אתה לא מכיר אותי אז איך אתה יודע שאני חי חיי מותרות נהנתניים (או בוכה על זה)?
נראה לי ש
@optimum לא התכוון לפנות אלייך באופן אישי, אלא השתמש ב-
generic you.
אם לסכם את מהלך הדיון:
עלה כאן מקרה שבו אישה מסוימת חייה אורח חיים של מותרות, ואז מתלוננת על יוקר המחיה.
את העלית טענה שזה בסדר להתלונן על יוקר המחיה גם במצב כזה, כי חלק מהעובדה שהמחירים גבוהים קשורה לניהול לקוי, רגולציה, ועדי עובדים וכדומה. כך שעם קצת ייעול ושיפור - היה ניתן להעלות את רמת החיים ולאפשר מותרות נוספים.
אופטימום ענה לזה:
1. לפעמים הצריכה המוגזמת גורמת בעיות שאינן קשורות אך ורק לחשבון הבנק.
למשל תיירות יתר, פליטת CO2 וכדומה.
לכן כשמדברים על הוזלת מוצרים באמצעות ייעול, פירוק קבוצות לחץ וכדומה -
אולי לא כדאי להתחיל ממוצר שבעיקרו נועד לצורך מותרות.
2. גם אם נילחם בקבוצות הלחץ, עדיין יהיו משאבים במחסור.
העובדה שאנשים יוכלו להעלות את רמת החיים ולצרוך מותרות נוספים לא תגרום אושר נוסף לאנשים שכבר כיום יכולים להרשות לעצמם מותרות.
סביר יותר שהם פשוט יתרגלו לרמת החיים החדשה, ואז "יבכו" על מותרות נוספים שכעת נמצאים מחוץ ליכולתם.
הסולידית דיברה על זה כמה פעמים, למשל כאן -
הטרגדיה של מרוץ ההנאה.
בקיצור, את צודקת שצריך וראוי לטפל בבעיות שמעלות את יוקר המחיה ללא הצדקה (ניהול לקוי וכדומה).
כמו שכתבת, זה צעד הכרחי דווקא עבור האוכלוסיות החלשות (ואגב, אם מכירים בזה - כדאי גם לבדוק איפה הבעיות שמפריעות לאוכלוסיות הספציפיות האלו).
אבל עבור אלו שמבצעים "יציאות צרכניסטיות" מהסוג המדובר בשרשור ואז מתלוננים על יוקר המחיה - פתרונות טכניים כאלו פשוט לא יעזרו.
הבעיה אינה חוסר אובייקטיבי בכסף, אלא בעיות כמו זיהוי לקוי של צריכה עם אושר.
לבעיות כאלו, גם הכפלת כוח הקניה לא תעזור...
)
