הקבע ולרוע המזל לא כל המיומניות זמינות בעת חרום (שכמו משברים בשוק ההון אינם ניתנים באמת לחיזוי ... למרות שיודעים שהם יקרו) יותר מכך גיוס אנשים "כשצריך" ותגמול על פי צורך ותנאי השוק הן תמיד קשים בפועל לעומת התאוריה -
השוק הפרטי תמיד יכה בעת עליה את השוק הצבאי מבחינת שכר (המדינה והאזרחים המודאגים מביזבוז לא יתנו לרמטכ"ל חופש גיוס אנשים כרצונו במשכורות כרצונו נכון ? הרי זו הפקרות של כספי ציבור ...) ןשלא נשכח ש שעות עבודה ונוחות מגורים הם לא בדיוק שיא הנוחות (ואני מדבר על הממוצע ולא על תא"לים ומעלה או מי שמשרת בת"א-הרצליה-תלה"ש-צריפין)
6) יש מגבלת סיווג בטחוני לחלק מהתפקידים כך שגם אם יש מועמדים מתאימים לא בהכרח הם יעברו את המסננת.
7) דרך אגב בימינו הצבא כל כמה שנים מעביר לאנשי הקבע הערכה והקטע של תשב 25 שנה בשקט ותצא לפנסיה כבר לא באמת קיים, אולי זה עדיין לא אפקטיבי אבל פרישה בגיל 45 בשגר ושכח היא פיקציה.
8) הפרקטיקה של הלוואת גישור לאנשי קבע פורשים לא הומצאה על ידי בן-גוריון - ברומא הקיסרים נהגו לתת לחיילים המשוחררים אדמות וכסף (אחרי 20 שנה של שרות) כי הם ידעו שהלוואת הגישור הנ"ל חשובה לצימצום אי-היציבות השילטונית, אף אחד לא רוצה שכירי חרב ממורמרים שזרקו אותם לכלבים והם מחפשים דרך לממש את היכולות שלהם בצורה הכלכלית המשתלמת ביותר ... (אוגוסטוס הנהיג את זה, וגם דאג ליישב אותם בפרובינציות, לחזוק האחיזה הרומית והרחקת איומים בטחוניים ...)
אז אני בהחלט מבין שכמו שיש קורלציה בין סיכון ותשואה יש קורלציה בין בטחון תעסוקתי מול שכר נמוך ותנאי שרות לא נעימים
אפשר כמובן וצריך לפלח את שוק התעסוקה הצבאי לסגמנטים ולתת לכל סגמנט תנאי שכר מיטביים לשם המשך השגת המטרה (פוליסת ביטוח אפקטיבית וזולה)
מתיחת גיל הפרישה כמה שאפשר (יחד עם התוצאה של של העלאת השכר מן הסתם, חוק שימור הכסף ....) למי שזה אפקטיבי עבורו (מה לעשות ש10% הכוחות הלוחמים תמיד ישארו צעירים כי צבא אגרסיבי הוא צבא צעיר)