ממה שהבנתי הראו שבמקרה של buffet (ויכול להיות שאני אומר שטות גמורה פה) רוב ההצלחות שלו מוסברות על ידי חשיפת יתר לפקטורי הערך והגודל, שבזמנו נתנו תשואה מאוד גדולה (וגם היו פחות מוכרים), אבל בפרט כללו יותר סיכון.
לגביי המשקיעים הגדולים של היום - האם להערתך הם לוקחים סיכון גדול יותר מסיכון השוק? האם יכול להיות שהתשואה הפנומנלית שלהם היא בגלל שהסיכון עדיין לא התממש?
כלומר - האם יכול להיות שהצלחות הערך האלו שקולות להשקעה בקרן עם פקטור ערך וגודל ותו לא?
אני מבין שאתה מקשיב לפודקאסט של פליקס?
בקשר לפקטורים ואני אסייג את זה שלא בחנתי לעומק את כל הפקטורים...:
1. באפט אכן התחיל בתחילת דרכו לקנות נכסים על בסיס ערך פיזי בלבד, ואם הוא מצא חברות שערך המכונות, נדל"ן וכו שלהם פחות מאשר שווי השוק...קנה והרוויח.
לפי בחינה של הרכישות שלו בעשורים האחרונים(כולל הדברים שהוא אומר באופן פומבי)...זה כבר לא ממש הפוקוס...זה קרה גם בגלל שינוי הגישה שלו וגם פשוט בגלל שהשוק השתכלל והשתנה...ובמיוחד בשוק האמריקאי...אתה כבר לא תמצא דברים כאלו....אחד מהגדולות של באפט זו העבודה שהוא למד והתאים את עצמו. העולם השתנה ומה שעבד השתנה. היום הוא משקיע בעסקים שלא יעברו ברובם שום פילטר כזה.
2. פקטורים של ערך(ההגדרה האקדמאית שלהם לפחות, לא מה שאני מחשיב כערך), נגיד מחיר נמוך יחסית לנכסים, רווחים וכו....יש עם זה המון בעיות.
א) יש סיבה ברוב המקרים, ללמה חברות נסחרות במכפילים נמוכים...וזה בד"כ בשל העובדה שהעסקים בצרות...ויש בעיות אמיתיות בעסק....הוא לא סתם "זול".
ב) בעשורים האחרונים חל שינוי מהותי בסוג החברות ועם הטכנלוגיה צמחו גם באופן מהותי הנכסים "הלא גשמיים"...פעם בקלות הייתה משווה בין מפעל א למפעל ב ומתמחר את המכונות ב X .
מה אתה עושה עם גוגל? או כל חברות הטכנולוגיה?
אני לדוגמא מחשיב את אמאזון כחברת ערך(אני חושב שאני מקבל יותר ערך ממה שאני משלם)...אין שום מדד ערך קלאסי(מכפיל רווחים, מכפיל על הנכסים וכו) שהיא תכנס תחתיו.
ג) כמשקיע(פעיל), אתה מנסה להבין איך יראה העתיד...אתה יכול "לאנוס" כל סטטיסטיקה אחורה + כל מידע שהוא רק "מספרי" ניתן לעשות לו אריבטרג די בקלות...אז אני אישית פחות הייתי מתעסק עם זה...מה שהיה, נראה לי במקרה הזה, הוא לא מה שיהיה. ולחלוטין לא הייתי מייחס את ההצלחות של באפט רק לפקטורים...זה לא כזה פשוט כמו להוריד את זה לכמה מספרים...רחוק מזה.
לגבי לקיחת סיכון עודף...אני אדבר בשם עצמי... כשאני משקיע , אחרי שמצאתי חברה שאני מחשיב אותה כטובה מאד, אני מנסה להבין מה ה downside שלי...מה אני מסכן...
המטרה היא לצמצם סיכונים ...איך להבטיח שהסיכוי שאפסיד כסף מהותי
באופן קבוע יהיה כמה שיותר קטן...אם צדקתי בקשר לחברה ה upside ידאג לעצמו ואת התרחיש האופטימי קל לי לייצר...העיקר כאן זה לראות איך ה downside הוא מינימלי(כמה מדברים על כמה הם ירוויחו מ X? וכמה מתרכזים בכמה אולי יפסידו?)...אם הייתי רוצה לנצח את X...איך הייתי עושה את זה? מתרכז בזה. וזה שילוב של מחיר, נכסים, כוח תחרותי ועוד ועוד...ואחרי שחשבתי באופן עצמאי על כל סנריו...למצוא את אלו שהכי לא מאמינים בחברה ולראות האם, באמת, יש לי את היכולת להפריך את מה שהם אומרים.
אני מאד אהבתי את הספר של
כהנמן, גם את החלקים שלא קשורים להטיות קוגניטיביות.
אפשר לקבל טעימה של הנושאים
כאן.
אם הנושא מעניין מעבר להשלכות על החלטות השקעה, אפשר לחפש לפי "כלכלה התנהגותית".
מסכים מאד...אחד האתגרים הגדולים יותר זה התמודדות האישית וכל אחד עם הכשלים הפסיכולגיים האישיים...אמליץ על עוד הרצאה שאני משתדל לראות פעם בשנה...וכל פעם נופל לי עוד אסימון...זה הפך לסוג של checklist עבורי לקבלת החלטות באופן כללי...ממש לא רק להשקעות:
https://www.youtube.com/watch?v=Jv7sLrON7QY
לדוגמא:
"
A superpower in error-causing psychological tendency, bias from consistency and commitment tendency, including the tendency to avoid or promptly resolve cognitive dissonance. Includes the self-confirmation tendency of all conclusions, particularly expressed conclusions, and with a special persistence for conclusions that are hard-won.
human mind is a lot like the human egg, and the human egg has a shut-off device. When one sperm gets in, it shuts down so the next one can’t get in.
It’s very important to not put your brain in chains too young by what you shout out.
And all these things like painful qualifying and initiation rituals, all those things, pound in your commitments and your ideas. "
הטיית אישור
הטיית אישור (Confirmation bias) מתבטאת בהעדפת מידע המשתלב עם אמונותינו הקיימות וזלזול בראיות שאינן משתלבות עמן.
"הטיית האופטימיות (WISHFUL THINKING)
הנטייה להיות אופטימיים יתר על המידה, להמעיט בערך ההסתברות של תוצאות בלתי רצויות והערכת יתר של ההיתכנות שתתרחשנה תוצאות חיוביות, רצויות ונעימות."
Bias from envy/jealousy. “It’s not greed that drives the world but envy.”
Bias from liking distortion, including the tendency to especially like oneself, one’s own kind, and one’s own idea structures, and the tendency to be especially susceptible to being misled by someone liked.
"The reciprocal of liking distortion and the tendency not to learn appropriately from someone disliked.
לא קשה לפי דעתי למצוא דוגמאות לאלו ולכל הרשימה שמוצגת...ואם עובדים באופן מודע על מנת לנסות להכיר בפגמים האלו שקיימים בכולנו...זה, לפחות לי, עוזר מאד בצורת ההסתכלות על כל נושא וכל אינטראקציה. רק התמודדות עם הדברים הללו, בכנות, כנראה תשפיע יותר על החיים מאשר הדיון הזה על השקעות ערך כן/לא.