ההיסטוריה של המהפכה החוקתית

[AIML]

שכחת את הפרט הקטן והשולי (שהוא חוזר עליו מספר פעמים בריאיון) שהוא מציע שחוק יסוד יחוקק רק בקריאה רביעית מיוחדת וברוב מיוחס.
למי אין יושר אינטלקטואלי?

ארבע הצבעות עינייניות כמו באישור התקציב, או כמו בהחלטה שהפיכה לא תפגע בכלכלה ?

 

[Delver]

ארבע הצבעות עינייניות כמו באישור התקציב, או כמו בהחלטה שהפיכה לא תפגע בכלכלה ?

תקשיב לריאיון ותבין, אין לי עניין להתווכח עם עקיצות ללא קשר (תקציב עובר ברוב מיוחס או ברוב רגיל?).

מאיפה הדחף הזה לצייר את כל המתנגדים כבורים, טיפשים וגנבי דעת? לא מדובר במשהו שנשלף מהמותן.

כשאומרים שכל המנגדים אנרכיסטים, נכון שזו הכללה גסה, שגויה ומעליבה? אז אותו הדבר גם להפך. כבר אמרתי את זה יותר מפעם אחת ואני אחזור על זה שוב - חוסר היכולת לראות את העמדה העקרונית של הצד השני מבלי לרדד או לזלזל בה תורם אולי לאגו שלכם באופן רגעי, אך אינו תורם לשום דבר אחר ובטח לא לעניינים כמו יושר אינטלקטואלי.

 

[doc29]

אני חייב לציין שכל הראיון מלא בטיעונים רדודים להחריד של אדם שלא יודע לקחת אחריות על כשליו או להכיר במציאות

כן גם אני הרגשתי כך. לא שמעתי את הכל אבל מניח שלא עימתו אותו עם העובדה שמספיקה ממשלה אחת שתהיה הומוגנית כדי לבצע את כל השינויים (ו"במקרה" יש ממשלה כזו כרגע). ההסתמכות על כך שהממשלה תהיה מגוונת למשל בועדה לבחירת שופטים היא מגוחכת, במקום לייצר מצב שבהגדרה יש גורמים מנוגדים שצריכים להגיע לפשרה על הרכב השופטים.

משהו בטיעונים שלו הרגיש לי קצת כאילו הוא מנסה להיכנס במערכת המשפט מתוך איזו טינה עמוקה. לא בקיא בהיסטוריה שלו אבל אני לא אתפלא אם יש שם רגשי נחיתות עמוקים. הוא ציין כמה פעמים את ההתנשאות של שופטי בית המשפט העליון, אבל זו סתם תחושה שלי בלי ביסוס. בכל אופן, לא נראה שזה האדם שצריך להוביל רפורמה משפטית.

מה שכן, ואני לא יודע אם זה תרגיל כדי להרדים את הצד שמנגד, הרגשתי בין השורות שהוא כן מחפש סולם כדי לרדת מהעץ שטיפסו עליו ולבצע פשרות.

עריכה: גם הסיפור המגוחך עם חוקי היסוד שיכולים לשמש לעקוף את בגץ והדוגמה של חוק דרעי השאירו אותו לגמרי בלי תשובות. מדאיג מאוד..

 

[גרהם]

תקשיב לריאיון ותבין, אין לי עניין להתווכח עם עקיצות ללא קשר (תקציב עובר ברוב מיוחס או ברוב רגיל?).

מאיפה הדחף הזה לצייר את כל המתנגדים כבורים, טיפשים וגנבי דעת? לא מדובר במשהו שנשלף מהמותן.

כשאומרים שכל המנגדים אנרכיסטים, נכון שזו הכללה גסה, שגויה ומעליבה? אז אותו הדבר גם להפך. כבר אמרתי את זה יותר מפעם אחת ואני אחזור על זה שוב - חוסר היכולת לראות את העמדה העקרונית של הצד השני מבלי לרדד או לזלזל בה תורם אולי לאגו שלכם באופן רגעי, אך אינו תורם לשום דבר אחר ובטח לא לעניינים כמו יושר אינטלקטואלי.

כי ההצעה כולה נעדרת יושר אינטלקטואלי.
יש שתי נקודות עקרוניות:
האחת, עוד לפני מה שיש בהצעה, נשאלות שאלות על מה שאין בה.
לגיטמי לבוא ולהגיד שלכבוד שנת ה-75 הגיע זמן לחוקק חוקה ויש דוגמאות מהעולם איך חוקקו חוקות ומה הדרך לתקן אותן. אבל זה לא מה שנעשה כאן. לוין מציע לטפל בנושא אחד בלבד, ביזור הכוח בין הרשויות, וכל השינויים הם להגדלת כוחות של השלטון. אין בהצעה שום התייחסות לזכויות אדם, הגבלת כוחו של הרוב, דרכי חקיקה וכו'. ואת הפרת האיזון המסיבית הזו הוא רוצה לעשות בכוחו של רוב מקרי.
השניה, ברור שלוין חושב שהוא דמוקרטיה. גם צפון קוריאה קוראת לעצמה רפובליקה דמוקרטית. כנראה הרוב המכריע של מומחי המשפט החוקתי בעולם לא יסכימו להגדרות של לוין, ועולה השאלה מהם המאפיינים הדמוקרטיים של ישראל שלאחר המהפיכה, והאם יש מדינה דמוקרטית (לא צפון קוריאה או טורקיה) בעולם שיש לה מאפיינים דומים.
הצעה שמתחפשת לדמוקרטית ונעדרת כל התייחסות למובן המקובל של דמוקרטיה, היא חסרת יושר אינטלקטואלי.

 

[ברוש1]

ועולה השאלה מהם המאפיינים הדמוקרטיים של ישראל שלאחר המהפיכה

עולה גם השאלה מהם המאפיינים הדמוקרטיים של שראל שלפני ה"מהפיכה" של לוין ואחרי ה"מהפיכה" של ברק. באיזו מדינה יש את המאפיינים הבאים (אסתפק גם בזו שמקיימת את המספר הגבוה מביניהם):
בית המשפט קבע שניתן לפסול חוקים למרות שאין חוקה רשמית
בית המשפט הסמיך עצמו לפסול תיוקנים או הוספות ל"חוקה"
בית המשפט הכפיף את הממשלה לעמדה משפטית מחייבית של היועץ המשפטי
בית המשפט התיר ליועץ המשפטי להציג עמדה המנוגדת לזו של הממשלה ואף למנוע ממנה ייצוג
בית המשפט מחזיק זכות וטו על מינוי שופטים
בית המשפט יכול להדיח מינויים שהתמנו לפי הפרוצדורה הרגילה (כולל שרי ממשלה)

יכול להיות שכל הסעיפים האלו מוצדקים ויכול להיות שלא, חכול להיות שפסקת התגברות צריכה להיות רק ברוב של 80 ויכול להיות הרבה דברים. אבל מה שברור הוא שכשצועקים שהמצב בישראל לא יהיה דומה לאף מדינה ומתעלמים שהמצב הזה כבר היום - זו חוסר ישרות אינטלקטואלית.
שעכשיו כולם מלהגים על כך שברור שצריך שינוי אבל לא ככה אחרי ששתקו 20 שנה - זו חוסר ישרות אינטלקטואלית.

אשמח לתשובה לשאלה ששאלתי (באיזו מדינה הסעיפים האלה קיימים) ופחות להיכנס להצדקה של כל סעיף.

הנקודה היא שהשוואה (ולא חשוב לאיזה צד) היא לוקה בחסר בגלל המערכת הרשויות השונה של ישראל וחוסר החוקה. האם זה אומר שזה לא רלוונטי? לא בהכרח. אבל מכאן ועד ההשוואה לצפון קוריאה, בחייאת, בלי חוסר ישרות אינטלקטואלי....

אין בהצעה שום התייחסות לזכויות אדם, הגבלת כוחו של הרוב, דרכי חקיקה וכו'.

לא הספקתי לקרוא, אם אכן אין כאן זה בהחלט לוקה בחסר בייחוד בגלל המצב החברתי-פוליטי בארץ

מדוע הממשלה לא חוקקה חוק הומני יותר?

בעניין צדדי, מה היית אתה מציע לעשות? תניח שיש לך הסתננות של עשרות אלפים כל שנה. תניח גם שהם לא נחשבים פליטים לפי החוק הבינלאומי.

 

[ההוא]

מאיפה הדחף הזה לצייר את כל המתנגדים כבורים, טיפשים וגנבי דעת?

זה מגיע משלושה כיוונים: מכיוון אחד, הטיעונים של תומכי הרפורמה הם, לטעמי, מתחת לכל ביקורת. מכיוון שני, אין התייחסות רצינית מצד תומכי הרפורמה לביקורת על טיעוניהם. לבסוף, התבטאויות של רוטמן וגורמים אחרים בקואליציה מציירות תמונה מאוד מאוד שונה מהתמונה שמנסים לצייר תומכי הרפורמה, ויושר אינטלקטואלי מחייב התייחסות להיבט הזה.

בגדול הרבה מהטיעונים שנשמעים הרבה בעד הרפורמה הם, במקרה הטוב, להאשים אותו בדברים שהוא לא אשם בהם (למשל האפריקאים בתל אביב), ובמקרה הרע, להאשים אותו שלא התערב בהחלטות ממשלה (להעלות דבר כזה בדיון שבו מתלוננים על כך שבג"צ מתערב יותר מדי בהחלטות ממשלה זה, איך לומר, חוסר יושר אינטלקטואלי). דוגמה למקרה הרע הן הסכם הגז עם לבנון ושמעתי טענות דומות בהקשר אוסלו וההתנתקות.

טענות אחרות בקשר להרכב בג"צ הן פשוט שגויות עובדתית: שכולם שמאלנים ליברליים או שאין שם דתיים. עשה מי שעשה את הניתוח המדוקדק והגיע למסקנה שמשקלה של הציונות הדתית בבג"צ גדול מחלקה באוכלוסיה ושכדי להגיע ליצוג שוויוני יש להוסיף עוד שני שופטים ערבים. אנשים, אפילו כאן בפורום, חזרו שוב ושוב על הטענה שמי שפסל את דרעי הם 11 אשכנזים, ושוב ושוב אמרו להם שזה לא נכון, ולא ידוע לי שמישהו מהם הלך לבדוק וגילה שזה פשוט לא נכון.

אחרי שמשום מה החליטו בתקשורת שיש לדון 24/7 בהשפעת הרפורמה על הכלכלה, פתאום צצו טענות על כך שבג"צ כיום פוגע בכלכלה. מישהו פה בפורום כתב הודעה בנושא השפעת ביטול הרפורמה על הכלכלה והגיע למסקנה שביטול הרפורמה יפגע בכלכלה משבע סיבות שונות, ברמות שונות של מופרכות. זו הדגמה מושלמת לחוסר יושר אינטלקטואלי - כלכלנים יושבים ומסבירים שבית משפט חלש ירתיע משקיעים וחברות בינלאומיות, והתגובה היא לא להתייחס למה שנאמר ותחת זאת להקריץ סיבות לכך שדווקא הרפורמה תחזק את הכלכלה. כך נראה חוסר יושר אינטלקטואלי: השתתפות בויכוח במטרה לא להפסיד במקום במטרה לחתור לאמת.

ולכיוון השלישי: רוטמן אומר שהוא חותר לכיוון דמוקרטיה לא ליברלית. במקרה או שלא במקרה, ויקטור אורבן מהונגריה מגדיר את המדינה שלו כדמוקרטיה לא ליברלית, והוא בפירוש כונן דיקטטורה שם. אין לי כוח לפרט שוב את רשימת הרמזים הדקים שנתניהו רואה בויקטור אורבן מודל לחיקוי. רוטמן הצהיר ש-90% מהעוולות (ללא סיוג או תיחום, העוולות בכלל) מקורן במערכת המשפט - לטעמי אמירה מופרעת ממש. רוטמן גם אמר "כשנחזור לא נצטרך אפילו להתווכח עם התקשורת או עם בתי המשפט, אלא פשוט לומר: תשתקו". לאור האמירות האלה, ויש עוד מספיק מאיפה שזה מגיע, לטעמי מי שממשיך לטעון שיש פה איזה "רפורמה" כדי לתקן איזה עוול היסטורי ולהפוך את המדינה ליותר דמוקרטית, הוא פשוט חסר יושרה. בוודאי מי שדורש מ-"השמאל" לשבת לשולחן המו"מ עם שמחה "תשתקו" רוטמן.

אפשר לנסות לבנות קייס קוהרנטי מטענות שאינן שגויות במפגיע וכך לשכנע שהרפורמה נדרשת ושתועלתה תעלה על נזקה. זה פשוט לא מה שקורה בדרך כלל.

 

[ההוא]

יכול להיות שכל הסעיפים האלו מוצדקים ויכול להיות שלא, חכול להיות שפסקת התגברות צריכה להיות רק ברוב של 80 ויכול להיות הרבה דברים. אבל מה שברור הוא שכשצועקים שהמצב בישראל לא יהיה דומה לאף מדינה ומתעלמים שהמצב הזה כבר היום - זו חוסר ישרות אינטלקטואלית.

קודם כל, זה לא נכון בכלל. קודם כל, לא טוענים שהמצב בישראל לא יהיה דומה לאף מדינה - עושים השוואות למדינות כמו הונגריה שעברו תהליכים דומים לא מזמן.

הסיבה שזה טיעון סרק לדעתי היא שלא כל כך משנה האם יש מדינות שזה המצב החוקתי בהן. השיטה החוקתי בישראל שונה מזה שבאנגליה וזה שבאנגליה שונה מזה שבארה"ב - כל מדינה והשיטה שלה. לא משנים הפרטים כמו התוצאה הסופית של כולם ביחד: האם אפשר פשוט להתעלם מבית המשפט ולעשות מה שבא לנו? בהונגריה אפשר. בישראל של אחרי הרפורמה יהיה אפשר (וגם על הדרך יבוטלו חופש הביטוי והזכות לשיוויון כזכויות חוקתיות).

מה היית אתה מציע לעשות? תניח שיש לך הסתננות של עשרות אלפים כל שנה.

1. לא הייתי מסיע אותם באוטובוסים מהגבול ומוריד אותם בדרום תל אביב, כמו שעשתה ממשלת נתניהו לאורך שנים.
2. הייתי בונה גדר, כמו שעשתה ממשלת נתניהו באיחור מדהים של שנים. ב-2012 נכנסו לארץ מעל 10,000 פליטים מאפריקה דרך גבול מצרים; ב-2013 נכנסו לארץ 75.
3. לא הייתי מאשים את בג"צ בהסתננות אם האשם הבלעדי והברור הוא הממשלה בראשותי.
4. אם מדינת ישראל חתומה על אמנת פליטים (לא ביוזמת בג"צ), וחוקי המדינה שהיא עצמה חוקקה אוסרים עליה לכלוא אנשים ללא משפט, אז אפשר להתנהג כמו אנשים בוגרים ולהשלים עם הסיטואציה.
5. יש פה כמה עשרות אלפי אנשים ואי אפשר להפטר מהם? מכאן אפשר לעשות שני דברים: או להתייחס אליהם כאל תושבים שלא הולכים לשום מקום בקרוב, והם צריכים עבודה וסידור לילדים וגישה למערכת הבריאות כמו כל אדם אחר; או לחילופין להתעלם מקיומם ואז להתפלא שגדלה פה שכבה של אנשים חסרי מעמד ותושבי דרום תל אביב חיים בפחד. גישה ב' מביאה יותר מנדטים, אבל הייתי הולך על גישה א'.

כאמור, להאשים את בג"צ בבעיית המסתננים מאפריקה זה חוסר יושרה אינטלקטואלית מהמעלה הראשונה והפירוט כאן.

 

[AIML]

תקשיב לריאיון ותבין, אין לי עניין להתווכח עם עקיצות ללא קשר (תקציב עובר ברוב מיוחס או ברוב רגיל?).

לא הבנתי את התגובה שלך.
מה משנה מספר ההצבעות אם בכל אחת מהן כל הקואליציה מצביעה פה אחד בלי שום קשר לתוכן ההחלטה או בלי בכלל לדעת מהם סעיפי התקציב אותו מאשרים ?

 

[גרהם]

הנקודה היא שהשוואה (ולא חשוב לאיזה צד) היא לוקה בחסר בגלל המערכת הרשויות השונה של ישראל וחוסר החוקה. האם זה אומר שזה לא רלוונטי? לא בהכרח. אבל מכאן ועד ההשוואה לצפון קוריאה, בחייאת, בלי חוסר ישרות אינטלקטואלי....

ענית לעצמך. אבל לא נכון ש"לא חשוב לאיזה צד".
המאפיינים הייחודיים של מערכת הרשויות בישראל נוטים לצד אחד - היעדר חוקה, בית אחד, אין בחירה ישירה של הנציגים לפרלמנט, חברי כנסת נורבגיים, אין כפיפות לטריבונל בין לאומי של זכויות אדם וכו' וכו' - כל אלו מטים את המערכת לכיוון אחד והוא שהרוב יכול לעשות מה שבא לו והשמירה על זכויות המיעוט חלשה מאד בהשוואה למדינות דמוקרטיות (כלומר, לא צפון קוריאה, אם לא היה ברור מההודעה הקודמת). אפשר להתווכח ברמה התיאורטית על הסמכות וההצדקות לפסיקת בית המשפט (ויש למומחים תשובות לכל הסעיפים שכתבת), אבל נראה לי שקשה להתווכח עם כך שאין בישראל הרבה מנגנונים לביזור הכוח ושמירה על זכויות המיעוט.
מי שמציע שיטת משטר חדשה, על בסיס רוב קטן מזדמן, וכזו שכל כולה הגדלת כוח השלטון על חשבון הרשות השופטת ומוסדות נוספים, תוך פגיעה קשה במיעוט, עליו הנטל להסביר למה השיטה שהוא מציע עדיין ראויה להיקרא דמוקרטית.
וכמו שכתבת בהגינות:

לא הספקתי לקרוא, אם אכן אין כאן זה בהחלט לוקה בחסר בייחוד בגלל המצב החברתי-פוליטי בארץ

על זה כל הדיון. אני מבטיח לך שאם היתה הצעה לחוקה שלמה, כולל פסקת התגברות, כולל שינוי שיטת מינוי השופטים, אבל כולל גם עיגון חוקתי לערכים כמו שיוויון וחופש הביטוי, כולל הסכמה רחבה בציבור על עקרונות היסוד, כל השיח היה שונה לגמרי.

 

[גרהם]

בעניין צדדי, מה היית אתה מציע לעשות? תניח שיש לך הסתננות של עשרות אלפים כל שנה. תניח גם שהם לא נחשבים פליטים לפי החוק הבינלאומי.

זו לא שאלה תיאורטית.
בפועל הוכח שאפשר לעצור את המסתננים בלי החוקים שפוגעים בזכויות אדם.

 

[ברוש1]

בפועל הוכח שאפשר לעצור את המסתננים בלי החוקים שפוגעים בזכויות אדם.

נכון. אבל מה עושים עם עשרות אלפים שכבר נכנסו?

אם מדינת ישראל חתומה על אמנת פליטים (לא ביוזמת בג"צ), וחוקי המדינה שהיא עצמה חוקקה אוסרים עליה לכלוא אנשים ללא משפט, אז אפשר להתנהג כמו אנשים בוגרים ולהשלים עם הסיטואציה.

פליטים אכן כאן וצריך להתייחס אליהם יפה לפחות באופן זמני עד שיימצא פתרון שמניח את הדעת. אבל רובם המוחלט לא פליטים אלא מסתננים וזו הנקודה העיקרית.

מסתננים לעומתם צריכים לחזור לארצות מוצאם. אבל בג"ץ לא מרשה...
אז אולי נמצא להם פתרוןן במדינה אחרת בהסכמת אותה מדינה ובהסכמת מדינת מוצאם? אבל בגץ לא מרשה... (אגב, אאלט הוא יזם את הסיכול של המהלך בלי שבכלל נדרש לזה ממישהו!)

כאן נתקעים ומתחיל השלב של הפתרונות בדיעבד
אז ניצור להם תמריצים שהם יסכימו ברוב טובם לעלות על המטוס. איך נעשה את זה?
מתקן כליאה פתוח עם תנאים נאותים? בגץ אומר שזה מוסרי רק 18 חודש ולא 36 חודש, מזל שיש מי שיודע מה זה מוסרי, אנחנו רגועים
אולי חילוט כספים בגובה של 20% מהמשכורת ושחרורם רק כשהם יוצאים? בגץ לא מרשה...

להאשים את בג"צ בבעיית המסתננים מאפריקה זה חוסר יושרה אינטלקטואלית מהמעלה הראשונה והפירוט כאן.

ולכן זה לא נכון (אם כי כמובן הוא לא נושא האחריות היחיד אבל כן המרכזי)

גם אחרי כל המדיניות מותר למסתננים להגיש עתירות שכמו תמיד נידונות בשכל משפטי מבריק קר וחף מכל דעה אישית:

לפני כמה שבועות חשפתי כאן כיצד במשך שנים ארוכות מפקיד בג"ץ (ב. לפי החלטה של הנשיאה) את הטיפול בבקשות רשות ערעור מנהליות בכל מה שנוגע לסוגיית הכניסה לישראל - מסתננים, בקשות מקלט, בקשות למעמד של פליטים, הרחקת עובדים זרים, וכיוצא באלה - בידיהם של עוזי פוגלמן ודפנה ברק־ארז, שני שופטים מהפאה השמאלית־ליברלית של העליון.
96% מהתיקים בתחומים האלה הועברו לטיפולם של שני אלה. הראיתי כיצד בכל המקרים הוציאו פוגלמן וברק־ארז צו ראשוני שהקפיא את המצב כפי שביקש המערער - בדרך כלל מסתנן או מבקש מקלט - וכיצד בשבעה מתוך שמונת המקרים היחידים שבהם התיקים הגיעו אל שופטים אחרים, נרשמה החלטה הפוכה.

 

[גרהם]

נכון. אבל מה עושים עם עשרות אלפים שכבר נכנסו?

מה שעושים היום בלי לפגוע בזכויות אדם, ועובדה שהמספר קטן בהדרגה ויש גם עזיבה מרצון.
בכל מקרה, לקחת כתירוץ להפיכה המשטרית מקרה של מחדל ממשלתי יחד עם הגנה על זכויות אדם (בהאם לאמנות בין לאומיות שכרגע ישראל לא ביטלה חתימתה עליהן), זה פופוליזם במקרה הטוב. השתיקה בנוגע למניעים האמיתיים (חוק ההשתמטות, חוק יסוד גנב כשר אוצר ושריון זכותו המנהיג לא להיענש על עבירות שביצע לכאורה), זו גניבת דעת.

 

[ברוש1]

בכל מקרה, לקחת כתירוץ להפיכה המשטרית מקרה של מחדל ממשלתי יחד עם הגנה על זכויות אדם (בהאם לאמנות בין לאומיות שכרגע ישראל לא ביטלה חתימתה עליהן), זה פופוליזם במקרה הטוב. השתיקה בנוגע למניעים האמיתיים (חוק ההשתמטות, חוק יסוד גנב כשר אוצר ושריון זכותו המנהיג לא להיענש על עבירות שביצע לכאורה), זו גניבת דעת.

לא עקבת, לא אני העליתי את הנושא והדגשתי:

בעניין צדדי, מה היית אתה מציע לעשות? תניח שיש לך הסתננות של עשרות אלפים כל שנה. תניח גם שהם לא נחשבים פליטים לפי החוק הבינלאומי.

גם אחר כך לא טענתי שזו הסיבה לרפורמה משפטית. כן הראיתי שיש גם כאן סימפטום לבעייתיות של המצב שהיה עד היום. איפה טענתי משהו בעד הרפורמה המשפטית בהודעות האחרונות?

יכולתי להתייחס להודעה שלך כפופוליזם או גניבת דעת, בא נחסוך את השיח הזה (אתה מוזמן לומר שאני טועה או מאותגר שכלית אם אתה רוצה לעקוץ)

 

[גרהם]

יכולתי להתייחס להודעה שלך כפופוליזם או גניבת דעת, בא נחסוך את השיח הזה (אתה מוזמן לומר שאני טועה או מאותגר שכלית אם אתה רוצה לעקוץ)

אתה ודאי לא מאותגר שכלית.
לדעתי כל דיון על המניעים למהפיכה שמתעלם מהמניעים האישיים של הגנב, הנאשם ושוחרי ההשתמטות, מפספס את העיקר.

 

[Leo1]

מנדלבליט כינה את הרפורמה של נתניהו-לוין "תועבה חקיקתית" ואמר בנאומו כי "אסור לדבר איתם בשום אופן". לדבריו, התנאי ההכרחי להידברות הוא "עצירה מוחלטת של כל הליך החקיקה — זהו המינימום הנדרש". מנדלבליט הוסיף כי "על היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון להגן על המבצר — ואני סמוך ובטוח שהם יגנו. זאת לא רק זכותם לבטל את כל מעשי החקיקה שבאים לבטל את שיטת המשטר הדמוקרטית ליברלית בישראל, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן".

אני לא אופתע אם ביבי מתכנן למנות את מנדלבליט לעליון ובונה לו עכשיו "אליבי". לא ראוי שמישהו עוד יקשיב לבן אדם הזה.

 

[ההוא]

נכון. אבל מה עושים עם עשרות אלפים שכבר נכנסו?


פליטים אכן כאן וצריך להתייחס אליהם יפה לפחות באופן זמני עד שיימצא פתרון שמניח את הדעת. אבל רובם המוחלט לא פליטים אלא מסתננים וזו הנקודה העיקרית.

מסתננים לעומתם צריכים לחזור לארצות מוצאם. אבל בג"ץ לא מרשה...
אז אולי נמצא להם פתרוןן במדינה אחרת בהסכמת אותה מדינה ובהסכמת מדינת מוצאם? אבל בגץ לא מרשה... (אגב, אאלט הוא יזם את הסיכול של המהלך בלי שבכלל נדרש לזה ממישהו!)

כאן נתקעים ומתחיל השלב של הפתרונות בדיעבד
אז ניצור להם תמריצים שהם יסכימו ברוב טובם לעלות על המטוס. איך נעשה את זה?
מתקן כליאה פתוח עם תנאים נאותים? בגץ אומר שזה מוסרי רק 18 חודש ולא 36 חודש, מזל שיש מי שיודע מה זה מוסרי, אנחנו רגועים
אולי חילוט כספים בגובה של 20% מהמשכורת ושחרורם רק כשהם יוצאים? בגץ לא מרשה...


ולכן זה לא נכון (אם כי כמובן הוא לא נושא האחריות היחיד אבל כן המרכזי)

גם אחרי כל המדיניות מותר למסתננים להגיש עתירות שכמו תמיד נידונות בשכל משפטי מבריק קר וחף מכל דעה אישית:

מתוך הטקסט שאתה מגיב עליו, התייחסת ל-0% מהנקודות.

 

[doc29]

עכשיו קראתי שרוטמן מתכוון להכניס "מנגנון" נוסף שיאפשר לחסן חוק מפסילת בגצ גם אם הוא אינו חוק יסוד בהסכמה של 61 חכים. לא מוצא את נוסח ההצעה המלא. מישהו יכול לאשר? אם זה נכון זה כבר באמת רגל וחצי בקבר של הדמוקרטיה.

 

[Leo1]

בעצם אני תוהה אם תוכנית הגיבוי של ביבי היא השתלטות על העליון גם בלי חקיקה, אלא במסגרת "פשרה", כאשר ממנים את מנדלבליט(נציג השמאל ) ועוד כמה שופטים.

 

[AIML]

הוא מתווה מדינית ולא אחראי בפועל על האכיפה

בן גביר רק מתווה מדיניות ולא מתערב בעבודת המשטרה?
בן גביר הגיע לחפ"ק כדי "לוודא שמדיניות אפס סובלנות יוצאת לפועל".
מעצרים אלימים, רימוני הלם דריסת מפגינים ופצועים, אמצעים שמשום מה לא היה בהם שום צורך כשמתנחלים ״רק״ שרפו כפר.

 

[גרהם]

בעצם אני תוהה אם תוכנית הגיבוי של ביבי היא השתלטות על העליון גם בלי חקיקה, אלא במסגרת "פשרה", כאשר ממנים את מנדלבליט(נציג השמאל ) ועוד כמה שופטים.

לא רק על העליון.
אחד הדברים המדהימים (לא באמת) במהפיכה היא ההשתלטות על כל הערכאות השיפוטיות.
כלומר, אין אפילו מראית עין של מינוי שופטים עם השקפה "נכונה" בערכאה העליונה בה בג"צ מכניס ערכים לפסיקתו, על פי הטענה, אלא שליטה של השלטון על מינוי וקידום שופטים שפוסקים בסכסוכים שבין צרכנים לחברות ענק בתובענות ייצוגיות, בתביעות של עובדים נגד מעבידיהם, תביעות אזרחיות נגד משרדי ממשלה ועוד.
חשוב מאד שיידע כל אדם שיש לו סכסוך משפטי עם מקורב לשלטון במי היה תלוי השופט למינויו ובמי הוא תלוי לקידום, ובמקרה חריג מי יכול להחליט שהגיעה העת להעבירו מתפקידו.