לאחרונה גיליתי שאני לא מבין משהו מהותי בשוק ההון, ואשמח לקבל הבהרות.
מניות ערך value stocks, מוגדרות כמניות שמחלקות דיבינדים גבוהים, שהרווח יחסית למחיר גבוה, או P/E נמוך.
הם נחשבות יותר מסוכנות כי על מנת שיתנו יותר כסף, השוק צריך לשנות את התפיסה שלו לגביהן.
כלומר: P/E נמוך מעיד על מנייה יותר מסוכנות (ולכן גם יותר רווחית). עד כאן זה די תרגום מאתר investopedia.
לעומת זאת, מדד CAPE הוא מדד שמסתכל על 10 שנים אחורה, אבל בסופו של דבר מחשב P/E של כל השוק (כאשר הרווחים מחושבים על 10 שנים עם תיקון אינפלציה).
הרעיון הכללי הוא כשהמדד הזה גבוה מדי, השוק מתומחר גבוה ולכן מסוכן מחשש לבועה. הכלכלן הידוע רוברט שילר טען שכל פעם שהמדד הגיע לאזורים של 25 ומעלה הייתה אח"כ נפילה. אני לא בטוח אם זה נכון ומובהק, אבל מה שחשוב זה הכוונה:
CAPE נמוך מעיד על שוק יותר בטוח. CAPE גבוה מעיד על סכנה. למשל, ביפן ב-1990 CAPE היפני היה מאד גבוה (מעל 100).
ואכן, אח"כ הגיעו נפילות קשות, והשוק היפני לא חזר לערכים בהם היה ב-1990 עד היום.
פה יש סתירה לוגית, שאני לא מצליח להבין: למה עבור מנייה ספציפית מדד P/E נמוך מעיד על סיכון, ועבור כל השוק מדד P/E נמוך מעיד על חוסר סיכון?
מניות ערך value stocks, מוגדרות כמניות שמחלקות דיבינדים גבוהים, שהרווח יחסית למחיר גבוה, או P/E נמוך.
הם נחשבות יותר מסוכנות כי על מנת שיתנו יותר כסף, השוק צריך לשנות את התפיסה שלו לגביהן.
כלומר: P/E נמוך מעיד על מנייה יותר מסוכנות (ולכן גם יותר רווחית). עד כאן זה די תרגום מאתר investopedia.
לעומת זאת, מדד CAPE הוא מדד שמסתכל על 10 שנים אחורה, אבל בסופו של דבר מחשב P/E של כל השוק (כאשר הרווחים מחושבים על 10 שנים עם תיקון אינפלציה).
הרעיון הכללי הוא כשהמדד הזה גבוה מדי, השוק מתומחר גבוה ולכן מסוכן מחשש לבועה. הכלכלן הידוע רוברט שילר טען שכל פעם שהמדד הגיע לאזורים של 25 ומעלה הייתה אח"כ נפילה. אני לא בטוח אם זה נכון ומובהק, אבל מה שחשוב זה הכוונה:
CAPE נמוך מעיד על שוק יותר בטוח. CAPE גבוה מעיד על סכנה. למשל, ביפן ב-1990 CAPE היפני היה מאד גבוה (מעל 100).
ואכן, אח"כ הגיעו נפילות קשות, והשוק היפני לא חזר לערכים בהם היה ב-1990 עד היום.
פה יש סתירה לוגית, שאני לא מצליח להבין: למה עבור מנייה ספציפית מדד P/E נמוך מעיד על סיכון, ועבור כל השוק מדד P/E נמוך מעיד על חוסר סיכון?