זה נורא כיף להשתמש ב"מינוי של ביבי" הזה כל פעם לכיוון שנח לך.
השורה התחתונה היא שברור שגם מנדלבליט וגם אלשיך הם "מינויים של ביבי" אבל ממש לא עובדים אצלו.
ובאופן כללי הטיעון של - "פקיד אמר" אז אל תעביר ביקורת מעלה נינוח עדין של פאשיזם.
זה מאוד מוח, להראות שזה לא אנשים מ״הסמול״, שפועלים לי העניין.
מאוד משעש אותי שנציונאל-ליברטריאן כמוך מתלונן על םאשיזם, כמו שאיתמר בן כביר מתלונן על חקירות שב״כ קשות ליהודים.
כי לערבים לא מגיע זכויות כמובן הם לא בני-אדם.
לטעון שהחוק צריך להיות מוכל שווה לכולם זה יפה, ועוד יותר יפה לשאיר את האזרח מספר חת אחרון ברישמת הטיפול עד ש ״כווולם״ יטופלו.
דמגוגיה שכמובן שאולמרט מחקר אתה ודומיך אמרתם ההיפך.
אני לפחות עיקבי, לא חשבתי שצריך לתת לאולמרט פטור וגם לא לביבי,
ואני חוזה בעתיד שגם לא לכחלון, ויש חשש שגם לא לגבאי.
פאשיזם זה לשים את המדינה מעל הכל, וזה בדיוק מה שאתה ואיש עושים, רק שאצלכם ביבי==מדינה.
לומר שגורמים שיש להם מומחיות בחקירה נותנים חוות דעת מקצועית לפי סמכותם במשטר דמוקרטי זה פאשיזם, זו דמגוגיה בגרוש.
האידאולוגיה הפשיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האידאולגיה הפשיסטית היא מקבץ רעיונות
הטרוגני, ותווי הגדרתו כאידאולוגיה הם "נזילים" ו"שנויים במחלוקת" בין חוקרים ממדעי הרוח והחברה; לדעת החוקר
זאב שטרנהל הוא פרי "משבר הדמוקרטיה הליברלית ושל משבר הסוציאליזם", לאחר שנוסו משלהי
המאה ה-19; הגם כי ניתן להצביע על איפיון עיקרי שלו: "לאומנות מופלגת ועל כן של פרטיקולריזם קיצוני" של קבוצה אתנית. לאחר
מלחמת העולם הראשונה, הפשיזם כתפיסת עולם היה נחלתם של מגזרים מגוונים בחברה האירופאית; הוא "שיגשג הן במרכזי התעשייה הגדולים של אירופה המערבית, והן בארצות הנחשלות באירופה המזרחית. הוא משך באותה המידה כמה מבחירי האינטלקטואלים, כמו גם המוני איכרים אנאלפביתיים".
[1]
רעיונות עיקריים ששימשו במשנותיהם של
הוגים ו
מדינאים פשיסטים הם:
- הרמוניה חברתית - הרעיון הקורפורטיבי. הארגון החברתי צריך להיות מבוסס על תאגידים (קורפורציות) של גורמים מקצועיים אשר ייצגו כל גורם בממשל החברה. רעיון זה עומד בניגוד לדמוקרטיה הפרלמנטרית, לפיו הייצוג בפרלמנט אינו קשור לעיסוק של האדם. במובן זה, קיים דמיון בין הפשיזם למשטר הסובייטי, בכך שגם שם הייצוג ניתן לסובייטים (=המועצות) ולא ישירות לפרט. אולם, בשונה מן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, סברו ההוגים של הפשיזם כי על המעמדות לשמור על דו קיום, ללא הפרה של הסדר הקיים.
- תיאום - תפקיד הממשלה במדינה הוא לפעול לתיאום בין כל הגופים המיוצגים בשלטון על מנת להביא להסכמה ביניהם. תפקידה זה של הממשלה היה הצדקה עיקרית לקיום הדיקטטורה הפשיסטית, כשם שתפקיד המפלגה הקומוניסטית הביא לדיקטטורה הקומוניסטית במשטר הסובייטי.[להשוואה]
- עליונות המפלגה - המפלגה הפשיסטית היא היחידה המותרת ואליה שייכים כולם. הייצוג בה אינו אישי אלא באמצעות התאגידים. המפלגה שולטת במדינה, שתפקידה הוא, כאמור להביא לתיאום ולהרמוניה בין חלקי האומה.
- המדינה כערך עליון - קיימים רצון לאומי ומטרות לאומיות שהמדינה דואגת לקיומם. לפיכך יש למדינה ערך מוסף מעל לערכם של הפרטים המרכיבים אותה. המדינה הפשיסטית היא מהות הכול והיא הדואגת גם לפרטים. לכן מותר לה לעשות הכל, למען העם. הפרטים במדינה מעניקים לה את חירותם מרצון. המדינה היא נצחית וכך גם משטרה הטוטליטרי דיקטטורי.
- המנהיג - המנהיג מגיע לשלטון בזכות תכונותיו המיוחדות והוא מורם מעם. סמכותו של המנהיג אינה מוגבלת מכיוון שהוא מעצב את האידאולוגיה של המדינה, שלטונו יחיד וטוטליטרי. המנהיג ניצב מעל לכל, והעם חייב להאמין בו ולציית לו.
- התנגדות לדמוקרטיה, קומוניזם וליברליזם - הפשיזם דוגל בהגשמת יעדיו באמצעות הסכמה בין המרכיבים השונים של האומה, כאשר המדינה בראשות המנהיג והמפלגה הם הסמכות העליונה בתפקיד של פוסק אחרון. צורות השלטון הדמוקרטיות או הליברליות אינן מתאימות לניהול נכון ותקין של המדינה. הדמוקרטיה התומכת בשלטון העם מגבילה את השלטון, לכן היא מהווה איום על שלמות העם וביטחונו. הליברליזם אינו מאפשר למנהיג לפעול בחופשיות. השוויון, החירות וחופש הדעה נוגדים את רצונו של השליט לפעול למען העם. יש רק אמת אחת בלעדית המגולמת בפשיזם. הקומוניזם, אף שהוא דומה בצורת השלטון הדיקטטורית, בהיותו בעד מלחמת מעמדות ובעד סולידריות מעמדית בינלאומית, סותר את שיתוף הפעולה והסולידריות הלאומית בהם דוגל הפשיזם.
- אי שוויון בין בני האדם - הפשיזם גורס כי לא כל בני האדם נולדו שווים, ולפיכך ישנם אנשים שנולדו לעבוד את המדינה וישנם הללו שנועדו להנהיג. "לא ייתכן מצב בו בן העם הפשוט יוכל להיות למנהיג".[דרוש מקור] זאת בניגוד לדמוקרטיה, שבה נחשבים כל בני האדם, באשר הם, כשווים ומכאן גם בעלי זכויות שוות (דבר המבטיח לאזרח חופש דיבור, חופש תנועה, זכות התאגדות, שוויון בפני החוק וזכות לבחור ולהיבחר).
- מלחמה - המלחמה היא הגילוי הנעלה ביותר של האדם ומייצגת ערכים חיוביים ככוח, גבורה, הקרבה וכדומה - הפשיזם אינו מאמין בשלום. מדינה שאינה נאבקת תתנוון ותיכחד. מלחמה שומרת על חוסן וכוח ומבטאת גבורה, עוצמה ואומץ.
אתה מאמין שיש מהנהיג שמעל הכל(ביבי)
אי שוויון בין בני האדם -אתה דוגל ביבי מעל כולם, והערבים הכי נחותים
התנגדות לדמוקרטיה, קומוניזם וליברליזם - כתבת לא פעם
המדינה כערך עליון - לא ברור , בוודאי שהדת אצלך היא ערך עליון
אז בסקאלה שבין דמיקרטיה ל פאשיזם - הנציוטנאל ליברטריאיזם שלך הוא אפעס, יותר קרוב לפאשיזם מאשר ה״פאשיזם שלי״
(שאני לא מזלזל ב״פקיד״ רק בגלל שהוא לא פוליטקאי בדעה שלי)