• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

משמעות סנקציות כלכליות על הפרט

  • פותח הנושא פותח הנושא Yohiko
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
איך זה משפיע? תראה מדינה כמו קובה למשל אבל קובה לא מוקפת אויבים כמו ישראל, או למשל איראן אבל אצלנו אין נפט או רוסיה אבל אצלנו אנחנו לא מגדלים 100% מהאוכל שאנחנו צריכים אז תחשוב יותר גרוע בהרבה, סנקציות זה אין למי לייצא או אין ממי לייבא, ומי שכן תייבא ממנו כנראה יקח לך עמלה גבוה על הייבוא הזה, ולמי שתייצא כנראה זה יהיה בזול כי אין מי שיהיה מוכן שתייצא אליו, שלא לדבר על אמצעי לחימה או מתכות בשביל לייצר את האמצעי לחימה והגנה. מה שביבי אמר זה נטו בורות ישראל היא מדינת אי שמוקפת באויבים ותלויה בייצוא וייבוא בשביל להתקיים כלכלת קריפטו לא תעזור אם הסנקציות ימנעו את הייצוא או הייבוא
 
נערך לאחרונה ב:
נתניהו מבין מצויין, המטרה שלו היתה לעורר עליו את בנק ישראל וכל הקהילה העסקית והאקדמית כדי לדרבן את הבייס המתקרבן לקלפי
צודק, יותר נכון ניצול בורות של חלק ממצביעיו
 
הסיכון לסנקציות משמעותיות הוא אולי לא אפסי, אבל אנחנו רחוקים משם שנות אור. ואם יש לקח אחד מהתנהלות מדינית, זה שאירועים כאלה, ממש כמו מבצעים צבאיים רגישים ומסווגים, מנוהלים ומטופלים בחשאיות ובזהירות בזירה הדיפלומטית השקטה, בטח שלא בצעקות מול אור הזרקורים.

מה שראינו כאן זו פשוט קלאסיקת Ragebait. זורקים אמירה מופרכת לחלוטין שאין מאחוריה שום מדיניות, תוכנית עבודה או מהות אמיתית, רק כדי שכולנו נשתולל, נתווכח וניתן לזה חשיפה בחינם. מצער שמי שמשתמש בטריק הזול הזה ובוחר לשחק בחרדות של הציבור הוא ראש ממשלה מכהן, שנייה לפני בחירות.
 
הסיכון לסנקציות משמעותיות הוא אולי לא אפסי, אבל אנחנו רחוקים משם שנות אור. ואם יש לקח אחד מהתנהלות מדינית, זה שאירועים כאלה, ממש כמו מבצעים צבאיים רגישים ומסווגים, מנוהלים ומטופלים בחשאיות ובזהירות בזירה הדיפלומטית השקטה, בטח שלא בצעקות מול אור הזרקורים.

מה שראינו כאן זו פשוט קלאסיקת Ragebait. זורקים אמירה מופרכת לחלוטין שאין מאחוריה שום מדיניות, תוכנית עבודה או מהות אמיתית, רק כדי שכולנו נשתולל, נתווכח וניתן לזה חשיפה בחינם. מצער שמי שמשתמש בטריק הזול הזה ובוחר לשחק בחרדות של הציבור הוא ראש ממשלה מכהן, שנייה לפני בחירות.
זה די תלוי האם המדיניות הנוכחית תמשיך , לא?
 
הסיכון לסנקציות משמעותיות הוא אולי לא אפסי, אבל אנחנו רחוקים משם שנות אור. ואם יש לקח אחד מהתנהלות מדינית, זה שאירועים כאלה, ממש כמו מבצעים צבאיים רגישים ומסווגים, מנוהלים ומטופלים בחשאיות ובזהירות בזירה הדיפלומטית השקטה, בטח שלא בצעקות מול אור הזרקורים.
יש רק דבר אחד שמפריד אותנו משם - ארה"ב.
לא אטען שזה רק טראמפ, כי הלובי היהודי וערכי הנצרות (והשיתוף האסטרטגי) עדיין אומרים משהו גם לדמוקרטים, בחלקם.
אבל בלעדיהם, זה די ברור שאולי לא היינו רוסיה או איראן, אבל קרוב לשם.

עד כמה רגשות האשם הגרמניים ישאו אותנו, בלי השותפות האמריקאית ההיסטורית, שנשענת על לובי יהודי ולובי אוונגליסטי?
עוד יותר חלש מזה זו הברית העלק מערבית, שבה צרפת ובריטניה מחוייבים לנו בגלל העבר וערכים משותפים. ברגע יזרקו אותנו מתחת לגלגלים בלי דוד סמי.

וברור שהכל אינטרסים, למשל, לגרמניה יש אינטרס בטחוני איתנו, לשאר אירופה, כלכלי. אבל צריך תמיד לשאול מה האינטרס הנגדי. ובשמו - פופוליזם לעיני האזרחים המ\בורים.
מה שראינו כאן זו פשוט קלאסיקת Ragebait. זורקים אמירה מופרכת לחלוטין שאין מאחוריה שום מדיניות, תוכנית עבודה או מהות אמיתית, רק כדי שכולנו נשתולל, נתווכח וניתן לזה חשיפה בחינם. מצער שמי שמשתמש בטריק הזול הזה ובוחר לשחק בחרדות של הציבור הוא ראש ממשלה מכהן, שנייה לפני בחירות.
לחלוטין.
אם כי אני חושב שאתה נותן לו יותר מדי קרדיט. הוא בסך הכל נשאל שאלה, וחרטט בבטחון, כן, אחת מהדרכים.
מזכיר לי את אותם שרים ששאלו אותם, "אטום על עזה?" והם אמרו, "זו אפשרות". טמטום לפני רוע, בדרך כלל.
באותה מידה היו אומרים להם "לחתוך את עזה עם לייזר ולהשיט אותה מערבה", היו אומרים "רעיון מעניין" ואולי אף מוסיפים "שכבר העליתי במליאה".
 
יש רק דבר אחד שמפריד אותנו משם - ארה"ב.
לא אטען שזה רק טראמפ, כי הלובי היהודי וערכי הנצרות (והשיתוף האסטרטגי) עדיין אומרים משהו גם לדמוקרטים, בחלקם.
אבל בלעדיהם, זה די ברור שאולי לא היינו רוסיה או איראן, אבל קרוב לשם.

עד כמה רגשות האשם הגרמניים ישאו אותנו, בלי השותפות האמריקאית ההיסטורית, שנשענת על לובי יהודי ולובי אוונגליסטי?
עוד יותר חלש מזה זו הברית העלק מערבית, שבה צרפת ובריטניה מחוייבים לנו בגלל העבר וערכים משותפים. ברגע יזרקו אותנו מתחת לגלגלים בלי דוד סמי.
כבר נושאים אותנו מאז 67, כשאנחנו עוברים על החוק הבינלאומי וכו'.

כל אחד מגיע לקווים האדומים שלו מתי שהוא.

אני בכלל לא אתפלא שזה שירדן ומצרים לא דרשו את השטחים , זאת היתה המזימה שלהם למלחמת נצח נגדנו.
וברור שהכל אינטרסים, למשל, לגרמניה יש אינטרס בטחוני איתנו, לשאר אירופה, כלכלי. אבל צריך תמיד לשאול מה האינטרס הנגדי. ובשמו - פופוליזם לעיני האזרחים המ\בורים.

לחלוטין.
אם כי אני חושב שאתה נותן לו יותר מדי קרדיט. הוא בסך הכל נשאל שאלה, וחרטט בבטחון, כן, אחת מהדרכים.
מזכיר לי את אותם שרים ששאלו אותם, "אטום על עזה?" והם אמרו, "זו אפשרות". טמטום לפני רוע, בדרך כלל.
באותה מידה היו אומרים להם "לחתוך את עזה עם לייזר ולהשיט אותה מערבה", היו אומרים "רעיון מעניין" ואולי אף מוסיפים "שכבר העליתי במליאה".
 
אף מעצמה מערבית שפויה לא רוצה לבדוק מה עושה מדינה קטנה מזרח תיכונית, פרנואידית, מוקפת אויבים ובעלת ארסנל גרעיני (על פי מקורות זרים), כשהיא נדחקת לקיר ומרגישה נטושה מול איום קיומי. אף גורם ביטחוני או מדיני בוושינגטון, בלונדון או בברלין או אפילו בייג'ין ומוסקבה, לא חושב שסנקציות משתקות שיבודדו את ישראל וירסקו את כלכלתה יתרמו במשהו ליציבות העולמית. להפך, דחיקה של ישראל לפינה רק תאיץ את עלייתן של הנהגות ימניות-דתיות קיצוניות ופופוליסטיות (עוד יותר), שיקבלו לידיים כוח אש אסטרטגי בלי שום בלמים בינלאומיים ובלי מה להפסיד. את התרחיש הזה כולם רוצים למנוע.

לכן בעיני, האיום האמיתי עלינו הוא לא "אמברגו רשמי של המערב בסטייל רוסיה או איראן", אלא סנקציות זוחלות. חרמות שקטים של קרנות השקעה, פוליטיקאים פופוליסטים במערב שרוכבים על גלי מחאה, או ארגונים אזרחיים ששיקולים אסטרטגיים רחבים פשוט לא מעניינים אותם. משם מגיעה השחיקה, לא מקריסה מוחלטת של הבריתות המדיניות.

בעבר, האדישות או חוסר העניין של הציבור הרחב במערב שימשו כסוג של בולם זעזועים שהשאיר את ההחלטות לפקידות המקצועית. כיום, חוסר העניין הזה נשחק לחלוטין. הרחוב והרשתות דורשים עמדה, וזה בדיוק הדלק שמאפשר לפופוליזם להתפשט, לדחוק את שיקולי הביטחון הריאליסטיים הצידה ולייצר עלינו לחץ מתמשך.

מצד שני, היתרון המובנה בפופוליזם הוא שהוא קצר רואי והפכפך מטבעו. כמו שגל מחאה כזה מתודלק מהר ברשתות ורוכב על כותרות, כך הוא גם יכול לדעוך ולחלוף כשהקשב הציבורי נודד למשבר הבא. לעומת אינטרסים אסטרטגיים שחקוקים בסלע, טרנדים פופוליסטיים (עם כל הנזק הזמני שהם מייצרים) הם לא גזירת גורל נצחית.
 
נערך לאחרונה ב:
אף מעצמה מערבית שפויה לא רוצה לבדוק מה עושה מדינה קטנה מזרח תיכונית, פרנואידית, מוקפת אויבים ובעלת ארסנל גרעיני (על פי מקורות זרים), כשהיא נדחקת לקיר ומרגישה נטושה מול איום קיומי. אף גורם ביטחוני או מדיני בוושינגטון, בלונדון או בברלין או אפילו בייג'ין ומוסקבה, לא חושב שסנקציות משתקות שיבודדו את ישראל וירסקו את כלכלתה יתרמו במשהו ליציבות העולמית. להפך, דחיקה של ישראל לפינה רק תאיץ את עלייתן של הנהגות ימניות-דתיות קיצוניות ופופוליסטיות (עוד יותר), שיקבלו לידיים כוח אש אסטרטגי בלי שום בלמים בינלאומיים ובלי מה להפסיד. את התרחיש הזה כולם רוצים למנוע.

לכן בעיני, האיום האמיתי עלינו הוא לא "אמברגו רשמי של המערב בסטייל רוסיה או איראן", אלא סנקציות זוחלות. חרמות שקטים של קרנות השקעה, פוליטיקאים פופוליסטים במערב שרוכבים על גלי מחאה, או ארגונים אזרחיים ששיקולים אסטרטגיים רחבים פשוט לא מעניינים אותם. משם מגיעה השחיקה, לא מקריסה מוחלטת של הבריתות המדיניות.

בעבר, האדישות או חוסר העניין של הציבור הרחב במערב שימשו כסוג של בולם זעזועים שהשאיר את ההחלטות לפקידות המקצועית. כיום, חוסר העניין הזה נשחק לחלוטין. הרחוב והרשתות דורשים עמדה, וזה בדיוק הדלק שמאפשר לפופוליזם להתפשט, לדחוק את שיקולי הביטחון הריאליסטיים הצידה ולייצר עלינו לחץ מתמשך.

מצד שני, היתרון המובנה בפופוליזם הוא שהוא קצר רואי והפכפך מטבעו. כמו שגל מחאה כזה מתודלק מהר ברשתות ורוכב על כותרות, כך הוא גם יכול לדעוך ולחלוף כשהקשב הציבורי נודד למשבר הבא. לעומת אינטרסים אסטרטגיים שחקוקים בסלע, טרנדים פופוליסטיים (עם כל הנזק הזמני שהם מייצרים) הם לא גזירת גורל נצחית.
ניתחת טוב את המצב. תודה.

זאת היתה גם הסיבה האמיתית שהם לא הכריחו אותנו כל השנים להתקדם בפתרון הסכסוך ?
 
נערך לאחרונה ב:
אף מעצמה מערבית שפויה לא רוצה לבדוק מה עושה מדינה קטנה מזרח תיכונית, פרנואידית, מוקפת אויבים ובעלת ארסנל גרעיני (על פי מקורות זרים), כשהיא נדחקת לקיר ומרגישה נטושה מול איום קיומי. אף גורם ביטחוני או מדיני בוושינגטון, בלונדון או בברלין או אפילו בייג'ין ומוסקבה, לא חושב שסנקציות משתקות שיבודדו את ישראל וירסקו את כלכלתה יתרמו במשהו ליציבות העולמית. להפך, דחיקה של ישראל לפינה רק תאיץ את עלייתן של הנהגות ימניות-דתיות קיצוניות ופופוליסטיות (עוד יותר), שיקבלו לידיים כוח אש אסטרטגי בלי שום בלמים בינלאומיים ובלי מה להפסיד. את התרחיש הזה כולם רוצים למנוע.

לכן בעיני, האיום האמיתי עלינו הוא לא "אמברגו רשמי של המערב בסטייל רוסיה או איראן", אלא סנקציות זוחלות. חרמות שקטים של קרנות השקעה, פוליטיקאים פופוליסטים במערב שרוכבים על גלי מחאה, או ארגונים אזרחיים ששיקולים אסטרטגיים רחבים פשוט לא מעניינים אותם. משם מגיעה השחיקה, לא מקריסה מוחלטת של הבריתות המדיניות.

בעבר, האדישות או חוסר העניין של הציבור הרחב במערב שימשו כסוג של בולם זעזועים שהשאיר את ההחלטות לפקידות המקצועית. כיום, חוסר העניין הזה נשחק לחלוטין. הרחוב והרשתות דורשים עמדה, וזה בדיוק הדלק שמאפשר לפופוליזם להתפשט, לדחוק את שיקולי הביטחון הריאליסטיים הצידה ולייצר עלינו לחץ מתמשך.

מצד שני, היתרון המובנה בפופוליזם הוא שהוא קצר רואי והפכפך מטבעו. כמו שגל מחאה כזה מתודלק מהר ברשתות ורוכב על כותרות, כך הוא גם יכול לדעוך ולחלוף כשהקשב הציבורי נודד למשבר הבא. לעומת אינטרסים אסטרטגיים שחקוקים בסלע, טרנדים פופוליסטיים (עם כל הנזק הזמני שהם מייצרים) הם לא גזירת גורל נצחית.
צר לי לאכזב, אבל היסטורית זה לא נכון. על דרום אפריקה למרות תוכנית הגרעין שלה (ממנה לפי מקורות זרים השגנו את האורניום המועשר לנשק הגרעיני שלנו), הוטלו סנקציות כלכליות למרות איומים פנימים מהשחורים במדינה ואיום חיצוני מאנגולה הקומניסטית.

הסנקציות גם השפיעו בדיוק בכיוון ההפוך שציינת למרות שדרום אפריקה הייתה ימנית וגזענית הרבה יותר מישראל, בסופו של דבר הלבנים בדרום אפריקה בחרו לפרק את משטר האפרטהייד למרות הסיכון הרב לעצמם, כי הסנקציות היו כואבות הרבה יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
ניתחת טוב את המצב. תודה.

זאת היתה גם הסיבה האמיתית שהם לא הכריחו אותנו כל השנים להתקדם בפתרון הסכסוך ?
בעיקר בגלל שאנחנו לא עד כדי כך מעניינים את הפולטיקאים. כמו בדרום אפריקה, הלחץ התחיל כשהפוליטיקאים הרגישו לחץ מהבוחרים שלהם, אורגנו הופעות ושירים על ידי אומנים מפןרסמים נגד האפרטהייד והלחץ באוכלוסיה הכללית גבר. עד היום לחץ על ישראל לא ממש עניין את האדם ברחוב האמריקאי/אירופי מלבד קבוצות קיצון. היום לחץ על ישראל הוא נכס אלקטורלי עבור הרבה פוליטיקאים במערב.
 
נערך לאחרונה ב:
צר לי לאכזב, אבל היסטורית זה לא נכון. על דרום אפריקה למרות תוכנית הגרעין שלה (ממנה לפי מקורות זרים השגנו את האורניום המועשר לנשק הגרעיני שלנו), הוטלו סנקציות כלכליות למרות איומים פנימים מהשחורים במדינה ואיום חיצוני מאנגולה הקומניסטית.

הסנקציות גם השפיעו בדיוק בכיוון ההפוך שציינת למרות שדרום אפריקה הייתה ימנית וגזענית הרבה יותר מישראל, בסופו של דבר הלבנים בדרום אפריקה בחרו לפרק את משטר האפרטהייד למרות הסיכון הרב לעצמם, כי הסנקציות היו כואבות הרבה יותר.
עבור הלבנים בדרום אפריקה, האפרטהייד היה מאבק על פריבילגיה ושלטון של מיעוט (כ 10%) על רוב מוחלט. הם לא עמדו בפני מדינות שכנות שפעלו אקטיבית להשמדתם הפיזית או אידאולוגיה ג'יהאדיסטית שאינה מכירה בזכות קיומם. בישראל מדובר על רוב דמוגרפי שנאבק על עצם הישרדותו הפיזית. אנשים יסכימו לוותר על שלטון גזעני כשהמחיר הכלכלי כבד, אבל איש לא יוותר על ביטחונו הקיומי תחת איום סנקציות.

גם אין הקבלה בין הסיבות לפיתוח והחזקה של כלי נשק גרעיניים. בדרום אפריקה הנשק מעולם לא נועד להטלה בשדה הקרב וגם לא על מחאה פנימית של שחורים, אלא שימש ככלי סחיטה דיפלומטי. תוכנן שם ניסוי ראווה במדבר שיאלץ את ארה"ב להתערב ולבלום פלישה סובייטית מאנגולה. ברגע שהמלחמה הקרה הסתיימה והאיום הסובייטי התאדה, הנשק איבד כל ערך ופורק ביוזמתם.

בישראל לעומת מדובר זאת בנשק מבצעי שמהווה פוליסת ביטוח קיומית מול איומי השמדה חיצוניים. לכן שום שינוי פוליטי, לחץ בינלאומי או סנקציה כלכלית לא יהפכו את הנשק למיותר, ודחיקת מדינה כזו לקיר תייצר תגובת קיצון חסרת מעצורים, לא כניעה מרצון. ואת הניסוי הזה אף מעצמה שפויה לא רוצה לעשות.
 
זאת היתה גם הסיבה האמיתית שהם לא הכריחו אותנו כל השנים להתקדם בפתרון הסכסוך ?
הייתי מבדיל בין כפייה טוטאלית (בדמות סנקציות משתקות ובידוד) לניסיון לדחוף לפתרון.

מעצמות מבינות שלשבור את הכלים ולדחוק מדינה גרעינית לפינה מול מה שהיא תופסת כאיום קיומי, זה מהלך שמסכן את היציבות העולמית. את זה איש במערב לא היה מוכן לסכן.

אבל כשזה נוגע לניסיון לדחוף לפתרון, המערב בהחלט התערב ולא מעט, לעיתים קרובות עם הבנה אפסית של המציאות. הדוגמה הקלאסית היא בחירות 2006. ארה"ב ראתה בבחירות דמוקרטיות אצל הפלסטינים שלב הכרחי בדרך לפתרון הסכסוך, וכפתה לקיים אותן בהשתתפות חמאס למרות התנגדות חריפה של ישראל ואזהרות של אבו מאזן. המערב חשב שהוא "מתקדם לפתרון", ובפועל הכפייה החיצונית הזו העלתה ארגון טרור רצחני לשלטון, והנחיתה מכת מוות על הסיכוי להסדר.
 
בסופו של דבר הלבנים בדרום אפריקה בחרו לפרק את משטר האפרטהייד למרות הסיכון הרב לעצמם, כי הסנקציות היו כואבות הרבה יותר.
לא נכון, הרבה מהלבנים עצמם התנגדו לאפרטהייד
הפירוק היה אחרי שראו ברודזיה שהמודל הוא לא בר קימא
 
בתור אחד צעיר גם אם הסיכוי לסנקציות קלוש חשבתי שעדיף לי להיות עם תוכנית מגירה מאשר לנחש ניחושים, במיוחד כי זה כל כך חשוב כלכלית לפחות.
 
גם אין הקבלה בין הסיבות לפיתוח והחזקה של כלי נשק גרעיניים. בדרום אפריקה הנשק מעולם לא נועד להטלה בשדה הקרב וגם לא על מחאה פנימית של שחורים, אלא שימש ככלי סחיטה דיפלומטי
לא הבנתי, אתה טוען שהנשק היה סחיטה דיפלומטית והיא לא עבדה, למה אתה רוצה שזה שאנחנו נסחוט דיפלומטית בעזרת נשק גרעיני וזה כן יעבוד.

בישראל לעומת מדובר זאת בנשק מבצעי שמהווה פוליסת ביטוח קיומית מול איומי השמדה חיצוניים. לכן שום שינוי פוליטי, לחץ בינלאומי או סנקציה כלכלית לא יהפכו את הנשק למיותר, ודחיקת מדינה כזו לקיר תייצר תגובת קיצון חסרת מעצורים, לא כניעה מרצון. ואת הניסוי הזה אף מעצמה שפויה לא רוצה לעשות.
מה בדיוק אתה מצפה שהשלטון שלנו יעשה, ישלח פצצת אטום כי הישראלים רעבים? גם הצפון קוריאנים רעבים (השליטים בד"כ תמיד שבעים), אין שלטון שיתאבד.

פתחתה תאוריה שלא מתכתבת עם המציאות. יש היום 2 מעצמות אטומיות תחת סנקציות, שתיהן מאיימות ימים כלילות על זה שהם ישתמשו בנשק וזה לא מזיז לקהילה הבינלאומית, היא דוחקת אותם עוד ועוד לקיר, יש מעצמה גרעינית "מערבית" שגם היא קיבלה סנקציות, הרי הם יכלו לאיים להשתמש בו ,היא התפרקה עצמאית אחרי סנקציות, but we are special.

אם תשים לב אף אחד לא טוען שסנקציות יביאו לכיבוש כל ישראל, לכן גם אין הגיון שנשתמש באטום ובטח לא אמור לעניין מישהו , כי אם נשתמש יש מספיק מדינות עם נשק גרעיני שישמידו אותנו. איך האיום שלנו לא להטיל עלינו סנקציות עובד בדיוק? אם תטילו עלינו סנקציות נזרוק פצצה על הערבים? גם הקוריאנים ופוטין מאיימים אם-אז ואף אחד לא מתרגש בקהילה הבינלאומית והסנקציות ממשיכות.
לא נכון, הרבה מהלבנים עצמם התנגדו לאפרטהייד
הפירוק היה אחרי שראו ברודזיה שהמודל הוא לא בר קימא
אהה....לא. דרום אפריקה הייתה דמוקרטיה ללבנים, הם קבעו את השלטון. ההתנגדות לאפרטהייד (מעבר למיעוט שהתנגד תמיד) התחילה רק לאחר תחילת הסנקציות הכלכליות והתרבותיות.
 
נערך לאחרונה ב:

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
F משמעות השקעה בETF שרשום / domiciled בשוויץ שוק ההון 9
N פנסיה/גמל משמעות הותק ואופטימיזציה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 6
H רווק שמשנה סטטוס בקרן פנסיה: משמעות למצב רפואי פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
H הסבר על רפורמת "בעל עסק זעיר": איפה יש הסבר מדויק על משמעות לשכיר שמחפש תוספת הכנסה? מיסים 16
R משמעות רולינג במניות מיסים 0
A משמעות של ביטול הוראת שעה מס רכישה נדל"ן 31
ד משמעות הגרף המוצג עבור קרנות סל עוקבות אג"ח באתר justeft שוק ההון 1
נ משמעות דירוג האשראי של ישראל כאשר יש למדינה עודף בחשבון השוטף אוף טופיק 9
B משמעות חוקית של חתימה על הסכם זה בפתיחת חשבון בBlink ברוקרים ופלטפורמות מסחר 2
S האם יש משמעות לכלל 3-4%? פוסטים מאיכות נמוכה 72
tomer111 האם יש משמעות לאיזה קרן פנסיה מבחינת חברה נמצא בה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
ד משמעות השדות כשעושים העברה מחשבון בנק בישראל ל IBKR פוסטים מאיכות נמוכה 11
Excelmik נקודות מדד - משמעות שוק ההון 4
F משמעות של הבדל מ"ר בין נסח טאבו למציאות ? נדל"ן 10
P משמעות אחוז משרה בעבודה חלקית? מיסים 4
S משמעות של חשבון מסחר משותף ברוקרים ופלטפורמות מסחר 0
M הוצאה מוכרת - משמעות מיסים 24
ס משמעות היפוך עקום התשואות 2022 שוק ההון 2
M מסודר כלכלית ואלהורי - מתקשה למצוא משמעות בחיים התפתחות אישית 86
Y יש משמעות לכמות הכסף שמזרימים לבית השקעות וכמה מצהירים שתשתמשו בו בשביל מיקוח על עמלות? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 12
W משמעות של שווי קרן סל שוק ההון 2
ע משמעות של מספר חשבון בנק אוף טופיק 11
K מכירת RSU - האם יש משמעות ל-Capital Gains Status? מיסים 5
S השקעה במדד SMEA- האם יש משמעות דרך איזו בורסה? שוק ההון 2
1337justme משמעות של מחזור מכירות מני"ע בדוח השנתי מיסים 8
פ S&P 500 שאלות: חסרונות המדד, משמעות המדד, פיזור המדד פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
M העלאת גיל הפרישה - יש לזה בכלל משמעות? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 10
לארוצה משמעות גיל פרישה בעדכון פרטי ביטוח פנסיוני פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 0
T משמעות פיזור השקעות עולמי בשוק גלובלי שוק ההון 22
R משמעות העברת מניות RSU מחשבון מניות אי טרייד לחשבון פרטי שוק ההון 8
E משמעות של אינפלציה על ני"ע שוק ההון 13
E האם יש משמעות למועדי ההפקדה בקופ"ג להשקעה בהשוואה למועדי הפקדה בIB (במקרה של ירידות ושיטת DCA)? שוק ההון 7
מ פנסיה - משמעות דמי ניהול צבירה לאורך זמן צרכנות פיננסית 1
לא חשוב שמות מהי משמעות השינויים של כרטיס האשראי "ישראכרט"? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 2
Q מציאת משמעות במצב של עצמאות כלכלית פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 34
N סנקציות ובנקאות זרה ברוקרים ופלטפורמות מסחר 5
Y איך להתמודד עם סיכון של סנקציות פוטנציאליות על ישראל שוק ההון 15
D סנקציות נגד מתנחלים אלימים פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 153
ז סנקציות כנגד אי תשלום חשבונית על ידי חברה בע"מ אוף טופיק 5
AlexNOSAM שוק הנדל"ן הקטנטן שלנו והבורסה במקרה של התגברות החרם ואף סנקציות על ישראל שוק ההון 38
S התלבטויות כלכליות לאחר היציאה לפנסיה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
ד מה באמת ההשלכות המאקרו-כלכליות של דרך החיים המוצעת בבלוג דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 64
ג'וני לנד קל לתת ציפיות כלכליות קשה לעמוד בהם שוק ההון 4
E טעויות כלכליות במלחמה? שוק ההון 44
ה תשלום חוב והנחות כלכליות לנכים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 7
T נורמליזציה עם איחוד האמירויות - השלכות כלכליות ופוליטיות אוף טופיק 0
singleton יחידאות: משמעויות והשלכות כלכליות וסוציאליות אוף טופיק 59

נושאים דומים

Back
למעלה