לא מבין את יומני המסע פה

[ווטרן-טירון]

זה לא כזה שוס גדול להגיע להייטקס. סתם עוד עבודה משרדית משעממת (למרות כמות הנצנצים שיש על האריזה).
כל עוד ילדים בני 10 הם תמימים מכדי לתת לכסף לעוות את החלומות והשאיפות שלהם בחיים, אני מאחל להם לחלום הרבה הרבה יותר גבוה מזה.

מסכים שההייטק לא נוצץ כלל. אבל תביט שוב על הדברים שכתבתי מזוויות קצת יותר מגוונות.

ילד בן 10 של שנת 2000 שהיה סקרן להבין כיצד אתרי אינטרנט בנויים ומה עוד אפשר ליצור במרחב הזה, בין השאר מכיוון שכל הקונספט הזה שנקרא "אינטרנט" היה יחסית חדש באותו הזמן בישראל, נשא בתוכו כנראה מוטיבציה מסוג שונה לגמרי מילד בן 10 של שנת 2022 שאבא שלו פשוט אמר לו "אתה תהיה בהייטק, סמוך עלי, משם מגיע הכסף". בהכללה גסה כמובן.

יתכן שנוכל לקחת את זה ולהשליך על תחומי דעת ותחומי עיסוק אחרים לגמרי. ובכלל, על המצב הכללי של החברה הישראלית.

 

[optimum]

מסכים שההייטק לא נוצץ כלל. אבל תביט שוב על הדברים שכתבתי מזוויות קצת יותר מגוונות.

ילד בן 10 של שנת 2000 שהיה סקרן להבין כיצד אתרי אינטרנט בנויים ומה עוד אפשר ליצור במרחב הזה, בין השאר מכיוון שכל הקונספט הזה שנקרא "אינטרנט" היה יחסית חדש באותו הזמן בישראל, נשא בתוכו כנראה מוטיבציה מסוג שונה לגמרי מילד בן 10 של שנת 2022 שאבא שלו פשוט אמר לו "אתה תהיה בהייטק, סמוך עלי, משם מגיע הכסף". בהכללה גסה כמובן.

יתכן שנוכל לקחת את זה ולהשליך על תחומי דעת ותחומי עיסוק אחרים לגמרי. ובכלל, על המצב הכללי של החברה הישראלית.

אז כניראה שלא ירדתי לסוף דעתך.

טענת שילדים כשרוניים לא מצליחים להגיע להייטק בגלל חסמים שהסביבה מציבה להם. אני לא חושב שזה נכון.
הייטק הוא בעצמו החסם. ההייטק הוא זה שחוסם אנשים מלהגשים את מלוא הפוטנציאל שיש בהם ומסרס את הכשרונות ותחומי העניין שלהם.
והאמת היא שגם לא צריך להיות מוכשר במיוחד בשביל להיכנס אליו.

זה נכון לכל עבודה משרדית, כן? אתה לא יכול לצפות מאנשים לממש את הכשרונות שלהם כשכירים בשוק העבודה. ההייטק הוא רק התורן של תקופתנו. אתה יכול להחליף את המילה "הייטק" ב"בנקאות", לנסוע בזמן לשנות ה-40, והטענה שלי עדיין תישאר תקפה.

 

[גרהם]

ילד בן 10 של שנת 2000 שהיה סקרן להבין כיצד אתרי אינטרנט בנויים ומה עוד אפשר ליצור במרחב הזה, בין השאר מכיוון שכל הקונספט הזה שנקרא "אינטרנט" היה יחסית חדש באותו הזמן בישראל, נשא בתוכו כנראה מוטיבציה מסוג שונה לגמרי מילד בן 10 של שנת 2022 שאבא שלו פשוט אמר לו "אתה תהיה בהייטק, סמוך עלי, משם מגיע הכסף". בהכללה גסה כמובן.

לא הבנתי מי נמצא במצב יותר טוב בעיניך. המשפט ששמת במרכאות הוא משפט נורא להגיד לילד מהמון בחינות.
בדוגמה שלך הילד הראשון במצב טוב בהרבה בעיני כי החיים משדרים לו "סמוך על עצמך" בניגוד לילד השני שאביו פוגע בתחושת המסוגלות שלו להצליח בלי עזרה מההורים שמשדרים לו כל החיים "סמוך עליי" כדרך להתברג למקומות ה"שווים".

 

[breezblock]

גישה כזאת מהווה בסה"כ תוצר לוואי של מדיניות ולא של איזשהו רצון חופשי או רגעי התעלות.

לא מבין מה הנקודה שלך האמת..

לא נולדתי מספיק עשיר כדי שתהייה לי הפריווילגיה לרגעי התעלות.

ולגבי אידאולוגיה, מיציתי אותה במהלך השירות הצבאי.

אני מעדיף לבלות את שארית חיי באופטימיזציה ולא בהתעסקויות פילוסופיות.
עברתי להייטק לתחום שמעניין אותי מספיק כדי שלא אסבול, וירדתי מהארץ.

היום אני חי הרבה יותר טוב והרבה יותר רגוע מלפני 15 שנים.
זה הכל..


מי שמרגיש שעקרונות מספקים לו איכות חיים, כל הכבוד.
אני דואג לעצמי.

 

[דורון]

אתה מתכוון שלא הצלחתי ללמוד שפות תכנות או להיכנס להייטקס?

אם כוונתך ללימוד שפות תכנות, בגיל 30+ המוח כבר אינו רענן או פנוי כמו שהיה בגיל 11. ולמרות זאת אני משתעשע עם מעט הנוירונים שנותרו לי בניסיון להבין איך מבצעים הורשת מידע בין קומפוננטות בריאקט..

בכל אופן, אלו אך ורק משתנים שאינם תלויים בי (והרבה מהם סביבתיים), והמפסיד העיקרי מכל הסיפור הזה הוא כמובן לא אני, אלא אותם גורמים סביבתיים.

בכל פעם שתעבור בראשך מחשבה מהסוג: "בהייטקס יש מתכנתים עצלנים/המצב בדרום חמור/מערכת החינוך לא מתפקדת/אילו פוליטיקאים ליצנים" - תזכור שיש איפשהו ילד או ילדה מוכשר/ת ורעננ/ה בגיל 10 שמפגינים עניין מיוחד בדיוק בתחומים הללו, ואם רק יצליחו להתמיד כנראה שיעשו בהם הרבה חיל בבגרותם, אבל לדאבונך הם לא יצליחו עקב חסמים שלא תלויים בהם כמעט בכלל (גם בהמשך, כשינסו להיכנס לתחומים ריכוזיים וכדומה). לעתים, הם עשויים להצליח אבל מהר מאוד להתנער מאותם תחומים לאחר שיגלו איזה אופי וסגנון התפתחו בהם.

כנראה יש יותר חסמים. אז מה? מתאמצים. עובדים יותר קשה. אין שום חסם לא עביר, וחברות ההיטק רוצות כל אחד שהם יכולות לקבל. רק תבוא, תראה שאתה יודע, וכל הדלתות יפתחו. ואם לא בחברה הזו, אז בחברה ההיא.
אם החלטת שהכוון לא ראוי, סבבה, אבל לא להאשים את המערכת.

 

[Invet101]

קראתי את כל השרשור עד כה, ואני אנסה לתרום את נקודת מבטי פה.

אני דור ראשון בארץ, ההורים שלי היגרו לפה (לא לקחתי מהם כסף במהלך חיי, כי פשוט לא היה להם לתת לי). גדלתי בשכונת שיכוני רכבת בצפון שבה 50% מהאוכלוסיה נכנסה לפשע על מנת לשרוד.
הפסדתי את כל הכסף שחסכתי במהלך הקבע בשנת 2008 במשבר הסאב-פריים, והקמתי עסקים במהלך החיים שבשביל להקים אותם נכנסתי למינוף הלוואות (כי כל בעל עסק צריך בשלב מסויים הלוואות).

האם המשברים הללו עיצבו את חיי? בהחלט כן. האם אני נותן לרקע שלי לעצור אותי? בהחלט לא.
בזכות הרקע שממנו הגעתי בניתי את האופי הלא מתפשר שלי, ובזכות אנשים טובים שהאמינו בי במהלך הדרך ונתנו לי הזדמנות בצמתים המרכזיים בחיי, הצלחתי להגיע למקום בו אני נמצא כיום.

הרקע שממנו אתה מגיע הוא בסך הכל נקודת פתיחה (טובה או רעה זה השקפת מבט שלך בלבד), האחריות שלך להצלחה היא שלך בלבד.


אם לצטט את אחד מסדרות הסרטים שאני מאוד אוהב "רוקי", יש ציטוט שמתאר טוב את היחס שלי להצלחה ואולי הוא יסביר יותר טוב את המהות האמיתית של הצלחה.

"העולם הוא לא רק אור שמש וקשתות בענן. הוא מקום שפל מאוד ומלוכלך. ולא אכפת לי עד כמה אתה קשוח - העולם יפיל אותך לברכיים, וישאיר אותך שם לתמיד אם תתן לזה לקרות. אף אחד - לא אתה, אני או כל אחד אחר - יכול להכות בך חזק כמו החיים עצמם, אבל לא משנה כמה חזק אתה מכה - אלא כמה חזק אתה מסוגל להפגע ולהמשיך הלאה. כמה אתה מסוגל לספוג ולהמשיך הלאה. ככה מנצחים! עכשיו, אם אתה יודע מה אתה שווה - צא החוצה ותשיג את זה. אבל אתה חייב להיות מוכן לספוג את המהלומות, מבלי להפנות אצבע מאשימה ולומר שנכשלת בגללו, בגללה, או בגלל מישהו אחר. פחדנים עושים זאת ואתה לא כזה! אתה יותר טוב מזה!" - רוקי 6.

חשבתי שאני השרוט היחיד שצופה בזה שוב ושוב

 

[A42]

עד 15k בערך זה פטור ממס.
מעל זה אפשר להפקיד ולשלם מס על ההפקדה הנוספת.
נכון שווה פחות בחישוב, אבל עדיין המעסיק מכניס יותר כסף על שמך לחסכון.

נכון, אבל בכל מקומות העבודה שהייתי בהם תמיד הפרישו עד התקרה
הבנתי שזה גם די הסטנדרט , כלומר גם אם תרוויח 40 רוב המעסיקים יפרישו לפי 15

ועדיין, נחמד שיש לך פנסיה נפוחה ליום שתזדקק לה.

אישית פחות מאמין בכמה כריות ביטחון שונות וחופפות (זה כמו ביטוח פרטי שחופף לשבן ) אתה בסוף משלם על 2 דברים ואחד מהם לא יהיה בשימוש
אבל לא אתווכח שחיסכון יותר גדול הוא הוא יותר טוב

זה לא ״רק״ פי 2.
זה פאקינג פי שתיים.
למעשה יותר, כי 40 זה 20.5 נטו ו 10 זה 8 נטו, וכמובן ההפרשות שצויינו פה.
איך אפשר לזלזל בשכר כפול?

אני לא מזלזל בשכר כפול
אני רק ניסיתי להראות 2 נקודות

1. 2 בני זוג שמרוויחים משכורת ממוצעת במשק (12 ברוטו) יכניסו בנטו די דומה לזוג שרק אחד מבני הזוג עובד ומרוויח 40 ברוטו (גם בהפרשות זה לא יהיה דרמתי כי הקרן השתלמות במקרה השני תיהיה יותר גבוהה)

2. שכר גבוה זה לא הפתרון לכל הבעיות, זה רק משתנה אחד בתוך משוואה די גדולה, אחוז החיסכון לדעתי חשוב יותר, כמו כן תצורת ההשקעה, סיבולת הסיכון וכו
בתוך כל המשתנים האלה לשנות שכר זה הכי קשה לדעתי שאר המשתנים זה תלוי לימוד והחלטה אישית בלבד

 

[yossik]

סליחה, מה נושא הדיון?

 

[roneng]

נכון, אבל בכל מקומות העבודה שהייתי בהם תמיד הפרישו עד התקרה
הבנתי שזה גם די הסטנדרט , כלומר גם אם תרוויח 40 רוב המעסיקים יפרישו לפי 15

היה לך ביש מזל
זה ממש לא הסטנדרט. נכון שיש הרבה שעושים את זה, אבל יש גם הרבה שמפרישים על כל השכר.
חלק באמת מכריחים אותך להפריש על הכל לקה"ש עצמה (יותר נדיר), וחלק פשוט מעביר לך לעו"ש את מה שמעל התקרה.
כמובן שיש גם חלק, כמו שאתה ציינת, שבכלל לא מפרישים מעל התקרה (לא לקה"ש ולא לעו"ש).

אישית פחות מאמין בכמה כריות ביטחון שונות וחופפות (זה כמו ביטוח פרטי שחופף לשבן ) אתה בסוף משלם על 2 דברים ואחד מהם לא יהיה בשימוש

לא הייתי מגדיר פנסיה כ "כרית ביטחון". פנסיה זה חיסכון לכל דבר.

אבל לא אתווכח שחיסכון יותר גדול הוא הוא יותר טוב

בדיוק.

(גם בהפרשות זה לא יהיה דרמתי כי הקרן השתלמות במקרה השני תיהיה יותר גבוהה)

בהפרשות זה יהיה די דרמתי.
גם אם מתעלמים מקה"ש (או מניחים קה"ש עד התקרה), יש לך קצת מעל 20% מהשכר שהולכים לפנסיה (6% עובד, 6.5% מעסיק, 8.33% פיצויים)

 

[annona]

ופציות זה לא באמת כזה נוצץ כמו שזה נשמע
בסטארטאפ זה רק כמובן אם נמכרים ועושים אקזיט שזה בערך 1 ל10 קורה, וגם אז תלוי באיזה שלב נכנסת - כלומר זה לא משהו לבנות עליו
בחברות גמפא וכו יש RSU - האמת שזה לא העולם שלי ולא ממש מבין בזה אבל מניח שזה על חשבון שכר או משהו כזה (זה פשוט דרך לתשלום מס יותר נמוך)

יש יומני מסע של גאמפיסטים פה בפורום, הrsu זה פקטור משמעותי ברכיב השכר.
חבילת שכר שנתית של 250 אלף דולר זה די סטנדרט ואפילו ברף הנמוך בחברות האלה.
בנוסף הפרשה לקהש(בדכ) בחברות האלה היא על כל השכר ולא מוגבלת בתקרה כמו בחברות אחרות.

 

[breezblock]

שכר גבוה זה לא הפתרון לכל הבעיות, זה רק משתנה אחד בתוך משוואה די גדולה, אחוז החיסכון לדעתי חשוב יותר

אני לא מסכים איתך, מצטער.

שכר גבוה הוא פתרון לרוב הבעיות.
עם כל הכבוד לאחוז חיסכון, שזה משהו שגם מנחה אותי ברמה מסויימת, מה שהכי חשוב זה איכות החיים.
שכר גבוה מאפשר לך גם רמת חיים גבוהה יותר אחרי חיסכון, וגם סכום כסף גבוה יותר.

לחסוך 50% מנטו של 8000 ש״ח יביא אותך לחיסכון של 4000 ש״ח בחודש - אתה תחייה בדלות עצומה, כולל פנסיה עלובה, ולא באמת תוכל לממן לילדים שלך חוגים או קלינאית תקשורת ובקושי לחסוך להם לאוניברסיטה.
לחסוך 20% מנטו של 20,000 יביא אותך לחיסכון זהה, אבל תקציב גבוה פי 4 להוציא על איכות חיים כאן ועכשיו.

 

[optimum]

אני לא מסכים איתך, מצטער.

שכר גבוה הוא פתרון לרוב הבעיות.
עם כל הכבוד לאחוז חיסכון, שזה משהו שגם מנחה אותי ברמה מסויימת, מה שהכי חשוב זה איכות החיים.
שכר גבוה מאפשר לך גם רמת חיים גבוהה יותר אחרי חיסכון, וגם סכום כסף גבוה יותר.

לחסוך 50% מנטו של 8000 ש״ח יביא אותך לחיסכון של 4000 ש״ח בחודש - אתה תחייה בדלות עצומה, כולל פנסיה עלובה, ולא באמת תוכל לממן לילדים שלך חוגים או קלינאית תקשורת ובקושי לחסוך להם לאוניברסיטה.
לחסוך 20% מנטו של 20,000 יביא אותך לחיסכון זהה, אבל תקציב גבוה פי 4 להוציא על איכות חיים כאן ועכשיו.

אנשים לא ישלמו בגלל שיש לך עיניים יפות. אם מישהו משלם לך משכורת גבוהה זה כי הוא רוצה ממך משהו בתמורה לכסף הזה. לרוב זה כי הוא רוצה שתהיה fully immersed בעבודה שלך ושלא יהיו לך חיים מחוץ לה.
כך שעם כל הכבוד למתמטיקה שנראת מאוד יפה על הנייר, בפועל אני רואה אנשים בעלי גבוה עובדים שעות לא הגיונית בעבודה שגורמת לפתח הפרעות חרדה, לחץ דם גבוה, והילדים שלהם כבר לא מזהים את הפנים שלהם.

הבריאות הפיזית והנפשית שלך והקשר עם המשפחה והילדים - זה מה שאתה מוכר על מנת להקפיץ את השכר מ-8,000 ל-20,000 ש"ח בחודש.
אבל העיקר שאתה יכול להתפנק בצעצועים יקרים כדי לחוש את "איכות החיים" הגבוהה שסידרת לעצמך.

 

[דורון]

אנשים לא ישלמו בגלל שיש לך עיניים יפות. אם מישהו משלם לך משכורת גבוהה זה כי הוא רוצה ממך משהו בתמורה לכסף הזה. לרוב זה כי הוא רוצה שתהיה fully immersed בעבודה שלך ושלא יהיו לך חיים מחוץ לה.
כך שעם כל הכבוד למתמטיקה שנראת מאוד יפה על הנייר, בפועל אני רואה אנשים בעלי גבוה עובדים שעות לא הגיונית בעבודה שגורמת לפתח הפרעות חרדה, לחץ דם גבוה, והילדים שלהם כבר לא מזהים את הפנים שלהם.

הבריאות הפיזית והנפשית שלך והקשר עם המשפחה והילדים - זה מה שאתה מוכר על מנת להקפיץ את השכר מ-8,000 ל-20,000 ש"ח בחודש.
אבל העיקר שאתה יכול להתפנק בצעצועים יקרים כדי לחוש את "איכות החיים" הגבוהה שסידרת לעצמך.

אני לא יודע אם אני עובד יותר קשה או פחות קשה מקופאית או משומר בכניסה לקניון, אבל בטוח שאין לי שום חרדות או לחצים, והילדים איתנו המון שעות ביום.
יש לי חבר שכל פעם שהגענו לאיזה עיר עם גורדי שחקים, היה אומר: כל זה נבנה ע״י אנשים בשכר מינימום.

 

[optimum]

אני לא יודע אם אני עובד יותר קשה או פחות קשה מקופאית או משומר בכניסה לקניון, אבל בטוח שאין לי שום חרדות או לחצים, והילדים איתנו המון שעות ביום.
יש לי חבר שכל פעם שהגענו לאיזה עיר עם גורדי שחקים, היה אומר: כל זה נבנה ע״י אנשים בשכר מינימום.

אתה ככל הנראה לא עובד קשה יותר מהקופאית בסופר. אבל אתה משווה בין שני אנשים שונים שמגיעים מרקעים שונים לגמרי.
אני דיברתי על אותו אדם שמרוויח סכומים שונים בתקופות שונות בחייו. זה שעבודה קשה שלך מתוגמלת פי 5 מעבודה קשה שלה, זה כבר סיפור אחר.

 

[A42]

לא הייתי מגדיר פנסיה כ "כרית ביטחון". פנסיה זה חיסכון לכל דבר.

כן אבל למי שפורש מוקדם, שגם לוקח את כלל ה300, ואז לוקח לפי כלל ה350 או 400 (בשביל להגדיל את המרווח ביטחון)
ואז לא מחשב בחישובים שלו את הפנסיה כי זה רק בגיל מאוחר משתחרר או מכל סיבה שהיא
ולא מחשב את קצבת הזיקנה שמצרפת בגיל 67
וכו וכו

אז לדעתי זה הרבה כריות ביטחון, מרחיקים אותך מהיעד ולדעתי גם מטשטשים את התמונה הגדולה
אין פה הרבה סיכון מלבד פשוט לעבוד / לחסוך יותר שנים ממה שצריך

בהפרשות זה יהיה די דרמתי.
גם אם מתעלמים מקה"ש (או מניחים קה"ש עד התקרה), יש לך קצת מעל 20% מהשכר שהולכים לפנסיה (6% עובד, 6.5% מעסיק, 8.33% פיצויים)

במקרה של 12+12 אז יופרש לקרן השתלמות 2400 חודשי
ולפנסיות 5000 חודשי
סהכ 7400 הפרשות בחודש

במקרה של משכורת יחידה 40
יופרש לקרן השתלמות (לפחות בדוגמא שלי) 1500 חודשי
ולפנסיות 8000
סה"כ 9500

כלומר 22 אחוז הפרש בהפרשות
11 אחוז הפרש בחיסכון הכולל של הכל ביחד (לפי 50 אחוז חיסכון)

קיצר קיים הפרש הוא פשוט לדעתי לא דרמתי

יש יומני מסע של גאמפיסטים פה בפורום, הrsu זה פקטור משמעותי ברכיב השכר.
חבילת שכר שנתית של 250 אלף דולר זה די סטנדרט ואפילו ברף הנמוך בחברות האלה.
בנוסף הפרשה לקהש(בדכ) בחברות האלה היא על כל השכר ולא מוגבלת בתקרה כמו בחברות אחרות.

לא מכיר, אבל בהחלט יש כאלה, מניח שזה אחוז מאוד קטן מהאוכלוסיה

אני לא מסכים איתך, מצטער.

טוב שכך, כל אחד בדעתו, סהכ מנסים להראות אחד לשני עוד כיווני הסתכלות

שכר גבוה הוא פתרון לרוב הבעיות.
עם כל הכבוד לאחוז חיסכון, שזה משהו שגם מנחה אותי ברמה מסויימת, מה שהכי חשוב זה איכות החיים.
שכר גבוה מאפשר לך גם רמת חיים גבוהה יותר אחרי חיסכון, וגם סכום כסף גבוה יותר.

אני לא חושב שיש קשר בין איכות חיים לכמה כסף אני מוציא בחודש
עברתי לאחרונה למושב יחסית לא במרכז
הרבה יותר רגוע לי
שמנו לב שבמשך כבר כמה חודשים אנחנו לא יוצאים מהמושב בכוונה
משתדלים ממש ללכת הכל ברגל (לגנים לבית ספר לדואר וכו), גם קניות עושה באינרנט או בכולבו הקרוב
מוצאים הרבה פחות על מוצרי צריכה או מסעדות ונהנים בעיקר שקט ולשבת באיזה בפינה בטבע עם פירות שקטפנו בעצמנו
ביטלנו לילדים את כל החוגים מלבד אחד לילד הגדול שהוא בתוך המושב
בעיקר כי לא רוצים להניע את האוטו וגם לילדים הרוגע הזה עושה הרבה יותר טוב

במקביל קיבלתי לאחרונה הצעת עבודה בשכר משמעותית יותר גבוה (150 אחוז ממה שמרוויח היום)
ויתרתי על זה כי זה היה צריך להוסיף לי שעה על הכביש לכל כיוון ואז זה אומר שלא היית מספיק אחהצ להיות בבית כמעט בכלל

לחסוך 50% מנטו של 8000 ש״ח יביא אותך לחיסכון של 4000 ש״ח בחודש - אתה תחייה בדלות עצומה, כולל פנסיה עלובה, ולא באמת תוכל לממן לילדים שלך חוגים או קלינאית תקשורת ובקושי לחסוך להם לאוניברסיטה.
לחסוך 20% מנטו של 20,000 יביא אותך לחיסכון זהה, אבל תקציב גבוה פי 4 להוציא על איכות חיים כאן ועכשיו.

לדעתי אתה מפספס 2 דברים חשובים
א. אם אתה חוסך רק 20 אחוז מההכנסה שלך, כנראה תצטרך לעבוד עד יומך האחרון או לפחות עד הפנסיה, כי מניח שלא תוכל אחרי 40 שנה שאתה מוציא 16K להסתפק בחצי מזה או פחות
ב. לא יודע מה זה דלות עצומה, כל אחד צריך להגיע לשיווי משקל עם הסביבה שלו, אנחנו במקום שטוב לנו (מוצאים בערך 15K בחודש עם 3 ילדים קטנים, כאשר רק הגנים עולים לנו 7K בחודש!) שנינו עובדים, וחוסכים מעל 50 אחוז מההכנסות שלו
לא רואים באמת סיבה להוציא יותר כי זה השיווי משקל שהגענו אליו

נ.ב.
דעה אישית שלי בלבד (אישתי חולקת עלי בזה לדוגמא) חוגים זה די מיותר או מעורך יתר על המידה, ילד שמסיים את היום לימודים ב4 אחהצ ומתיישב לאכול ארוחת ערב ב6 בערב (ומשם כבר מקלחות ושינה) לא ממש צריך חוגים
בשעתיים ביום האלה יש לו להכין שיעורי בין, לפגוש חברים, לנוח ולשחק עם עצמו
בסוף בימים של חוג אני לפחות רואה אצלנו איך זה מלחיץ את כל המערכת (להסיע ולהחזיר, לדחות את הארוחת ערב, לעשות שיעורי בית בבוקר למחרת וכו וכו)

אוניברסטיה בארץ זה כמעט חינם היום, וטוב יעשה כל סטודנט ישעבוד במקביל ללימודים במקצוע שלו

קלנאי תקשורות מהניסיון שלי לפחות יש הרבה פרטיים שדי עושים עליך קופה לפעמים, אין להם אינטרס כלכלי לקצר את הכמות מפגשים או להגיד לך שכרגע אין צורך ממשי
אחרי סיבוב של כמעט שנה עם הבן שלי, הפסקנו את זה כי לדעתנו זה יותר הלחיץ אותו מעזר
וחייב להגיד שהרוב די הסתדר לבדו עם ההתחלה של כיתה א
אבל זה לא מקרה מייצג ובכל מקרה הרוב שי מסובסד למי שרוצה בשבן בעלות מזערית של 20 שקל למפגש לדעתי

 

[breezblock]

לרוב זה כי הוא רוצה שתהיה fully immersed בעבודה שלך ושלא יהיו לך חיים מחוץ לה.

אבל העיקר שאתה יכול להתפנק בצעצועים יקרים כדי לחוש את "איכות החיים" הגבוהה שסידרת לעצמך.

אל תניח הנחות.
1. עבדתי יותר קשה ויותר שעות תחת הרבה יותר לחץ ב״לאו טק״ והרווחתי חצי.
2. סעיף ההוצאה הכי גבוה אצלי אחרי דיור - הוא טיפוליים רפואיים ולא ״צעצועים יקרים״.

אני באמת לא מבין מה משמעות הכעס בתגובה שלך.
שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אני לא מנסה לשכנע אף אחד ללכת למקצוע מכניס יותר, אני רק מספר מה היה המסלול שלי, ומה אני אישית הרווחתי ממנו.


@A42 כל מה שאני כותב פה, מגיע מפרספקטיבה של אדם שהגיע מעוני ופת לחם לרווחה כלכלית. בתחילת השרשור תיארתי את המסע שלי.

א. אם אתה חוסך רק 20 אחוז מההכנסה שלך, כנראה תצטרך לעבוד עד יומך האחרון או לפחות עד הפנסיה, כי מניח שלא תוכל אחרי 40 שנה שאתה מוציא 16K להסתפק בחצי מזה או פחות

יש לי 2 אפשרויות:
1. לעבוד תמורת שכר זעום לחיות כל החיים משמונה אלף לחודש
2. לעבוד תמורת שכר גבוה ולחיות את רוב חיי ברווחה, ואז להחליט אם אני רוצה לחיות משמונה אלף בחודש כמו שהיה נגזר עלי בכל מקרה אם הייתי בוחר באופציה 1, או להמשיך לעבוד.

 

[annona]

לא מכיר, אבל בהחלט יש כאלה, מניח שזה אחוז מאוד קטן מהאוכלוסיה

זה ממש לא אחוז קטן מהאוכלוסיה, גם עובדי חברות מונפקות שהם לא גאמפא יכולים להגיע לחבילת שכר דומה או קרובה.
אתה בכוח מתעלם מרכיבי שכר משמעותיים שהם הgame changer,אני מסכים שעוד 10 בברוטו זה אכן לא הרבה בנטו, אבל המניות והפנסיות זה מכפיל כוח משמעותי.

 

[optimum]

אני באמת לא מבין מה משמעות הכעס בתגובה שלך.

אין כעס.
רק הגבתי על האמירה:

שכר גבוה הוא פתרון לרוב הבעיות.

שלדעתי איננה נכונה.

וזו מהותו של פורום, לדון בו על דברים.

 

[breezblock]

אין כעס.

להאשים מישהו שהוא מקריב את משפחתו בשביל ״צעצועים״ נשמע די כועס.
בכל מקרה נשמע שאתה מתבסס על הנחות לא נכונות.
1. עובדים יותר בהייטק מאשר בענפים אחרים.
2. עובדים יותר שעות בהייטק מאשר בענפים אחרים.
3. שמי שמרוויח יותר כסף, מוציא אותו בצורה פחות שקולה ממי שמרוויח פחות כסף.

שלושת ההנחות האלה פשוט לא נכונות.

 

[A42]

כל מה שאני כותב פה, מגיע מפרספקטיבה של אדם שהגיע מעוני ופת לחם לרווחה כלכלית

יכול להיות שזה משפיע על קבלת ההחלטות
אני מהפרספקטיבה השניה דווקא, לא היה לי אף פעם משבר כלכלי ותמיד היה לי גב כלכלי במשפחה להישען עליו במקרה הצורך (בעיקר בפן הפסיכולוגי, בפועל לא עשיתי בזה שימוש - אבל בהחלט לא מבטל את זה, זה נתן לי הרבה ביטחון)

2. סעיף ההוצאה הכי גבוה אצלי אחרי דיור - הוא טיפוליים רפואיים ולא ״צעצועים יקרים״.

קודם כל רק בריאות, אם תרצה לפרט אשמח לשמוע ואולי לתת עצה
לצערי הייתי הרבה בעולמות האלה עם ובלי ביטוחים פרטיים
מהניסיון שלי רוב הטיפולים הרפואים היעילים בארץ הם בחינם (למחלות הגדולות והמסוכנות לפחות)
עיקר ההוצאות שלנו בתקופות האלה היו החוסר ביכולת לעבוד, הפסדת ימי עבודה של המשפחה שליוותה וכו
אבל זה כמובן אישי ורק אם אתה רוצה אפשר גם בפרטי

יש לי 2 אפשרויות:
1. לעבוד תמורת שכר זעום לחיות כל החיים משמונה אלף לחודש
2. לעבוד תמורת שכר גבוה ולחיות את רוב חיי ברווחה, ואז להחליט אם אני רוצה לחיות משמונה אלף בחודש כמו שהיה נגזר עלי בכל מקרה אם הייתי בוחר באופציה 1, או להמשיך לעבוד.

אני חושב שיש עוד שלבי ביניים, אבל לחלוטין אני מסכים עם 2
אני גם עובד בשכר גבוה, בשביל להגיע לאיזה שהוא ביטחון כלכלי שאחריו אבחר אם לרדת במשרה, להישאר או להפסיק לעבוד כלל

זה ממש לא אחוז קטן מהאוכלוסיה, גם עובדי חברות מונפקות שהם לא גאמפא יכולים להגיע לחבילת שכר דומה או קרובה.

כמה עובדים זה באחוזים מתוך כלל השכירים במשק
לדעתי יש בערך 4 מיליון שכירים (3.833 מיליון אם לדייק)
והייטק סביב ה400 אלף (377.9 אלך אם לדייק)
מתוך אותם 400 אלף כמה באמת מרווחים מעל 40 אלף בחודש, עם חבילת אופציות RSU הפרשות לקרן השתלמות מעל התקרה וכו??
מנחש לפחות חצי עובדים במקצועות לא ליבה של תיכנות פיתוח
מתוכם לפחות חצי הם גוניורים או בשכר פחות מ40 (בסוף השכר הממוצע בהייטק הוא היום סביב ה27 אלף)
ומתוכם לפחות חצי לא עובדים בחברות גמפא או שהונפקו עם כל הRSU וכו
כלומר הגענו ל1.25 אחוז מהשכירים

לפי חישוב אחר- מה שראיתי בכלל בכל ישראל ובכל המקצועות יש רק 2 אחוז מהשכירים שמרווחים מעל 43 אלף שקל בחודש
כלומר אפשר להניח שחצי מהם בכלל לא בהייטק (דירקטורים, בנקאות, ביטוחים, עורכי דין, רופאים, טייסים, חברי כנסת, בכירי מערכת הביטחון וכו)
כלומר לפי זה זה בערך רק 1 אחוז

כלומר בפעול מי שמרוויח את כל מה שאמרת זה בערך 1 אחוז בלבד מהשכירים, כלומר חצי אחוז מהאוכלוסיה
כן לדעתי זה אחוז קטן
קטן מכדאי לתת לו משקל בחישובים שלי
זה כמו קצת להשקיע בסטאטאפ - הרוב לא מצליחים אבל אלה שכן בהחלט שומעים עליהם

אתה בכוח מתעלם מרכיבי שכר משמעותיים שהם הgame changer,אני מסכים שעוד 10 בברוטו זה אכן לא הרבה בנטו, אבל המניות והפנסיות זה מכפיל כוח משמעותי.

אני לא מתעלם מזה, אני טעון שזה זניח באוכלוסיה
יש לי חבר שהבונוס השנתי שלו יותר מכל השכר השנתי שלי
זה עדין לא אומר שזה משהו נפוץ ואני יוכל לקבל את אותם התנאים