לא הייתי מגדיר פנסיה כ "כרית ביטחון". פנסיה זה חיסכון לכל דבר.
כן אבל למי שפורש מוקדם, שגם לוקח את כלל ה300, ואז לוקח לפי כלל ה350 או 400 (בשביל להגדיל את המרווח ביטחון)
ואז לא מחשב בחישובים שלו את הפנסיה כי זה רק בגיל מאוחר משתחרר או מכל סיבה שהיא
ולא מחשב את קצבת הזיקנה שמצרפת בגיל 67
וכו וכו
אז לדעתי זה הרבה כריות ביטחון, מרחיקים אותך מהיעד ולדעתי גם מטשטשים את התמונה הגדולה
אין פה הרבה סיכון מלבד פשוט לעבוד / לחסוך יותר שנים ממה שצריך
בהפרשות זה יהיה די דרמתי.
גם אם מתעלמים מקה"ש (או מניחים קה"ש עד התקרה), יש לך קצת מעל 20% מהשכר שהולכים לפנסיה (6% עובד, 6.5% מעסיק, 8.33% פיצויים)
במקרה של 12+12 אז יופרש לקרן השתלמות 2400 חודשי
ולפנסיות 5000 חודשי
סהכ 7400 הפרשות בחודש
במקרה של משכורת יחידה 40
יופרש לקרן השתלמות (לפחות בדוגמא שלי) 1500 חודשי
ולפנסיות 8000
סה"כ 9500
כלומר 22 אחוז הפרש בהפרשות
11 אחוז הפרש בחיסכון הכולל של הכל ביחד (לפי 50 אחוז חיסכון)
קיצר קיים הפרש הוא פשוט לדעתי לא דרמתי
יש יומני מסע של גאמפיסטים פה בפורום, הrsu זה פקטור משמעותי ברכיב השכר.
חבילת שכר שנתית של 250 אלף דולר זה די סטנדרט ואפילו ברף הנמוך בחברות האלה.
בנוסף הפרשה לקהש(בדכ) בחברות האלה היא על כל השכר ולא מוגבלת בתקרה כמו בחברות אחרות.
לא מכיר, אבל בהחלט יש כאלה, מניח שזה אחוז מאוד קטן מהאוכלוסיה
אני לא מסכים איתך, מצטער.
טוב שכך, כל אחד בדעתו, סהכ מנסים להראות אחד לשני עוד כיווני הסתכלות
שכר גבוה הוא פתרון לרוב הבעיות.
עם כל הכבוד לאחוז חיסכון, שזה משהו שגם מנחה אותי ברמה מסויימת, מה שהכי חשוב זה איכות החיים.
שכר גבוה מאפשר לך גם רמת חיים גבוהה יותר אחרי חיסכון, וגם סכום כסף גבוה יותר.
אני לא חושב שיש קשר בין איכות חיים לכמה כסף אני מוציא בחודש
עברתי לאחרונה למושב יחסית לא במרכז
הרבה יותר רגוע לי
שמנו לב שבמשך כבר כמה חודשים אנחנו לא יוצאים מהמושב בכוונה
משתדלים ממש ללכת הכל ברגל (לגנים לבית ספר לדואר וכו), גם קניות עושה באינרנט או בכולבו הקרוב
מוצאים הרבה פחות על מוצרי צריכה או מסעדות ונהנים בעיקר שקט ולשבת באיזה בפינה בטבע עם פירות שקטפנו בעצמנו
ביטלנו לילדים את כל החוגים מלבד אחד לילד הגדול שהוא בתוך המושב
בעיקר כי לא רוצים להניע את האוטו וגם לילדים הרוגע הזה עושה הרבה יותר טוב
במקביל קיבלתי לאחרונה הצעת עבודה בשכר משמעותית יותר גבוה (150 אחוז ממה שמרוויח היום)
ויתרתי על זה כי זה היה צריך להוסיף לי שעה על הכביש לכל כיוון ואז זה אומר שלא היית מספיק אחהצ להיות בבית כמעט בכלל
לחסוך 50% מנטו של 8000 ש״ח יביא אותך לחיסכון של 4000 ש״ח בחודש - אתה תחייה בדלות עצומה, כולל פנסיה עלובה, ולא באמת תוכל לממן לילדים שלך חוגים או קלינאית תקשורת ובקושי לחסוך להם לאוניברסיטה.
לחסוך 20% מנטו של 20,000 יביא אותך לחיסכון זהה, אבל תקציב גבוה פי 4 להוציא על איכות חיים כאן ועכשיו.
לדעתי אתה מפספס 2 דברים חשובים
א. אם אתה חוסך רק 20 אחוז מההכנסה שלך, כנראה תצטרך לעבוד עד יומך האחרון או לפחות עד הפנסיה, כי מניח שלא תוכל אחרי 40 שנה שאתה מוציא 16K להסתפק בחצי מזה או פחות
ב. לא יודע מה זה דלות עצומה, כל אחד צריך להגיע לשיווי משקל עם הסביבה שלו, אנחנו במקום שטוב לנו (מוצאים בערך 15K בחודש עם 3 ילדים קטנים, כאשר רק הגנים עולים לנו 7K בחודש!) שנינו עובדים, וחוסכים מעל 50 אחוז מההכנסות שלו
לא רואים באמת סיבה להוציא יותר כי זה השיווי משקל שהגענו אליו
נ.ב.
דעה אישית שלי בלבד (אישתי חולקת עלי בזה לדוגמא) חוגים זה די מיותר או מעורך יתר על המידה, ילד שמסיים את היום לימודים ב4 אחהצ ומתיישב לאכול ארוחת ערב ב6 בערב (ומשם כבר מקלחות ושינה) לא ממש צריך חוגים
בשעתיים ביום האלה יש לו להכין שיעורי בין, לפגוש חברים, לנוח ולשחק עם עצמו
בסוף בימים של חוג אני לפחות רואה אצלנו איך זה מלחיץ את כל המערכת (להסיע ולהחזיר, לדחות את הארוחת ערב, לעשות שיעורי בית בבוקר למחרת וכו וכו)
אוניברסטיה בארץ זה כמעט חינם היום, וטוב יעשה כל סטודנט ישעבוד במקביל ללימודים במקצוע שלו
קלנאי תקשורות מהניסיון שלי לפחות יש הרבה פרטיים שדי עושים עליך קופה לפעמים, אין להם אינטרס כלכלי לקצר את הכמות מפגשים או להגיד לך שכרגע אין צורך ממשי
אחרי סיבוב של כמעט שנה עם הבן שלי, הפסקנו את זה כי לדעתנו זה יותר הלחיץ אותו מעזר
וחייב להגיד שהרוב די הסתדר לבדו עם ההתחלה של כיתה א
אבל זה לא מקרה מייצג ובכל מקרה הרוב שי מסובסד למי שרוצה בשבן בעלות מזערית של 20 שקל למפגש לדעתי