פלסטינים וחרדים לעיתים משתמשים ברטוריקה של זכויות הפרט לצורך תעמולה במערב או הסברה לחילונים. זה לא בהכרח אומר שאכפת להם מהערכים הללו; לפעמים זאת רק רטוריקה או רציונליזציה, בעוד שהמניעים האמיתיים הם אחרים.
הדיאלוג של
@גרהם עם תומכי ההפרדה בין נשים וגברים באירועים מדגים זאת היטב. גרהם מציע (בשם בג"ץ) את "מתווה ההפרדה המשולשת", כלומר, חלוקה לשלושה אזורים: אזור גברים, אזור נשים, ואזור מעורב למעוניינים בכך. אך מבחינת תומכי ההפרדה, המתווה המשולש מחמיץ את הנקודה. אנסה להסביר מדוע.
נדמה לי שאין מניעה להגדיר אזורים נפרדים, ובלבד שיהיה גם אזור בו אישה תוכל לשבת עם ילדיה ובעלה אשר יוגדר כאזור מעורב.
לא אכפת לתומכי ההפרדה מזכויות הפרט של האישה ובעלה, אכפת להם מהזכות הקולקטיבית של המגזר לאכוף כללים על האישה ובעלה.
לא הבנתי במה הציבור לא מעוניין. מי שרוצה יישב בנפרד, למה זה צריך לעניין אותו שמישהו אחר יושב ליד אשתו?
כשאדם בדיאטה, הוא מעדיף שאחרים לא יאכלו לידו שוקולד, כדי שלא יתפתה או יתייסר. אם תהיה אפשרות לשבת עם האישה, יותר ויותר אנשים יממשו אותה, ויהיה קשה יותר לאחרים להתאפק מלהצטרף. אם אין אפשרות, אין התייסרות, ואין סכנה שהנוהג של ההפרדה יתכרסם וייעלם. כלומר, השאיפה שלהם היא לכפות את הנוהג על הפרטים כדי שלא יסטו ממנו.
זכותך לשבת בנפרד מביתך וזה אפשרי גם לפי פסיקת בגצ.
לא זכותך להורות שסדרן ימנע ממישהו אחר לשבת ליד ביתו ולא בגלל שאני כן מבין או לא מבין את ערכיך, אלא כי ערכיו של האיש שרוצה לשבת ליד הם הקובעים לגבי מקום הישיבה שלו, כפי שערכיך קובעים לגבי מקום הישיבה שלך.
היטבת לתאר את הדברים מהזווית של זכויות הפרט. אבל – כפי שברור לשנינו – זכויות הפרט לא באמת מעניינות את תומכי ההפרדה, הם משתמשים במונחים האלה מן השפה ולחוץ. הם לא דואגים לזכותו של הפרט, אלא לזכותה של
החברה (החרדית). הטענה האמיתית שלהם, שאותה הם לא אומרים בבירור, היא ש
זכותה של החברה החרדית להטיל משמעת על האינדיבידואלים החרדים ולמשטר אותם.
אז מה הבעיה? אם כולם מעוניינים בהפרדה בכלל לא צריך סדרנים, אלא פשוט כולם יתיישבו בנפרד.
הם לא באמת רוצים למקסם את הבחירה של הפרט, זאת רק רטוריקה, הרצון האמיתי שלהם הוא לאכוף כללים. השאלה מבחינתם היא מי מחליט על מי, ויש מבחינתם רק שתי אפשרויות: או שהציבור החילוני מחליט על הציבור החרדי, או שהציבור החרדי מחליט על עצמו. ברור להם שהפרט החרדי לא מחליט ואסור שיחליט; ההחלטה חייבת מבחינתם להיות קולקטיבית.
בכל אירוע ואירוע שואלים את כל הבאים בשער האם הם מעוניינים בהפרדה באופן אנונימי ובלתי תלוי? לא, אז די לבלבל במוח על כך ש"כולם" מעוניינים.
+1
כמו כן, שים לב שאתה לא מוכן אפילו לנוסחת פשרה שבמסגרתה יוקצה שטח לגברים, שטח לנשים ושטח משותף וכך כולם יוכלו להשתתף ללא בעיה.
+1
קבוצת לחץ בעלת תפיסה דתית/אידיאולוגית אנטי ליברלית ואנטי דמוקרטית, מבקשת לעשות שימוש במנגנון דמוקרטי, כדי לכפות תפיסות אנטי ליברליות ואנטי דמוקרטיות, על כלל הציבור.
וכל זאת תוך שימוש בטיעונים מתוך תפיסת עולם ליברלית ודמוקרטית, ואף שהוא כשלעצמו לא מאמין בהם ואף מתנגד להם אידיאולוגית.
בדיוק! התחלתי לכתוב את הודעתי עוד לפני שראיתי את הודעתך..
מהו אם כן הפתרון? – הפתרון המועדף עליי הוא שכל ציבור יקבע את הכללים בקנטון שלו.
אבל מה עושים כשאין לנו עדיין חלוקה לקנטונים? האם ניתן לנהוג כבר עכשיו ברוח הקנטוניזציה, עוד לפני שנערכה קנטוניזציה בפועל? – לדעתי כן: החרדים ייהנו מאירועים בהפרדה (במימון ממשלתי) והחילונים ייהנו מתחבורה בשבת (במימון ממשלתי).
הדרך היחידה שבה תקבל את מבוקשך היא או שישראל תיהפך לתיאוקרטיה או שנעבור הפרטה מלאה של השירות הממשלתי וחיזוק דרמטי של השלטון המקומי כך שכל ציבור יעשה מה שהוא רוצה בכספו הפרטי ובארגונים שבחזקתו.
אני מאוד בעד החלופה השנייה שתיארת.