כשמניה של חברה יורדת גם הדיבידנד יכול לרדת איתה
לא מדויק.. הדיבידנד נקבע פר מניה
ולא לפי מחיר המניה.
ברור שכל מניה עולה או יורדת וחוסן החברה משקף את ערך המניה.
גובה הדיבידנד נקבע לפי אחוז מסויים מרווחי החברה ברבעון או חצי שנתי או שנתי.
כן, בין היתר לזה.
והנה אפילו הוכחת את הנקודה.
א. יתרון פסיכולוגי משפיע הרבה יותר על מי שלא מבין בפסיכולוגיה.
ב. היתרון הפסיכולוגי של דיבידנדים הוא בדיוק זה - אתה רואה כסף נכנס כל רבעון. קל לך לספור את זה וזה עושה לך הרגשה טובה עמוק בפנים.
לעומת זאת אם תעשה חישוב כלכלי קר שמסתכל על תשואה כוללת לאורך זמן תראה שהתיק שלך כנראה מפגר אחרי תיק של מדד מפוזר.
ממש לא.
בתיק שלי למעלה מ 30% תשואה [לא ממומשת, ז"א על הנייר] מתחילת שנה וזה לא כולל את הדיבידנדים.
חברים, תעשו לי טובה וגם לעצמכם.
לפני שאתם זורקים דברים לאוויר תחשבו גם על פרמטרים נוספים כמו: גיל המשקיע, ידע וניסיון מצטבר לאורך הרבה שנים ועוד.
אני אוהב דיבים אבל יש לי גם כ 30% קרנות, סלים ועוקבים וכן, בנוסף גם מקמים שנותנים לי בערך 4.5% כל שנה ומקבל החזר מס כי אני פנסיונר.
ואני רוצה לשבור לכם מיתוס - כשחברה מחלקת דיבידנד אז המניה יורדת.
אז שלא בכול המקרים.
case in point לאומי מחלק עכשיו דיבידנד שמן, לאחר יום ה X היא ירדה אבל יום לאחר מכן היא עלתה ובגדול עד היום.
למה? כי לאומי חילק כ 25% דיב ובמקביל גם קנתה כ 30% מהרווח את המניות שלה [buy back] וזה שמר על ערך המניה גם לאחר חלוקת דיבידנד.
ולא רק לאומי, גם עוד 6 חברות שיחלקו לי דיבידנדים עד סוף שנה.
אני לא מחזיק מניות דיבידנדים 'סתם' כי הם מחלקים, אני קורא, ולומד. זה ניסיון מצטבר של שנים.
זה לא אומר שלפעמים אני נופל על מניה לא כל כך מוצלחת ואז אני מעיף אותה.
לא ארחיב יותר אבל אוסיף רק כי התיק אמור להיות מאוזן מבחינת תשואה/סיכון ולא כדאי להיות חמדן או אולטרה שמרן כי הכול תלוי בגיל המשקיע [החזרי מס מאוד נדיבים לפנסיונרים].
עבורי, הדיבידנדים משלמים כ 3-4 חודשי שכירות בדיור המוגן וזה לא פסיכולגי, זה ממשי.