זו הבעיה האמיתית שדורשת התייחסות. יוקר המחייה (שכירות ואח"כ היכולת לקנות דירה, מה שעדיין מוגדר לרוב מוחלט מהאנשים בתור יעד) + כמות המיסים (מברוטו לנטו) גורמים להרבה אנשים "לוותר". במצב כזה יש הרבה אנשים שאני מכיר אישית שלא מכוונים בכלל ל-100% משרה. הם מראש מחפשים 80%, 60% ופעמיים ראיתי גם 30% וההבדל בנטו (בשני המקרים הראשונים) הוא זניח יחסית.
מבחינתם, יום חמישי (ה-20% להשלים למשרה מלאה) הוא תועלת שולית פוחתת, והזמן שלהם שווה יותר. כל עוד זה לא סכום הכסף שיאפשר להם דירה, למהה להם להתאמץ?
אבל, אני אדגיש שוב, בכל המקרים שראיתי אישית זה היה השילוב של: הפנמה שלא יגיעו לדירה משלהם בהינתן המחירים + הפנמה של נטל המס וחוסר הכדאיות להיות במדרגות המיסוי העליונות.
כמו שכתבו מעלי, אם במדרגת השכר העליונה משלמים 60% מס, ואחרי תנאים סוציאליים כל שקל ברוטו שווה רק 30 אגורות נטו, אז הנטו צועד במקום. במצב שכזה לא תמיד שווה לעובד להרוג את עצמו על קידום שיקנה לו עוד קצת מעל 500 ש"ח בחודש נטו, זה סכום שלא יעזור בסדרי גודל של קניית בית.