טיעון נגד אג"ח ממשלתי

[Cfy]

נתקלתי מתישהו בפוסט הזה ב"כלכלה האמיתית", שהזכיר לי מאוד את הטיעון של הסולידית נגד אג"ח ממשלתי צמוד (סעיף 6 כאן).
אני תוהה איך בעצם ליישב את הטענות של הסולידית נגד האג"ח הצמוד עם כך שהיא כן מושקעת באג"ח ממשלתי.
בשני המקרים מדובר על כך שמראש מדובר בהלוואה בעייתית שכן המחזיר יכול לעשות זאת ע"י לקיחת כסף נוסף (העלאת מיסים / הדפסת כסף) מהלווה.
בנוסף, אני תוהה על עצם נכונות הטיעון מלכתחילה - בין אם אני משקיע באג"חים האלו ובין אם לאו, העלאת המיסים / ההדפסה המדוברת תשפיע עלי בין כה וכה. לפחות אם קניתי, אני אראה גם משהו מזה חזרה.

סימני שאלה כאן.

 

[Deleted member 887]

בנוסף, אני תוהה על עצם נכונות הטיעון מלכתחילה - בין אם אני משקיע באג"חים האלו ובין אם לאו, העלאת המיסים / ההדפסה המדוברת תשפיע עלי בין כה וכה. לפחות אם קניתי, אני אראה גם משהו מזה חזרה.

מסכים, אין שום הגיון בטיעון שלו. הטיעון ש״אנחנו״ נשלם את החוב בסוף נוגע ל״אנחנו האזרחים״, לא ל״אנחנו שבחרנו להחזיק אג״ח ממשלתי״.

 

[נתן]

הבעיהשלי עם אג"ח ממשלתי היא מוסרית, לא פרקטית- זה כמו לקנות מניות בעסק פרוטקשן של המאפיה. ראה השרשור כאן לדעתי http://www.hasolidit.com/kehila/threads/תחליף-לאג-ח-ממשלתי-בתיק-הארי-בראון.50/
הבחור של כלכלה אמיתית טועה בחצי מהטיעון- המחשבה הנאיבית שכדאי לתת לממשלה כוח להדפיס כסף וזה טוב יותר מהמצב הקיים.

 

[Ron B]

אני לא מבין את הבעיה המוסרית או הכלכלית. המדינה היא קבוצה של אנשים, שרוצה ללוות כסף, על מנת להשקיע בתשתיות (חינוך, כבישים וכו׳). זאת כי בעתיד, התוצר הלאומי יגדל בזכות התשתיות האלו. איפה הבעייה פה? כל העולם הכלכלי מבוסס על זה: מישהו לווה כסף ממישהו אחר, כדי להשקיע אותו בתשתיות או לפתח משהו. כך התפתחה האנושות...

 

[Yevgeny]

הבעיהשלי עם אג"ח ממשלתי היא מוסרית, לא פרקטית

בוא נניח שהממשלה מספקת איזשהו מינימום של שירותים (צבא, משטרה) ומאוזנת מבחינת הוצאות והכנסות שלה.
תחת הנחה זו, מאיזה מקור אמורים לדעתך לממן פרויקט גדול (כמו מוביל מים ארצי או סכר הידרואלקטרי למשל) שמעבר ליכולות המימון של אנשים פרטיים, ובסופו של דבר יועיל להתפתחות וגדילה של המדינה ואזרחיה, אך רק בטווח הארוך?

 

[Deleted member 887]

לא יודע למה, אני נזכר בבדיחה על כמה ליברטריאנים נחוצים כדי להחליף נורה

 

[AlexNOSAM]

לע"ד זה מטופש לחשוב על זה בצורה הזאת. אז אם אתה לא תקנה אג"ח עליית מיסים לא תשפיע עליך?! אתה איכשהו פוטר את עצמך ממיסי הון?
זה לא מה שאמור לעצור מישהו שמתעניין בהשקעה באג"ח, יש טיעונים הרבה יותר רציניים נגד השקעות Fixed income.

 

[Cfy]

לע"ד זה מטופש לחשוב על זה בצורה הזאת. אז אם אתה לא תקנה אג"ח עליית מיסים לא תשפיע עליך?! אתה איכשהו פוטר את עצמך ממיסי הון?
זה לא מה שאמור לעצור מישהו שמתעניין בהשקעה באג"ח, יש טיעונים הרבה יותר רציניים נגד השקעות Fixed income.

מסכים, השאלה היא מה מונע ממך להשליך את זה גם על הטיעון שהוצג בבלוג כאן נגד אג"ח מדדי

 

[Ron B]

אני לא יודע מה היה הטיעון פה בבלוג נגד אג"ח מדדי, אבל הטיעון הקלאסי נגד אג"ח מדדי הוא זה: למדינה יש אינטרס ל"רמות" ולהראות שהאינפלציה נמוכה. הסיבה העיקרית היא שהצמיחה מחושבת בניקוי אינפלציה, ואם "מרמים" והאינפלציה יותר נמוכה, אז לכאורה הצמיחה יותר גבוהה. אפשר למצוא המון תאוריות קונספירציה על איך מדינות (לוא דוקא ישראל) למעשה משקרות ומפרסמות מדד מחירים נמוך ממה שהוא באמת. כל זאת, כי הגוף שמפרסם את המדד: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא חלק מהמדינה (אם אתם זוכרים למשל, ב-2012 פוטר ראש הלמ"ס במפתיע ע"י ביבי). לכן, באים אנשים ואומרים: "אני לא סומך על המדינה שהיא תחשב בעצמה את מדד המחירים לצרכן, כי יש לה אינטרס לדאוג שהוא יהיה נמוך. אני כן אקנה אגרות חוב של המדינה, כי זהו הון סחיר מאד, אבל אין לי כוונה להתמודד עם בעיות מדד המחירים. את בעיית האינפלציה אפתור באמצעות מניות או זהב."
עד כאן תאוריות הקונספירציה לגבי אג"ח מדדי. אני אישית פחות מתחבר לדברים האלו, כי אני חושב שהדברים (והמחירים) היום שקופים מדי וקשה מאד לרמות בחישוב מדד המחירים לצרכן. אבל בכל מקרה, אין לזה שום קשר להאם לקנות אג"ח מדינה או לא. אלו שני טיעונים נפרדים ולא קשורים.

 

[נתן]

בוא נניח שהממשלה מספקת איזשהו מינימום של שירותים (צבא, משטרה) ומאוזנת מבחינת הוצאות והכנסות שלה.
תחת הנחה זו, מאיזה מקור אמורים לדעתך לממן פרויקט גדול (כמו מוביל מים ארצי או סכר הידרואלקטרי למשל) שמעבר ליכולות המימון של אנשים פרטיים, ובסופו של דבר יועיל להתפתחות וגדילה של המדינה ואזרחיה, אך רק בטווח הארוך?

אותו מקור שהממשלה משתמשת בו- הרי בסוף כסף זה רק כלי שמשתמשים בו כדי להחליף בתמורה לשירותים וסחורות אחרים. השירותים והסחורות שקיימים במדינה, הן בצורת חסכונות והן בצורת ייצור עתידי, זמינים כיום לממשלה בעזרת מיסוי וגיוס חוב, בלי שום הוכחת רווחיות. אותם אמצעים יהיו זמינים לחברה פרטית שתוכיח רווחיות פרוייקט עתידי, ותגייס הון ממשקיעים.איך אתה חושב נבנו כל הרכבות הפרטיות בארה"ב במאה ה 19 ?
ממשלה לא מייצרת כלום, היא רק מחלקת מחדש משאבים מהשימוש האידאלי שלהם (כי רק בעלי המשאב בהגדרה יודעים מה השימוש הרצוי ביותר) לשימוש פחות מועיל, או לפעמים אקטיבית מזיק. בדרך היא גם מבזבזת נתח הגון מהמשאבים על אי יעילות ושחיתות.

אבל בואו נעזוב רגע את הוויכוח האידאולוגי. ברמה הפרקטית, השקעה באג"ח מדינה היא לחלוטין בטוחה, עד הרגע שהיא לחלוטין לא בטוחה. זה קשור לדינמיקה של התנהלות פוליטית, ויש לזה אלפי דוגמאות היסטוריות, החל מאג"ח של ממשלות כמו ארגנטינה וונצואלה וכלה באג"ח של מדינות ספציפיות בארה"ב.
בניגוד לחברה מסחרית, שם יש בדרך כלל סימנים ברורים לפשיטת רגל שהולכת ומתקרבת, ממשלות נוטות להציג חזות של עסקים כרגיל ואז לשמוט חובות במכה חדה (או לבצע מהלך פתאומי אחר, כמו היפר אינפלציה). לכן משקיע סולידי שמעוניין להגן על כספו מאינפלציה לא יכול לסמוך על ההגנה של אג"ח ממשלתי צמוד מדד- המדד ניתן לתימרון סטטיסטי קל ביותר, כמו שקורה היום, ולכן הוא לא משקף את האינפלציה האמיתית (העליה בכמות הכסף). כיום האינפלציה המטורפת שיש מוגבלת לנכסי הון (נדל"ן, שוק המניות), אך היא יכולה בהחלט לזלוג לכלכלת הצריכה בהנתן פעולה ממשלתית לא זהירה.

 

[גרהם]

ק בעלי המשאב בהגדרה יודעים מה השימוש הרצוי ביותר

כל הכבוד על הכנות. אני לא חושב שראיתי מישהו שמחזיק באידיאולוגיה הימנית בכלכלה כותב בכזו כנות.

 

[נתן]

כל הכבוד על הכנות. אני לא חושב שראיתי מישהו שמחזיק באידיאולוגיה הימנית בכלכלה כותב בכזו כנות.

זה לא רק אידאולוגיה ,זה מדע- מה שנקרא פראקסולוגיה, או חקר הפעולה, כחלק מתורת הכלכלה האוסטרית. אפשר להראות לוגית שמאקסיומת האדם הפועל למטרה תכליתית, ומאקסיומת הערך הסובייקטיבי נובע חד חד ערכית שהשימוש הטוב ביותר במשאב הוא על ידי בעליו החוקיים.

 

[גרהם]

זה לא רק אידאולוגיה ,זה מדע

זו אידיאולוגיה טהורה ואין בה שום פן מדעי, אם כי הויכוח הזה לא פשוט להבנה למי שאין לו שום נגישות לחשיבה כמותית.
מוקד הבעיה הוא בהגדרת "השימוש הטוב ביותר" אליו התייחסת. אם נהיה פופוליסט לרגע, איזה כלי מדעי יש כדי להוכיח ששקל שמרוויח יצחק תשובה (הוא בעליו) יהיה בשימוש הטוב ביותר על ידו ולא על ידי משפחה של ילד חולה באפריקה?
וכמובן אפשר להכליל את השאלה הזו לדוגמאות אמיתיות.

 

[נתן]

#גרהם, האם לוגיקה היא מדע?
אם לא, מה לדעתך הוא מדע?
האם אתה יכול להוכיח שיש ערך אוביקטיבי אבסולוטי לדברים? אם לא, וכל הערכים סובייקטיביים, נשאלת השאלה מה הדרך האידאלית להקצאת משאבים, בהנתן אי היכולת להשוות את הערכים הסובייקטיביים שכל סוכן פועל מקצה להם. הדרך האידאלית היא הקצאת המשאבים שמצמצמת למינימום את אי-הנוחות (UNEASE, מושג קשה לתרגום) של כל פרט ופרט, ומכאן של הכלל (מאחר ואין דרך להשוות, הערכים סוביקטיביים!). מכאן נובע לוגית שהדרך היחידה לצמצם את אי-הנוחות באופן מרבי היא לאפשר לאנשים לפעול, כדי לגלות את העדפותיהם. השימוש הטוב ביותר למשאבים בהגדרה הוא השימוש שפרטים חופשיים לפעול עושים במשאבים, בהתאם לערכיהם.
בהקשר לדוגמא הפופוליסטית שנתת,אם אדם הוא הבעלים ביושר של שקל (וזה לא משנה מי האדם), שאותו הרווח באמצעות מתן ערך של יותר משקל לאנשים אחרים, הרי שהשימוש שלו בשקל בהגדרה הוא שימוש טוב יותר ממי שלא הרוויח את השקל.

להרחבת ההשכלה בעניין (למי שמעניין אותו), ראה כאן: https://mises.org/sites/default/files/Human Action_3.pdf

נ.ב: אני פיזיקאי יישומי, לא חושב שאתה יכול לטעון שאין לי "נגישות לחשיבה כמותית"..

 

[MSS]

#גרהם, האם לוגיקה היא מדע?
אם לא, מה לדעתך הוא מדע?
האם אתה יכול להוכיח שיש ערך אוביקטיבי אבסולוטי לדברים? אם לא, וכל הערכים סובייקטיביים, נשאלת השאלה מה הדרך האידאלית להקצאת משאבים, בהנתן אי היכולת להשוות את הערכים הסובייקטיביים שכל סוכן פועל מקצה להם. הדרך האידאלית היא הקצאת המשאבים שמצמצמת למינימום את אי-הנוחות (UNEASE, מושג קשה לתרגום) של כל פרט ופרט, ומכאן של הכלל (מאחר ואין דרך להשוות, הערכים סוביקטיביים!). מכאן נובע לוגית שהדרך היחידה לצמצם את אי-הנוחות באופן מרבי היא לאפשר לאנשים לפעול, כדי לגלות את העדפותיהם. השימוש הטוב ביותר למשאבים בהגדרה הוא השימוש שפרטים חופשיים לפעול עושים במשאבים, בהתאם לערכיהם.
בהקשר לדוגמא הפופוליסטית שנתת,אם אדם הוא הבעלים ביושר של שקל (וזה לא משנה מי האדם), שאותו הרווח באמצעות מתן ערך של יותר משקל לאנשים אחרים, הרי שהשימוש שלו בשקל בהגדרה הוא שימוש טוב יותר ממי שלא הרוויח את השקל.

להרחבת ההשכלה בעניין (למי שמעניין אותו), ראה כאן: https://mises.org/sites/default/files/Human Action_3.pdf

נ.ב: אני פיזיקאי יישומי, לא חושב שאתה יכול לטעון שאין לי "נגישות לחשיבה כמותית"..

נהוג להתייחס למדע כמערכת טיעון שניתנת להפרכה.
אז לדעתי לפחות, ניתן להגדיר את הטיעון שלך כמדעי בשל האפשרות המובנית בו להפרכה...

לדעתי יש כמה מושגי יסוד שאתה צריך להגדיר אם אתה מעוניין להתעסק בלוגיקה..
השימוש שלך במונחים של בעלות וארגון פרטים, במציאות ללא ממשלה, הוא שימוש בעייתי. אתה מניח בעלות כאשר ממש לא ברור מה גבול הבעלות וכיצד ניתן להסדיר את זה. בעלים ביושר, זו הגדרה שקשה לעבוד איתה.

הערה נוספת היא שאמנם הערכים הם סובייקטיבים, אבל נדרשת איזו שהיא מערכת משותפת של הסכמות כדי ליצור איזו שהיא מערכת שאיננה מלחמה.
כמו כן, מה היא הגדרה של פרט, האם חברה מסחרית היא פרט? האם לפי הטיעון שלך יש מקום לשימוש בחברה מסחרית או שזה גם פוגע במינמום אי הנוחות וכו'.

ניתן להמשיך ולעבור על המושגים כדי להתעסק עם הטיעון שלך, בטרם אפשר לכנות את הטיעון שלך כלוגי אבל בשורה התחתונה - יש הרבה הנחות סמויות וטיעונים מובלעים בתוך הטקסט שלך, כל עוד הם שם, אין משמעות לוגית לטקסט לטיעון המסויים הזה. אבל כמובן שאפשר להסתפק בהתמודדות עם האידיאולוגיה שמאחורי הטיעון..


נ.ב. אם צריך להצהיר על הכשרה כדי להשתתף בדיון אז אני מציין שלצערי בזבזתי כמה שנים וכספים בלימודי פילוסופיה והיסטוריה באונ' העברית.

 

[Yevgeny]

#גרהם, האם לוגיקה היא מדע?
אם לא, מה לדעתך הוא מדע?

לוגיקה, כמו מתמטיקה, היא אוסף חוקים (אופרטורים) מוסכמים לגזור מסקנות מורכבות יותר מהנחות יסוד בסיסיות (אקסיומות) מוסכמות.
במקרה של מתמטיקה חוקי ההסקה הם מכאניים לחלוטין ומה שנותר לדון בו זה בחירת הנחות היסוד (ובחירות שונות מובילות כמובן למסקנות שונות בתכלית). במקרה של הסקות לוגיות אודות התנהגות אנושית תהליך ההסקה עצמו כולל הרבה הנחות מובלעות לא טריוואליות (״האדם הוא רציונאלי״) שגם עליהן ניתן להתווכח.
ללוגיקה ולמתמטיקה לא חייב להיות קשר לעולם שאנו חיים בו - השימוש בכלי הוא לשיקול דעת המשתמש. מדעי הטבע עובדים עם הכלים הללו כדי לנסות לתאר את חוקי העולם שאנו חיים בו, ע״י הנחת הנחות והפרכתן.

מעבר להאם אני מקבל את הנחות המוצא שלך ואת המסקנות שהסקת מהן, יש גם את השאלה של האם, מעבר להיותן אידיאל התיאורטי כלשהו, יש להן איזושהי רלוונטיות לעולמינו אנו.
בפועל, מנגנונים שאיפשרו לקבוצות אנשים להתאגד (מוסדות דתיים, מדינות) נתנו להם יותר כוח ואיפשרו להם להשיג מטרות גדולות יותר משל אנשים פרטיים ובפועל לשלוט על משאבי העולם כיום (תרבויות נוודיות הלכו ונכחדו, ויש איזה שבט נידח באמאזונס שילך וייעלם). עצם המושג של ״בעלות״ על משאבים שאתה מניח כמובן מאליו חסר כל תוקף פרקטי אם אתה לא חלק מחברה שמכירה בבעלות הזאת, ושמסוגלת ורוצה להגן על הבעלות הזאת שלך מפני אנשים אחרים. להתארגנות כזאת כחברה יש עלויות ברמת הפרט הבודד - גם ברמת החובה של אותו פרט להשתתף בעלויותיה (אם ברצונו להיות חלק בה) וגם ברמת אימוץ של מכנה משותף כלשהו של עקרונות של אותה חברה גם אם הם נוגדים את שלו. באופן היסטורי (אבולוציוני) שרדו רק אותן חברות (מדינות) שהיו מוכנות להשקיע בפרויקטים בעלי ערך ארוך טווח לטובת המדינה (גם אם בחוסר יעילות) גם אם זה על חשבון העדפותיהם האישיות של הפרטים בה.

 

[גרהם]

אם אדם הוא הבעלים ביושר של שקל (וזה לא משנה מי האדם), שאותו הרווח באמצעות מתן ערך של יותר משקל לאנשים אחרים, הרי שהשימוש שלו בשקל בהגדרה הוא שימוש טוב יותר ממי שלא הרוויח את השקל.

טוב, אם אתה מגדיר משהו כ"טוב" אז לא פלא שלפי האידיאולוגיה שלך הוא אכן טוב. יש כל כך הרבה הנחות גלויות ופחות גלויות בגישה האוסטרית שאני בספק אם הם עצמם ראו עצמם מדענים שמגיעים למסקנות הכרחיות באמצעות נקודת מוצא שאינה במחלוקת ושורת צעדים לוגיים.
יש אפילו משהו שחצני בגישה לפיה כל גדולי הכלכלה שקדמו ושחיו אחרי הכלכלנים האוסטרים פשוט לא מבינים מהו "שימוש טוב" וכל התיאוריות הנוגדות על גודל הממשלה, חלוקה מיטבית של מוצרים ציבוריים וכיוצ"ב פשוט נוגדים את חוקי הלוגיקה.
ובקשר לחשיבה כמותית ממש לא התייחסתי אליך. הכוונה שלי היתה לתפישה של חלק מהכלכלנים (במיוחד בימין הכלכלי, יש להודות) לפיה לציבור הרחב אין את הכלים המחשבתיים כדי לקבל החלטות בקשר לסוגיות מקרו. כאילו מדובר באיזה חכמת הנסתר.

 

[נתן]

לדעתי יש כמה מושגי יסוד שאתה צריך להגדיר אם אתה מעוניין להתעסק בלוגיקה..
השימוש שלך במונחים של בעלות וארגון פרטים, במציאות ללא ממשלה, הוא שימוש בעייתי. אתה מניח בעלות כאשר ממש לא ברור מה גבול הבעלות וכיצד ניתן להסדיר את זה. בעלים ביושר, זו הגדרה שקשה לעבוד איתה.

בעלות היא חזקה על משאב המתקבלת משימוש במשאב שאף פרט אחר לא תבע עליו חזקה קודמת או מעסקה חופשית (ללא אלימות או הונאה) שבמסגרתה התקבלו הזכויות מפרט שהמשאב היה ברשותו. מוגדר מספיק?

הערה נוספת היא שאמנם הערכים הם סובייקטיבים, אבל נדרשת איזו שהיא מערכת משותפת של הסכמות כדי ליצור איזו שהיא מערכת שאיננה מלחמה.
כמו כן, מה היא הגדרה של פרט, האם חברה מסחרית היא פרט? האם לפי הטיעון שלך יש מקום לשימוש בחברה מסחרית או שזה גם פוגע במינמום אי הנוחות וכו'.

חברה מסחרית איננה פרט, אך החברה המסחרית מאצילה את זכויות הקניין של בעליה לידי הנציג שלה (סוכן). זה חוזה מרצון חופשי ולכן אין בו כל בעיה. בוודאי שיש מקום לשימוש בחברות מסחריות, זה מאפשר לפרטים לאגד משאבים ולהתמחות (DIVISION OF LABOR) מה שמקטין את האי נוחות הפרטית בצורה יעילה יותר. שוב, כל עוד ההתאגדות וולונטרית. אפילו קומונה בסגנון קיבוץ שהתאגדה מבחירה ולא מקבלת תמיכה ממסגרות אלימות (מדינה) מקטינה את אי הנוחות של פרטיה בצורה אידאלית- כי מדובר הפרטים שעבורם קיום כזה הוא הרצוי ביותר.

ניתן להמשיך ולעבור על המושגים כדי להתעסק עם הטיעון שלך, בטרם אפשר לכנות את הטיעון שלך כלוגי אבל בשורה התחתונה - יש הרבה הנחות סמויות וטיעונים מובלעים בתוך הטקסט שלך, כל עוד הם שם, אין משמעות לוגית לטקסט לטיעון המסויים הזה. אבל כמובן שאפשר להסתפק בהתמודדות עם האידיאולוגיה שמאחורי הטיעון..

אכן, אך כל ההנחות והטיעונים המובלעים מטופלים סיסטמטית ב"פעולה אנושית" שקישרתי אליו. מיזס קונסיסטנטי לוגית לחלוטין, כולל האפיסטמולוגיה של המושגים בהם הוא משתמש. מן הסתם, בדיון בפורום יש גבול לכמה ניתן לרדת ברזולוציית ההגדרה של המושגים. אם זה מעניין מספיק אנשים, אפתח שרשור בנושא.

 

[נתן]

טוב, אם אתה מגדיר משהו כ"טוב" אז לא פלא שלפי האידיאולוגיה שלך הוא אכן טוב.

אני לא הגדרתי משהו כ"טוב" הגדרתי את הטוב כצמצום מרבי של האי-נוחות. אני לא בטוח שאתה יכול להתווכח עם ההגדרה הזו מבלי להוכיח אותה בעקיפין.

יש כל כך הרבה הנחות גלויות ופחות גלויות בגישה האוסטרית שאני בספק אם הם עצמם ראו עצמם מדענים שמגיעים למסקנות הכרחיות באמצעות נקודת מוצא שאינה במחלוקת ושורת צעדים לוגיים.

מיזס ורותברד (האוסטרים האמיתיים, לא האייק) ראו עצמם כמדענים ועוד איך. כל "פעולה אנושית "כתוב כטקסט מדעי-לוגי השואף להוציא חוקים אוניברסליים א-פריורי מתוך אקסיומות. מיזס מציג כל הנחה בכל נקודה של הטיעונים שלו, זה לא שהוא עושה כמו קיינס ופשוט משתמש במושגים כאילו כולם יודעים על מה הוא מדבר ומשנה את משמעותם לנוחותו.

יש אפילו משהו שחצני בגישה לפיה כל גדולי הכלכלה שקדמו ושחיו אחרי הכלכלנים האוסטרים פשוט לא מבינים מהו "שימוש טוב" וכל התיאוריות הנוגדות על גודל הממשלה, חלוקה מיטבית של מוצרים ציבוריים וכיוצ"ב פשוט נוגדים את חוקי הלוגיקה.

יש גם משהו שחצני בחשיבה של "גדולי הכלכלה" שאפשר למדל מערכת של N! אינטראקציות משתנות תלויות זמן (כש Nזה מספר האנשים בעולם) בצורה מתמטית ולא לקבל ג'יבריש. האוסטרים לפחות צנועים מספיק להבין שלצורך תיאור האינטראקציה האנושית צריך לתקוף את הבעיה בתור בעיה של לוגיקת הפעולה האינדבידואלית ולהסיק מהפרט לכלל. רוב "גדולי הכלכלה" עשו הנחות מובלעות הזויות מאוד במחקר שלהם, כמו למשל מילטון פרידמן עם המחשבה שצריך לנהל את כמות הכסף באופן ריכוזי (שלא לדבר על אינפלציה קבועה), או קיינס עם רעיון המכפיל שלו. האוסטרים לא בורחים מהתמודדות עם הנחות היסוד באופן לוגי, שלא כמו השאר.

ובקשר לחשיבה כמותית ממש לא התייחסתי אליך. הכוונה שלי היתה לתפישה של חלק מהכלכלנים (במיוחד בימין הכלכלי, יש להודות) לפיה לציבור הרחב אין את הכלים המחשבתיים כדי לקבל החלטות בקשר לסוגיות מקרו. כאילו מדובר באיזה חכמת הנסתר.

אתה מתכוון למונטריסטים ואסכולת שיקאגו? הם לא ימין כלכלי, פשוט קיינסיאנים של הטווח הארוך במקום הטווח הקצר.

 

[נתן]

בפועל, מנגנונים שאיפשרו לקבוצות אנשים להתאגד (מוסדות דתיים, מדינות) נתנו להם יותר כוח ואיפשרו להם להשיג מטרות גדולות יותר משל אנשים פרטיים ובפועל לשלוט על משאבי העולם כיום (תרבויות נוודיות הלכו ונכחדו, ויש איזה שבט נידח באמאזונס שילך וייעלם). עצם המושג של ״בעלות״ על משאבים שאתה מניח כמובן מאליו חסר כל תוקף פרקטי אם אתה לא חלק מחברה שמכירה בבעלות הזאת, ושמסוגלת ורוצה להגן על הבעלות הזאת שלך מפני אנשים אחרים. להתארגנות כזאת כחברה יש עלויות ברמת הפרט הבודד - גם ברמת החובה של אותו פרט להשתתף בעלויותיה (אם ברצונו להיות חלק בה) וגם ברמת אימוץ של מכנה משותף כלשהו של עקרונות של אותה חברה גם אם הם נוגדים את שלו. באופן היסטורי (אבולוציוני) שרדו רק אותן חברות (מדינות) שהיו מוכנות להשקיע בפרויקטים בעלי ערך ארוך טווח לטובת המדינה (גם אם בחוסר יעילות) גם אם זה על חשבון העדפותיהם האישיות של הפרטים בה.

בעלות איננה עניין של הכרת החברה. אם אדם הוא הבעלים הלגטימיים (כמו שהגדרתי למעלה) של משאבים, והחברה בוחרת להפקיע אותם, זה לא משנה את עובדת בעלותו- כמו שאם גנב הרים לך את האוטו, זה לא הופך אותו לבעלים הלגיטימי. רוב החברות בהיסטוריה האנושית קיימו מידה כזו או אחרת של הפקעת רכוש הפרט לטובת פרטים אחרים, אבל דווקא אלו ששימרו את זכויות הרכוש טוב יותר (הרפובליקה הרומית המקורית למשל, ערי יוון העתיקה, אנגליה של המאה ה 18) נטו לשגשג ולגדול. ההגנה הראשונית על משאבים היא אינדבידואלית, ורק אחר כך ישנה ההגנה הקולקטיבית של השבט\החברה.

חברות אינן מדינות! חברה היא סט הנורמות, ההיסטוריות ולפעמים האתנוס אליהם האדם נולד. המדינה היא הריבון השולט בו באלימות. זה היה ברור לגמרי בימי הביניים למשל, כשהריבון בשטחהתחלף הרבה פעמים, בלי שום שינוי בחברה המקומית.

אין ספק שהגנה קולקטיבית סייעה מאוד למדינות להתקיים היסטורית, אבל לא בהכרח סייעה לפרטים באותן מדינות. כפרט, הרבה יותר כדאי היה לחיות באיטליה של הרנסאנס מצרפת של הרנסאנס, למרות שאיטליה הייתה מפוררת לערי מדינה ולצרפת היה הצבא החזק באירופה. אגב, אם תשים לב, איטליה עדיין כאן איתנו כיום למרות חוסר ההגנה הקולקטיבית הכפויה בימי הרנסנס, והעם היהודי איכשהו שרד את תקופת השופטים.