• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

המסע שלי לחירות ועצמאות

  • פותח הנושא פותח הנושא wish
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
ממש מעניין, מעניין אותי גם כמה זה נפוץ (מניח שמאוד נדיר).
אני מכיר דתי לאומי שחי ככה אבל לא היה לי מושג שזה קיים גם במגזר החרדי.
גגל "חרדים אנוסים " ותמצא חומר צהוב למכביר
 
יופי של יומן, תודה שכתבת.
ברור שאתה מוכשר מאוד. זה ניכר מהכתיבה וצורת החשיבה (וכמובן ממה שעשית).
ולדעתי הפרספקטיבה שלך על העולם החרדי ועתיד מדינת ישראל היא מאוד רלוונטית, ואני שמח לקרוא דברים כאלה. כי אתה עמדת בעיניים פקוחות בשני המקומות. ואני כחילוני רואה רק מקום אחד.
 
ולדעתי הפרספקטיבה שלך על העולם החרדי ועתיד מדינת ישראל היא מאוד רלוונטית, ואני שמח לקרוא דברים כאלה. כי אתה עמדת בעיניים פקוחות בשני המקומות. ואני כחילוני רואה רק מקום אחד.
לדעתי הפרספקטיבה שלו דווקא לא כ"כ רלוונטי,
בדרך כלל מי שהיה שם ויצא, זה אומר שיש לו מטען נפשי כבד, והראייה מאוד אינטרסנטית, ומאוד מושפעת מחוויות אישיות שליליות שהוא אישית עבר, שאינם רלוונטיים.
אני מניח שלא תקח דעה של חוזר בתשובה על הציבור החילוני בתור דעה רלוונטית.
 
יופי של יומן, תודה שכתבת.
ברור שאתה מוכשר מאוד. זה ניכר מהכתיבה וצורת החשיבה (וכמובן ממה שעשית).
תודה :)

ולדעתי הפרספקטיבה שלך על העולם החרדי ועתיד מדינת ישראל היא מאוד רלוונטית, ואני שמח לקרוא דברים כאלה. כי אתה עמדת בעיניים פקוחות בשני המקומות. ואני כחילוני רואה רק מקום אחד.
לדעתי הפרספקטיבה שלו דווקא לא כ"כ רלוונטי,
בדרך כלל מי שהיה שם ויצא, זה אומר שיש לו מטען נפשי כבד, והראייה מאוד אינטרסנטית, ומאוד מושפעת מחוויות אישיות שליליות שהוא אישית עבר, שאינם רלוונטיים.
אני מניח שלא תקח דעה של חוזר בתשובה על הציבור החילוני בתור דעה רלוונטית.
אני מסכים עם שניכם... ברור לי שמצד אחד אני מכיר את הסט אמונות תרבות ותחושות, אז מן הסתם הדעה שלי מבוססת על ידע והכרות מאשר מישהו מבחוץ שסתם מנסה לנחש, מצד שני בהחלט יש מטען לדברים כמו לכל בן אנוש ואני יותר פסימי ממה שבאמת צריך להיות.

תכל'ס זו דעתי ולמרות שאני לא בטוח שאצלי הצדק וגם מאוד מקווה שאני טועה בזה, עדיין אני *חושב* שזה סיכון מאוד ריאלי שאני רוצה לגדר את עצמי ממנו גם אם זה דורש מחירים מסויימים, ולא לגלות את הסיכון מתממש וקורה כשאני לא מוכן.
 
לדעתי הפרספקטיבה שלו דווקא לא כ"כ רלוונטי,
בדרך כלל מי שהיה שם ויצא, זה אומר שיש לו מטען נפשי כבד, והראייה מאוד אינטרסנטית, ומאוד מושפעת מחוויות אישיות שליליות שהוא אישית עבר, שאינם רלוונטיים.
אני מניח שלא תקח דעה של חוזר בתשובה על הציבור החילוני בתור דעה רלוונטית.
אני חושב שהפרספקטיבה שלו מעניינת כי היא יחסית ייחודית פה בפורום.
האם אני אבנה את השקפת עולמי על פי הפרספקטיבה שלו (או של מישהו אחר)? לא, אני בונה אותה (או לפחות מנסה) לפי נתונים.
 
@wish
מדהים לקרוא את המסע שעברת,
צריך הרבה אומץ כדי לצאת נגד כל המוסכמות של החברה שגדלת בה.
תודה!
אם אתה כבר עונה בפתיחות כזו לכל השאלות שאינן כלכליות, יש גם לי שאלה:

האם (מעבר לשמירת שבת) אין מחיר גם לצד השני?

אני מדבר גם על מחירים טכניים:
- ביגוד ארוך בקיץ
- זמן שהולך על קיום מצוות שאתם לא מאמינים בהן [תפילות, בניית סוכה ועוד]
- חוסר יכולת ליהנות בגלוי בצורה שבה אתם רוצים

לגבי התהייה שלך אם זה לא מדי מורכב, כנראה שקשה להסביר את זה...

אבל באמת שזה בא לי וכנראה לכל מי שנולד חרדי/דתי ממש טבעי, אני לא מרגיש שאני מתאמץ במיוחד בשביל משהו, ההמון מנהגים קטנים שאתה תוהה עליהם, בשבילי זה פשוט חלק אינטגרלי מהחיים.

אבל גם מעבר לזה:
האם ההסתרה לא גוזלת מכם משאבים נפשיים?

גם בגלל עצם הסוד, וגם בגלל המורכבות של השמירה שלו -
צריך לשאול כל הזמן מי רואה אתכם, ולזכור מה "אסור" לעשות בציבור (למשל לאכול בלי לברך).
אני מניח שלחרדים רגילים זה פחות מפריע כי הם מתנהגים כך 100% מהזמן,
אבל לזכור מה מותר בבית ומה מותר בציבור על אלפי מנהגים קטנים - נשמע לי די מורכב.

הסיבה שאני שואל היא כי זה נשמע שאתה מבטל את המחיר של חיים בהסתרה ("לא מוצאים סיבה מספיק טובה" "זורמים עם זה"),
ומאדיר את המחיר בצד השני ("להרוס לעצמנו את החיים").
אז אני מנסה לשאול אולי בכל זאת יש מחיר גם לחיים בארון (הקודש)...

החיים מלאי טרייד-אוףים, זה כנראה ככה בהגדרה לכולם.
אז כן, יש מחיר ללחיות ככה, וברור שיותר נחמד לחיות בלי כל הבלגן הזה ובהחלט יש מחיר נפשי מסויים לזה.

אבל הצד השני של הטרייד זה להפוך לעצמנו (לי לאשתי וגם לילדים) את החיים, להיפרד בצורה לא נעימה מהמשפחה ומהסביבה שלנו, לא כיף גדול ולא נשמע לנו מפתה במיוחד.

אנחנו השלמנו עם זה, כל אחד קיבל את ה"חבילה" שלו לאן הוא נולד ולאיפה הוא התגלגל, אנחנו לא מנסים בכוח להתעלם ממי שאנחנו, אלא לנסות להוציא את המיטב, איך שאנחנו מבינים אותו מהסיטואציה שלנו.
 
אני ישבתי עם מחשב קטן עם סים פרייפייד דאטא של רמי-לוי בשירותים או חדר נעול בפנימייה ולמדתי אנגלית
רק על הציטוט הזה הייתי כותב ספר.

סיפור מדהים, תודה על השיתוף
 
נולדתי וגדלתי בלב הקהילה החרדית-הליטאית-אשכנזית בשכונה חרדית בירושלים כשילדותי עוברת עלי בעוני הרגיל כמו כל החברים בכיתה, אמא עקרת בית, אבא אברך 10+ ילדים וחיים מקצבאות ילדים הבטחת הכנסה וכל מיני עמותות מוכרות וחלוקות שונות ומשונות.

הרבה יותר מרתק מאשר ללמוד כל היום וכל הלילה גמרא משמימה (סליחה מהקוראים המאמינים, אבל בתחושה שלי זה פשוט שעמום רצח) שמה לעשות מתאים רק לעו"ד אוהבי משפטים, ואין שם שום חכמה מיוחדת, אם בכלל.
במהלך הזמן גם קודמתי ואני באמת עושה דברים משמעותיים ונהנה מהיום יום שלי, התמזל מזלי ואני אוהב את מה שאני עושה, אני רואה את אחיי וגיסיי שנשארו בעולם החרדי-ליטאי ובא לי לבכות בשבילם.

במהלך השנים האחרונות נולדו לנו 3 ילדים שלהם אני דואג כמו שבחיים לא דאגו לי ונשבעתי לעצמי שהם לא יקבלו את ה(אי)חינוך המחפיר שאני קיבלתי.

והחלק הכי מורכב, ורק חלקו הוא עניין כלכלי, עקב ההכרות האינטימית שלי עם החברה החרדית אני מאוד לא מאמין בעתיד של מדינת ישראל כמדינה מערבית חופשית עם כלכלת שוק סבירה.

האתאיזם פשוט הגיע לבד כשיצאתי מהמעגל ופתחתי עיניים ויכולתי להסתכל מהצד על מערכת האמונות שבה גדלתי.
היי שלום לך, ושלום לפורום.
היות והפורום מכובד, אני אשתדל לכתוב את הביקורת שלי בצורה מכובדת.
מקווה שתקבל אותה גם בצורה כזאת.

אז ככה:
עיקר הפוסט שלך הוא כזה:
א. החרדים חיים בעוני.
ב. אתה מרחם עליהם (לפחות על האחים והגיסים שלך שנשארו בעולם החרדי).
ג. החרדיות = אי חינוך מחפיר.
ד. היות שאתה לא מאמין בעתיד המדינה (החרדי). אתה מתכנן לברוח מכאן.

נקודה ראשונה:
עוד לפני שנדבר על החרדים בכללי, אני אדבר קצת על עצמי.
כמו שאתה מבין אני חרדי שעברתי את כל המסלול, וכך גם כל משפחתי
חרדים הארדקור, אני ספציפית גם ״אברך״.
ההורים שלי וכך 4 מתוך 6 ילדים במשפחה בעלי תואר שני.
עובדים ומשלמים מיסים כמוך וכמו עוד רבים וטובים.
אשתי עובדת בהיי טק ומשלמת מיסים לא פחות ממך.

ככה גם אצל עוד הרבה שאני מכיר.

אני מסייג ומסכים שיש עוד הרבה שלא מרוויחים, ולא עובדים.
ומהפן הכלכלי חרדים נותנים פחות מיסים למדינה.
אבל מכאן ועד לקחת חוויה אובייקטיבית שלך.
וליצור אשליה שכולם עניים וכולם מסכנים, ונתמכים מכל מיני תמיכות
זה ממש לא פייר.

נקודה שנייה:
האמירות הממש לא נכונות האלו, על זה שלימוד הגמרא משעמם רצח (לפחות את זה סייגת שזו חוויה שלך)
ו״שאין בזה שום חכמה מיוחדת״.
חבל שאתה מטעה אנשים תמימים שחושבים שאתה משקף את מה שקורה בחברה החרדית.

נקודה שלישית:

לגבי ירושלים לא יודע באיזו שכונה הוריך גרו.
או במה הם התעסקו.
אבל ירושלים החרדית הליטאית, היא עיר עם מעמד סוציו אקונומי גבוה (כמובן שתתייחס רק לליטאים ולא לכל מה שמסביב)

נקודה רביעית:
ממש מעניין אותי מה התהליך שעברת?
מהרצון להרויח כסף ולא לחיות בעניות - להורדת הכיפה (לפחות אמונית).
(אולי זה מוכיח את החשש החרדי מיציאה לצבא ולהייטק?).
 
נקודה ראשונה:
עוד לפני שנדבר על החרדים בכללי, אני אדבר קצת על עצמי.
כמו שאתה מבין אני חרדי שעברתי את כל המסלול, וכך גם כל משפחתי
חרדים הארדקור, אני ספציפית גם ״אברך״.
ההורים שלי וכך 4 מתוך 6 ילדים במשפחה בעלי תואר שני.
עובדים ומשלמים מיסים כמוך וכמו עוד רבים וטובים.
אשתי עובדת בהיי טק ומשלמת מיסים לא פחות ממך.

ככה גם אצל עוד הרבה שאני מכיר.

אני מסייג ומסכים שיש עוד הרבה שלא מרוויחים, ולא עובדים.
ומהפן הכלכלי חרדים נותנים פחות מיסים למדינה.
אבל מכאן ועד לקחת חוויה אובייקטיבית שלך.
וליצור אשליה שכולם עניים וכולם מסכנים, ונתמכים מכל מיני תמיכות
זה ממש לא פייר.
אני לרגע לא טענתי או חושב שכל החרדים חיים בעניות, אבל המשפחה שלי והעניות שלה ממש לא הייתה ייחודית, זה יותר נפוץ מאשר משפחות לא עניות ואפילו אידיאל בחברה הליטאית, מה שאתה מתאר (4 מתוך 6 עם תואר) בהחלט קיים, הנה גם אני קיים, אבל זאת משפחה מאוד לא חרדית אברכית קלאסית, הרוב ממש לא ככה.

בכל מקרה זה פחות עניין של דעה, אפשר ללכת ללמ"ס ולבדוק השוואת שכונות בירושלים, או ערים חילוניות מול ערים חרדיות.

נקודה שנייה:
האמירות הממש לא נכונות האלו, על זה שלימוד הגמרא משעמם רצח (לפחות את זה סייגת שזו חוויה שלך)
ו״שאין בזה שום חכמה מיוחדת״.
חבל שאתה מטעה אנשים תמימים שחושבים שאתה משקף את מה שקורה בחברה החרדית.
זו דעה, לא קביעת עובדה. וזו דעתי, מחוויה של יותר מ-10 שנות לימוד, לא חושב שזו הטעיית מישהו אם אני אומר את מה שאני חושב על בסיס זה, כשאני אומר שזו דעתי.
והדעות שלי בהחלט לא משקפות את הדעות המקובלות בציבור החרדי, ללא ספק.

נקודה שלישית:

לגבי ירושלים לא יודע באיזו שכונה הוריך גרו.
או במה הם התעסקו.
אבל ירושלים החרדית הליטאית, היא עיר עם מעמד סוציו אקונומי גבוה (כמובן שתתייחס רק לליטאים ולא לכל מה שמסביב)
אני חושב שזה פשוט לא נכון, בתחושה שלי בוודאי, בטח לא בשכונות שהליטאים האברכיים מרוכזים בהם, אבל שוב, חבל על הדיו והביטים, אין פה ענין של מה כל אחד מרגיש, תסתכל במדדים השוואתיים של הלמס ועיריית ירושלים (למשל אחוז מקבלי הנחות ארנונה פר שכונה) ותחליט.

נקודה רביעית:
ממש מעניין אותי מה התהליך שעברת?
מהרצון להרויח כסף ולא לחיות בעניות - להורדת הכיפה (לפחות אמונית).
(אולי זה מוכיח את החשש החרדי מיציאה לצבא ולהייטק?).
מאחר וזה פורום כלכלי ולא פורום החזרה בתשובה\שאלה אני מעדיף לא להכנס לזה, אם הסקרנות הורגת אותך מוזמן לשלוח לי בפרטי.
 
שאלה קצת מאתגרת: אז אתה די עשיר, לעומת ההורים שלך. איך הם רואים את זה?
בתחושה שלי הם חצויים בין לשמוח בשבילי שהסתדרתי בחיים, לבין להתאכזב מזה שבחרתי אחרי החתונה ללכת לצבא ואני בהייטק ולא במסלול של כולל ו"שטעלע" (משרה תורנית בחרדית)

האם תתמוך בהם כלכלית ?
מן הסתם יש לי ערימת משקעים סביב זה.

וזה נראה לי נושא מורכב לכל משפחה שתהיה הכי רגילה בעולם, שתתקל בסיטואציה כזו.

אבל מה שכן, אם ההורים שלי באמת יסתבכו כלכלית (סטייל שוק אפור, בנק מאיים לקחת דירה) גם אם אני מאוד ארצה לא באמת אצליח להגיד להם "לא".
 
אני לרגע לא טענתי או חושב שכל החרדים חיים בעניות, אבל המשפחה שלי והעניות שלה ממש לא הייתה ייחודית, זה יותר נפוץ מאשר משפחות לא עניות ואפילו אידיאל בחברה הליטאית, מה שאתה מתאר (4 מתוך 6 עם תואר) בהחלט קיים, הנה גם אני קיים, אבל זאת משפחה מאוד לא חרדית אברכית קלאסית, הרוב ממש לא ככה.
מסכים איתך שתארים פחות מקובלים במגזר.
אבל ההייטק נכנס מאוד חזק.
ואין היום כמעט נשים צעירות שהם עקרות בית, ככה שמה שאתה מתאר כמעט ולא קיים היום.
שוב אני מדגיש מה שחווית זה באמת מצער.
אבל מהיכרות שלי עם המגזר (כולל חבר עם משפחה של 16 ילדים) הם לא הרגישו שום מחסור, ואדרבה ההורים ברובם
עוזרים לילדים לקנות דירה.
בכל מקרה זה פחות עניין של דעה, אפשר ללכת ללמ"ס ולבדוק השוואת שכונות בירושלים, או ערים חילוניות מול ערים חרדיות.
לשם האתגר בדקתי באתר עיריית ירושלים מה אומר הלמ״ס
האמת שיש שם המון דברים משעשעים
למשל השכונות שנמצאות במדד 1 (הכי נמוך) הם השכונות הערביות + רוממה - העיר העתיקה - מעלות דפנה - ונווה יעקב
בכולם גרים בעיקר חוצניקים עשירים (דירות ברוממה עולות כיום בסביבות 40k למטר ומעלה) כך גם מעלות דפנה, והעיר העתיקה.
בקשר לנווה יעקב דווקא האוכלוסיה הענייה היא הלא חרדית.
יש שם עוד דברים כאלה, אבל זה רק דוגמא כמה המדד משקר
תמשיך שם תראה איפה נמצאות בית וגן - הר נוף - ועוד שכונות ״עשירות״ בצורה דיי מובהקת.
זו דעה, לא קביעת עובדה. וזו דעתי, מחוויה של יותר מ-10 שנות לימוד, לא חושב שזו הטעיית מישהו אם אני אומר את מה שאני חושב על בסיס זה, כשאני אומר שזו דעתי.
והדעות שלי בהחלט לא משקפות את הדעות המקובלות בציבור החרדי, ללא ספק.
מה שהפריע לי זו היתה הקביעה, אבל לא נתווכח בפורום הזה.

אני חושב שזה פשוט לא נכון, בתחושה שלי בוודאי, בטח לא בשכונות שהליטאים האברכיים מרוכזים בהם, אבל שוב, חבל על הדיו והביטים, אין פה ענין של מה כל אחד מרגיש, תסתכל במדדים השוואתיים של הלמס ועיריית ירושלים (למשל אחוז מקבלי הנחות ארנונה פר שכונה) ותחליט.


מאחר וזה פורום כלכלי ולא פורום החזרה בתשובה\שאלה אני מעדיף לא להכנס לזה, אם הסקרנות הורגת אותך מוזמן לשלוח לי בפרטי.
נשמע מעניין
 
יומן מסע מרתק ומעורר השראה, תודה.
אני סקרנית להבין את הלך המחשבהשלך ושל אשתך בדבר עזיבה פוטנציאלית לאירופה. כרגע אתם חיים כחרדים בקהילה חרדית וההורים שלכם אמנם מאוכזבים אולי כמו שאמרת מהמסלול שבחרתם אבל לפחות אתם עדיין חלק מהקהילה. אני מניחה (ואולי אני טועה) שהסיבה העיקרית שלכם להישאר בתוך הקהילה החרדית היא אולי מפחד "לצאת מהארון?" או מניתוק פוטנציאלי מהמשפחה?
אם זאת הסיבה לא יהיה ממש ממש קשה פשוט להיקרע יום אחד מהקהילה הזאת ישירות לאירופה? מבחינת היחסים עם המשפחה שלכם וכל מי שאתם מכירים והסביבה שלכם?

אני גדלתי בבית חילוני מסורתי שבשנים מסויימות בילדות שלי הייתה בו התקרבות לדת וגם למדתי במוסדות דתיים. בגיל 14 הבנתי שאני לא מאמינה ביהדות (לגבי אלוהים עד היום אני לא יודעת לכן לא מגדירה את עצמי כאתאיסאית) ובגיל 16 הפסקתי לשמור כשרות. אני בת 23 ועד היום אני מעמידה פנים ליד ההורים שלי שאני אוכלת כשר.. אז רק לתאר את החוויה אצלכם את האומץ לשנות את אורח החיים אני יכולה ממש להבין את הקושי (אם באמת הבחירה להמשיך לחיות בקהילה החרדית נובעת מהקושי שתיארתי למעלה)
 
יומן מסע מרתק ומעורר השראה, תודה.
תודה!

אני סקרנית להבין את הלך המחשבהשלך ושל אשתך בדבר עזיבה פוטנציאלית לאירופה.
עזיבה לאירופה זה לא משהו שאנחנו רוצים לעשות, כמה שלעזוב את הקהילה שלנו זה לא תענוג גדול, לעזוב מדינה ושפה זה בטוח הרבה יותר קשוח.

המחשבות שלנו על ירידה מהארץ הם רק כהכנת Plan B ומתוך הבנה שישנו סיכוי סביר שבעתיד לא נרצה לגור פה גם במחיר כבד של עזיבת המשפחה והסביבה, וכדאי להתכונן לזה, עדיין אנחנו מקווים כמו הרבה ישראלים אחרים שאיכשהוא הכל יסתדר או יהיה הרבה פחות נורא מהתרחיש הפסימי.

אם היינו חושבים שאין סיכוי והכל 100% אבוד, היינו עוזבים היום כבר, אבל אנחנו לא בטוחים בזה, וכיום מדי טוב לנו פה בטח עם משכורת הייטק בשביל שנעזוב על סמך חששות על העתיד הלא ממש קרוב, כשאין הבדל (לדעתנו) מדי משמעותי בקושי אם נעזוב היום או בעוד 8 שנים, בהנחה ונתכונן כראוי (כלכלית ומנטלית)

אני מניחה (ואולי אני טועה) שהסיבה העיקרית שלכם להישאר בתוך הקהילה החרדית היא אולי מפחד "לצאת מהארון?"
אנחנו לא מפחדים לצאת, אנחנו פשוט החלטנו שלא שווה לנו לצאת בין השאר בגלל ניתוק מהמשפחה, כשנחליט אחרת פשוט נצא, למשל אם נחליט שאי אפשר לחיות פה יותר ונעזוב לאירופה, או אם הילדים יגדלו ויכריחו אותנו.

אני גדלתי בבית חילוני מסורתי שבשנים מסויימות בילדות שלי הייתה בו התקרבות לדת וגם למדתי במוסדות דתיים. בגיל 14 הבנתי שאני לא מאמינה ביהדות (לגבי אלוהים עד היום אני לא יודעת לכן לא מגדירה את עצמי כאתאיסאית) ובגיל 16 הפסקתי לשמור כשרות. אני בת 23 ועד היום אני מעמידה פנים ליד ההורים שלי שאני אוכלת כשר.. אז רק לתאר את החוויה אצלכם את האומץ לשנות את אורח החיים אני יכולה ממש להבין את הקושי (אם באמת הבחירה להמשיך לחיות בקהילה החרדית נובעת מהקושי שתיארתי למעלה)
כן זה נשמע די אותו עיקרון של חוויה רק בעוצמה שונה, בהחלט.
 
המחשבות שלנו על ירידה מהארץ הם רק כהכנת Plan B ומתוך הבנה שישנו סיכוי סביר שבעתיד לא נרצה לגור פה גם במחיר כבד של עזיבת המשפחה והסביבה, וכדאי להתכונן לזה, עדיין אנחנו מקווים כמו הרבה ישראלים אחרים שאיכשהוא הכל יסתדר או יהיה הרבה פחות נורא מהתרחיש הפסימי.
אני לא כל כך הצלחתי למצוא סמן ספציפי. ומכייון שכך, אני חושב שזה הולך להיות אפקט הצפרדע. לכן אני שואל את עצמי אם לא כדאי לחתוך עכשיו כשעדיין קל יותר.

מה יהיה הסימן שאחריו לא תהיה מוכן לגור כאן ? מהי טמפרטורת המים עכשיו מבחינתך, ואיך תחליט מהי הטמפרטורה בעוד שנה למשל ?
 
לי יש במשפחה הקרובה גם מישהו שעזב את הדרך, ואני הצעתי לו בעבר שלדעתי הוא צריך לפעול כמוך, (אבל צריך להיות אדם מאוד חזק באופי כדי להתנהג כמוך) מי שיש לו בית רע אז אני מבין אותו שיעשה כל מהפך שהוא מאמין בו, אבל מי שיש לו בית נורמלי, אז גם אם הדעות שלך האישיות הם שונות, מה הסיבה לצעוק אותם, אין סיבה להוריד את הכיפה, ואין סיבה להתלבש כחילוני, בסוף הסמלים האלו, הם רק סמלים, ודי ברור שלמשפחה זה צורם, וכל עוד שהמחיר האישי שלך הוא לא יקר, בעיני שווה לשלם אותו, במיוחד שזה מכבד את כולם, וזה נותן לך את המשך הקשר למשפחה ולקהילה שבעיני אין לזה תחליף.

ואת זה אני כותב לחילוניים מלידה.
לעזוב את החיים שהוא גדל בהם, זה לא לצאת מהארון... זה במובן מסוים לצאת מהילדות ומהמשפחה והקהילה, והמחיר של זה על הנפש הוא בעיני הרבה יותר יקר מההסתרה של הדעות האישיות שלו במרחב הציבורי.
לדעתי חוזר בשאלה שעוזב את הדרך ואת הלבוש, הנפש שלו תדממם לנצח.

(אני כתבתי שאני לא יהרוס עם הערות שלי ביומן שלך, אבל זה הודעה שלדעתי לא הורסת)
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מה יהיה הסימן שאחריו לא תהיה מוכן לגור כאן ? מהי טמפרטורת המים עכשיו מבחינתך, ואיך תחליט מהי הטמפרטורה בעוד שנה למשל ?
זו שאלה טובה שאני לא סגור עליה עד הסוף גם.

לטעמי האישי יש כמה חלקים שקשורים אבל לא באופן ישיר, החלק התרבותי, החוקי, והכלכלי שעליהם אני שם לי גבולות אדומים מתי לעזוב.

החלק התרבותי, ברגע שמשרות שלטוניות רגילות שאני כאזרח נתקל בהם (שוטר תנועה, קצין משטרה, מפקח על ה<השלם>, פקידה במשרד הפנים וכו') ממונים על פי שיוך שבטי\פוליטי מלא.

ביום שאתחיל לפגוש אנשי ממשל בדרג נותני שירות/ממשק ישיר לאזרח רגיל *מטעם* מפלגה או קבוצה מובחנת X זה היום שאתפוס את הרגליים.

בחלק החוקי, ביום שהחוק הדתי יתערב עם החוק הפלילי (מעצר, כלא)

ביום שאם אעשה X שהוא בעייתי רק מבחינת הדת בלי עוד שום אפקט ואנשים מושפעים, ואני אפחד מהסתבכות פלילית זה היום לזוז (אני מאמין שהיום הזה ממש רחוק אם בכלל יגיע)

החלק הכלכלי הוא הרבה יותר אפור, אבל באופן כללי אם החגיגה בהייטק תסתיים ויתחילו להיאכף חוקים דרקוניים (איסור הוצאת והמרת כסף וכדו')

ייתכן ואחליט לעזוב לפני שהדברים האלו יקרו במלואם, אבל אלה הגבולות שאני הגדרתי לעצמי כיום מתי אני אעדיף לשלם את מחיר העזיבה ולעזוב.

כמובן זה מלא בדעות לחלוטין סובייקטיביות, ואפשר לדון בלי סוף איפה אנחנו על הספקטרום ומה הסיכויים של כל דבר אבל זה יתגלגל במהירות לפוליטיקה, אולי זה מתאים לשרשור ייעודי אם יאושרו שרשורים על החלטות כלכליות בניחוח פוליטי :)
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
צ יומן מסע - המסע הארוך יומני מסע אישיים 8
א מאה אלף שקלים ואמונה, המסע לדירה הראשונה יומני מסע אישיים 57
G בלי כפית של זהב: המסע מהפריפריה ל-12 מיליון ש"ח יומני מסע אישיים 131
S מכל מלמדיי השכלתי- מתחיל את המסע בגיל 21 יומני מסע אישיים 9
פביאנו יומן מסע - המסע שלי לעצמאות כלכלית עד 2035 יומני מסע אישיים 96
מ שיתוף אישי – המסע הכלכלי שלי בעשור האחרון יומני מסע אישיים 1
ש המסע האישי שאינו נגמר בתחום הנדלן נדל"ן 27
divorce+5 המסע אל התייצבות אחרי שנים ארוכות של משבר סביב גירושין ופירוק חיים יומני מסע אישיים 176
T המסע שלי – שנתחיל מהאמצע? או Not Found 404 יומני מסע אישיים 6
B המסע אל חיים פחות מלחיצים יומני מסע אישיים 9
מ המסע שלי יומני מסע אישיים 6
עידו ג המסע לנדל"ן נדל"ן 62
C דירה ראשונה להשקעה - תחילת המסע נדל"ן 11
ג המסע אל הלא נודע (22) יומני מסע אישיים 24
ג המסע המתמשך לחיים הטובים יומני מסע אישיים 9
F המסע שלי מתחיל באירופה: 15 אבני דרך להשלמת המטרה יומני מסע אישיים 37
S המסע שלי מתחיל כאן יומני מסע אישיים 2
TheTieMan המסע שלי - מלא למידה, מתחיל עם משהו ומסיים בלא נודע (בן 23) יומני מסע אישיים 17
R המסע שלי :) יומני מסע אישיים 7
de dud המסע שלי - פרישה מוקדמת מנדלן גלובלי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 50
Y המסע אל האתגר הבא בחיים התפתחות אישית 32
Tsachi01 לא מבין את יומני המסע פה אוף טופיק 181
2 המסע שלי לשקט מתחיל מאפס יומני מסע אישיים 17
S המסע לעצמאות כלכלית (בן 21) יומני מסע אישיים 33
סול יומן המסע של סול יומני מסע אישיים 35
סטארטר יומן המסע של סטארטר יומני מסע אישיים 22
S יומן המסע של Shabi יומני מסע אישיים 17
ג המסע שלי בן 25.5 - יומני מסע אישיים 46
לא חשוב שמות המסע שלי ללימוד Java התפתחות אישית 9
א אבן אחר אבן- המסע שלי יומני מסע אישיים 9
המהנדל המסע אל המליון השני יומני מסע אישיים 356
מוריה יומן המסע של מוריה יומני מסע אישיים 93
משה המסע שלי להקטין בכל חודש את ההוצאה השוטפת בעוד 100 שקלים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 26
י מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 18
ש רק מתחיל את המסע יומני מסע אישיים 7
P יומן המסע שלי בן 26 יומני מסע אישיים 69
S מתחיל את המסע שלי יומני מסע אישיים 5
ש המסע שלי- משכירה לעצמאית יומני מסע אישיים 11
B צומת דרכים מפתיעה באמצע המסע יומני מסע אישיים 21
M היכרות: תחילת המסע והגדרת יעדים יומני מסע אישיים 8
א המסע של אספרסו יומני מסע אישיים 13
מ המסע האמיתי מתחיל עכשיו יומני מסע אישיים 39
T מתחיל את המסע בגיל 28 יומני מסע אישיים 8
M המסע וההצלחה ב3 שנים האחרנות יומני מסע אישיים 42
S המסע שלי לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 15
ג המסע שלי יומני מסע אישיים 46
ה סיפור המסע של המתמיד יומני מסע אישיים 53
c881 המסע התחיל לפני יומני מסע אישיים 43
adamshalev המסע שלי דרך בלוג "חופש כלכלי" יומני מסע אישיים 66
Ronit1984 המסע של רונית יומני מסע אישיים 27

נושאים דומים

Back
למעלה