מנסה להבין אתכם עד הסוף, אשמח שתעזרו:
מע״מ:
אם המדינה נתנה לך אלף שקל, ואתה משלם מאה שקל במיסים אז המאזן בינכם הוא שהמדינה נתנה לך 900 שח.
עכשיו לא משנה כמה תשלם על מה שתיקנה, הכסף שתשלם הגיע מהמדינה ולכן גם המס שתשלם על הקניה הגיע מהמדינה ולכן אולי המדינה נתנה לך פחות אבל עדיין המדינה נתנה לך ולא ההפך.
אתה כמובן צודק בהנחה שכל הכסף שיש לחרדי הממוצע מגיע מהמדינה, אבל בהינתן שלא כך המצב, כי הרי מה שהחרדי מקבל מהמדינה (יותר ממה שהוא משלם) זה בביטחון, בריאות וכו' וכו' דברים שהם לא כסף נזיל, וממשכורתו ושאר הכנסותיו הוא מפריש מע''מ למדינה, אנו צריכים אם כן לדעת לכמת כמה הוא מקבל, והאם זה אכן עודף ובכמה על המע''מ שהוא מפריש, אני מפספס משהו?
מס חברות:
רוב החרדים עובדים בהוראה או בשירות המדינה ולא במגזר היצרני ולכן התרומה שלהם למס חברות קטנה, ובכל מקרה קטנה מזו של החילונים.
שוב, לא כ''כ הבנתי, הרי מס חברות זה לא המס שמוטל על העובד (ובזה אין הבדל בין חברות פרטיות לממשלתיות) אלא המס שמוטל על החברה בכללותה, למה זה קשור למי שעובד בחברה? הבעלים של החברה הוא זה שמפריש את המס למדינה, (אולי כוונתך לטעון שרוב בעלי החברות הם לא חרדים?)
ובמקרה של חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, מס החברות מוטל על בעלי המניות, יש איזה אינדיקטור שמצביע שהחרדי הממוצע מחזיק פחות מניות מעמיתו החילוני, (זה כמובן הגיוני בהחלט, אבל לא כ''כ קשור למה שאמרת שהם עובדים בחברות ממשלתיות), כל חרדי שיש לו פנסיה או קה''ש, משלם הרבה כסף למס חברות, חוץ מהמס שהוא משלם על הרווחים של החשבון שלו, (ובזה דווקא יש מצב שאם הוא לא קורא את 'הסולידית' הוא משלם יותר מס מעמיתו החילוני
, אבל כמובן שזה לא טיעון לכאורה.)
כספים שמועברים לחרדים נושאים תשואה שלילית כי הם מושקעים במניעת השכלה בסיסית, בהגדלת ההתבדלות, והקטנת היכולת והרצון של הדור הבא לתרום למדינה
שוב טעות-לטעמי, יש בהחלט מקום לטעון כך לגבי כספים שמועברים למערכת החינוך החרדית, או לאירועי תרבות חרדים, (בהפרדה או שלא) אבל זה לא קשור לרוב ככל התקציב שהוא בביטחון, בריאות, תשתיות וכו' וכו'.
מסכים וגם יש הבדל מוסרי בין העברות למי שלא יכול או מתקשה לעבוד למי שיכול ולא רוצה לעבוד.
נשמע הגיוני מאוד, מעניין לדון מה הגבולות של הטיעון הזה, הרי בה במידה כל אחד שבוחר לא ללכת למקצוע מכניס, אלא למשהו אחר שהוא יותר מתחבר אליו, ונותן לו משמעות (נניח הוראה) הוא בוחר -על פי האמור- ביודעין להיתמך ע''י אחרים.
ואם נהיה רגע כנים, נראה לי שאף אחד מאיתנו לא מכיר מישהו שבוחר ללכת לעבוד או בעבודה מסוימת בכדי לשלם למדינה מה שיותר, בד''כ השיקולים הם הרבה יותר אגואיסטיים...
אז נכון, שאם מסיבה מסויימת נורמה זו השתרשה לה בצורה רוחבית בציבור מסויים, זה נשמע אחרת,
ועדיין אני מוצא את עצמי תוהה הרבה מה הגבולות של זה, ועד כמה אפשר לחייב מוסרית אדם לעבודה מסויימת, ובסופו של דבר, הרי גם החרדים מורכבים מאוסף של פרטים שכ''א מהם עושה את בחירותיו בעצמו.
ולשם פישוט, נניח שביום מן הימים תקום תנועה של אנשים צעירים שמואסים בחיים הקפיטליסטיים החזיריים (...) ומחליטים (אולי אפי' בעקבות 'הסולידית') לחיות חיים צנועים ופשוטים תוך עצמאות כלכלית, הם יוותרו על רבים ממנעמי החיים הסואנים, וישקיעו את זמנם ביוגה למשל, או בחיים רומנטיים בחיק הטבע, או מוזיקה וכו' (נוסח פסטיבל וודסטוק), כמובן שמכיון שהם לא משעבדים את כל חייהם למרדף אחרי הון וכו' הם עובדים בעבודות צנועות פחות ורומנטיות הרבה יותר, (נניח מעבירים סדנאות כתיבה, וכדומה...) וממילא מכניסים הרבה פחות,
מה תהיה העמדה המוסרית שלנו לכזו תופעה? מה יקרה אם הם יהיו מאה אנשים, ומה יקרה אם הם יהיו 10 אלף איש, העמדה והדרישה המוסרית מהם תשתנה? על פי איזה מדד? אין לי תשובה ברורה (לעצמי כמובן) ואשמח להחכים.
ועוד נקודה מעניינת קטנה (אם קראתם אותי עד לפה) הקישור שהביאה בת העמק, הוא מהאתר החרדי צריך עיון, שהינו מופעל ושייך לפורום קהלת...
