• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

האם הפגנות באמת מביאות לשינוי?

  • פותח הנושא פותח הנושא Shaz
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
דוח בנק ישראל 2023, פרק ז׳ איור ז-9 העברות תמיכות תשלומים.
משק בית חילוני ממוצע משלם למדינה בתשלומי חובה יותר ממה שהוא מקבל מהמדינה.
משק בית חרדי ממוצע מקבל מהמדינה הרבה יותר ממה שהוא משלם. רק מבטוח לאומי הוא מקבל יותר ממה שהוא משלם לכל תשלומי החובה.
ולכן כל השירותים וכל הכספים שהמדינה מעניקה, ולא משנה למי, מגיעים מכסף שהגיע מיהודים לא חרדים.

* מאחר והכסף של החרדי מגיע מהמדינה אז כל מה שהוא קונה הוא קונה בכסף שהגיע מהמדינה כך שגם אם חלק מסכום הקניה הולך למס מדובר בכסף של המדינה שחוזר למדינה, וזה לא משנה את הסימן של המאזן של החרדי מול המדינה.
*העובדה שיש מס על חברות לא משנה את התמונה כי רוב החרדים שמועסקים עובדים בעבודות שלא קשורות ליצור ובפרט לא תורמות למס חברות.
אני מוכן לקבל שברמת הקבצה מבחינה איכותית, מי שעובד פחות ומרוויח פחות וזוכה ללובי פוליטי בחלוקת משאבים, יהיה בצד שמקבל יותר.
אבל אני לא מקבל את החישוב הכמותי בתרשים שהבאת כמשקף את גובה התרומה / קבלה הממוצע.
 
אבל אני לא מקבל את החישוב הכמותי בתרשים שהבאת כמשקף את גובה התרומה / קבלה הממוצע
אתה צריך לפרט קצת יותר מה אתה לא מקבל כי התרשים מאד חד משמעי.
חילונים משלמים למדינה. חרדים מקבלים מהמדינה ==> הכסף של המדינה מגיע מהלא חרדים.
 
למרות שבמציאות אתם לא שמים לב שרוב רובכם שייך לנתמכים...
משק בית חילוני עם ילדים מכניס בממוצע 28.4K נטו בחודש:
משמע, בממוצע, זוג כזה משלם למעלה מ 9k במיסים.
האם החילוני החציוני גם עומד בקריטריון הזה? לא בטוח, אבל זה בטח לא "רוב רובנו".

נ.ב
למשק בית חילוני עם ילדים גם אין בממוצע 3 ילדים אלא פחות.
 
אתה צריך לפרט קצת יותר מה אתה לא מקבל כי התרשים מאד חד משמעי.
חילונים משלמים למדינה. חרדים מקבלים מהמדינה ==> הכסף של המדינה מגיע מהלא חרדים.
התרשים מראה מה שהוא בודק, אבל אפשר להגדיר "תרומה" ו"קבלה" בכל מיני דרכים. למשל, אליהו הציע קודם להתחשב בתקציב החינוך שזה עולם ומלואו.
אפשר גם לשאול על תרומה לגביית המע"מ, מס חברות, שרות סדיר ומילואים ועוד.
גם מה שכן נבדק על ידי בנק ישראל, לא ברור מה הוא כולל. למשל, האם נכללת ההנחה על מעונות, ארנונה. יש לי חשד שמנגנוני התמיכה במי שיש לו כוח פוליטי מוחבאים היטב בתקציבי משרדי ממשלה שונים.
בכל מקרה, שים לב שהטענה של @אליהו היתה שונה, ולפיה רוב החילונים מקבלים יותר ממה שהם נותנים. סטטיסטית זה בהחלט ייתכן אם בתוך קבוצת החילונים יש שונות גדולה כך שקבוצה קטנה מאד אחראית לרוב התרומה ואצל האחרים התרומה שלילית.
 
למשק בית חילוני עם ילדים גם אין בממוצע 3 ילדים אלא פחות.
וחשוב מזה, תחשיבים כאלו עושים לפי תקופת חיים, ובמהלכה רק בחלק קטן מהזמן יש שלושה או אפילו ילד אחד במערכת החינוך הציבורית.
 
התרשים מראה מה שהוא בודק, אבל אפשר להגדיר "תרומה" ו"קבלה" בכל מיני דרכים. אליהו הציע קודם להתחשב בתקציב החינוך שזה עולם ומלואו.
אפשר לשאול על תרומה לגביית המע"מ, מס חברות, שרות סדיר ומילואים ועוד.
גם מה שכן נבדק על ידי בנק ישראל, לא ברור מה הוא כולל. למשל, האם נכללת ההנחה על מעונות, ארנונה. יש לי חשד שמנגנוני התמיכה במי שיש לו כוח פוליטי מוחבאים היטב בתקציבי משרדי ממשלה שונים.
בכל מקרה, שים לב שהטענה של @אליהו היתה שונה, ולפיה רוב החילונים מקבלים יותר ממה שהם נותנים. סטטיסטית זה בהחלט ייתכן אם בתוך קבוצת החילונים יש שונות גדולה כך שקבוצה קטנה מאד אחראית לרוב התרומה ואצל האחרים התרומה שלילית.
תקציב החינוך מגיע מתקציב המדינה - כלומר לא מהחרדים
מע״מ ומס חברות הסברתי כבר - לא מהחרדים
סדיר ומילואים - לא החרדים
הנחות כניראה באמת לא נכללות בחישוב אבל גם הנחות הטבות ושאר העברות מוחבאות החרדים מקבלים יותר.
ואין סיבה לעשות את החישוב לזמן חיים כל עוד אין סיבה להניח שהתמונה תשתנה לאורך זמן
וכן, ברור שיש פרטים בכל קבוצה שמקבלים יותר ממה שתורמים או ההפך אבל זה לא משנה את התמונה הכללית.
 
נערך לאחרונה ב:
תקציב החינוך מגיע מתקציב המדינה - כלומר לא מהחרדים
מע״מ ומס חברות הסברתי כבר - לא מהחרדים
סדיר ומילואים - לא החרדים
הנחות כניראה באמת לא נכללות בחישוב אבל גם הנחות והטבות החרדים מקבלים יותר.
ואין סיבה לעשות את החישוב לזמן חיים כל עוד אין סיבה להניח שהתמונה תשתנה לאורך זמן
וכן, ברור שיש פרטים בכל קבוצה שמקבלים יותר ממה שתורמים או ההפך אבל זה לא משנה את התמונה הכללית.
להבנתי, מה שאליהו רוצה לטעון זה שהחרדים מקבלים פחות בחינוך ולכן החישוב צריך להיות שונה.
לגבי מע"מ ומס חברות, אין נתונים בדו"ח. אני מניח שמי שיש לו השכלה נמוכה ועובד פחות יתרום פחות גם בהיבט הזה, אבל זה כמובן משנה את המספרים לגמרי ולכן כתבתי שאני מסכים איכותית ולא כמותית (כלומר, למסקנה של ההשוואה בין המגזרים, אבל לא למספרים שבדו"ח שבעיני אינם מייצגים מה שנדון כאן).
לגבי חישוב לזמן חיים, זה בקשר לתקציב החינוך. לא נכון לבדוק כמה תורמת משפחה עם ילדים במערכת החינוך ולהשוות עם עלות החינוך, כשברוב תקופת העבודה אותה משפחה תשלם מיסים בזמן שילדיה כלל לא במערכת החינוך (אם כבר לעשות חישובים כאלו, אז תקציב הבריאות רלוונטי יותר).
 
לגבי מע"מ ומס חברות,
מע״מ:
אם המדינה נתנה לך אלף שקל, ואתה משלם מאה שקל במיסים אז המאזן בינכם הוא שהמדינה נתנה לך 900 שח.
עכשיו לא משנה כמה תשלם על מה שתיקנה, הכסף שתשלם הגיע מהמדינה ולכן גם המס שתשלם על הקניה הגיע מהמדינה ולכן אולי המדינה נתנה לך פחות אבל עדיין המדינה נתנה לך ולא ההפך.
מס חברות:
רוב החרדים עובדים בהוראה או בשירות המדינה ולא במגזר היצרני ולכן התרומה שלהם למס חברות קטנה, ובכל מקרה קטנה מזו של החילונים. (רואים את זה משכלול של גרפים 11+5 וגם מופיע בפירסומים אחרים.)
תקציב החינוך והבריאות ובכלל:
מאחר והתרומה של החרדים לתקציב המדינה היא שלילית (כלומר מקבלים ולא תורמים) אז כל תקציב החינוך וכל תקציב הבריאות מגיע מהלא חרדים. ושוב - אולי זה מגדיל את מה שהחרדים מקבלים בהרבה ואולי במעט אבל זה לא משנה את הסימן. זה לא הופך אותם ממקבלים לתורמים.

-- הדו״ח גם מראה שהתרומה של החרדים למדינה בדור הזה קטנה מהתרומה של הדור הקודם. כלומר המצב רק מתדרדר.
 
אולי זה מגדיל את מה שהחרדים מקבלים בהרבה ואולי במעט אבל זה לא משנה את הסימן. זה לא הופך אותם ממקבלים לתורמים.
כבר הסכמתי לזה. שאר הדיון מיותר בעיני.
 
סטטיסטית זה בהחלט ייתכן אם בתוך קבוצת החילונים יש שונות גדולה כך שקבוצה קטנה מאד אחראית לרוב התרומה ואצל האחרים התרומה שלילית.
בלינק שהבאתי למעלה יש גרף שמראה בכל מגזר את המצב (יותר נותן או יותר מקבל) לפי עשירונים.
אצל החילונים, כל 5 העשירונים העליונים נותנים יותר מאשר מקבלים. אצל הערבים 2 העשירונים הגבוהים ואצל החרדים רק העשירון העליון.
וגם כשמסתכלים בגרף כמה מקבלים אלה לעומת אלה - אפשר רק להתפלץ.
 
בלינק שהבאתי למעלה יש גרף שמראה בכל מגזר את המצב (יותר נותן או יותר מקבל) לפי עשירונים.
אצל החילונים, כל 5 העשירונים העליונים נותנים יותר מאשר מקבלים. אצל הערבים 2 העשירונים הגבוהים ואצל החרדים רק העשירון העליון.
וגם כשמסתכלים בגרף כמה מקבלים אלה לעומת אלה - אפשר רק להתפלץ.
בלי קשר לחרדים, די מדהים להבין שהמון אנשים מקבלים כסף ושווה כסף בסכומים לא מבוטלים מהמדינה מדי חודש. אני לא אומר שמגיע או לא מגיע, אלא שיש פערים עצומים. ואצל החרדים זה מבחירה.
 
בלינק שהבאתי למעלה יש גרף שמראה בכל מגזר את המצב (יותר נותן או יותר מקבל) לפי עשירונים.
אצל החילונים, כל 5 העשירונים העליונים נותנים יותר מאשר מקבלים. אצל הערבים 2 העשירונים הגבוהים ואצל החרדים רק העשירון העליון.
וגם כשמסתכלים בגרף כמה מקבלים אלה לעומת אלה - אפשר רק להתפלץ.
הפערים הרבה יותר גדולים ממה שמוצג שם.
כשהם מציגים "יהודים לא חרדים" זה כולל חילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים.
מתוך שלוש הקבוצות הנ"ל החילונים משלמים הכי הרבה מס (בפער ניכר, צירפתי פה כתבה בנושא) וגם מקבלים הכי מעט כי יש להם הכי מעט ילדים ולכן אם היו מנתחים חילונים בנפרד כנראה שהגרף היה יוצא הרבה יותר מקומם.
 
בלי קשר לחרדים, די מדהים להבין שהמון אנשים מקבלים כסף ושווה כסף בסכומים לא מבוטלים מהמדינה מדי חודש. אני לא אומר שמגיע או לא מגיע, אלא שיש פערים עצומים. ואצל החרדים זה מבחירה.
כספים שמועברים לנזקקים נושאים תשואה לא-שלילית כי משפרים את התנאים של הילדים וסיכוייהם להצליח ולתרום למדינה
כספים שמועברים לחרדים נושאים תשואה שלילית כי הם מושקעים במניעת השכלה בסיסית, בהגדלת ההתבדלות, והקטנת היכולת והרצון של הדור הבא לתרום למדינה - הדור הבא ידרוש תמיכה גדולה יותר מהמדינה - וזה בנוסף לנזקים ישירים למדינה כמו עצירת עבודות בשבת והפיכה משטרית.
 
נערך לאחרונה ב:
זה כולל חילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים.
מי יודע להבדיל בין חילונים למסורתיים?
הכלה שלי טוענת שהיא מסורתית. הרבה חילונים שחוגגים חגים ו/או צמים בכיפור ו/או מדליקים נרות שבת מגדירים את עצמם כך.
מתוך שלוש הקבוצות הנ"ל החילונים משלמים הכי הרבה מס (בפער ניכר, צירפתי פה כתבה בנושא)
תלנקק אליה שוב, מעניין אותי איך עשו הפרדה שם.
 
כספים שמועברים לנזקקים נושאים תשואה לא-שלילית כי משפרים את התנאים של הילדים וסיכוייהם להצליח ולתרום למדינה
כספים שמועברים לחרדים נושאים תשואה שלילית כי הם מושקעים במניעת השכלה בסיסית, בהגדלת ההתבדלות, והקטנת היכולת והרצון של הדור הבא לתרום למדינה - הדור הבא ידרוש תמיכה גדולה יותר מהמדינה - וזה בנוסף לנזקים ישירים למדינה כמו עצירת עבודות בשבת והפיכה משטרית.
מסכים וגם יש הבדל מוסרי בין העברות למי שלא יכול או מתקשה לעבוד למי שיכול ולא רוצה לעבוד.
פעם אפילו הייתי שמאלן שמאמין שתפקיד המצליחים לדאוג לתנאים בסיסיים לפחות מצליחים. חבל שיש אנשים שמנצלים את השיטה לרעה.
 
מנסה להבין אתכם עד הסוף, אשמח שתעזרו:
מע״מ:
אם המדינה נתנה לך אלף שקל, ואתה משלם מאה שקל במיסים אז המאזן בינכם הוא שהמדינה נתנה לך 900 שח.
עכשיו לא משנה כמה תשלם על מה שתיקנה, הכסף שתשלם הגיע מהמדינה ולכן גם המס שתשלם על הקניה הגיע מהמדינה ולכן אולי המדינה נתנה לך פחות אבל עדיין המדינה נתנה לך ולא ההפך.
אתה כמובן צודק בהנחה שכל הכסף שיש לחרדי הממוצע מגיע מהמדינה, אבל בהינתן שלא כך המצב, כי הרי מה שהחרדי מקבל מהמדינה (יותר ממה שהוא משלם) זה בביטחון, בריאות וכו' וכו' דברים שהם לא כסף נזיל, וממשכורתו ושאר הכנסותיו הוא מפריש מע''מ למדינה, אנו צריכים אם כן לדעת לכמת כמה הוא מקבל, והאם זה אכן עודף ובכמה על המע''מ שהוא מפריש, אני מפספס משהו?
מס חברות:
רוב החרדים עובדים בהוראה או בשירות המדינה ולא במגזר היצרני ולכן התרומה שלהם למס חברות קטנה, ובכל מקרה קטנה מזו של החילונים.
שוב, לא כ''כ הבנתי, הרי מס חברות זה לא המס שמוטל על העובד (ובזה אין הבדל בין חברות פרטיות לממשלתיות) אלא המס שמוטל על החברה בכללותה, למה זה קשור למי שעובד בחברה? הבעלים של החברה הוא זה שמפריש את המס למדינה, (אולי כוונתך לטעון שרוב בעלי החברות הם לא חרדים?)
ובמקרה של חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, מס החברות מוטל על בעלי המניות, יש איזה אינדיקטור שמצביע שהחרדי הממוצע מחזיק פחות מניות מעמיתו החילוני, (זה כמובן הגיוני בהחלט, אבל לא כ''כ קשור למה שאמרת שהם עובדים בחברות ממשלתיות), כל חרדי שיש לו פנסיה או קה''ש, משלם הרבה כסף למס חברות, חוץ מהמס שהוא משלם על הרווחים של החשבון שלו, (ובזה דווקא יש מצב שאם הוא לא קורא את 'הסולידית' הוא משלם יותר מס מעמיתו החילוני:), אבל כמובן שזה לא טיעון לכאורה.)
כספים שמועברים לחרדים נושאים תשואה שלילית כי הם מושקעים במניעת השכלה בסיסית, בהגדלת ההתבדלות, והקטנת היכולת והרצון של הדור הבא לתרום למדינה
שוב טעות-לטעמי, יש בהחלט מקום לטעון כך לגבי כספים שמועברים למערכת החינוך החרדית, או לאירועי תרבות חרדים, (בהפרדה או שלא) אבל זה לא קשור לרוב ככל התקציב שהוא בביטחון, בריאות, תשתיות וכו' וכו'.
מסכים וגם יש הבדל מוסרי בין העברות למי שלא יכול או מתקשה לעבוד למי שיכול ולא רוצה לעבוד.
נשמע הגיוני מאוד, מעניין לדון מה הגבולות של הטיעון הזה, הרי בה במידה כל אחד שבוחר לא ללכת למקצוע מכניס, אלא למשהו אחר שהוא יותר מתחבר אליו, ונותן לו משמעות (נניח הוראה) הוא בוחר -על פי האמור- ביודעין להיתמך ע''י אחרים.
ואם נהיה רגע כנים, נראה לי שאף אחד מאיתנו לא מכיר מישהו שבוחר ללכת לעבוד או בעבודה מסוימת בכדי לשלם למדינה מה שיותר, בד''כ השיקולים הם הרבה יותר אגואיסטיים...
אז נכון, שאם מסיבה מסויימת נורמה זו השתרשה לה בצורה רוחבית בציבור מסויים, זה נשמע אחרת,
ועדיין אני מוצא את עצמי תוהה הרבה מה הגבולות של זה, ועד כמה אפשר לחייב מוסרית אדם לעבודה מסויימת, ובסופו של דבר, הרי גם החרדים מורכבים מאוסף של פרטים שכ''א מהם עושה את בחירותיו בעצמו.
ולשם פישוט, נניח שביום מן הימים תקום תנועה של אנשים צעירים שמואסים בחיים הקפיטליסטיים החזיריים (...) ומחליטים (אולי אפי' בעקבות 'הסולידית') לחיות חיים צנועים ופשוטים תוך עצמאות כלכלית, הם יוותרו על רבים ממנעמי החיים הסואנים, וישקיעו את זמנם ביוגה למשל, או בחיים רומנטיים בחיק הטבע, או מוזיקה וכו' (נוסח פסטיבל וודסטוק), כמובן שמכיון שהם לא משעבדים את כל חייהם למרדף אחרי הון וכו' הם עובדים בעבודות צנועות פחות ורומנטיות הרבה יותר, (נניח מעבירים סדנאות כתיבה, וכדומה...) וממילא מכניסים הרבה פחות,
מה תהיה העמדה המוסרית שלנו לכזו תופעה? מה יקרה אם הם יהיו מאה אנשים, ומה יקרה אם הם יהיו 10 אלף איש, העמדה והדרישה המוסרית מהם תשתנה? על פי איזה מדד? אין לי תשובה ברורה (לעצמי כמובן) ואשמח להחכים.

ועוד נקודה מעניינת קטנה (אם קראתם אותי עד לפה) הקישור שהביאה בת העמק, הוא מהאתר החרדי צריך עיון, שהינו מופעל ושייך לפורום קהלת...
 
נערך לאחרונה ב:
תלנקק אליה שוב, מעניין אותי איך עשו הפרדה שם.
בבקשה, אני לא חושב שהם מסבירים שם איך ביצעו את ההפרדה.
אם הייתי צריך לנחש אז זה כנראה לפי הגדרה עצמית ובהחלט יש בזה אלמנטים סובייקטיביים.
בגדול הנתונים מראים שיש פערים בין האוכלוסיה המסורתית לחילונית, גם בהכנסות, גם בדפוסי ההצבעה וגם בהשקפות שלהם בנושא דת ומדינה כפי שניתן לראות בהודעה שכתבתי פה.
 
נשמע הגיוני מאוד, מעניין לדון מה הגבולות של הטיעון הזה, הרי בה במידה כל אחד שבוחר לא ללכת למקצוע מכניס, אלא למשהו אחר שהוא יותר מתחבר אליו, ונותן לו משמעות (נניח הוראה) הוא בוחר -על פי האמור- ביודעין להיתמך ע''י אחרים.
ההבדל הוא באפשרות בחירה ונורמות חברתיות.
ברור שבחברה החילונית, כמו בכל חברה, יש שונות בין הפרטים בכישורים, נטיות, החשיבות שנותנים לכסף ושאר מאפיינים שמשפיעים על בחירת המקצוע ולכן יהיו שיבחרו להיות מהנדסים, מורים ומיעוט אף יתקשה להשתלב בשוק העבודה בגלל מגבלות שונות.
אצל החרדים יש מגבלה קודמת שמונעת את הבחירה הזו, כי יש חברה שלמה שמונעת השכלה רלוונטית מילדיה ועושה אינספור מניפולציות כדי שגם הם יהיו עניים כמו הוריהם ועל הדרך יפגעו בכלכלה.
ובנוסף, יש את שאלת האחריות על הבאת ילדים שאינך יכול לפרנס אותם ללא כספי ציבור, אבל זה חורג מהשרשור הארוך ממילא.

וכמו בסיפור על החוב, שאם אתה חייב אלף זו בעיה שלך, אם מליון זו בעיה של הבנק ום מיליארד זו בעיה של המדינה - אם החרדים היו עדיין מיעוט של 400 לומדים כמו בימי קום המדינה, הסיפור הזה לא היה מעניין אף אחד.
ובעיית ההשתמטות דומה מאד - אנחנו יכולים להכיל פרטים שלא מסוגלים ולפעמים לא רוצים להתגייס. הצבא ישרוד בלעדיהם. אבל חברה שלמה שהנורמות בה הן חינוך נגד גיוס והתנכלות למגוייסים, לא רק שאינה מוסרית, אלא היא פוגעת מאד במי שכן מתגייס.

עריכה: ראיתי ששאלת מה יקרה אם תקום תנועה מינימליסטית של אנשים שמסתפקים במועט ואיך יש יהתייחס אליה.
קשה לי מאד לראות את זה קורה בהיקף שמשפיע על הכלכלה, ועובדה שזה לא קורה במדינות קפיטליסטיות.
אבל אם כן, יש לעצב את מדיניות הרווחה והתמריצים שהמדינה נותנת, כדי לא לעודד את המגמה. בדיוק הפוך ממה שעושה ישראל היום כלפי החרדים.
ובכל מקרה, כפי שכתבתי, יש הבדל בין אנשים בוגרים שמקבלים החלטה לבין בוגרים שזכות הבחירה נלקחה מהם בגלל היעדר השכלה בילדותם.
 
נערך לאחרונה ב:
עריכה: ראיתי ששאלת מה יקרה אם תקום תנועה מינימליסטית של אנשים שמסתפקים במועט ואיך יש יהתייחס אליה.
זה די פשוט - רמת השירותים מהמדינה צריכה להיות פונקציה של התרומה של האזרח.
אזרח שהוא מינימליסט במובן זה שהוא מסתפק במועט - לא יוכל להסתמך על שירותי מדינה אם הוא לא יתרום מספיק כדי לממן אותם - למשל: בריאות, חינוך, וכיו"ב. אם הוא מוכן לוותר על כל אלה תמורת "הזכות" להתפרנס מעט ולשלם מעט מס --- זכותו.
הוצאות המדינה יקטנו באופן פרופורציונאלי כך שהוא לא יהווה נטל.

זה נכון שיש הוצאות שמאתגר יותר שלא לחייב בהן - ולכן אותן יש לכמת כיאות ולגבות כמס גולגולת שאדם צריך לשלם בלי קשר למידת ההשתכרות שלו.
היות וכולם "מרוויחים" מקיומו של צה"ל באותה מידה (ולא יכולים שלא להשתמש בשירותיו) - בהוצאה הספציפית הזו אפשר שהמיסוי לא יהיה פרוגרסיבי אלא שטוח.

שוב, לא כ''כ הבנתי, הרי מס חברות זה לא המס שמוטל על העובד (ובזה אין הבדל בין חברות פרטיות לממשלתיות) אלא המס שמוטל על החברה בכללותה, למה זה קשור למי שעובד בחברה? הבעלים של החברה הוא זה שמפריש את המס למדינה, (אולי כוונתך לטעון שרוב בעלי החברות הם לא חרדים?)

נו באמת... בסדר, זה לא מושת עליך ישירות כעובד, אבל אם מס החברות היה אפס, אז לפחות חלק מהכסף הפנוי היה יכול לשמש לתנאים טובים יותר לעובדים (גם אם לא כולו)
זה כמו התרגילים החשבונאיים המגוחכים האלה שבהם "המעסיק משתתף ב-7.5% ו-"אתה" כעובד משתתף ב-2.5%" - מה זה הקשקוש הזה - הרי כל המשכורת מגיעה מהמעביד, בסוף זה חלק מהמשכורת ופשוט אתה "בוחר" להפריש את זה לקרן הנ"ל (בפועל יש הסכמים סטנדרטיים, ויש חובה כזו רק במקרה של הסכמים קיבוציים). אז אין באמת הבדל בין ה-7.5% של ה-"מעסיק" לבין ה-2.5% "שלך". זה אותו כסף.

וגם בלי קשר לעובדים, המגזר החילוני הוא גם העיקרי שיוצר חברות ומצמיח אותן. נכון שיש גם בעלי עסקים דתיים וחרדיים אבל הם קטנים מיחסם באוכלוסיה, עד כמה שידוע לי, בטח אם ממשקלים לפי שווי שוק.
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
זה די פשוט - רמת השירותים מהמדינה צריכה להיות פונקציה של התרומה של האזרח.
זה אולי פשוט ברמה העקרונית והתיאורטית, לא המעשית, האם באותה מידה אתה מוכן לדרוש ממישהו שהחליט להשקיע את חייו במוזיקה למשל, ואמור להרוויח פחות מאשר אם היה בוחר ללכת למסלול אחר, לקבל פחות שירותים מהמדינה? כמובן שכפי שכבר כתבתי יש מקום להפריד בין יחיד לבין קהילה, אבל בגישה הטוטאלית שלך, גם אתה-מסתבר- לא מאמין.
נו באמת... בסדר, זה לא מושת עליך ישירות כעובד, אבל אם מס החברות היה אפס, אז לפחות חלק מהכסף הפנוי היה יכול לשמש לתנאים טובים יותר לעובדים (גם אם לא כולו)
זה לא רלוונטי לדיון, השאלה היתה מי הוא זה שמשלם את מס החברות, והתשובה הפשוטה היא שבעלי החברות (היינו בעלי המניות) הם המשלמים ולא העובדים.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
א כמה כסף באמת להשאיר בתיק ההשקעות כמזומן? שוק ההון 9
א עד כמה השקעות באמת ״תורמות״ לנו? שוק ההון 48
A האם באמת כדאי להשקיע במדדים? שוק ההון 15
א מה באמת הדמי ניהול שמוצעים ללקוח התמים שוק ההון 16
א כמה באמת התייקרות סל המזון המשפחתי היא עליית מחירים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 87
ת האם הקמפוס החדש של אוניברסיטת חיפה באמת כמו שמתארים אותו? "חדשני והייטקי" התפתחות אישית 14
flower שאלה על טיפול פלואוריד אצל רופא שיניים – האם באמת נחוץ כל חצי שנה? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 8
I האם מחירי הדירות באמת בירידה מה 9.22? נדל"ן 572
א מסלול עוקב מדדי מניות באלטשולר - כמה אחוז מושקע באמת במניות שוק ההון 1
M עד כמה יש באמת ביקוש ל- 2-3 חד' בשכונות שלא ידועות כמוקד שכירויות לצעירים? נדל"ן 3
שם משתמש בעייתי האם באמת כדאי להעביר חשבון השקעות פרטי מהבית לבית השקעות חיצוני? צרכנות פיננסית 27
K מדד עולמי - זאת באמת ההשקעה האולטימטיבית? שוק ההון 2
D איך אתם יודעים שהחשבון מסחר שלכם באמת קיים? שוק ההון 18
ח התיק של חיפאי (שאינו באמת חיפאי יותר) שוק ההון 0
ד מה באמת ההשלכות המאקרו-כלכליות של דרך החיים המוצעת בבלוג דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 64
C האם החלפה בין קרן פיזית לסינטתית שווה באמת מיליון שקל? שוק ההון 10
ש השקעה במדדים, האם באמת הנכון זה להשקיע באותו מדד כל הזמן או לפתוח אפיקים חדשים? שוק ההון 15
T קרן נאמנות/סל/כספית, האם אלו באמת נחשבים PFIC? מיסים 1
משה גל האם 'וואן זירו' נותנים באמת הלוואות ב-5% ריבית? צרכנות פיננסית 9
T מה באמת קובע עליית מחיר של מנייה שוק ההון 6
V למה העלאה בריבית באמת כל כך משפיעה על קונה דירה ממוצע בישראל פוסטים מאיכות נמוכה 17
O קרן הסל של אינווסקו 1183441- האם באמת מדובר בקרן עם תשואה עודפת על פני היתר? שוק ההון 22
I איך הבנקים באמת עובדים? והאם הם באמת מרוויחים מהעלאת הריבית? שוק ההון 6
A האם יש באמת עליות של 7% בממוצע במדדי המניות: שוק ההון 49
A האם באמת השוק מתמחר את המניות שבו בצורה הנכונה? שוק ההון 3
arvin האם באמת כדאי להכניס כספים חדשים למניות (מדדים) גם עכשיו כשהכל סוער? שוק ההון 1843
Tsachi01 מסתבר שהעולם לא באמת נגדנו אוף טופיק 35
L רכב פרטי, האם זה באמת שווה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 73
A מזגנים עיליים לבית - האם באמת תדיראן הכי אמין? אוף טופיק 29
L באמת יש התאוששות כלכלית? לפעמים נדמה שלא פוסטים מאיכות נמוכה 8
מ האם באמת יותר ריווחי השקעה במדדים לטווח ארוך מאשר מניות דיבידנד? שוק ההון 30
T יש באמת הבדל בין החברות שמציעות חשבונות מסחר ? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 5
א האם ביטוח מנהלים באמת לא כדאי ומה האינטרס של חברות הביטוח? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 20
י האם באמת יש 100% סיכון בשוק ההון? שוק ההון 6
א מעבר להייטק- מה באמת קורה שם התפתחות אישית 49
Y האם כדאי להשקיע בקרן ברירת מחדל ? האם באמת זולה ? צרכנות פיננסית 5
מ כמה מזומן באמת צריך בעובר ושב שוק ההון 14
Y האם זה באמת זמן טוב להכנס לשוק? שוק ההון 27
ג מה באמת המצב הכלכלי? כזה קשה? אוף טופיק 98
N הריבית על המינוף ב-IB באמת נמוכה או.. שוק ההון 2
א האם באמת אירועי העבר לא מנבאים את העתיד שוק ההון 16
MJJF איזון תיק (rebalancing) ומס רווח הון - באמת כדאי? שוק ההון 4
R האם באמת אפשר להשוות את משבר הקורונה למשברים קודמים? שוק ההון 41
שניפ האם דירה באמת לא יכולה להחליף פנסיה? שוק ההון 14
unrealx האם זמן אכלוס רחוק הוא באמת כלכלי? נדל"ן 3
S יש סיבה באמת לפחד מעליית ריבית? למשקיע טווח ארוך במדדים? שוק ההון 2
L האם באמת יש תקופת המתנה/אכשרה בשדרוג ממכבי כסף לזהב? צרכנות פיננסית 11
T פרקליטו של השטן (או של מנהל הקרן) - האם ביצועי עבר הם באמת לא רלוונטיים? שוק ההון 98
Myrath האם באמת לדעתכם סטרס מוביל לנזק בריאותי ממשי ארוך טווח? אוף טופיק 49
A כפל תואר מכונות מתמטיקה.. האם באמת כדאי? התפתחות אישית 5

נושאים דומים

Back
למעלה