ניתן להבדיל בין ערך שימוש, ערך חליפין וערך מוניטרי.
ערך שימוש: אדם קונה קופסת סרדינים כדי לאכול.
ערך חליפין: בעל חנות מכולת קונה כמות גדולה של קופסאות סרדינים לא עבור עצמו ומשפחתו אלא כדי למכור ללקוחות. הערך של הסרדינים עבורו (ערך חליפין) נובע מהערך של הסרדינים עבור הלקוחות (ערך שימוש).
ערך מוניטרי: מקרה מאוד מיוחד של ערך חליפין שאינו נסמך על ערך שימוש אלא על ערך חליפין שנסמך על ערך חליפין וכן הלאה בלי להגיע לערך שימוש.
אסווג מספר נכסים ומטבעות לפי החלוקה שהצגתי:
המתכת כסף (סילבר): רוב ערכה של מתכת זו נובע מהשימושים התעשייתיים הרבים בה (=ערך שימוש), אבל אולי יש גם "פרמיה מוניטרית" קטנה, אני לא בטוח.
זהב: חלק
קטן מערך הזהב נובע משימושים תעשייתיים או קישוטיים (=ערך שימוש), אבל מעל זה יש "פרמיה מוניטרית" גדולה. כך שרוב ערכו של הזהב הוא מוניטרי, לדעתי.
מטבעות פיאט (דולר, שקל וכו'): ערך מוניטרי בלבד.
מטבע ביטקוין: ערך מוניטרי בלבד.
הערה: יש בלבול בין ביטקוין כמערכת תשלומים וסליקה, ובין ביטקוין כמטבע. למסלקה איכותית יש ערך אבל זה לא אומר הרבה על ערכם של ניירות הערך הנסלקים בה. למערכת תשלומים יש ערך אבל זה לא אומר הרבה על ערך המטבע בו התשלומים מתבצעים. במקרה של ביטקוין יש בלבול בין המערכת, היחידות הנסחרות/משולמות, והמניות של המיזם. (כן, אני יודע שביטקוין מבוזר וכו' וכו', אבל יש שמתייחסים ליחידות ביטקוין כאל מניות במיזם).
@Waler