• אזהרה: פורום זה מיועד להחלפת דעות בין משקיעים חובבים בנושאים תאורטיים בלבד. חל איסור מוחלט על מתן ייעוץ השקעות פרטי. אין לראות בדיונים בפורום בבחינת יעוץ השקעות או תחליף לייעוץ פיננסי מקצועי המותאם אישית וספציפית למשקיע תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבותיו ומטרותיו. אין להסתמך או לפעול על פי הנאמר בפורום ללא קבלת יעוץ מקצועי אישי מבעל הרישיון המתאים, וכל הנוהג אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחבר/ת ההודעה בלבד.
  • חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

האם יש ״רף עליון״ כלכלי למדד עולמי / S&P 500 או שהוא יכול לעלות ל״נצח״?

Steven

משתמש סולידי
הצטרף ב
5/9/23
הודעות
76
דירוג
9
שלום לכולם,

שאלה קצת נאיבית -

אני מבין שהמדד S&P500 (וזה נכון גם למדד עולמי) עולה בממוצע בצורה ריאלית (פחות קריטי האחוז המדויק) במשך עשרות שנים.

אני מניח שכל פעם שמישהו רצה להשקיע במדד לאורך ההיסטוריה המחיר יכול היה להיראות ״יקר״ - אבל בראיה הסטורית המדד אכן עולה בצורה כך שאי אפשר להתווכח עם העובדות שהמחיר כנראה לא באמת היה יקר מדי.

מצד שני - אי אפשר שלא לתהות: האם אין איזשהו רף עליון שבו מבחינה כלכלית גרידא המחיר של המדד לא פוגש היגיון כלכלי והמחיר פשוט יקר מדי?

אני לא נגד השקעה במדדים (להיפך אני מאוד מאמין בכך) מצד שני אני תוהה האם לא הגענו עכשיו או בעתיד לנקודה שבה המחיר פשוט גבוהה מדי - ואם כן - האם יש איזשהו נתון שיכול להעיד על כך? ברור לי שהשאלה קצת נאיבית אז אנא נסו לקבל את השאלה בהבנה.

תודה וסליחה אם השאלה קצת נראית נאיבית מדי.
 
שלום לכולם,

שאלה קצת נאיבית -

אני מבין שהמדד S&P500 (וזה נכון גם למדד עולמי) עולה בממוצע בצורה ריאלית (פחות קריטי האחוז המדויק) במשך עשרות שנים.

אני מניח שכל פעם שמישהו רצה להשקיע במדד לאורך ההיסטוריה המחיר יכול היה להיראות ״יקר״ - אבל בראיה הסטורית המדד אכן עולה בצורה כך שאי אפשר להתווכח עם העובדות שהמחיר כנראה לא באמת היה יקר מדי.

מצד שני - אי אפשר שלא לתהות: האם אין איזשהו רף עליון שבו מבחינה כלכלית גרידא המחיר של המדד לא פוגש היגיון כלכלי והמחיר פשוט יקר מדי?

אני לא נגד השקעה במדדים (להיפך אני מאוד מאמין בכך) מצד שני אני תוהה האם לא הגענו עכשיו או בעתיד לנקודה שבה המחיר פשוט גבוהה מדי - ואם כן - האם יש איזשהו נתון שיכול להעיד על כך? ברור לי שהשאלה קצת נאיבית אז אנא נסו לקבל את השאלה בהבנה.

תודה וסליחה אם השאלה קצת נראית נאיבית מדי.
בהנחה שהכלכלה תמשיך באותה צורה
זה יעלה.
 
אבל בראיה הסטורית המדד אכן עולה בצורה כך שאי אפשר להתווכח עם העובדות שהמחיר כנראה לא באמת היה יקר מדי.
מניה זה בעלות על עסק.
אם יש לך עסק טוב אז הוא יכול להרוויח אינסוף כסף לאורך אינסוף זמן, לכן לא קיים סף שמעבר לו המדד חסום.

הבעיה שרובנו לא חיים אינסוף זמן ולכן השאלה הפרקטית היא כמה נהיה מוכנים לשלם כדי לראות את התמורה עוד בימי חיינו.
 
שלום לכולם,

שאלה קצת נאיבית -

אני מבין שהמדד S&P500 (וזה נכון גם למדד עולמי) עולה בממוצע בצורה ריאלית (פחות קריטי האחוז המדויק) במשך עשרות שנים.

אני מניח שכל פעם שמישהו רצה להשקיע במדד לאורך ההיסטוריה המחיר יכול היה להיראות ״יקר״ - אבל בראיה הסטורית המדד אכן עולה בצורה כך שאי אפשר להתווכח עם העובדות שהמחיר כנראה לא באמת היה יקר מדי.

מצד שני - אי אפשר שלא לתהות: האם אין איזשהו רף עליון שבו מבחינה כלכלית גרידא המחיר של המדד לא פוגש היגיון כלכלי והמחיר פשוט יקר מדי?

אני לא נגד השקעה במדדים (להיפך אני מאוד מאמין בכך) מצד שני אני תוהה האם לא הגענו עכשיו או בעתיד לנקודה שבה המחיר פשוט גבוהה מדי - ואם כן - האם יש איזשהו נתון שיכול להעיד על כך? ברור לי שהשאלה קצת נאיבית אז אנא נסו לקבל את השאלה בהבנה.

תודה וסליחה אם השאלה קצת נראית נאיבית מדי.
השאלה נידונה באריכות בהרבה מקומות.

יש כמה תשובות:
1. כמשקיע פאסיבי אתה משקיע בכלכלה על סמך הציפיות של כל השחקנים בשוק. לכן השוק כבר מתמחר נכון את המחיר ביחס לציפיות ולנו לא ממש אכפת אם אנחנו מחזיקים להרבה שנים או עושים DCA. יתכן כמובן שציפיות השחקנים יתבדו (סטייל 2008), אבל בממוצע הטענה זה שאנחנו (המשקיעים הפאסיביים) לא חכמים יותר מהשוק.
2. בטווח הארוך ההערכות של השוק הן כנראה שהתוצר הריאלי יעלה ולכן הכלכלה תצמח. תוסיף על הצמיחה את ה-2% אינפלציה ואז עוד איזה משהו על זה שחברות יותר יעילות משאר המשק (השוק חכם ומשכלל את הדברים) ואתה מקבל בערך את העליות של ה-7 אחוז ריאלי ויותר לטווח הארוך.
3. לפי מודלים של וליואציה אנחנו יכולים לחשב היום בbottom to top approach את הוליואציה של כל חברה בs&p ואת הציפיות על תזרימי המזומנים שלה תוך הסתמכות על צמיחת הכלכלה (אנחנו נניח שחברות יותר יעילות מהכלכלה בדרך כלל). בעזרתם של אנליסטים אפשר לנתח את צפי ההכנסות של כל חברה ב-5 שנים הבאות ולקבל תזרים מזומנים. כשממצעים על הרבה חברות הטענה היא שלרב הטעות היא קטנה יותר בגלל המיצוע. אם עושים חישובים כאלה אפשר להעריך כמה השוק יקר/זול (ואני אשאיר למי שרוצה לחפש את המודלים ולבדוק אם השוק יקר/זול).

* לא המלצה או יעוץ. דיון תאורטי.
 
Nothing lasts forever, even cold November rain
 
זו שאלה מעניינת שדנים בה הרבה בהקשר הסביבתי.
כמו שכתבו כבר
בטווח הארוך ההערכות של השוק הן כנראה שהתוצר הריאלי יעלה ולכן הכלכלה תצמח.
בהשקעה במדדים אנחנו אומרים בצורה מסוימת שהכלכלה תצמח. אך יש חוקרים שטוענים כי צמיחה אינסופית היא לא בת קיימא. אם מישהו מעוניין לקרוא יותר על הנושא אז יש גם את מודל הדונאט
 
זו שאלה מעניינת שדנים בה הרבה בהקשר הסביבתי.
כמו שכתבו כבר

בהשקעה במדדים אנחנו אומרים בצורה מסוימת שהכלכלה תצמח. אך יש חוקרים שטוענים כי צמיחה אינסופית היא לא בת קיימא. אם מישהו מעוניין לקרוא יותר על הנושא אז יש גם את מודל הדונאט
אכן, לכדור שלנו יש מגבלות ואילוצים. כשנגיע אליהן הוא יפסיק לעלות.

מצד שני, מי אמר שנישאר כאן ?
 
אני מניח שכל פעם שמישהו רצה להשקיע במדד לאורך ההיסטוריה המחיר יכול היה להיראות ״יקר״ - אבל בראיה הסטורית המדד אכן עולה בצורה כך שאי אפשר להתווכח עם העובדות שהמחיר כנראה לא באמת היה יקר מדי.

מצד שני - אי אפשר שלא לתהות: האם אין איזשהו רף עליון שבו מבחינה כלכלית גרידא המחיר של המדד לא פוגש היגיון כלכלי והמחיר פשוט יקר מדי?
עליית המדד העולמי משקפת שהכלכלה והטכנולוגיה צמחו אקספוננציאלית החל מאמצע המאה ה19 אם תהיה עצירה או נסיגה אז המדדים יתייצבו או ירדו.
למשל אוקראינה או יפן מ1990
 
אכן, לכדור שלנו יש מגבלות ואילוצים. כשנגיע אליהן הוא יפסיק לעלות.

מצד שני, מי אמר שנישאר כאן ?
האופן שבו התנסחת פתוח לשתי פרשנויות (מנוגדות פילוספית סביבתית), לא יודע לאיזה מהם התכוונת.

אופציה 1 - משבר אקלים, האנושות נכחדת. מדד כנראה יורד

אופציה 2 - נהגר כולנו לכוכב לכת אחר. המצדדים בגישה יטענו שההתפתחות והכלכלה תמשיך לצמוח
 
מצד שני - אי אפשר שלא לתהות: האם אין איזשהו רף עליון שבו מבחינה כלכלית גרידא המחיר של המדד לא פוגש היגיון כלכלי והמחיר פשוט יקר מדי?
בכלכלה שמורכבת בעיקרה מחברות חופשיות הנסחרות בשוק (כמו שלנו) השאלה שלך קרובה לשאלה: האם התוצר הגלובלי צפוי להמשיך לעלות (במונחים ריאליים).
כדי להגדיר תוצרת אנחנו צריכים להגדיל את כמות האנשים, כמות המשאבים או לשפר את תהליך הייצור (שטח, ההכשרה של האנשים, הציוד שיש להם לביצוע העבודה).
כמות המשאבים על כדור-הארץ סופית ובינתיים אין באופק פריצת דרך לצאת מכדור-הארץ כדי להשיג משאבים חיצוניים.
גם כמות האנשים שהוא יכול להכיל בלי לקרוס - אנחנו לא שם, רצוי שלא נגיע לשם, אבל נגיע גם נגיע.
זה משאיר לנו רק אמצעי הייצור - כרגע לא נראה שאנחנו מאטים - ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית הולכים לשנות מקצה לקצה את הציוד הזמין לנו.
עם זאת, אני מאמין שנגיע עם השנים להאטה של שיפור אמצעי הייצור על כדור-הארץ.

החדשות הטובות, לדעתי, הן אלו: אם נדע להגביל את הילודה שלנו, כדור-הארץ העתידי עם אמצעי הייצור העתידיים יוכל לתמוך באוכלוסיה אנושית החיה ברווחה גם ללא הגדלת התפוקה.
החדשות הרעות לדעתי: הגבלת ילודה היא אירוע מורכב מאוד לבני-אדם, וכל עוד ישנם סכסוכים בעולם, ישנו גם מירוץ חימוש של גודל האוכלוסיה.
 
אם יש לך עסק טוב אז הוא יכול להרוויח אינסוף כסף לאורך אינסוף זמן, לכן לא קיים סף שמעבר לו המדד חסום.

צריך לדייק קצת - על פני אינסוף זמן גם עסק לא מאוד רווחי שעדיין מרוויח משהו שגדול מאפס, עדיין ירוויח אינסוף.
הרווח האפשרי בכל חלון זמן שרירותי חסום ע"י סך כל התוצרת האנושית (שאינה בבעלות העסק הנ"ל) - שכן במקרה ה-"קיצון", האנושות בכללותה (שאינה נמנית על בעלי העסק) תקריב את כל משאביה כדי להיות בעליו של העסק. כמובן שאין שום דבר ריאליסטי בתרחיש כזה, אבל זה מציב חסם עליון על ה-"רווח" של כל עסק בכל נקודת זמן.


זה משאיר לנו רק אמצעי הייצור - כרגע לא נראה שאנחנו מאטים - ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית הולכים לשנות מקצה לקצה את הציוד הזמין לנו.
עם זאת, אני מאמין שנגיע עם השנים להאטה של שיפור אמצעי הייצור על כדור-הארץ.

אתה נושק פה לנקודה חשובה שכל הדיון הזה מפספס.
יותר חשובה מהשאלה האם תיק המניות שלנו יצמח, היא מה יקרה לרווחה האישית שלנו (ושל משפחתנו, וחברנו, ועמנו, ועולמנו, וכו').
אפשר לראות שבנוסף לצמיחה הכלכלית בעולם, יש גם גידול עקבי ברווחה : בריאות, איכות חיים, אורך חיים, זמן פנאי, אפשרויות ואופציות של הגשמה אישית, תחביבים, וכו'.

אי אפשר בכלל להשוות את החיים של משפחה ממוצעת בפרבר אמריקאי כיום - לזו של משפחה בימי הביניים או אפילו במאה ה-19.
ה-"צרות" של משפחה ממוצעת כיום היא איך לחסוך בעלות של מוצרי הסטרימינג או איזה דגם רכב כדאי לקנות. הצרות של משפחה ממוצעת לפני 100 או 200 או 1000 שנה היו אולי איך לוודא שפחות ילדים מתים לפני גיל 5 או שבני המשפחה יזכו לחיות מעבר לגיל 40, ו-95% מהזמן האנושי הוקדש לפרנסה.

לכן -
ככל שהאנושות מתקדמת טכנולוגית והכלכלה הופכת ליעילה יותר, כך גם יש ירידה מתמדת בעלות של אספקת איכות ואורך חיים לאנשים.
"עני" כיום לא דומה כלל ל-"עני" פעם - והקדמה מתפשטת בעקביות בעולם גם למקומות שהיו עד לא מזמן נחשלים.

האנושות לא צריכה שתהיה צמיחה אינסופית, כי בשלב מסויים - ברמה כלשהי של רווחה - זה כבר יהיה חסר משמעות להיות "עשיר" יותר.
תחשוב על עולם שבו כל העבודות ה-"מייגעות" וה-"נוראיות" ואפילו סתם ה-"מבאסות" - נעשות ע"י רובוטים: נהיגה, מפעלים, ייצור, שמירה, תובלה, וכו'.

ברגע שייצור מזון, בריאות, תעבורה וכו' יוכלו כולם להתבצע ע"י מכונות ---
לא יהיה יותר צורך בעמל אנושי כדי לספק אותם לאוכלוסיה.

כולנו פשוט נסע, נאכל ונבריא ב-"חינם".

כמובן שזה בתנאי שהאנושות עצמה מפסיקה לגדול ולצמוח ושומרת על גודל אוכלוסיה קבוע יחסית.

התרחיש שאני מתאר - ובהינתן ניצולת טובה מספיק של מאשבים ואוטומציה מספיק נרחבת -- ובהינתן גודל אוכלוסיה קבוע (נניח 10 מיליארד, כמו היום) - האנושות יכולה להמשיך להתקיים בצורה הזו במשך מליוני שנים או יותר, ויהיה לה גם די זמן להתפשט בחלל.

כמובן שאם האנושות תמשיך להתרבות אז גם בהינתן אוטומציה מלאה וכו' מתישהו יגמרו לך המשאבים הדרושים כדי לתמוך ב-BIOMASS גדול כל כך של בני אדם.


בקיצור, פנינו לאחת משתי אפשרויות: אוטופיה (שהיא גם סוג של דיסטופיה, אבל זה כבר דיון אחר) - או - הכחדה.


בתרחיש האוטופי, תיק המניות שלך פשוט יהיה לא רלוונטי. מה זה משנה כמה כסף יש לך - אם אין שום דבר רלוונטי שאתה "צריך" שדורש כסף?
כסף הרי הוא בסוף אמצעי לייצר תמריץ לאנשים לפעול למענך או למען מטרה שמעניינת אותך. אם לכל אחד יש ממילא כל מה שהוא זקוק לו - שום תמריץ לא "יפעל" עליו, וגם אין מלכתחילה צורך לתמרץ אנשים לעשות את מה שממילא מכונות יכולות לעשות עבורך. מכונות לא זקוקות לתמריצים.
לכן באופן פרדוקסלי - כאשר הכלכלה העולמית תפסיק לצמוח, כנראה שגם יפסיק לעניין אותך שהיא לא צומחת, כי הכסף עצמו יהפוך ללא רלוונטי.

בתרחיש של הכחדה גם כן גודל תיק המניות לא יהיה רלוונטי.
 
בין האפשרויות של גידול לא מבוקר של אוכלוסייה והכחדה יש אפשרות ביניים, זו שקרתה לאורך כל ההיסטוריה האנושית כשיותר מדי אנשים התחרו על אותם משאבים - מלחמות בהן נהרגים המונים.
צריך לקוות שלא ייהרגו יותר מדי ונשק גרעיני לא יהפוך את מרבית העולם למקום בו לא ניתן לחיות, אבל מלחמות כמו פעם יעשו את העבודה גם אם אנשים ימשיכו ללדת המון, בפרט בעולם השלישי.
 
בין האפשרויות של גידול לא מבוקר של אוכלוסייה והכחדה יש אפשרות ביניים, זו שקרתה לאורך כל ההיסטוריה האנושית כשיותר מדי אנשים התחרו על אותם משאבים - מלחמות בהן נהרגים המונים.
צריך לקוות שלא ייהרגו יותר מדי ונשק גרעיני לא יהפוך את מרבית העולם למקום בו לא ניתן לחיות, אבל מלחמות כמו פעם יעשו את העבודה גם אם אנשים ימשיכו ללדת המון, בפרט בעולם השלישי.

גידול לא מבוקר הוא הוא תרחיש ההכחדה.

התרחיש האופטימי הוא לא גידול לא מבוקר אלא יציבות וקיימות.

שום מלחמה או מצבור של מלחמות לאורך ההיסטוריה לא הצליחו למתן את קצב גידול האוכלוסיה העולמי.
 
התרחיש האופטימי הוא לא גידול לא מבוקר אלא יציבות וקיימות.
אכן והטענה שלי היא שהיציבות הזו יכולה להגיע כתוצאה מהפחתת הילודה או כפי שקרה לאורך ההיסטוריה, הרג המוני שיקטין את האוכלוסיה שהתרבתה בגידול לא מבוקר.
עדיף מהכחדה, אבל לא הייתי קורא לזה תרחיש אופטימי.
 
אכן והטענה שלי היא שהיציבות הזו יכולה להגיע כתוצאה מהפחתת הילודה או כפי שקרה לאורך ההיסטוריה, הרג המוני שיקטין את האוכלוסיה שהתרבתה בגידול לא מבוקר.
לא היה שום הרג המוני כזה לאורך ההיסטוריה. מלחמה, או מאה מלחמות, הן כאין וכאפס לעומת קצב הגידול האקספוננציאלי של האנושות.

ובכל מקרה, כל השהיעילות הכלכלית והאנרגטית של האנושות גדלה, כך קטן התמריץ למלחמה: אם צריך פחות משאבים כדי לקיים מדינה, אין מוטיביציה להשקיע אותם דווקא במלחמה. זה כמובן אלא אם המדינה מתעקשת להמשיך לייצר עוד ועוד מעצמה (כלומר מאוכלוסייתה) - אבל המציאות מוכיחה שדווקא ההפך הוא הנכון: ככל שמדינה מתקדמת יותר טכנולוגית וכלכלית כך היא דווקא מייצרת פחות מעצמה - עד כדי אפילו נסיגה לאחור (יפן).
 
לא היה שום הרג המוני כזה לאורך ההיסטוריה
ודאי שהיה ובכל מקום בו אוכלוסיות התחרו על משאבים בשטח שלא יכול להכיל את שתיהן. אין שום ייחודיות במצב הנוכחי.
 
אי אפשר בכלל להשוות את החיים של משפחה ממוצעת בפרבר אמריקאי כיום - לזו של משפחה בימי הביניים או אפילו במאה ה-19.
נכון אבל אפשר להשוות למשפחה משנות ה-60 של המאה הקודמת, ולהבחין בהדרדרות בפרמטרים שציינת:
בריאות (לא נאלצו אז להתמודד עם מגיפות), איכות חיים (גודל החוב הממוצע של משק בית היה נמוך יותר), אורך חיים (אכן עלה, אבל שים למגמת הירידה המטרידה בארה"ב שהחלה מאז הקורונה. תוחלת החיים שם חזרה 20 שנה אחורה), זמן פנאי (ירד ברוב העולם המערבי וכיום דומה למדי למה שהיה במאה ה-19, למעט אולי כמה מדינות באירופה שעברו ל4 ימי עבודה שבועיים), אפשרויות ואופציות של הגשמה אישית (מישהו עדיין מאמין למיתוס הזה "The American Dream"? זה כבר נהיה קלישאה), תחביבים (נגזרת של זמן פנאי), וכו'.

כשאתה משווה לימי הביניים, אתה משווה תפוחים לתפוזים. אתה משווה על בסיס פרמטרים שמעניינים את האדם המודרני, ולא בהכרח עניינו אנשים בעת ההיא, ולכן הם לא טרחו להשתפר בהם. באופן דומה אם תחזיר לחיים אדם שחיי במאה הראשונה לספירה, הוא יגדיר פרמטרים שונים לגמרי שחשובים לו שבהם האדם המודרני נכשל לחלוטין. (כבוד האדם, למשל, או זיקה לדת, או כושר גופני/יכולת לחימה.)
 
נערך לאחרונה ב:
התשובה פשוטה. ככל שמגדילים את כמות הכסף (יש מאין) ככה גם יעלו המדדים. אם כמות הכסף הייתה סופית לא הייתה רואה עלייה של 10 אחוז במדד עולמי או סנופי.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
F לאן אפשר לפתח את מקצוע העו"ס כדי שיהיה כלכלי? התפתחות אישית 11
מ תכנון כלכלי לעתיד צרכנות פיננסית 0
ב האם זה כלכלי למשוך שומת מס ולא לשלם למס הכנסה אחרי שהם קבעו כמה כסף הם דורשים ממך? מיסים 10
A עימות כלכלי/צבאי בין ארה״ב לסין והשלכותיו אוף טופיק 4
L מסע תכנון קריירה וצבירת נכסים לחופש כלכלי יומני מסע אישיים 44
F יומן מסע - זוג צעיר. מטרה: חופש כלכלי יומני מסע אישיים 13
ק גיל 40, מצב כלכלי חדש - מה הלאה? יומני מסע אישיים 32
deussex יומן מסע לחופש כלכלי, מימוש ומשמעות לחיים יומני מסע אישיים 291
נ גן עדן אקולוגי או אסון כלכלי, מתחיל בשוק ההון ומבקש עצה יומני מסע אישיים 11
ה התייעצות לאמא במצב כלכלי לא טוב צרכנות פיננסית 55
זריקת תבונה מסע יציאה מבור כלכלי - חיסול הלוואות בגובה 90 אש"ח תוך שנה וקצת יומני מסע אישיים 28
השמח בחלקו מבט מקרו כלכלי קדימה שוק ההון 46
E מהלכי הגנה מפני פשיטות רגל של בנקים/חברות השקעה בסביבת משבר כלכלי גדול שוק ההון 11
הנודדת סיכון כלכלי במעבר בין קרנות בתקופת משבר שוק ההון 18
קירכהוף משבר כלכלי - התנהלות וטיפים בזמן משבר שוק ההון 26
E תעזרו לי לצאת לחופש כלכלי יומני מסע אישיים 57
S יש היגיון כלכלי תשואתי לא להשקיע 100% מניות לטווח 20 שנים+? שוק ההון 55
unrealx האם זמן אכלוס רחוק הוא באמת כלכלי? נדל"ן 3
tomer111 האם המדינה יכולה לקחת כסף מחשבון הבנק למשל במשבר כלכלי? שוק ההון 235
N קניה של בית למגורים בפרפריה הרחוקה - כלכלי? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 113
cypriano de rore יעוץ כלכלי במעבר דירה צרכנות פיננסית 25
T האם אני במצב כלכלי טוב? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 290
A ייעוץ כלכלי לאח מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 9
פ האם נולד ימין כלכלי חדש בישראל?(נאום שקד) אוף טופיק 67
תומס מצב כלכלי סטודנט התפתחות אישית 0
עש לילה סנאף כלכלי אוף טופיק 0
doc29 תכנון כלכלי ל(רופא) הצעיר אוף טופיק 0
Delta משהו לא "כלכלי" שאני שמח שעשיתי אוף טופיק 20
adamshalev המסע שלי דרך בלוג "חופש כלכלי" יומני מסע אישיים 66
א חינוך כלכלי אוף טופיק 11
aziz מסלול כלכלי של הומלס יומני מסע אישיים 18

נושאים דומים

Back
למעלה