לישון פחות = לחיות יותר

[לנצח נתהה]

אל תיבהל מהחרטא לאספסוף. כשהולכים לליבה (ריג ודה, אופנישדות) מקבלים תמונה אחרת לגמרי.

במערב, יש רק ריאליזם מטיריאליסטי

תוכל להסביר על רגל אחת באילו מתודות מגיעים לאותו ידע שעוזר להם לחרוג "מהריאליזם המטראיליסטי" המערבי? מסקרן אותי מאד. בסופו של דבר ידע מדעי נרכש באמצעות שיטות חשיבה יומיומיות מאד . אין הבדל בין מדען שעוסק בדנא ,והדיוט שבוחן בביתו למה המנורה לא פועלת (הבדל כמותי לכל היותר) .מעניין אותי איך בהודו מגיעים לאותו ידע שלא באמצעות מתודה יום יומית -מדעית.

 

[123W]

תוכל להסביר על רגל אחת באילו מתודות מגיעים לאותו ידע שעוזר להם לחרוג "מהריאליזם המטראיליסטי" המערבי? מסקרן אותי מאד. בסופו של דבר ידע מדעי נרכש באמצעות שיטות חשיבה יומיומיות מאד . אין הבדל בין מדען שעוסק בדנא ,והדיוט שבוחן בביתו למה המנורה לא פועלת (הבדל כמותי לכל היותר) .מעניין אותי איך בהודו מגיעים לאותו ידע שלא באמצעות מתודה יום יומית -מדעית.

כמו כל פילוסוף שעוסק במטפיזיקה.

 

[לנצח נתהה]

כמו כל פילוסוף שעוסק במטפיזיקה.

ובמה זה שונה מחרטא לאספסוף חוץ מקהל היעד?

 

[123W]

ובמה זה שונה מחרטא לאספסוף חוץ מקהל היעד?

בתוכן

 

[123W]

@לנצח נתהה
ברצינות רגע, השיטה המדעית היא אחלה והכל, אבל יש לה גבולות מאוד ברורים. לנסות להבין באמצעותה את כל מה שניתן להבין, או לטעון שמה שמחוץ לגבולותיה הוא חסר משמעות, אלא רעיונות דיי נפסדים. וגישות מטאפיזיות בפני עצמן.

מטאפיזיקה, אינה מדע, היא דיון באופי העולם, והקיום האנושי, וזה דיון שאפשר לקיים בצורה מאוד רצינית, מעמיקה, ומבוססת מבחינה לוגית. לא מעט פילוסופים יוונים, ותיאולוגים התעסקו בזה (אגב גם שפינוזה, והרמב"ם).

מדובר במשהו אורטוגונלי לעולם המדע.

ובבקשה חסוך ממני מחזור של הבלי דוקינס וסאם האריס...

 

[לנצח נתהה]

ברצינות רגע, השיטה המדעית היא אחלה והכל, אבל יש לה גבולות מאוד ברורים. לנסות להבין באמצעותה את כל מה שניתן להבין, או לטעון שמה שמחוץ לגבולותיה הוא חסר משמעות, אלא רעיונות דיי נפסדים. וגישות מטאפיזיות בפני עצמן

נראה לי שהבנתי למה אתה מתכון. אולי תוכל לתת דוגמא לאיזו תובנה הודית כזו? במה היא עוסקת ?

 

[לנצח נתהה]

מטאפיזיקה, אינה מדע, היא דיון באופי העולם, והקיום האנושי,

אם היא עוסקת במה שמצוי ולא במה שראוי הרי שהיא חרטא למתוחכמים. וזה ממש לא משנה אם שפינוזה או הרמבם עסקו בזה.

מדובר במשהו אורטוגונלי לעולם המדע.

המדע לא עוסק במה שראוי אלא במה שמצוי. מאידך היוונים והרמבם ושפינוזה,עסקו גם במה שראוי וזה כמובן דיון חשוב ומכובד. אם הם עסקו גם במה שמצוי וחרגו מהשיטה המדעית הרי שמדובר בהבלים.וכנל אותם פילוסופיות הודיות במידה והן חורגות מדיון במה שראוי וגולשות לדיון במה שקיים.

 

[123W]

אם היא עוסקת במה שמצוי ולא במה שראוי הרי שהיא חרטא למתוחכמים. וזה ממש לא משנה אם שפינוזה או הרמבם עסקו בזה.

המדע לא עוסק במה שראוי אלא במה שמצוי. מאידך היוונים והרמבם ושפינוזה,עסקו גם במה שראוי וזה כמובן דיון חשוב ומכובד. אם הם עסקו גם במה שמצוי וחרגו מהשיטה המדעית הרי שמדובר בהבלים.וכנל אותם פילוסופיות הודיות במידה והן חורגות מדיון במה שראוי וגולשות לדיון במה שקיים.

אם כך אין טעם בדיון.

מציע לגשת לנושא נקי, ולנסות לנתח רק בסוף. להתחיל דווקא אצל היפנים. ולא באינטרנט.

בכל מקרה להעביר משהו מהפילוסופיות המזרחיות בדיון באינטרנט (או בכלל) גדול עלי.

 

[לנצח נתהה]

אם כך אין טעם בדיון.

בטח שיש. זה דיון מעניין באפיסטמולוגיה. אם אתה טוען שיש עוד שיטות מחקר להכרת העולם שחורגות ממה שעושים בו שימוש ביום יום (מה שנקרא "השיטה המדעית".שם מפוצץ לצרכי תעמולה בעיניי) אשמח לשמוע אם תסכים. לא מדבר על התוכן אלא על המתודות או שיטות המחקר.

 

[123W]

אפיסטמולוגיה

לא הפלטפורמה המתאימה לדיון.

מה שעושים בו שימוש ביום יום

נורא לא מוגדר...
בוודאי שאדם שרואה את תמונתו של ישו בכיכר לחם, ומסיק מכך שאלוהים מדבר איתו דרך לחם לא נופל תחת "השיטה המדעית"

אם אתה רוצה לטעון שכל מה שלא נופל תחת "מטריאליזם" הינו חסר משמעות זאת זכותך. זאת גישה מעניינת. לדעתי, היא נובעת מתוך גישה בעייתית משהו, אבל מילא.

אתה לא תמצא תשובות אצלי. אם הנושא מעניין אותך (ולגיטימי לחלוטין אם לא) נסה להתעמק, ורק אח"כ להבין בכלים אנליטיים, או אינטלקטואליים.

 

[123W]

@לנצח נתהה

אגב, נושא האפיסטמולוגיה נידון בהינדואיזם ובבודהיזם בצורה מפורשת. גיגול קצר מביא לפה

ניסיון לגשת לנושא מהכיוון הזה לא יעזור להבין מה הם רוצים.

 

[לנצח נתהה]

לא הפלטפורמה המתאימה לדיון.

מה כל כך מיוחד בנושא הזה שדווקא הוא לא יכול להיות נידון כאן? סתם עוד דיון פילוסופי.

נורא לא מוגדר...

אכן. לא הגדרתי. רק הצעתי איזשהם גבולות גזרה.וכמו שכתבת גם לך הן ברורות מהדוגמא של ישו(ע) (תזהר עם הישו בלי העין יהיו מי שיעלבו מזה)

נסה להתעמק

להתעמק אפשר בהרבה דברים.איך תדע שאתה לא מפספס משהו בעל ערך? לענד צריך להתחיל את הסינון במתודות החקירה של גוף הידע ולא בתוכן שלו. זה הרבה יותר פשוט. אם תתחיל להתעמק בכל דבר שמוצע לך אתה אף פעם לא תתחיל לחיות. מאידך הרבה יותר קל לגלות באילו שיטות הגיע בעל הידע לתובנותיו, וככה למנוע הרבה בזבוז זמן.

 

[לנצח נתהה]

מתוך רפרוף בערך שהבאת אני לא מוצא הרבה הבדל בין אפיסטימולוגיה מערבית והודית (על האסכולות שבה) חוץ ממה שכתוב לגבי האסכולה הראשונה על תפיסה פנימית את העולם דרך המיינד.

 

[123W]

"לחיינו יש גבול, ולידיעה אין גבול; מי שמנסה לדעת את הבלתי מוגבל על פי המוגבל, יש סכנה שייעצר, ואם הוא נעצר ורואה בזאת ידיעה, הרי שזאת סכנה ותו לא"

- ז'אונג טסה

 

[לנצח נתהה]

"לחיינו יש גבול, ולידיעה אין גבול; מי שמנסה לדעת את הבלתי מוגבל על פי המוגבל, יש סכנה שייעצר, ואם הוא נעצר ורואה בזאת ידיעה, הרי שזאת סכנה ותו לא"

- ז'אונג טסה

לא ברור לי הציטוט הזה. אז הוא בעצם מציע לא ללמוד בכלל כי לידיעה אין גבול? ומה הוא "המוגבל"?. לא נהיר בכלל.
טוב. הלכתי לספרייה לחפש על מה מדברים בספרים האלה כי לא עזרת לי להבין במה דברים אמורים.