אף אחד לא מתחייב שהיורשים לא ימכרו את כל התיק אחרי נפילה של 90% בבורסה.
הוספתי אצלי עמודה בשם "שווי תיק במשבר", שמתייחסת לצניחת החלק המנייתי ב-90%. בתיק הארי בראון זה משפיע על 25% מהתיק. יצא לי שאם אין הפקדות, יורשי התיק הפטור יקבלו כעבור 40 שנה 5% יותר מיורשי התיק החייב. ואם יש הפקדות גבוהות וגדלות, הם יקבלו 1%
פחות מיורשי התיק החייב. לא נורא.
אני לא מבין איך הגעת למסקנה שהמס עובר את דמי הניהול - זה סותר את המספרים שאני ראיתי.
ראשית, אם ההפקדה השנתית מספיק גדולה ביחס לתשואה של התיק,
בכל נקודת זמן, כך שאף פעם לא צריך למכור בשביל לאזן-מחדש, אז בכלל לא ישולם מס. על זה אין ויכוח.
שנית, מה קורה אם אין הפקדות, או שהן קטנות יחסית לצבירה או קבועות, או שהן מגיעות לתקרה ולכן אי אפשר או לא משתלם להגדיל אותן, או שהן נעצרות בגלל פרישה? -- במצבים האלה כן צריך למכור כדי לאזן-מחדש, והתמונה משתנה (לא מייד, אלא כעבור מספר שנים).
כדי להבין את
העיקרון, קח את הדוגמה המקורית שלך, בלי הפקדות. בשנה הראשונה מוכרים מניות שהרווח עליהן הוא 10%. בשנה השניה מוכרים מניות שהרווח עליהן הוא כבר 21%. בשנה השלישית 33%. משנה לשנה תשלום המס גדל באחוזים יותר מדמי הניהול, כי בהעדר הפקדות, דמי הניהול בדוגמה שלך גדלים ב-2.5% בשנה או קצת פחות.
(אגב, אני מבין פתאום שהחישוב שעשיתי מוטה
לטובת החשבון הממוסה, בגלל שלא התחשבתי ב-FIFO, שדווקא מקדים את תשלום המס בהנחה ששווי התיק עולה. אני חישבתי כאילו תשלום המס הוא לפי העלות הממוצעת של המניות, ובכל זאת קיבלתי שהתיק הפטור משתלם יותר, מבחינת שווי נטו לפדיון, פרט למקרה הקיצון שבו הוא מפגר ב-1%. לא נורא).
לשלם יותר בשנים הראשונות יכול לפגוע נואשות בתשואה של התיק בטווח הארוך גם אם בעתיד אתה תשלם פחות.
זה תלוי בהפקדות. אם אין הפקדות או שההפקדות קטנות ביחס לצבירה,
זה מאוד נכון. אבל במקרה כזה תשלום המס יגדל יחסית מהר, וידביק את דמי הניהול.
עריכה: לאחר חשיבה ובדיקה נוספת, זה לא נכון. אם דמי הניהול נגבים
כאחוז מהצבירה, זה לא משנה באילו שנים הם נגבים,
בהנחה שאין הפקדות. פשוט צריך להוריד אותם מה-CAGR. אבל צריך לחשב את זה נכון: לא לחסר אלא להכפיל.
(בהנחה שיש הפקדות, הן ממילא לא מושפעות מדמי הניהול שנגבו קודם לכן).