האם הקמפוס החדש של אוניברסיטת חיפה באמת כמו שמתארים אותו? "חדשני והייטקי"

[תמיר כהן]

האם יש תשתיות, חללי למידה ואווירה של אקדמיה?
או שרק מוכרים חלומות מהבחינה הזאת?
יש כאן בוגרי האוניברסיטה או סטודנטים? אוכל לדבר איתכם?

 

[משה]

האם יש תשתיות, חללי למידה ואווירה של אקדמיה?
או שרק מוכרים חלומות מהבחינה הזאת?
יש כאן בוגרי האוניברסיטה או סטודנטים? אוכל לדבר איתכם?

לא מכיר את המקום אבל למה זה שיקול?

נראה לי שהשאלה המרכזית היא מה התשואה על הזמן ועלות הלימודים שם ביחס לאלטרנטיבות.

אווירה של אקדמיה וחוויה סטודנטיאלית זה over rated

 

[תמיר כהן]

אווירה של אקדמיה וחוויה סטודנטיאלית זה over rated

אז בעצם האוניברסיטה הפתוחה היא האופציה הכי טובה? כי אין בה שום אווירה וחוויה, אין לה תנאי קבלה והיא נחשבת לטובה.
אבל כמה אנשים יכולים ללמוד בה עצמאית בלי אווירה וחוויה? איך הגעת למסקנה שזה over rated? אולי בשבילך באופן ספציפי, אבל האם אפשר להגיד לבן אדם שמשהו לא חשוב לו אם זה בעצם כן חשוב לו? אם זה לא היה חשוב לאנשים כולם באמת היו לומדים בפתוחה ומסיימים.
אשמח לתגובה, אולי לא הבנתי אותך נכון או שאני סתם טועה.

 

[Lamur]

אווירה של אקדמיה וחוויה סטודנטיאלית זה over rated

ממש לא מסכימה. מהשנים הטובות בחיי ולא רק חברתית, הסביבה האקדמאית והחוקרת נותנת השראה שמשפיעה לפעמים לשנים קדימה.
שלא לדבר על קשרים שמחזיקים הרבה מעבר לשנים של התואר.

 

[משה]

אז בעצם האוניברסיטה הפתוחה היא האופציה הכי טובה? כי אין בה שום אווירה וחוויה, אין לה תנאי קבלה והיא נחשבת לטובה.
אבל כמה אנשים יכולים ללמוד בה עצמאית בלי אווירה וחוויה? איך הגעת למסקנה שזה over rated?

לדעתי למי שיכול לסיים תואר בפתוחה עדיף ללמוד שם. מסכים שרוב האנשים (ואני בניהם) זקוקים למסגרת של האקדמיה שעוזרת ללמידה. אז בעיניי אם זה עוזר ללמידה אחלה. אם זה בשביל חיי הפנאי אפשר להשיג אותם שלא במסגרת האוניברסיטה.

כשאני אומר חוויה סטודנטיאלית אני מתכוון יותר לחיי החברה של הסטודנטים ופחות למסגרת הלימודית. אישית זו הייתה תקופה נחמדה חברתית בשבילי אבל בדיעבד הייתי מחליף אותה בעוד כמה שנים של ניסיון בשוק העבודה.

אולי בשבילך באופן ספציפי, אבל האם אפשר להגיד לבן אדם שמשהו לא חשוב לו אם זה בעצם כן חשוב לו? אם זה לא היה חשוב לאנשים כולם באמת היו לומדים בפתוחה ומסיימים.

מקבל

ממש לא מסכימה. מהשנים הטובות בחיי ולא רק חברתית, הסביבה האקדמאית והחוקרת נותנת השראה שמשפיעה לפעמים לשנים קדימה.
שלא לדבר על קשרים שמחזיקים הרבה מעבר לשנים של התואר.

גילוי נאות פגשתי את אשתי באוניברסיטה כך שבהחלט יש יתרונות חברתיים.

בסופו של דבר השאלה היא מה מטרת האוניברסיטה. אחרי הכל מדובר בהשקעה עצומה של זמן. אני לא חושב שתמיד ההשקעה הזו מחזירה את עצמה ולא תמיד האוניברסיטה היא הדרך האידיאלית להשיג את המטרות האלו.

האם המטרה היא רכישת מקצוע? חיי חברה? בילויים? פיתוח אישי? יעדים שונים יצריכו כלים שונים.

מסכים שהייתי נחרץ מידי במה שכתבתי. כתבתי את מה שכתבתי כי חשוב לי להגיד שבחירת תואר היא נושא שצריך להקדיש לו מחשבה מרובה.

ברור לי שאני מדבר מתוך החוויות האישיות שלי. נהניתי בלימודים אבל בדיעבד הייתי בוחר מסלול אחר.

 

[Ziggity]

לדעתי למי שיכול לסיים תואר בפתוחה עדיף ללמוד שם. מסכים שרוב האנשים (ואני בניהם) זקוקים למסגרת של האקדמיה שעוזרת ללמידה. אז בעיניי אם זה עוזר ללמידה אחלה. אם זה בשביל חיי הפנאי אפשר להשיג אותם שלא במסגרת האוניברסיטה.

כשאני אומר חוויה סטודנטיאלית אני מתכוון יותר לחיי החברה של הסטודנטים ופחות למסגרת הלימודית. אישית זו הייתה תקופה נחמדה חברתית בשבילי אבל בדיעבד הייתי מחליף אותה בעוד כמה שנים של ניסיון בשוק העבודה.

מקבל


גילוי נאות פגשתי את אשתי באוניברסיטה כך שבהחלט יש יתרונות חברתיים.

בסופו של דבר השאלה היא מה מטרת האוניברסיטה. אחרי הכל מדובר בהשקעה עצומה של זמן. אני לא חושב שתמיד ההשקעה הזו מחזירה את עצמה ולא תמיד האוניברסיטה היא הדרך האידיאלית להשיג את המטרות האלו.

האם המטרה היא רכישת מקצוע? חיי חברה? בילויים? פיתוח אישי? יעדים שונים יצריכו כלים שונים.

מסכים שהייתי נחרץ מידי במה שכתבתי. כתבתי את מה שכתבתי כי חשוב לי להגיד שבחירת תואר היא נושא שצריך להקדיש לו מחשבה מרובה.

ברור לי שאני מדבר מתוך החוויות האישיות שלי. נהניתי בלימודים אבל בדיעבד הייתי בוחר מסלול אחר.

זה רק אני אבל מתחרט על זה שהלכתי ללמוד על מדמ"ח בבן גוריון במקום בפתוחה. ממילא אין באמת זמן לחיים חוץ מהלימודים בהתחלה, שלא לדבר על זה שגם ככה הלימודים שלי חפפו לתקופת הסגרים קורונה P:
מעל זה אפשר להוסיף שעשיתי מכינה עם ממוצע 100, היה לי ציון בפסיכומטרי נושק ל700 ולמרות שמראש אמרו לי אחרת, בדיעבד גיליתי שאני לא מתקבל כי היה לי 124 בכמותי והיה רף מינימלי של 125, קטע ייחודי אצל בן גוריון. התחלתי את הלימודים שנה מאוחר יותר בגלל השטות הזו.

 

[EOFibz]

אז בעצם האוניברסיטה הפתוחה היא האופציה הכי טובה?

השנקל שלי -
האוניברסיטה הפתוחה היא מצויינת, ובגדול אני ממליץ עליה. ועם זאת, עדיף ללמוד במקום אחר אם יש לך את האופציה.
אם יש לך הנתונים להתקבל לחיפה, אז לך לחיפה. אבל אל "תתאבד" עליה. אם אתה צריך לתקן בגרויות או לעשות פסיכומטרי יותר מפעם אחת, אז זה לא שווה את זה. היוקרה של מוסד הלימודים פשוט לא שווה את החודשים שתבזבז על בגרויות/פסיכומטרי.

אם זה לא היה חשוב לאנשים כולם באמת היו לומדים בפתוחה ומסיימים.

אנשים גם אוכלים ג'אנק פוד. האם אתה מסיק מכך, על פי אותו היגיון שאתה מפעיל כאן, זה לא חשוב בעינייהם להיות בריאים וחטובים?
זה לא כל כך קשה בעיניי להבין שאנשים רוצים להתפתח ולהצליח מקצועית, ולמרות זאת מתפתים להנאות רגעיות שפוגעות במטרות ארוכות-הטווח שלהם.
זה לא אומר, כמובן, שאתה חייב להתנהג כמוהם...

אבל כמה אנשים יכולים ללמוד בה [בפתוחה] עצמאית בלי אווירה וחוויה?

החשש הזה תמיד ניראה לי משונה. הרי בכל מוסד לימודים יזרקו אותך בשנה א' לקורס עם 4 מתרגלים שצריכים להשתלט על כיתה של 250 סטודנט. למה אנשים תמיד מופתעים לגלות שאין להם מספיק זמן לשבת עם כל אחד ואחד על תרגילי הבית ושרוב הזמן הם נדרשים ללמוד את החומר באופן עצמאי בכל מקרה?

אבל האם אפשר להגיד לבן אדם שמשהו לא חשוב לו אם זה בעצם כן חשוב לו?

בגדול כן. אפשר להניח שכמות האנשים שחולקים איתך את אותן שאיפות ומטרות בחיים זה משתנה מקרי שמתפלג נורמלית. ואז לפי זה לקחת אומד נראות מקסימלית לדברים שחשובים לך.

כתבתי את מה שכתבתי כי חשוב לי להגיד שבחירת תואר היא נושא שצריך להקדיש לו מחשבה מרובה.

אני לא מסכים עם זה.
תודה לאל אנחנו חיים במדינה שהתואר בה הוא מסובסד וזול יחסית. רחמיי על האמריקאים שמסיימים תואר עם חוב של עשרות אלפי דולרים, אבל פה אין לנו את הבעיה הזו. אני מאוד (מאוד!) ממליץ לנצל את זה בכדי לתנסות במגוון רחב של תחומים שונים, לעשות כמה שיותר תארים וללמוד בכמה שיותר חוגים. (ולמתקדמים: גם להיכנס לשיעורים בקורסים שאתה לא רשום אליהם).
פשוט תירה לכל הכיוונים ותחזור אחרי כמה זמן לבדוק במה פגעת ובמה לא, באמת שאין לך מה להפסיד.

 

[Lamur]

ולמתקדמים: גם להיכנס לשיעורים בקורסים שאתה לא רשום אליהם

מחזקת. חלק מההרצאות הכי מעניינות שהייתי בהן היו לא בתחום התואר שלי.

 

[תמיר כהן]

ואז לפי זה לקחת אומד נראות מקסימלית לדברים שחשובים לך.

כלומר אתה טוען שאני לא באמת יודע מה חשוב לי כי חסרים לי הרבה נתונים בשביל לקבל את ההחלטות? תוכל להסביר יותר ספציפית על מה זה אומר "לקחת אומד נראות מקסימלית"? האם הכוונה היא לבדוק מה באמת חשוב לרוב האנשים ולא מה שהם חשבו שחשוב להם, ואז להחיל את זה עלי?
עריכה: אחרי שחשבתי על זה עוד קצת, זאת שאלה קצת פילוסופית. הרי אתה לא יכול להגיד לבן אדם איזה צבע או מאכל הוא האהוב עליו (נניח שיש צבע מסוים שאהוב על כולם), גם אם תוכל לשכנע אותו. במקרה הזה אתה כנראה צודק בגלל שאני בעצמי אשתכנע שטעיתי בלי שאף אחד יצרך להגיד לי - כי אגלה שהמסקנות שהסקתי מבוססות על נתונים שגויים.

אני מאוד (מאוד!) ממליץ לנצל את זה בכדי לתנסות במגוון רחב של תחומים שונים, לעשות כמה שיותר תארים וללמוד בכמה שיותר חוגים. (ולמתקדמים: גם להיכנס לשיעורים בקורסים שאתה לא רשום אליהם).

תוכל בבקשה להרחיב על זה? אפשר פשוט להיכנס לשיעורים שאני לא רשום אליהם ואף אחד לא ישאל כלום? איך היה לך זמן לזה? איך ידעת למה מעניין אותך להיכנס? מה למדת מזה?

 

[תמיר כהן]

מחזקת. חלק מההרצאות הכי מעניינות שהייתי בהן היו לא בתחום התואר שלי.

תוכלי להרחיב? איך ידעת לאיזה הרצאות להיכנס, מה זה נתן לך, האם גילית תחום אחר שיותר התחברת אליו? האם זה דבר נפוץ, איך החלטת לעשות את זה?

 

[matthias]

אפשר פשוט להיכנס לשיעורים שאני לא רשום אליהם ואף אחד לא ישאל כלום?

אף מרצה לא יודע מי רשום לקורס שלו ולאף מרצה לא אכפת שיגיעו סטודנטים שלא רשומים.
(חוץ מזה, נניח שכן, מה כבר יעשו לך?)

איך היה לך זמן לזה?

בשני הסמסטרים הראשונים אין זמן לכלום.
הסמסטרים שאחריהם זה בדיוק הזמן (כנראה האחרון שלך בחיים) לבדוק ולהיפתח לכיוונים שלא הכרת קודם. גם בלימודים וגם מחוץ להם.

איך ידעת למה מעניין אותך להיכנס?

יש תוכניות לימודים, אתה יכול לראות שם קורסים שנשמעים לך מעניינים.
יש גם קורסים מדעיים שחושפים אותך לקצת מכל דבר.
לפעמים יש הרצאות לפני ואחרי הרצאה בקורס שאתה כן לוקח, שמדי פעם אתה שומע (או נאלץ לשמוע) את ההתחלה והסוף שלהן.
יש סטודנטים שתכיר שלומדים בפקולטות אחרות, או חבורות כאלה שתצטרף אליהן מחוץ ללימודים או בקורסי ספורט וכדומה, ותשמע מהם דברים.
לפעמים סתם יש קורס עם שם שנשמע מגניב ובא לך להגיע פעם אחת לראות מה זה.

 

[Lamur]

תוכלי להרחיב? איך ידעת לאיזה הרצאות להיכנס, מה זה נתן לך, האם גילית תחום אחר שיותר התחברת אליו? האם זה דבר נפוץ, איך החלטת לעשות את זה?

לפי נושאים שנשמעו לי מעניינים או כאלו ששמעתי עליהם מסטודנטים אחרים.
נגיד מדעי המוח/רובוטיקה לא רציתי לעשות בזה תואר אבל יש שם קורסים מעניינים לטעמי או בכלל מדעי החיים אז אם היתה הרצאה שהתאימה לי ללו״ז הלכתי לשמוע.
וגם היה לי מרצה שממש אהבתי אז בסמסטרים אחרים קפצתי כמה פעמים להרצאות שלו בקורס אחר.
זה לא משהו שעושים המון אבל זה בהחלט אפשרי ומעשיר

 

[EOFibz]

תוכל בבקשה להרחיב על זה? אפשר פשוט להיכנס לשיעורים שאני לא רשום אליהם ואף אחד לא ישאל כלום? איך היה לך זמן לזה? איך ידעת למה מעניין אותך להיכנס? מה למדת מזה?

אם זה קורס עם הרבה סטודנטים אז אף אחד לא ישים לב אליך בכל מקרה. אם זה קורס עם מעט סטודנטים אז ראוי לבקש רשות מהמרצה בתחילת השיעור מתוך נימוס. אבל אין להם סיבה למה למנוע להשתתף בשיעור (הבעיה שמטרידה את המרצים היא הפוכה, שסטודנטים שרשומים לקורס לא מגיעים לשיעורים)

האוניברסיטה מפרסמת בכל תחילת שנה את השנתון שמופיעים בו כל הקורסים שהיא מקיימת באותה שנה, אז אתה פשוט מחפש שם משהו שמעניין אותך.

איך היה לך זמן לזה?

בשני הסמסטרים הראשונים אין זמן לכלום.
הסמסטרים שאחריהם זה בדיוק הזמן (כנראה האחרון שלך בחיים) לבדוק ולהיפתח לכיוונים שלא הכרת קודם. גם בלימודים וגם מחוץ להם.

מה הכוונה "הזמן האחרון שלך בחיים"?
זה לא עובד ככה, אוניברסיטה זה לא בית ספר. אתה לא פשוט מחכה שהמורה תקצה לך זמן "לבדוק ולהיפתח לכיוונים חדשים" במערכת שעות, ואף אחד לא ישלח אותך למנהלת אם תיפתח לכיוונים חדשים כבר בשנה א'.
תואר אקדמי זה שירות שאתה קונה ואתה משתמש בו כרצונך לצרכיך ולפי ראות עינייך. תעשה איתו מה שאתה רוצה, תקצה ללימודים כמה שעות ביום שאתה רוצה.

 

[EOFibz]

כלומר אתה טוען שאני לא באמת יודע מה חשוב לי כי חסרים לי הרבה נתונים בשביל לקבל את ההחלטות? תוכל להסביר יותר ספציפית על מה זה אומר "לקחת אומד נראות מקסימלית"? האם הכוונה היא לבדוק מה באמת חשוב לרוב האנשים ולא מה שהם חשבו שחשוב להם, ואז להחיל את זה עלי?

התייחסתי לתגובה שלך למשה, שאמרת לו שהוא לא מכיר אותך ולא יכול לדעת מה חשוב לך.
אז בתגובה לזה, אמרתי שאפשר להניח שאתה בחור ממוצע בשנות ה-20 לחייו עם שאיפות ממוצעות וחלומות ממוצעים.
ואז לפי זה להסיק מסקנות לגביך שבהסתברות גבוהה יהיו נכונות.

סטטיסטיקה זה דבר נפלא.