בגיל 60 מקדם פח אשפה, יותר גרוע משל קרן פנסיה. לפיכך צריך לחכות לגיל 67, אבל אז מזמברים אותך בדמי ניהול עוד 7 שנים, וכל זה בהנחה שהכל טוב עם הבריאות שלך, שאם לא כן אז בכלל אכלת אותה.
לדעתי לנשים החל מ- 64 המקדם כבר ״משתלם״ (ביחס למקדם הצפוי מקרן הפנסיה) ולגברים זה 65.
מה שכן, בלי קשר לגיל, המקדם מאבד מהיתרון שלו בצורה משמעותית אם לא לוקחים ״שורד יחיד״ (כלומר אם רוצים שגם בת הזוג תמשיך לקבל 60% מהפנסיה או רוצים מסלול עם הבטחת קצבה).
לכן, בהנחה שיש גם קרן פנסיה וגם ביטוח מנהלים (ישן), ובהנחה שהצטבר/יצטבר שם מספיק כסף, אז לדעתי מומלץ ״לשחק״ עם המסלול של המקדמים.
אנחנו לדוגמא מתכננים לייצר את הקצבה כך:
1. ביטוח המנהלים עם מסלול של שורד יחיד (החל מגיל 64-65). זה מייצר קצבה גבוהה מאוד. כאשר יחסית, שם גם נצבר הכי הרבה ״קצבה מוכרת״.
2. קרן פנסיה מסלול של 100% לבת הזוג. מהחלק הזה מייצרים קצבה רק כהשלמה לפי מה שצריך (אם בכלל צריך עוד קצבה) ומומלץ רק מהחלק ״המוכר״. המשמעות היא שאו שהכסף ממשיך להצטבר שם וחס וחלילה אם משהו קורה, אז בן הזוג יורש את הכל. ואם הוחלט לייצר בכל זאת קצבה, אז גם הקצבה הזו במלואה תמשיך לבן הזוג.
לדעתי זה מייצר את הקצבה הגבוהה ביותר (והיעילה ביותר) בשלב הפרישה ועדיין מייצר ביטחון כלכלי לבן הזוג שנשאר.