מתחילים לראות תוצאות של ההרחבות הכמותיות?

[TunaGolem]

נניח שזה נכון, כיצד מחיר המניה של חברה ב' משפיע על הפעילות העסקית שלהם?

כתבתי שx קובע את מחיר ההנפקה.
אתה שואל איך מחיר ההנפקה משפיע על הפעילות העסקית?! אתמהא!

 

[Buffett]

כתבתי שx קובע את מחיר ההנפקה.
אתה שואל איך מחיר ההנפקה משפיע על הפעילות העסקית?! אתמהא!

שאלתי איך מחיר המניה של חברה ב', שהיא כבר מונפקת, משפיע על הפעילות שלה.

 

[TunaGolem]

שאלתי איך מחיר המניה של חברה ב', שהיא כבר מונפקת, משפיע על הפעילות שלה.

חברה שלא מנפיקה מניות, לא מנפיקה אג"ח, לא רוכשת מניות לא מחלקת דיבידנד (או שיש לה דירקטוריון גומי) ולא מתגמלת באופציות, לא מושפעת ממחירי השוק.
חברה כזו היא חברה פרטית קטנה.

לעומת זאת, אם אחד התנאים כן מתקיים, היא מושפעת מהמחיר של המניה שלה וממחיר כל מניה, אג"ח או נגזר אחרים בשוק.

 

[מרק עוגיות]

תחשוב אם תדע שהטלוויזיה שתכננת לקנות היום, תעלה חודש הבא 10% פחות. יש מצב שתחכה עם הרכישה נכון?

גם היום זה נכון שמוצרים טכנולוגיים יורדים במחיר כל הזמן. לא ב10% בחודש (לפחות לא כל חודש) אבל גם הדיפלציה שמדברים עליה לא תהיה 10% בחודש. האם מישהו מפסיק לקנות מוצרים טכנולוגיים כי המחירים שלהם כל הזמן יורדים? לדעתי הטיעון הזה לא מחזיק מים, אני יודעת שזה טיעון פופולרי אבל הוא ממש לא משכנע בעיני. ירידה של כמה עשיריות האחוז במחירים בחודש לא תגרום לאף אחד לא לקנות את האוכל שהוא צריך לאכול השבוע, לא ללכת למסעדה, או לא לרהט את הבית. היא אפילו לא תגרום לאנשים לא לקנות אייפון או מחשב או טלויזיה. הדבר היחיד שאולי זה יגרום לאדם הפרטי, זה שאם המון שנים תהיה דיפלציה, אנשים כבר לא ישתכנעו מהטיעון שאומר שצריך להשקיע את הכסף אחרת הוא מאבד מערכו, וזה יכול להסיט כסף פנוי מהשקעות למזומן.

 

[נתן]

תחשוב אם תדע שהטלוויזיה שתכננת לקנות היום, תעלה חודש הבא 10% פחות. יש מצב שתחכה עם הרכישה נכון? ואחרי חודש אולי תחכה עוד קצת.
עכשיו קח 5,000,000 צרכנים שמצמצמים את הצריכה שלהם כי הם מצפים לירידות מחירים ותקבל משק בלי צריכה, וחברות עם הכנסות הולכות וקטנות. זה מתכון בטוח למיתון.

זה אמנם האורתודוקסיה השלטת כיום בחשיבה כלכלית (קיינסיאנית\מונטריסטית), אבל זה פשוט לא נכון.
כשם שציפיות אינפלציה אינן מביאות את הצרכן לקנות הכל מיידית, אלא עדיין הוא דוחה רכישות גם בידיעה שהן תעלנה בעתיד יותר, כך גם בדפלציה. יש לאנשים נעדפת זמן, והערך של סחורה כיום גבוה יותר מערכה העתידי תמיד, כך שזה מכסה את זה שמחירה עתידי נמוך יותר. סתם להמחשה, לפי הטיעון של "ספירלה דיפלציונית" אנשים לעולם לא יקנו לחם אלא יעדיפו למות מרעב, כי מחר מחיר הלחם יהיה נמוך יותר.

אינפלציה ודפלציה שנגרמות עקב כוחות השוק אינן תופעות מזיקות. למעשה, בשוק חופשי אמיתי עם אספקת כסף יציבה (כסף על בסיס סחורה), תמיד תהיה דפלציה קלה, כי הצמיחה בפריון תגרום לכך שיהיו תמיד יותר מוצרים ביחס לכמות הכסף בשוק. זה בכלל לא רע, למעט ללווים וספקולנטים ממונפים.

אפילו במערכת המוניטרית כיום (הרחוקה שנות אור משוק חופשי), דפלציה היא עדיפה. היא מחסלת פעילויות כלכליות בלתי יצרניות שנוצרו בתקופות הדפסת הכסף\הרחבת האשראי, ומה שנשאר הוא גופים שבאמת מייצרים ערך ללקוחות שלהם.

הדפלציה גם משפרת את הרמה המוסרית של החברה:אנשים חסכנים החיים במסגרת האמצעים שלהם מתוגמלים, פזרנים ומכורי אוברדרפט מוענשים.
למעשה, אחת הסיבות העיקריות להתדרדרות המוסרית לחברה ה "צרכניסטית" ומתבכיינת של ימינו היא שמאז שנות ה 80 במאה הקודמת העולם כולו היה מצב של אינפלציה כרונית ודיכוי ריביות שיצרו הממשלות בעולם. במצב זה אין מוטיבציה לחסוך, אלא להפך, לקחת הלוואות ולחיות מעבר לאמצעים שלך.

 

[Buffett]

לעומת זאת, אם אחד התנאים כן מתקיים, היא מושפעת מהמחיר של המניה שלה וממחיר כל מניה, אג"ח או נגזר אחרים בשוק.

אתה טוען שזה משפיע ולא עונה לשאלה שלי, איך זה משפיע? נניח שחברה מסוימת נסחרת בבורסה והיא מייצרת כלי מטבח. איך הפעילות העסקית שלה מושפעת אם מחיר המניה שלה עולה או יורד ב-10%? היא תמכור פחות או יותר כלי מטבח?

 

[Buffett]

גם היום זה נכון שמוצרים טכנולוגיים יורדים במחיר כל הזמן. לא ב10% בחודש (לפחות לא כל חודש) אבל גם הדיפלציה שמדברים עליה לא תהיה 10% בחודש.

. ירידה של כמה עשיריות האחוז במחירים בחודש לא תגרום לאף אחד לא לקנות את האוכל שהוא צריך לאכול השבוע, לא ללכת למסעדה, או לא לרהט את הבית.

10% זה סתם להמחשה כמובן. אבל אם את מסכימה שירידה/עלייה של 10% משפיעה אז אנחנו מסכימים שהמחיר משפיע, עכשיו השאלה היא רק מה רמת ההשפעה של 1%, 3%, 10%. כמובן שלשינוי של 0.5% תיהיה השפעה די מינורית אם בכלל אבל אם תקחי בחשבון מיליארדי צרכנים בעולם, אז גם לדברים הקטנים יש השפעה ברמת המקרו.

גם היום זה נכון שמוצרים טכנולוגיים יורדים במחיר כל הזמן

זה נכון. אני מניח שהסיבה לכך היא שעלויות הייצור והתכנון של החברות האלה יורדות עם השנים אז הן יכולות להרשות לעצמן להוריד מחירים ועדיין להרוויח כמו בעבר (ויותר). כלומר ירידת המחירים לא פוגעת ברווחיות שלהן.

 

[Buffett]

אחת הסיבות העיקריות להתדרדרות המוסרית לחברה ה "צרכניסטית" ומתבכיינת של ימינו היא שמאז שנות ה 80 במאה הקודמת העולם כולו היה מצב של אינפלציה כרונית ודיכוי ריביות שיצרו הממשלות בעולם. במצב זה אין מוטיבציה לחסוך, אלא להפך, לקחת הלוואות ולחיות מעבר לאמצעים שלך.

אז במשפט הזה אתה בעצם מאשש שאינפלציה משפיעה על הרגלי הצריכה שלנו.

 

[Buffett]

שם שציפיות אינפלציה אינן מביאות את הצרכן לקנות הכל מיידית, אלא עדיין הוא דוחה רכישות גם בידיעה שהן תעלנה בעתיד יותר, כך גם בדפלציה

כמה אנשים ממהרים לקנות היום דירות כי הם "מפחדים לפספס את הרכבת"?

 

[מרק עוגיות]

10% זה סתם להמחשה כמובן. אבל אם את מסכימה שירידה/עלייה של 10% משפיעה אז אנחנו מסכימים שהמחיר משפיע, עכשיו השאלה היא רק מה רמת ההשפעה של 1%, 3%, 10%. כמובן שלשינוי של 0.5% תיהיה השפעה די מינורית אם בכלל אבל אם תקחי בחשבון מיליארדי צרכנים בעולם, אז גם לדברים הקטנים יש השפעה ברמת המקרו.

כמה אנשים ממהרים לקנות היום דירות כי הם "מפחדים לפספס את הרכבת"?

אני לא חושבת שיש מה להשוות בין שינוי קטנטן (כמה עשיריות אחוז דיפלציה) לשינוי גדול, כמו ירידה או עליה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי החשמל או הדירות. ברור שאם אני פוחדת שמחירי הדירות יעלו בעשרות אחוזים, או מצפה שהם ירדו בעשרות אחוזים, זה ישפיע על ההחלטה שלי לרכוש. אבל אם אני יודעת (אפילו בודאות), שמחיר הלחם או הטלויזיה ירד בחצי אחוז בחודש הבא, זה לא ישפיע על ההחלטה שלי לרכוש אותם או על התזמון. למעשה אני כבר יודעת היום שמחירי הטלויזיות כל הזמן יורדים, לפי זה אני אף פעם לא ארכוש טלויזיה. בפועל אני ארכוש אחת כשהישנה תפסיק לעבוד או כשארצה לשדרג, וירידה איטית במחירים (שקורית גם היום) לא תשפיע במיוחד על ההחלטה.

 

[Buffett]

יש לאנשים נעדפת זמן, והערך של סחורה כיום גבוה יותר מערכה העתידי תמיד, כך שזה מכסה את זה שמחירה עתידי נמוך יותר. סתם להמחשה, לפי הטיעון של "ספירלה דיפלציונית" אנשים לעולם לא יקנו לחם אלא יעדיפו למות מרעב, כי מחר מחיר הלחם יהיה נמוך יותר.

מסכים לגמרי שיש עוד המון גורמים מלבד המחיר הנוכחי והעתידי, שמשפיעים על הצריכה שלנו.

הדפלציה גם משפרת את הרמה המוסרית של החברה:אנשים חסכנים החיים במסגרת האמצעים שלהם מתוגמלים, פזרנים ומכורי אוברדרפט מוענשים.

נקודה מעניינת.
רק מי קבע שחסכנות היא מדד לרמת מוסר? חסכנות גבוהה = רמת מוסר גבוהה יותר?

 

[Buffett]

אני לא חושבת שיש מה להשוות בין שינוי קטנטן (כמה עשיריות אחוז דיפלציה) לשינוי גדול, כמו ירידה או עליה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי החשמל או הדירות. ברור שאם אני פוחדת שמחירי הדירות יעלו בעשרות אחוזים, או מצפה שהם ירדו בעשרות אחוזים, זה ישפיע על ההחלטה שלי לרכוש. אבל אם אני יודעת (אפילו בודאות), שמחיר הלחם או הטלויזיה ירד בחצי אחוז בחודש הבא, זה לא ישפיע על ההחלטה שלי לרכוש אותם או על התזמון. למעשה אני כבר יודעת היום שמחירי הטלויזיות כל הזמן יורדים, לפי זה אני אף פעם לא ארכוש טלויזיה. בפועל אני ארכוש אחת כשהישנה תפסיק לעבוד או כשארצה לשדרג, וירידה איטית במחירים (שקורית גם היום) לא תשפיע במיוחד על ההחלטה.

ברור ששינוים קטנים לא מורגשים.
אפשר להקביל את זה לכל דבר - אם הטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות, אז עוד חצי מעלה לא תשפיע על ההחלטה שלי לצאת מהבית. וכנראה שגם עוד מעלה לא. אבל עוד 7 מעלות כנראה שכן.
אם תיקחי 400,000 מתושבי ת"א ותמדדי על גרף כמה מהם יוצאים החוצה, לפי הטמפרטורה בחוץ. את תראי שהגרף הולך ויורד ככל שהטמפרטורה עולה. זה לא שב-30 מעלות כולם יוצאים, 31 מעלות כולם יוצאים, 32 כולם יוצאים - והופ, ב-37 מעלות אף אחד לא יוצא.
אז כנ"ל אינפלציה ודיפלציה.

 

[daat99]

באיזה מובן אתה מתכוון שזה עוזר לחברות (עליית מחיר מניה לצורך העניין)? אני מתכוון לחברות מונפקות שכבר נסחרות בבורסה

אל תשכח שהרבה חברות שנסחרות בבורסה מנפיקות מניות באופן שוטף (הטבות לעובדים, תגמולי מנהלים, גיוס הון נוסף וכו').
באופן כללי החברות היציבות שלא תלויות במימון ע"י הנפקת מניות לא יושפעו בצורה מיוחדת גם מירידה במחירי המניות שלהם אבל לא כל החברות הן יציבות ולא כל החברות מסוגלות לתפקד ללא מימון שוטף (גלגול חובות).

אתה טוען שזה משפיע ולא עונה לשאלה שלי, איך זה משפיע? נניח שחברה מסוימת נסחרת בבורסה והיא מייצרת כלי מטבח. איך הפעילות העסקית שלה מושפעת אם מחיר המניה שלה עולה או יורד ב-10%? היא תמכור פחות או יותר כלי מטבח?

באופן תאורטי בלבד לכל דבר בעולם יש השפעה על כל דבר אחר (תאוריית הכאוס?):
העובדים יקבלו בונוס יותר נמוך (שווי המניות שהם מקבלים יותר קטן) ולכן יהיו עם מורל יותר נמוך וישקיעו בעבודה פחות.
עקב מורל נמוך והשקעה נמוכה בעבודה יתגלו יותר פגמים במוצרים של החברה.
עקב פגמים במוצרים של החברה הלקוחות יתלוננו ויעלו תלונות לפייסבוק.
עקב תלונות חוזרות בפייסבוק לקוחות פוטנציאליים ירכשו מוצרים של מתחרים ולא את מוצרי החברה המקורית.

 

[TunaGolem]

איך זה משפיע? נניח שחברה מסוימת נסחרת בבורסה והיא מייצרת כלי מטבח. איך הפעילות העסקית שלה מושפעת אם מחיר המניה שלה עולה או יורד ב-10%? היא תמכור פחות או יותר כלי מטבח?

טענתי שהפעילות העסקית שלה מושפעת בהנתן אחד מספר תנאים (כמעט בכל חברה ציבורית):

1. החברה מנפיקה מניות לציבור או לעובדים): כמות הכסף שהיא יכולה לגייס מושפעת מתמחור השוק. את הכסף שהחברה קבלה היא יכולה להשקיע בליצר ולמכור עוד כלי מטבח. אם החברה רוכשת מניות, התהליך הפוך. אם החברה מחלקת את המניות לעובדים, הם מתמחרים אותן כחלק מהמשכורת ביחס למחיר השוק. באופן דומה, תזרים המזומנים של חברה שמייצרת כלי מטבח ומתגמלת את המנכ"ל באופציות, תוכל לייצר יותר או פחות כלי מטבח כתלות במחיר המניה.
   
2. החברה מנפיקה אג"ח: השוק מתמחר אג"ח וריביות ביחס לתשואה האלטרנטיבית ממניות. את הכסף שהחברה קבלה מהנפקת האג"ח היא יכולה להשקיע בליצר ולמכור עוד כלי מטבח. את הכסף שהחברה משלמת כקופון היא צריכה להוריד מתזרים המזומנים שלה.
3. חברה שמחלקת דיבידנדים לפי החלטת דרקטריון אקטיבי, עשויה להיות מושפעת ממחיר המניה. אני יודע שדעת יטען שהדיבידנד מחולק מהרווח ושהוא משפיע על מחיר המניה ולא להפך, ולכן רק אומר שסעיף זה הוא יותר אפור משני הסעיפים המובהקים הקודמים.

באופן תאורטי בלבד לכל דבר בעולם יש השפעה על כל דבר אחר (תאוריית הכאוס?)

תורת הכאוס לא מתייחסת לנושא זה. היא רק אומרת שבמערכת סבוכה בה כל דבר משפיע על כל דבר אחר, קשה מאד לחזות איך המערכת תתפתח בהינתן תנאי התחלה שאינם מוגדרים היטב.
הפיסיקה המודרנית טוענת שכל אובייקט משפיע על כל אובייקט אחר שנמצא בתוך קונוס האור שלו.

העובדים יקבלו בונוס יותר נמוך (שווי המניות שהם מקבלים יותר קטן) ולכן יהיו עם מורל יותר נמוך וישקיעו בעבודה פחות.

הרבה יותר פשוט וללא צורך בפסיכולוגיה: עובד לא מתוגמל כמו שצריך -> הוא עובר לעבוד בחברה שמחלקת מניות ששוות יותר -> החברה צריכה להעלות משכורות -> פחות מזומנים.

 

[מרק עוגיות]

אז כנ"ל אינפלציה ודיפלציה.

השאלה אם זה נכון שכנ"ל אינפלציה ודיפלציה, זו טענה ואני לא יודעת אם היא אי פעם נבדקה. בכלכלה יש המון הנחות על התנהגות האנשים שמעולם לא נבדקו אמפירית. אני לא יודעת אם מישהו באמת חקר האם דיפלציה של, נניח, חצי אחוז בשנה, משפיעה על צרכנים. אני מנחשת שהיא לא.

 

[TunaGolem]

אם מישהו באמת חקר האם דיפלציה של, נניח, חצי אחוז בשנה, משפיעה על צרכנים.

מבחינת כלכלנים, חצי אחוז אינפלציה ~ אפס.

 

[ogi]

אם כל האוכלוסיה תחליט מחר שהיא חוסכת חלק גדול יותר מההכנסה שלה, אז ההכנסות של החברות יצטמקו (כי אנשים לא צורכים כלום) ואז הם יאלצו לצמצם עלויות ולפטר עובדים, ואז יהיו פחות מועסקים במשק שזה אומר ירידה נוספת בצריכה, וזה מוביל לעוד פיטורים, וכן הלאה.

שינוי חד ופתאומי בדרך כלל גורם בעיות בטווח הקצר. כשאתה חושב על שינוי חד ופתאומי, אתה בעצם חושב על קשיי הסתגלות ומעבר, ולא על המהות. אז במקום לחשוב על שינוי חד ופתאומי, תחשוב על שינוי הדרגתי. אם החסכנות תגדל בהדרגה, אז ייווצר בהדרגה עודף מסויים בכושר ייצור, עודף מסויים במשרדים ומבנים, ואולי גם עודף מסויים בעובדים. העודף יתבטא בירידת מחירי מוצרים (מסויימים), בירידת שכר עבודה (במשרות מסויימות), ובירידת שכר דירה של משרדים ומבנים.

ירידת המחירים תבלום במידה מסויימת את החסכנות של אלה שנשארו בעבודתם, כי כשהמחיר נמוך הם יוכלו לקנות יותר ועדיין לחסוך את אותו סכום או אחוז. ירידת השכר וירידת מחירי חומרי הגלם יקלו במידה מסויימת על החברות. ירידת מחירי המוצרים תקל על העובדים ששכרם ירד, ותקל על החברות להוריד או לא להעלות את שכר העובדים.

ירידת המחירים והשכר תהפוך תחומים מסויימים לכדאיים יותר, למשל השקעה במחקר ופיתוח. אם המשרד זול והמחשבים זולים ושירותי הניקיון זולים והפיצה זולה, אז זול יותר להקים חברת הזנק.

ובסוף קיבלנו מצב שסך החסכון במשק הוא נמוך יותר ממה שהיה במצה ההתחלתי, לפני שכולם החליטו לחסוך יותר.

חיסכון נמדד בכוח קניה ולא בשקלים. אם המחירים ירדו אז כל שקל של חיסכון שווה יותר.
(וגם כל שקל שניתן לקבצן קונה יותר).

אפילו במערכת המוניטרית כיום (הרחוקה שנות אור משוק חופשי), דפלציה היא עדיפה. היא מחסלת פעילויות כלכליות בלתי יצרניות שנוצרו בתקופות הדפסת הכסף\הרחבת האשראי, ומה שנשאר הוא גופים שבאמת מייצרים ערך ללקוחות שלהם.

אני חושב ששינויי מדיניות חדים מדי גורמים יותר נזק מאשר תועלת. אתה מתכוון אולי למגזר הפיננסי, אבל תחשוב לרגע על המגזר הריאלי: אופן המימון של העסק (התמהיל הספציפי בין חוב ומניות) לא מעיד על הערך שהעסק מייצר ללקוחות. ייתכנו שני עסקים זהים בעלי מבנה הון שונה. להרוס עסק בגלל שטעה בספקולציה בנוגע לשינוי המדיניות החד -- זו סלקציה חד-פעמית שרירותית ולא סינון לפי יצירת ערך.

10% זה סתם להמחשה כמובן. אבל אם את מסכימה שירידה/עלייה של 10% משפיעה אז אנחנו מסכימים שהמחיר משפיע, עכשיו השאלה היא רק מה רמת ההשפעה של 1%, 3%, 10%. כמובן שלשינוי של 0.5% תיהיה השפעה די מינורית אם בכלל אבל אם תקחי בחשבון מיליארדי צרכנים בעולם, אז גם לדברים הקטנים יש השפעה ברמת המקרו.

זה לא ליניארי. מתחת לסף מסויים אין שום השפעה.
והאמת שגם מעל לסף -- יש גבול להתאפקות מרכישה.

 

[נתן]

אני חושב ששינויי מדיניות חדים מדי גורמים יותר נזק מאשר תועלת. אתה מתכוון אולי למגזר הפיננסי, אבל תחשוב לרגע על המגזר הריאלי: אופן המימון של העסק (התמהיל הספציפי בין חוב ומניות) לא מעיד על הערך שהעסק מייצר ללקוחות. ייתכנו שני עסקים זהים בעלי מבנה הון שונה. להרוס עסק בגלל שטעה בספקולציה בנוגע לשינוי המדיניות החד -- זו סלקציה חד-פעמית שרירותית ולא סינון לפי יצירת ערך.

אני דווקא מתייחס למגזר הריאלי ,ספציפית לפרוייקטים עתירי הון וארוכי זמן כמו חברות הזנק, ביומד, הייטק, קבלני בניין ומפיקי משאבים.
תחת דפלציה קשה להשיג יותר גם מימון ממניות, כי צריך להציג תשואה עודפת ביחס לפקדונות. כלומר, באופן כללי קושי המימון של כל העסקים עולה, מה שמחסל עסקים שהמודל שלה הוא אינו בר קיימא.

איך אני יודע שהמודל שלהם הוא לא בר קיימא? זה כבר קשור לריבית ותפקידה במשק. בשוק חופשי הריבית לא נקבעת ע"י בנק מרכזי, אלא ע"י היצע החסכונות ביחס לביקוש ההלוואות. זוהי ה"ריבית הטבעית" ואליה השוק שואף להתכנס במצב בו אין התערבות וכלום לא משתנה. ככל שכמות החסכונות בחברה גדלה, העדפת הזמן של אנשים מתארכת והריבית הטבעית יורדת.
כתוצאה, יוזמות עסקיות שלא היו משתלמות קודם לכן הופכות לכדאיות. נגיד, אם עלויות המימון גבוהות מדי מכדי להקים גורד שחקים בת"א, הרי שזה מסמן ליזמים שאין מספיק ביקוש עתידי (=חסכונות) לגורד השחקים ולא כדאי להקים אותו, אלא להשקיע במשהו עם רווחיות יותר קרובה בזמן (נגיד, דוכן פלאפל), שמתאימה לביקוש היותר מיידי. ברגע שמצטברים מספיק חסכונות, הריבית הטבעית יורדת ואז היזם מבין שכדאי להשקיע כי בעתיד יהיה מי שיקנה.

מה שקורה כאשר ממשלה מדפיסה כסף\מרחיבה אשראי (מייצרת אינפלציה) הוא שנוצר מצג שווא כאילו יש יותר חסכונות מבמציאות. כמות ההון בחברה לא השתנתה, אבל סיגנל המחיר של השימוש בכסף (ריבית) מראה כאילו יש יותר חסכונות. זה יוצר מצג שווא שבו משתלם להשקיע בפרוייקטים ארוכי טווח, למרות שאין להם בעצם ביקוש. ככל שמצב זה נמשך (ובעולם המצב הזה נמשך מאז שנות ה 80 בערך, וביתר שאת מאז 2008), כך יווצרו יותר ויותר עסקים שהרווחיות שלהם תלויה בקיומה של ריבית נמוכה ואינפלציה תמידית. דוגמאות לא חסר, מאמזון דרך טסלה וכלה ביצרני הנפט בשיטת הפראקינג בארה"ב.

בנקודה כלשהי היכולת להמשיך להדפיס כסף ולדכא ריביות נפגעת, בשל שבריריות המערכת והעובדה שהיא לא מייצרת ערך. בנקודה זו הבועה מתפוצצת, וכל העסקים שנוצרו עקב העיוות פושטים רגל או מצטמצמים, כך שהיצע המוצרים\שירותים חוזר להיות מותאם לביקוש. תהליך זה הוא מזיק ובזבזני, כי בשלב הבועה נוצרות השקעות ארוכות טווח מיותרות, שחלקן הגדול אינו נזיל (נדל"ן, מו"פ בתחומים שאינם רלוונטיים, יכולת ייצור הרבה מעבר לביקוש), ולכן אחרי הקריסה הן פשוט נרקבות ומהוות אובדן הון.

כיום בסין אנו רואים את הדינמיקה של הקריסה הדפלציונית, שתביא לחיסול של המון השקעות מיותרות במפעלים, תשתיות והפקת מחצבים בעולם כולו. המצב הזה, שבו יש לסין יכולת ייצור פלדה פי 6 מהביקוש העולמי, הוא לא משהו שנוצר בשוק החופשי, אלא הוא תולדה של ההרחבה הכמותית המטורפת (=אינפלציה) שקדמה לו.

 

[נתן]

.
נקודה מעניינת.
רק מי קבע שחסכנות היא מדד לרמת מוסר? חסכנות גבוהה = רמת מוסר גבוהה יותר?

באופן כללי, מערכת שמעודדת לקיחת סיכונים אינדבידואלית עם ערבות כשלון קולקטיבית (שזה נובע מסביבה אינפלציונית וכסף קל) מעודדת טיפוסים שנוטים להיות קצרים בהעדפות זמן.האינפלציה באופן אקטיבי מקצרת את העדפת הזמן האישית, כי "עדיף" לבזבז ולא לחסוך. זה יוצראנשים שחושבים על ההווה במקום על העתיד, שאופק הזמן שלהם הוא מיידי ולכן אין להם מודעות להשלכות ארוכות הטווח של הבחירות שלהם.

אנשים כאלו נוטים יותר לפשיעה, לגסות רוח, לחיפוש סיפוקים מיידי על חשבון דחיית סיפוקים, לאי אחריות מינית (נטישת ילדים\בני זוג) ולמעילה באמון. בעולם המושגים שלי, זה נקרא רמה מוסרית נמוכה יותר.

 

[Buffett]

זה יוצר אנשים שחושבים על ההווה במקום על העתיד, שאופק הזמן שלהם הוא מיידי ולכן אין להם מודעות להשלכות ארוכות הטווח של הבחירות שלהם.

זה שבנאדם בוחר לצרוך בהווה על חשבון העתיד לא אומר שהוא לא מודע להשלכות של הפעולות שלו.

אנשים כאלו נוטים יותר לפשיעה, לגסות רוח, לחיפוש סיפוקים מיידי על חשבון דחיית סיפוקים, לאי אחריות מינית (נטישת ילדים\בני זוג) ולמעילה באמון. בעולם המושגים שלי, זה נקרא רמה מוסרית נמוכה יותר.

חתיכת הקשר אתה עושה כאן.
אני מכיר לא מעט אנשים שתרבות הצריכה שלהם נראית לי עקומה ומוזרה, אבל אין לי שום בעיה עם הרמה המוסרית שלהם.
אני יודע שזה שאני מכיר כמה אנשים לא אומר כלום וזו דגימה לא רלוונטית, אבל נראה לי שההקשר שעשית בין העדפת הזמן הנוכחית בהיבט של צריכה, לבין רמה מוסרית הוא קצת רופף.
אלא אם כן יש לך איזשהו נתון או מאמר שתומך בזה?