מבט מקרו כלכלי קדימה

[Mr. Bigglesworth]

ומה זה אינפלציה בשבילו.

צחקתי בקול רם!
לא חושב שצריך להכנס ב @גונן1900 הוא מתאר את המצב ומציע תיאוריה שסה"כ אינה בלתי סבירה.
אני הייתי שמח להבין לקראת מה אנחנו הולכים. אפילו אם כמשקיע אין לכך השפעה על האסטרטגיה שלי זה עדיין מרתק התהליך הזה.
אני די בטוח שאם לפני קצת יותר מעשור הייתי מתאר לכל כלכלן את המצב הנוכחי הוא היה משתאה.
המציאות חזקה מכל דמיון. או שפשוט יש דיליי והכל יתפוצץ לנו בפרצוף (לא נראה לי אבל מאיפה לי לדעת?)

 

[נעם בלה בלה]

לא חושב שצריך להכנס ב @גונן1900

זו חלילה לא הייתה הכוונה. מקווה מאוד ש @גונן1900 לא נפגעת!

ומציע תיאוריה שסה"כ אינה בלתי סבירה.

אותה אני מנסה להבין.

אני די בטוח שאם לפני קצת יותר מעשור הייתי מתאר לכל כלכלן את המצב הנוכחי הוא היה משתאה.

חד משמעית. ולפני 15 שנה - בכלל מדע בדיוני.

 

[Kya]

חפש את הערוץ של george gammon ביוטיוב.. הוא מציג זויות מעניינות על המאקרו, כמו כן הוא מראיין הרבה אנשים בתחום. אפשר להתגלגל משם

 

[קפה שחור]

חפש את הערוץ של george gammon ביוטיוב.. הוא מציג זויות מעניינות על המאקרו, כמו כן הוא מראיין הרבה אנשים בתחום. אפשר להתגלגל משם

In 3 Simple Steps....

 

[השמח בחלקו]

חפש את הערוץ של george gammon ביוטיוב. הוא מציג זויות מעניינות על המאקרו, כמו כן הוא מראיין הרבה אנשים בתחום. אפשר להתגלגל משם

תודה! אכן מעניין ולא הכרתי. אני רואה שעוד בסוף 2019 הוא טען שהזהב יזנק, אבל קצת קשה לי לדמיין את העולם חוזר לסטנדרט הזהב.

כאשר השווקים במיתון זו תקופה נפלא להשקיע עבור אלו היכולים להרשות לעצמם (לפחות מנקודת מבט של משקיע נדל"ן),

מה לימדו אותך מיתונים קודמים על התנהגות הנדל''ן בזמן מיתון? האם אפשר להגיד משהו מבוסס לגבי איזה סוגי נכסים מראים תנודתיות יתר?
(ברור לי שהעבר אינו מלמד, והמציג אינו רופא, וכו')

 

[Limit]

בלי להיכנס להאם מה שרשמת נכון.
נראה שאתה מתאר את זה כמשהו מאוד שלילי.
לי זה נשמע מצב לא רע(בהנחה שהוא באמת קיים ויכול להמשיך הרבה זמן)
כולם מרווחים,עלות הנכסים עולה ועלות המחיה נשארת אותו דבר.
זאת אומרת שכול מי שהוא בעל נכסים(רוב הציבור)מרוויח וגם אף אחד לא נפגע(העני עדיין קונה מוצרים בסיסים וכסף בזול יחסית).
אז מה בעצם רע מהבחינה הזאת?

מסכים מאוד. לדעתי השינוי הגדול שקורה הוא שהרבה יותר אנשים הופכים ל״עשירים״ במובן שההכנסות הרבה מעל ההוצאות הבסיסיות. זה גורם לאינפלציה בכמה דברים:
1. תנועות פרישה מוקדמת, כמו הסולידית, FIRE, ERE, וכו׳. אני חושב שהתופעה גדלה ומתפתחת כי היום זה אפשרי עבור הרבה יותר אנשים מפעם. זה כמובן אינפלציה נהדרת
2. מוצרי בוטיק. אני חושב שמי שממש רוצה יכול להוציא היום סכומי כסף דימיוניים, והרבה יותר קל לעשות את זה מפעם. לפני 20 שנה היה צריך להשקיע זמן בלתפור פתרון אישי, וזה היה שמור רק לעשירים ממש. היום אפשר לקנות חדר ילדים שלם בעשרות אלפי שקלים (ואולי גם במאות), או לארגן חתונה במאות אלפי שקלים בטלפון יחיד.
3. מוצרי השקעה. אכן, ככל שיש יותר אנשים עם יותר כסף, הרבה מהכסף העודף מגיע למוצרי השקעה, כמו מניות, נדלן, אג״ח, וכו׳. זה אומר שהביקוש גדל באופן דרסטי בלי גידול מתאים בהיצע, מה שגורם להם להיות הרבה יותר ״יקרים״ (אם פעם כסף היה מושקע במניות תמורת רווח שנתי של 10%, היום יהיה מוכנות להשקעה גם ברווח של אחוזים בודדים - מה שדוחף את המכפילים למעלה).

 

[gasolid]

הבעיה לדעתי היא שככל שפער האי שיוייון גדל, אז הסיכוי שהכל התפוצץ גדל. בסופו של דבר פערים גדולים באי שיוויון גורמים למהפכות שבסופם הממשלה צריכה לחלק את הכסף בצורה שיוויונית יותר כדי לצמצם את הפער (לדוגמא העלאת מיסית, חלוקה גדולה יותר של קצבאות וכולי).

 

[בת העמק]

הבעיה לדעתי היא שככל שפער האי שיוייון גדל, אז הסיכוי שהכל התפוצץ גדל

לא בטוח.
אם החיים בצד העני יחסית של הסקאלה הם לא חיי מצוקה איומים ואם בצד העני המוחלט לא מצטופפים הרבה מהאוכלוסיה, אין טריגר.
כאשר אדם במקצוע פשוט, שמרוויח משכורת חציונית, חי חיים די מפנקים בסך הכל - קצת קשה לקום מהספה ולערוף ראשים.

 

[רוני]

מה לימדו אותך מיתונים קודמים על התנהגות הנדל''ן בזמן מיתון? האם אפשר להגיד משהו מבוסס לגבי איזה סוגי נכסים מראים תנודתיות יתר?
(ברור לי שהעבר אינו מלמד, והמציג אינו רופא, וכו')

בדרך כלל הנדל"ן למגורים יציב יותר בהשוואה לנדל"ן המסחרי.

בתקופה של מיתון כלכלי ההשפעה שלו על שוק הנדל"ן תלויה באיזה מגמה השוק נמצא,
במשבר הסאבפריים בשנת 2008 שווקי הנדל"ן בארה"ב ובאנגליה היו בועתיים עם היצע עודף של נכסים למגורים,
ולכן הם ספגו ירידות מחירים.

לעומתם שוק הנדל"ן בישראל היה ברמת מחירים אטרקטיבי עם היצע נמוך של נכסים,
ולמעת החודשיים האחרונים של 2008 השוק היה במגמת עליית מחירים ושכירויות.

 

[תרנגול קקה]

כאשר אדם במקצוע פשוט, שמרוויח משכורת חציונית, חי חיים די מפנקים בסך הכל - קצת קשה לקום מהספה ולערוף ראשים.

לפי המחאה ב2011, לכל הפחות זה יכול להספיק בשביל לקום מהספה

 

[בת העמק]

לפי המחאה ב2011, לכל הפחות זה יכול להספיק בשביל לקום מהספה

כן, להפגין פעם בעשור עם דגלים ושירה זה אחלה. מהפכות לא יוצאות מזה בדרך כלל.
גילוי נאות - הייתי במחאה ההיא, הייתי במחאה של סברה ושתילה, הייתי בהפגנת נשים עושות שלום...הבנתי את רעיון ה"הבה נגילה" וויתרתי.

 

[ניצן המצוין]

שככל שפער האי שיוייון גדל, אז הסיכוי שהכל התפוצץ גדל. בסופו של דבר פערים גדולים באי שיוויון גורמים למהפכות שבסופם הממשלה צריכה לחלק את הכסף בצורה שיוויונית

לדעתי מה שקורה זה שככל שפער האי שיוייון גדל, אז הסיכוי שהכל התפוצץ גדל. בסופו של דבר פערים גדולים באי שיוויון גורמים למהפכות שבסופם קם ממשל מסוג אחר שיוצר אי שיוויון מסוג אחר. ורוב המקופחים\עניים ממשיכים לחיות במצב קשה והפערים נשמרים דומים.
דוגמאות מהפכת אוקטובר ברוסיה,הרפורמציה בגרמניה, עליית השושלת העבאסית במזרח התיכון ...

 

[MrWander]

זה שיש אי שיוויון כלכלי בסך הכל אומר שהשיטה עובדת. לא אמור להיות שיוויון במערכות קפיטליסטיות וכל עוד החוזה שאומר יכולת + מאמץ = שינוע חברתי, הרי שאין באמת טעם לצאת למהפכות.
אנחנו חיים בתקופה הכי עשירה בהיסטוריה האנושית וכל שנה העושר הזה רק מתגבר.
אנשים מסוגלים לפרוש מוקדם בגלל שהפרודקטיביות שהעולם מייצר היא אדירה.

האם יהיה מיתון? כנראה, אבל זה פשוט חלק מהמכונה הכלכלית ואם לא הייתה את הקורונה, אז הייתה סיבה אחרת.

 

[Shaz]

לדעתי?

אם המצב הכלכלי יהיה טוב אז הכל יהיה טוב והמניות יעלו
אם יהיה רע ידפיסו כסף ערך הדולר ירד בוודואת בנק ישראל יוריד גם הוא את ערך השקל במקביל מול הדולר מה שאומר שהערך הריאלי שלהם ירד יחד מול מחיר המוצרים מה שישמור על מחירי המניות בעליה ביחס לדולר ובגלל שהשקל יהיה בערך שווה ל X דולרים כמו עכשיו +- אחוזים בודדים גם לטווח של שנים (כמו שקורה כבר שנים.. כי המון חברות מיצאות בדולרים. אז לא נראה לי שהבנק המרכזי פה יתן לשקל לעלות משמעותית מול הדולר או לפחות לא מהר )
אז גם בתרחיש כזה מניות לפחות ישמרו על ערך הכסף גם מול השקל

אז אני עדיין חושב שבסך הכל מניות בפיזור עולמי בטווח של יותר משנה שנתיים ישמרו על הכסף הכי טוב

כמובן מי שצריך כסף נזיל בהתראה קצרה של אפילו חודשים זה לא יהיה המקום

 

[בת העמק]

אז אני עדיין חושב שבסך הכל מניות בפיזור עולמי בטווח של יותר משנה שנתיים ישמרו על הכסף הכי טוב
כמובן מי שצריך כסף נזיל בהתראה קצרה של אפילו חודשים זה לא יהיה המקום

מסכימה עם זה, למעט התקופה שהגדרת. השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים טובה לתקופה של 7 שנים ומעלה (עם עדיפות להרבה יותר צפונה).

 

[Mr. Bigglesworth]

זה שיש אי שיוויון כלכלי בסך הכל אומר שהשיטה עובדת. לא אמור להיות שיוויון במערכות קפיטליסטיות וכל עוד החוזה שאומר יכולת + מאמץ = שינוע חברתי, הרי שאין באמת טעם לצאת למהפכות.

יש עוד ניואנסים בנושא הזה קריאה מומלצת של עומר מואב על אי-שוויון "טוב" ואי-שוויון "רע". אני נוטה לחשוב גם על סוגים של אי-שוויון רע שקשורים למונופולים וקרטלים מסוגים שונים (הבנקים או חברת חשמל כדוגמאות מייצגות).

 

[or..]

בוחן פתע: מה הכלי הראשון של בנקים בהתמודדות עם אינפלציה? תשובה נכונה: העלאת ריבית

חחח
ומה זה קשור לתגובה שלך?

בטוח שאתה מבין מה שאתה רושם או מה אתה מנסה לומר?

 

[גונן1900]

חחח
ומה זה קשור לתגובה שלך?

בטוח שאתה מבין מה שאתה רושם או מה אתה מנסה לומר?

אני כתבתי כי אינפלציה היא גם תוצאה של ריבית אפסית, בדיוק כמו שבמקרה של אינפלציה הבנק מעלה את הריבית.
אין צורך שתשפריץ בורות, היכן שאינך מבין שם יש לשתוק

 

[בת העמק]

חחח
ומה זה קשור לתגובה שלך?

בטוח שאתה מבין מה שאתה רושם או מה אתה מנסה לומר?

זאת לא תגובה נאותה בפורום, כל כולה זלזול והתנשאות וחסרת הסבר ונימוק.

אין צורך שתשפריץ בורות, היכן שאינך מבין שם יש לשתוק

גם התגובה הזאת לא הולמת (אם כי מובנת). אינך יודע מיהו ומה הידע שלו.

אני כתבתי כי אינפלציה היא גם תוצאה של ריבית אפסית,

זה היה נכון פעם, איכשהו בעשור האחרון זה כבר לא קורה. ריביות נמוכות עם אינפלציה מזערית עד אפסית בכל העולם. לא ברור מה השטיקים שעשו הבנקים המרכזים והממשלות כדי לגרום לכך אבל אפשר לנחש.

 

[or..]

זאת לא תגובה נאותה בפורום, כל כולה זלזול והתנשאות וחסרת הסבר ונימוק.

בוודאי - היא באה בתגובה לתגובה לא מבריקה ומלמדת במיוחד כפי שראית.

אני כתבתי כי אינפלציה היא גם תוצאה של ריבית אפסית, בדיוק כמו שבמקרה של אינפלציה הבנק מעלה את הריבית.
אין צורך שתשפריץ בורות, היכן שאינך מבין שם יש לשתוק

אתה ממשיך להתלהם אבל זה לא מרשים אף אחד כי אתה לא אומר שום דבר חכם או מדויק.

אינפלציה היא לא "תוצאה של ריבית אפסית" כמו שהיא לא "תוצאה של ריבית 6%" או "תוצאה של ריבית 2.5%"
אינפלציה, היא לכל היותר עשויה להיות, תוצאה של שינוי בשיעור הריבית או בציפיות לשינוי בריבית וגם זה אך ורק בטווח הקצר.

כשאתה מדבר על ריבית אפסית אתה מדבר על עשור(!) של ריבית אפסית שכמעט ולא השתנתה - במצב זה אין שום חשיבות לכך שהריבית היא אפס - זה לא אמור ליצור אינפלציה - אין שום שינוי ביחס למצב שהיה לפני 3,4,5,6 שנים ולכן זה לא משהו שכבר אמור ליצור אינפלציה.

מעבר לזה, אתה מתנפח עם הדוגמא של "אינפלציה עולה, הבנק מעלה ריבית" - כולם יודעים את זה. זה פשוט לא קשור לטענה השניה שרשמת בשום צורה. לפני שאתה מתפאר בזה שאתה מכיר את הקורולוציה הבסיסית של עקומת פיליפס אני ממליץ לך להעמיק בפיתוחים שהתיאוריה עברה, וגם על איך בעשור האחרון כלכלנים ממשיכים לגלות כמה הקשר הוא מורכב הרבה יותר.