לומדים, חוסכים, משקיעים

[Therealdeal]

אני חושב שאתה לגמרי פועל נכון.

השאלה היא מה לעשות בשביל להוציא מכסימום הנאה מהחיים - ונראה שמצאת את הדרך שמוצאת חן בעיניך

תודה, תובנה מעניינת!

אשמך לשמוע קצת יותר על השכירות שלכם -- באחד הישובים בגליל ?

על החלק הזה מעדיף לשמור עמום בשלב הזה משיקולי פרטיות, מקווה שתבין...

 

[Therealdeal]

אני לא חושב שהבעיה שצריכה להעסיק אותך היא כלכלית בכלל.

תודה על התגובה! יש המון בעיות שמעסיקות אותי ילדים, משפחה, פעילות גופנית, חברים, וקריירה. אני (משתדל) להקדיש לכל חלק בחיים את הזמן הראוי לו.

בהקשר הכלכלי - נכון, אלא אם נעשה טעויות מהותיות לא נרעב ללחם, אבל צמיחה זה לחלוטין משהו שאני מרגיש מחויב לו - בעיקר, כמו שכתבתי בהתחלה, בגלל הילדים.

מבחינה כלכלית, הייתי מנסה למנוע מההון שלי להשחק בחלקו במסלולים סולידיים ובחלקו מניות/השקעות שונות וכו'.

זה בהחלט חלק חשוב. האתגר הבא שלנו בזמן הקרוב זה לרכוש דירה, בזה אני מצטער להגיד שנכשלתי עד עתה.

ברגע שנושא הדירה יהי כבר מאחורינו אני מקווה שיהיה לי פנאי להגיד הכנסות בצורה משמעותיות יותר.

 

[Therealdeal]

אוקיי, לקח לי קצת זמן אבל סוף סוף הצלחתי לייצר רשימה של כלל הספרים שקראתי בנושא בשנתיים האחרונות (אוגוסט 2020 ועד אוגוסט 2022). אני מאמין שאלו כולם, אבל יכול להיות שהשמטתי כמה. את הספרים קראתי בכמה מדיות שונות: באייפד דרך אפליקציית ספרים דיגיטליים, עותקים פיזיים שרכשתי (אני אספן ספרים חובב ומתחרט על זה בכל פעם שעוברים דירה), או ספרים ששאלתי מהספרייה האזורית.

תהליך הקריאה אצלי עובד ככה: אני קורא עם עפרון, מסמן כל חלק שנראה לי מעניין וכותב לידו משפט או שניים על סיבת היותו מעניין. אני כותב הערות על גבי הספר אם הוא שלי, על דף נוסף אם הספר שאול, או מוסיף הערה במידה ומדובר בספר דיגיטלי. בתום הקריאה אני עובר על ההערות ומנסה להוציא 2-3 תובנות.

מה מייחד את הספרים מטה? כלום. זה רשימה שרירותית של ספרים שהיו נגישים לי, כאלה שקיבלתי עליהם המלצות ועל מקצם שמעתי שכחיפשתי מענה על שאלות שהיו לי. האם כדאי לכם לקרוא אותם כדי ללמוד? כנראה שלא. אני קורא יחסית מהר ונהנה מקריאה (זה הנטפליקס שלי), כך שמדובר פה לא רק בלמידה אלא בבילוי.

האם כל הספרים האלה עוסקים בהשקעות? תלוי איך אתם מגדירים "השקעות". אני מניח שרוב קוראי הפורום יסכימו איתי שצמיחה פיננסית זה נושא הוליסטי וכולל מספר רב של תחומים. למשל, החלק הכי מאתגר בשוק ההון הוא ללמוד להציל את עצמך מרכישות ומכירות אימפולסיביות - "סיבולת לב ארנק" - וזהו נושא פסיכולוגי ולא רציונלי.
עם רשימת הקריאה שלי ניסיתי ללמוד טכנית על השקעות בשוק ההון, היסטוריה של השווקים, פסיכולוגיה של השקעות, שילוב השקעות עם החיים האישיים והמשפחה, עסקים ויזמות, פסיכולוגיה של שווקים, התפתחות אישית ועוד. הסדר של הספרים שרירותי לחלוטין. את אלו שממש הותירו חותם הדגשתי בבולד.

1. סוחרי המניות (מייקל לואיס)
2. חינוכו של משקיע (גיא שפיר)
3. השקעות נדל"ן בישראל (אביהו יונה)
4. המשברים הפיננסים הגדולים במאה השנים האחרונות (חיים קידר-לוי)
5. הדרך להצלחה (עידו חג'ג')
6. סוחר המניות (אדווין לפבר)
7. תורת ההונאה (גורג' אקרלוף ורוברט שילר)
8. שווה לך (דן אריאלי)
9. חשיפה לסיכון (נאסים ניקולס טאלב)
10. תעתועי האקראיות (נאסים ניקולס טאלב)
11. אנטי שביר (נאסים ניקולס טאלב)
12. מועדון החמש בבוקר (רובין שארמה)
13. היסטוריה של מהירות (עמית נויפלד)
14. ככה לא מתנהגים (ריצ'רד תיילר)
15. השקעות לעצלנים (תמיר מנדובסקי)
16. כסף פיזיקה וצדק חלוקתי (עודד כפרי)
17. מסע האנושות - מפץ הציוויליזציות הגדול (עודד גלאור ואורי כץ)
18. נדל"ן, סטוץ, רומן (יואב לרנר)
19. אלגנט - יצירת סיפור החיים שלך (שגיב מילר)
20. אבא עשיר אבא עני (רוברט קיוסאקי), קורא בפעם השלישית, ואמשיך לקרוא פעם בכמה שנים.
21. פייק (רוברט קיוסאקי)
22. משולש הכסף (רועי ראובן ויניב ארביב)
23. משכנתה יעילה (רימון חייט)
24. מסע בשביל הכסף (משה פרל)
25. איך לפרוש צעיר ועשיר (עומרי כהן)
26. המדריך למשקיע המתחיל (ג'ון בוגל)
27. למה אנחנו עובדים (בארי שוורץ)
28. כסף כחול לבן (אורי כץ)
29. כסף של אחרים (הלל גרשוני)
30. Morgan Housel - The psychology of Money
31. Peter Thiel - Zero to One
32. Mark Spitznagel - Safe Haven
33. המדריך להשקעות של אבא עשיר (רוברט קיוסאקי)
34. William Poundstone - Fortune's formula
35. ארבע שעות עבודה בשבוע (טימותי פריס)
36. חוק מס' 1 (פיל טאון)
37. דרכו של וורן באפט (רוברט הגסטרום)
38. חשוב והתעשר (נפוליון היל)
39. הספר הקטן שמכה את השוק בגדול (ג'ואל גרינבלט)
40. יותר נדל"ן משכל (דביר דימרי)
41. סיפורי הצלחה של אנשים שהפנימו את עקרונות אבא עשיר, אבא עני (רוברט קיוסאקי)
42. בומרנג : מסעות בעולם השלישי החדש (מייקל לואיס)
43. לפרוש צעיר, לפרוש עשיר מסדרת אבא עשיר אבא עני (רוברט קיוסאקי)
44. איך זה שהאדיוט הזה עשיר ואני לא (רוברט שמין)
45. מי הזיז את הגבינה שלי (ספנסר ג'ונסון)

יש עוד ספרים שקראתי בעבר, חלקם נמצאים בספרייה שלי וחלקם לא. בנוסף לספרים, העברתי זמני נסיעה רבים תוך שמיעת פודקאסטים. אדבר על זה בהזדמנות.

חשבתי שיהיה נחמד להוסיף ולעדכן, אבל לא מצליח לערוך. הנה עדכון:

46. מבוא לכלכלה אוסטרית, תומאס ס. טיילור
47. The simple path to wealth, JL Collins
48. Things the rich don't want you to know, Noah, Kagan
49. דברים שהלוואי שידעתי בגיל 20, טינה סיליג

46 בעקבות דיון שקראתי באיזה פוסט בפורום (לא הפקתי הרבה מהספר הזה לצערי, זה מסוג הדברים שמעניינים בתור דיסיפלינה אקדמית אבל לא רלוונטים, לדעתי, לקהל הרחב).

את 47 ממש נהנתי לקרוא. גיליתי על קיומו בבלוג של @FIYaacov (תודה!). בהתחלה קראתי בבלוג בעברית, והטענות נשמעו כל כך צלולות שהלכתי על זה.

את 48 קיבלתי מחבר. העצות תקפות בעיקר למשלם המיסים האמריקאי, אבל נחמד לדעת כמה יצירתיות יש שם.

את 49 מצאתי ברכבת ספר קליל ונהנתי לקרוא. לא עמוק מידי.

 

[fongeme]

אני מכיר מישהו כזה, phd במדמ"ח בתחום שקשור ללמידת מכונה, חזק בתחומו, התכונן היטב למבחנים בגאמפא.
מקבל tc של ~130k כפרינסיפל באחת הגאמפות.

זהו?

 

[Ormx]

בדיוק. כמו שאני מכיר את עצמי ומנסה לצפות קדימה, אלא אם "נפרוש" מוקדם ללא הכנסות כלל - לא נשתמש בכסף הזה בחיינו.

וואוו, כל הכבוד, ממש מרשים ההשגים האישיים והכלכלים שלך.

חייב לציין שממש היה לי עצוב לקרוא את המשפט " לא נשתמש בכסף הזה בחיינו "

 

[גרהם]

חייב לציין שממש היה לי עצוב לקרוא את המשפט " לא נשתמש בכסף הזה בחיינו "

אמנם קצת מורבידי, אבל לא חשיבה נדירה אצל הורים לילדים.

 

[Therealdeal]

וואוו, כל הכבוד, ממש מרשים ההשגים האישיים והכלכלים שלך.

חייב לציין שממש היה לי עצוב לקרוא את המשפט " לא נשתמש בכסף הזה בחיינו "

תודה על המילים החמות, ומצטער שגרתי לך לעצב. אבל כמו שגרהם כתב, הסיבה היא לא שאנחנו מתכננים למות צעירים אלא שאופק ההשקעה מאוד מאוד רחוק.

 

[Therealdeal]

עדכון -

1. אנחנו ממשיכים לחסוך באינטנסיביות ולהשקיע 20K חודש בחודשו ב CSPX דרך IB, מעבר להפרשות לקה"ש, פנסיות וכו'.

2. עברנו דירה, מה שמאפשר לנו לחתוך את הוצאות הדיור לחצי מבעבר. שכונה אחרת, דירה קטנה משמעותית (3 חדרים ומשרד קטן לעומת 5 קודם לכן), אבל היא *בדיוק* מה שאנחנו צריכים ורוצים בשלב הזה.

3. אנחנו עם תזרים חיובי, ולכן בשנתיים האחרונות כלל לא עקבתי אחרי כמה הוא בדיוק. לאחר המלצה שקיבלתי בפרטי מחברה בפורום (תודה!) התחלתי לעקוב אחר התזרים, כדי להתקדם בנושא הדירה - להבין לכמה נוכל להתחייב ועם כמה נרגיש בנוח. גיליתי שהתזרים החופשי שלנו (הכנסה חודשית ממוצעת בניכוי הוצאות) הוא 35K בממוצע. התזרים החופשי מהכנסותינו במשרות העיקריות שלנו הוא 20K (וההפרש נובע מרווחים כעצמאיים, עבודות מזדמנות כשכירים ועוד כל מיני דברים חד פעמיים).

4. הייתה לנו פוליסת חסכון ממונפת עם קרן של בערך מליון, הלוואה של בערך 800K בריבית פריים מינוס חצי, ודמי ניהול של 0.6% - מסלול כללי. הפוליסה נפתחה בסוף 2020. החלטנו לפדות אותה לאחר ההעלאת הריבית האחרונה.

ברטרוספקטיבה, זה. היה מהלך טוב כלכלית אבל בעיקר מעולה ללמידה. באותה תקופה היינו עדיין בשלבי הטמעת כספים. היו לנו בערך מליון שקלים שישבו בעו"ש. כשפתחנו את הפוליסה, ידענו שאנחנו לא מעוניינים לנתב את הכסף הזה להשקעות ארוכות טווח ושפקדון בבנק הוא לא אלטרנטיבה. במקום להשקיע 800K באפיקים אלטרנטיבים (נדל"ן חו"ל, חוב פרטי) ולהחזיק את היתרה בעו"ש, החלטנו לפתוח את הפוליסה עם 1M, לקחת הלוואה כנגדה, ולהשקיע את ה 800 כפי שתכננו.

ההשקעה הזאת עזרה לי ללמוד על השקעות ממונפות - עשיתי אינסוף סימולציות שגרמו לי להיכנס לפרטים הקטנים. בניתוח שעשיתי ראיתי שהתשואה ב 15 שנים האחרונות של המכשיר הזה היא מעל 5% לפני דמי ניהול. כתוצאה מכך, הערכתי תשואה של 2%-3% על כלל הכסף אחרי דמי ניהול, או 10%-15 על ההון העצמי (אני ממונף שם פי 5), ומנגד ריבית של 1.1% או 5.5% כנגד ההון העצמי. עשיתי ניתוח רגישות והסקתי שלמרות שהפוליסה תנודתית, אנחנו צפויים להרוויח מעבר למה שהיינו מקבלים בבנק (תזכרו - הריבית הייתה אפסית).

עוד שיקול היה גידור כנגד עלויות משכנתא - ריבית הפריים הייתה מאוד זולה, והערכנו שאם זה ימשיך מחירי הדיור\נכסים אחרים יעלו. במציאות שבעלי חוב מרוויחים מעליית נכסים, רצינו להיות בעלי חוב. ואם הריבית תעלה, לא רק אנחנו נפסיד אלא גם מי שקנה דירה במינוף.

כבר בניתוח הראשוני היה ברור שאם הריבית עוברת את ה 2%, המרווח כנראה לא שווה את זה. בריבית הנוכחית של 3.75%, הפוליסה כנראה הפסדית והמרווח כבר לא אטרקטיבי כמו שהיה פעם - הרי היום ניתן לקבל 3%+ על פקדון. כתוצאה מכך, החלטנו לפדות. כשפדינו את הפוליסה, היא הייתה ברווח של 80K (כאמור 40% על ההון העצמי בקצת יותר משנתיים), או 60K אחרי מס (30% נטו על ההון העצמי).

בנקודות לשיפור כתבתי לעצמי שהייתי צריך להגדיר יותר טוב את זמן היציאה. כנראה שלא נעשה השקעה כזאת יותר בעתיד, כי התנאים הדרושים כדי להרוויח ביחס לאלטרנטיבות די נדירים. חסרון נוסף שלא שקלתי בזמנו בגלל בורות הוא שלא ניתן לקזז הפסדים עם רווחים באפיקים אחרים. למזלי לא הגענו למצב שאנחנו זקוקים לזה (יש לנו קופות גמל להשקעה שיהפכו להפסדיות בקרוב אם השוק ימשיך לרדת, ואולי שם ניתקל בזה).

5. בנוגע לדירה - הסתכלנו על כמה רעיונות, בניהם:
1) רכישת דירה למגורים. כיוון שלא נרצה לעבור דירה בשלוש השנים הקרובות, הסתכלנו בעיקר על דירה על הנייר. מצאנו פרויקט שיכול להיות נחמד, חושבים עליו ומקווה שנחליט בזמן הקרוב.
2) רכישת דירה להשקעה במרכז עם ליווי משקיעים. עדיין חושבים על זה אבל עדיין לא הגענו להחלטה. אחרי זיהנו כמה מלווי משקיעים, התחלנו ללמוד על האזורים בהם הם עובדים כדי שנהיה מוכנים ללכת על זה כשיגיע הזמן. אם למישהו יש עצות לגבי עבודה עם מלווי משקיעים, אשמח לשמוע.

 

[yossik]

עדכון

תודה על העדכון.

 

[בעשר אצבעות]

הייתה לנו פוליסת חסכון ממונפת עם קרן של בערך מליון, הלוואה של בערך 800K בריבית פריים מינוס חצי, ודמי ניהול של 0.6% - מסלול כללי. הפוליסה נפתחה בסוף 2020. החלטנו לפדות אותה לאחר ההעלאת הריבית האחרונה.

תוכל קצת לפרט/להסביר? לא בטוח שהבנתי את המכשיר הזה

 

[Therealdeal]

בשביל שלא לחטוף שרשור אחר, אני רוצה לענות על השאלה שנשאלתי כאן על ידי @yik - financial planner בפוסט של @בעשר אצבעות :

בנוסף, הייתי משקיע זמן, כסף ומשאבים נוספים כדאי לענות על שאלה שנראית טרוויאלית: מה הייתם עושים *היום* אם היה לכם תזרים פאסיבי של 30K. התשובה שמתחילה בסיטואציה כלכלית חדשה ממשיכה בהסתכלות פנימית עומקה וממש לא פשוטה. זה החלק שאני זלזלתי בו כשהתחלנו להשקיע ("קודם יגיע הכסף ואז אחשוב על זה"), ונוכחתי לדעת שהוא מאתגר מאוד (אפילו שעדיין לא הגענו, אבל כבר שיניתי את העיסוק שלי בעקבות המחשבות הללו).

בהצלחה!

אשמח לפירוט במידה ואתה מעוניין....

הייתה לי תקופה בזמן הקורונה שהייתי "בין עבודות". הייתי צריך לעבוד בערך 3 שעות בשבוע למשך חודש-חודשיים, וניסיתי להבין איך לנצל את הזמן. זה היה אחרי שהתחלתי לעקוב אחרי כלכלת המשפחה, ההשקעות וכו', ו"גיליתי" שיש ברשותינו משהו כמו 4.5 מליון שקל ללא פנסיות. אני כותב גיליתי במרכאות כי באותו זמן יצרתי גליון אקסל עם כלל הכספים שיש לנו בכל המקומות, וסכמתי אותם בפעם הראשונה. ההוצאות שלנו השנתיות שלנו עמדו על 15 אש"ח, ומספר ה FIRE שלנו (משיכת 3% מההון כל שנה לצורך הוצאות, מחולק ב 12 כדי לקבל מונחים חודשיים) היה 11250. כלומר, הפרש של פחות 4000 שקלים בחודש. זה הרגע שהבנתי שאנחנו "חופשיים כלכלית" כיוון שהרווח שלנו מתחביבים שונים - דברים שאנחנו ממש אוהבים לעשות - מכניס לנו יותר מארבעת אלפים שקלים בחודש בממוצע.

אז החלטתי שאני חי "חיים שלווים", כמו שתיכננתי שיקרה בעוד מספר שנים (רק עם תקציב כפול אני מקווה) במשך חודש. ביום הראשון עשיתי רשימה של כל הדברים שיתרמו לרווחה שלי - ארוחות בוקר ארוכות עם מיץ סחוט וגבינות שונות עם אשתי במרפסת (היא עבדה מהבית באותה עת), עשיתי מנוי למספר עיתונים והייתי מעביר לפחות שעה בקריאה (מת על אקטואליה זולה וצהובה) ועוד שעה-שעתיים בקריאת ספרים, אימוני כושר ארוכים, והליכות בוקר\ערב בים או בטבע. ביליתי המון זמן עם הילדים (זה קורה בכל מקרה, גם היום).

וממש נהנתי מהתקופה הזאת! אבל...

גם הרגשתי שמשהו חסר. הרגשתי שאין לי מספיק אינטראקציה עם אנשים אחרים. אלו מגיעות כתוצאת-אגב של שהות במקום עבודה, ובתור פורש זמני, בילוי עם קולגות לעבודה כשגרה חסרה לי מאוד. התעסקתי לא מעט עם מעקב אחרי שוק ההון, היות וההצדקה שלי לפרישה מבוססת בעיקר על שוק ההון. גיליתי שאני שלם עם אי הוודאות לגבי העתיד כשמדובר על תיק שאמור לשרת את היורשים שלי, אבל פחות אם הוא אמור לשרת אותי. הרי תהיינה שנים קשות בשוק ההון, ובשנים כאלה אני רוצה לשמר אתרמת החיים. באופי שלי אני די סגפן, ולכן בשנים קשות כנראה שאצמצם צריכה. וחבל. זה יעיב על היומיום ועל הקשר עם אשתי.

ניסחתי לעצמי רשימה של מסקנות אחרי התקופה הזאת. הן כתובות יותר כטיוטה, מחשבות באוויר ופחות חד וקונקרטי. ובכל זאת חשבתי לשתף (לאחר עריכה קלה) כדי לשמוע את דעתכם:

1. חברים וסביבה - אני צריך להקיף את עצמי באנשים עם תפיסה דומה - משקיעים, קרובים לפרישה או בפרישה, עצמאיים או שכירים עם יחס מעולה של הכנסות חלקי זמן עבודה. החברים שלי היום לא מתאימים לסיטואציה הזאת. אני אוהב אותם ואשמור איתם על קשר, אבל אני צריך להכיר אנשים חדשים עם חשיבה דומה לשלי מחוץ למרחב הוירטואלי (אין לי כמעט כאלו היום בחיים האמיתיים). באזור הצפון. אם אתם בעניין, תגידו

2. שגרה. שגרה של עבודה נכפית עלינו בעל כורחנו, אבל מאוד קל להסתגל אליה. לקבוע לעצמי את השגרה היה מאתגר, ואני מדמיין שלעשות זאת לאורך תקופות זמן ארוכות יותר יהיה מאתגר בהרבה.

3. אני לא רוצה להיות תלוי ב 100% במשיכות מהשקעות. אתחיל עם הסבר מתמטי ואז אעבור לחלק הפרקטי. התשואה בשוק ההון מקורה בחוסר הוודאות: בעולם של וודאות (פקדון בבנק) התשואה תהיה קטנה בהרבה. לאור זאת, בתיאוריית הפרישה המוקדמת אנחנו מושכים אחוז נמוך מספיק כדי שאי הוודאות לא תביא לקיטון משמעותי בתיק בגלל שנים קשות או חלילה לסגירתו. מנגד, אג"ח צמוד הנותן 3% מתואם לאינפלציה במשיכה שנתית כנראה עדיף אם כל מטרתי היא לחיות מאותם 3%, וזה למעשה מה שעושות קרנות הפנסיה שלנו (למשל במודל הצ'יליאני). אפשר גם לבחור כל קומבנציה קמורה של מניות ואג"ח, לקבל וודאות על חשבון צמיחה. דרך אחרת לקבל 3% + אינפלציה בוודאות גבוהה יותר היא לגדר ישירות חלק מההוצאות. אם למשל שכירות היא 3%, אם אהיה בעל הדירה שאני גר בה (כלומר הדירה נקייה ממשכנתא) הדירה תניב לי את אותם אחוזים בוודאות. לכן, אי הוודאות תהיה גבוהה יותר, ואני (עשוי) לשלם על כך בצמיחה הונית נמוכה יותר. אז פרקטית - אני רוצה לגור בפרישה בדירה בבעלות, לא רק משיקולים פסיכולוגיים אלא גם משיקולים כלכליים. אם יש הוצאות נוספות שאפשר לגדר, אעשה זאת גם כן.

4. לאור הנקודה הקודמת, אני רוצה לעבוד תמורת משכורת כדי להגדיל את הוודאות גם בפרישה, אבל בעבודה שמתאימה לי בהיקף שמתאים לי. גם אם מספר ה FIRE שלנו גבוה ממש מההוצאות. הוודאות הזאת תעזור לי להרגיש שלא משנה מה יקרה, סגנון החיים שלי מובטח.

התחלתי גם לחשוב מה המאפיינים של העבודה המושלמת בשבילי. אני שמח לומר שהיום אני נמצא בעבודה שלא רחוקה מן התיאור הזה (חוץ מהמשכורת, על זה התלוננתי כבר בפוסטים הראשונים ). אני נוסע לעבודה בתחבורה ציבורית הכי נוחה שאפשר לדמיין, יש לי גמישות מלאה בזמני העבודה, מגיע למקומות רבים ופוגש אנשים מעניינים. יש חלקים בעבודה שאני פחות מתלהב מהם, אבל אני משוכנע שכך יהיה גם בעבודות אחרות.

אבל, וזה חשוב, לא לעולם חוסן. יכול להיות שיום אחד ארגיש שהעבודה הזאת משעממת וארצה להתחיל קריירה שנייה. אני אדם שעבודה היא חלק משמעותי ומרגש בחייו, ואני לא רוצה להתנגד לזה. אם אמצה את כיוון התעסוקה הנוכחי וארצה לפרוש ממנו, אוכל להתחיל קריירה חדשה בתחום אחר. העובדה שאני חופשי כלכלית תאפשר לי "להסתפק" בעבודות ריווחיות פחות. אני מאוד סקרן ואוהב להיות בתחילת עקומת הלמידה - ולכן להתחיל קריירה שנייה זאת אופציה מעולה. זה יכול להיות גם עבודה במשרה חלקית. עשיתי רשימה של עבודות כאלה שיכולות להתאים לי. מתכנן פיננסי זה אחת מהן, אבל נראה לי שהתחרות אכזרית מידי

5. אני ארצה להגדיל את רמת החיים בפרישה ביחס להיום. אם לתמצת את העקרונות של חופשי כלכלי: קודם כל צריך לדחוף למקסימום את שיעור החסכון, לאחר מכן להגדיל הכנסות תוך עלייה מתונה באיכות החיים, ולבסוף - לפרוש כשהגענו לרמת חיים שנוחה לנו והחסכון מצליח לממן. נוח לי עם רמת החיים שלנו היום (15-17 אש"ח ממוצע חודשי, מבלי להחסיר מעצמנו דבר), אבל אני חושב שיש נקודת איזון טובה יותר לא רחוק מאיפה שאנחנו נמצאים. עשיתי קצת מחקר עם עצמי והגעתי למספר - אני ארגיש הרבה יותר נוח עם 30K בחודש. כמעט כפול מהיום

בזמן שאתם צוחקים, אסביר.

כן, נגדיל את רמת ההוצאות שלנו בעיקר בתמורה לחוויות ונוחות. הכנסתי לחישוב החזקת שני רכבים, שיעורי כושר פרטיים, קורסים בנושאים מעניינים, 2 נסיעות קצרות לחו"ל כל שנה ונסיעה ארוכה פעם בשנתיים. אפילו תואר ראשון נוסף. ועוד הרבה דברים שאנחנו לא עושים היום וגם לא מרגישים שהם חסרים לנו. ברוב המוחלט של הזמן נוציא פחות מ 30K, אבל המרווח הזה יאפשר לנו להיות עם וודאות גבוהה בהרבה. במקום לפרוש עם 12 מליון ש"ח שמאפשרים 3% משיכה שנתית שהם 30 אש"ח בחודש, נוכל לפרוש עם 8 מליון שיאפשרו לנו משיכה של 20 אש"ח בחודש, יחד עם עוד 10 אש"ח נטו בהכנסות מעבודה. אז אנחנו (אשתי ואני) צריכים להבין איך לייצר את המנגנון שמאפשר זאת. זה יקצר לנו את הזמן ליציאה לחופש כלכלי מ 14 שנים ל 6-7 תחת הנחות סבירות (4% צמיחה שנתית על ההון עם חסכון של 200K בשנה, כאשר אנחנו חוסכים 300K+ בשנה בחמש השנים האחרונות).

לסיכום

מבחינתי הפרישה כוללת לידה מחדש לחיים נוחים יותר שאני מעצב בעצמי. אבל בשביל שלא אוולד מחדש רק בשביל לגלות שהחיים הקודמים היו טובים בדיעבד, צריך להשקיע הרבה זמן בתכנון החיים החדשים וגם ללמוד טוב יותר את עצמי בצורה שלא למדתי עד היום. להיות בשקט ולהקשיב לעצמי. מה שנשמע לנו מהנה לאורך זמן ומה שבאמת מהנה לאורך זמן זה לאו דווקא אותו דבר.

 

[בעשר אצבעות]

אבל אני צריך להכיר אנשים חדשים עם חשיבה דומה לשלי מחוץ למרחב הוירטואלי (אין לי כמעט כאלו היום בחיים האמיתיים). באזור הצפון. אם אתם בעניין, תגידו

I'm in

 

[Williamsburg]

משקיעים, קרובים לפרישה או בפרישה, עצמאיים או שכירים עם יחס מעולה של הכנסות חלקי זמן עבודה. החברים שלי היום לא מתאימים לסיטואציה הזאת. אני אוהב אותם ואשמור איתם על קשר, אבל אני צריך להכיר אנשים חדשים עם חשיבה דומה לשלי מחוץ למרחב הוירטואלי (אין לי כמעט כאלו היום בחיים האמיתיים). באזור הצפון. אם אתם בעניין, תגיד

משקיע, פרשתי, מחפש חברים חדשים. אני מהמרכז

 

[Williamsburg]

אני ארצה להגדיל את רמת החיים בפרישה ביחס להיום

פספסתי. אתה בן 35...מתי אתה מתכנן לפרוש?

 

[Therealdeal]

פספסתי. אתה בן 35...מתי אתה מתכנן לפרוש?

אני מאמין שברגע שאפסיק להינות מהיצירה בעבודה\עבודות שלי. אין לי תאריך. אבל אני משתעמם מהר ולכן לוקח הנחת Worst Case שארצה לפרוש תוך 5-7 שנים.

 

[Therealdeal]

רוצה לשתף, הייתה לי אתמול חוויה מוזרה. נורא קשה לי בשיחות בנושאים כלכליים שנוגעות להחלטות של אנשים, וככלל אני מנסה להימנע מהן. בפרט כשמדובר באנשים שההבנה שלהם בנושא מועטה. כל פעם שאני שומע על מקרה שלא מסתדר לי עם ההגיון, אני מנסה לשבת עם עצמי\אשתי ולבחון את ההנחות שלנו מחדש - כדי לראות שאני לא מפספס כלום.

מה שתקראו למטה זה מונולוג שלי עם עצמי. מוזמנים להתייחס כמובן.

אז ככה -

קרובי משפחה של אשתי, זוג בגילאי השלושים עם תאומים, האישה בהייטק והבעל במגזר הציבורי. מרוויחים להערכתי 30-35 נטו. קנו קוטג' בחמישה מליון שקל! בפריפרייה של המרכז (חדרה-גדרה). משכנתא עם תשלום התחלתי של 12k (הון עצמי שנתמך חזק על ידי ההורים). באותו רגע השכלתי שלא לפתח שיחה עימם על כך, והצלחתי להימנע מעימות שלא היה תורם ליחסים בנינו. אבל הרכישה הזאת ממש לא מסתדרת לי עם ההגיון.

הסיבות שהייתי מופתע מהרכישה שלהם:

1. זה לא המחיר של קוטג' באיזור הזה, אלא חצי מליון פחות לכל הפחות. הם טוענים שזאת הייתה קנייה אימפולסיבית. לא נשמע לי הגיוני לאפשר רכישה אימפולסיבית בסכומים כאלה.
2. ייתכן שהמשכורות שלהם יעלו לאורך הזמן, אבל כרגע מדובר בהוצאה של מעל 30% מהמשכורת נטו על דיור. לפני ארנונה, מים, חשמל ותחזוקה כמובן. (ולעניות דעתי) חרב הפיטורים תמיד צריכה לרחף מעל עובדי ההייטק שמרוויחים משמעותית מעל למומצע.
3. הריבית על ההלוואה כיום (לפני עוד עליות בפריים, לפני אינפלציה) היא מעל 4%. כלומר תשלום הריבית כרגע מעל 6666 בחודש. גבוה יותר מהשכירות שהם משלמים כיום על נכס במקום טוב יותר עם מאפיינים קצת פחות טובים אך מושלמים לצרכיהם (כך הם אומרים, לא אני).
4. מאוד חשוב להם לגור בבית עם גינה, והם חוששים (כך הם אומרים) שבעתיד בעקבות עליית המחירים ייתכן וכלל לא יתאפשר להם לרכוש בית כזה.
5. הם אומרים שהרכישה אינה כלכלית אלא רגשית ומשרתת את שיפור איכות החיים שלהם כמשפחה.

אני כמובן לא יכול, לא צריך, ולא רוצה לבקר אותם, כל אחד ראשי לקבל החלטות כראות עיניו. אני מנסה להסביר לעצמי כאן מדוע אני לא הייתי פועל כך:

1. למרות שאנחנו מרוויחים הרבה מעבר למשק בית ממוצע, אני לא חושב שאפשר להניח שזה יהיה המצב לאורך 30 שנה.
2. לא הייתי לוקח התחייבות בסדר גודל כזה ביחס להון העצמי.
3. ריכוז ההשקעה בנכס אחד במדינה אחת מרגיש לי לא חכם כלכלית.
4. להעלות את רמת החיים זה חשוב. יש תמיד טריידאוף בין ההווה לעתיד. אבל המספרים במקרה הזה פשוט לא מסתדרים. לרכוש בית כזה, לשלם 150K+ מס רכישה, אין פטור ממס שבח - זה לקחת המון מהעתיד לטובת ההווה.
5. לנו באופן אישי אין לי צורך מיוחד בבית עם גינה. ועדיין, מרגיש לי שהרבה מבני גילנו נדחפים לשם מתוך לחץ חברתי. "אם לא תקנו היום לא תוכלו לקנות בעתיד", או "אבל איפה תארחו אנשים?". זה מזכיר לי חבר שרצה ללמוד הנדסת מכונות, אבל אז קיבל 780 בפסיכומטרי, ובגלל שיכל - נרשם ללימודי רפואה. עצם זה שמשפחה שמרוויחה טוב יכולה להרשות לעצמה לקנות בית פרטי\דירה בתל אביב לא אמור לשנות להם את פונקצית התועלת. אנחנו צריכים להכיר את עצמנו טוב בשביל להתמיד בשלנו.
6. כששאלתי את אשתי אם היא מעדיפה שיהיה לנו בית פרטי או שנטוס לחו"ל שש פעמים בשנה, היא ענתה בלי למצמץ (לטוס). אנחנו לא צריכים בית גדול או מכונית חדשה. זה יתרון לנו לרווחה המשפחתית, אבל הרבה פחות מאשר ביקורים תכופים בבתי קפה, נסיעות לחו"ל, חוגים, מסגרות חינוך איכותיות וכו'. משפחה צריכה להכיר את פונקצית התועלת שלה ע"י שיח ולמידה.

הייתי צריך את השיחה התוך-אישית הזאת... תודה.

 

[yossik]

הייתי צריך את השיחה התוך-אישית הזאת... תודה.

תודה על השיתוף.

 

[Shlomi Z]

רוצה לשתף, הייתה לי אתמול חוויה מוזרה. נורא קשה לי בשיחות בנושאים כלכליים שנוגעות להחלטות של אנשים, וככלל אני מנסה להימנע מהן. בפרט כשמדובר באנשים שההבנה שלהם בנושא מועטה. כל פעם שאני שומע על מקרה שלא מסתדר לי עם ההגיון, אני מנסה לשבת עם עצמי\אשתי ולבחון את ההנחות שלנו מחדש - כדי לראות שאני לא מפספס כלום.

מה שתקראו למטה זה מונולוג שלי עם עצמי. מוזמנים להתייחס כמובן.

אז ככה -

קרובי משפחה של אשתי, זוג בגילאי השלושים עם תאומים, האישה בהייטק והבעל במגזר הציבורי. מרוויחים להערכתי 30-35 נטו. קנו קוטג' בחמישה מליון שקל! בפריפרייה של המרכז (חדרה-גדרה). משכנתא עם תשלום התחלתי של 12k (הון עצמי שנתמך חזק על ידי ההורים). באותו רגע השכלתי שלא לפתח שיחה עימם על כך, והצלחתי להימנע מעימות שלא היה תורם ליחסים בנינו. אבל הרכישה הזאת ממש לא מסתדרת לי עם ההגיון.

הסיבות שהייתי מופתע מהרכישה שלהם:

1. זה לא המחיר של קוטג' באיזור הזה, אלא חצי מליון פחות לכל הפחות. הם טוענים שזאת הייתה קנייה אימפולסיבית. לא נשמע לי הגיוני לאפשר רכישה אימפולסיבית בסכומים כאלה.
2. ייתכן שהמשכורות שלהם יעלו לאורך הזמן, אבל כרגע מדובר בהוצאה של מעל 30% מהמשכורת נטו על דיור. לפני ארנונה, מים, חשמל ותחזוקה כמובן. (ולעניות דעתי) חרב הפיטורים תמיד צריכה לרחף מעל עובדי ההייטק שמרוויחים משמעותית מעל למומצע.
3. הריבית על ההלוואה כיום (לפני עוד עליות בפריים, לפני אינפלציה) היא מעל 4%. כלומר תשלום הריבית כרגע מעל 6666 בחודש. גבוה יותר מהשכירות שהם משלמים כיום על נכס במקום טוב יותר עם מאפיינים קצת פחות טובים אך מושלמים לצרכיהם (כך הם אומרים, לא אני).
4. מאוד חשוב להם לגור בבית עם גינה, והם חוששים (כך הם אומרים) שבעתיד בעקבות עליית המחירים ייתכן וכלל לא יתאפשר להם לרכוש בית כזה.
5. הם אומרים שהרכישה אינה כלכלית אלא רגשית ומשרתת את שיפור איכות החיים שלהם כמשפחה.

אני כמובן לא יכול, לא צריך, ולא רוצה לבקר אותם, כל אחד ראשי לקבל החלטות כראות עיניו. אני מנסה להסביר לעצמי כאן מדוע אני לא הייתי פועל כך:

1. למרות שאנחנו מרוויחים הרבה מעבר למשק בית ממוצע, אני לא חושב שאפשר להניח שזה יהיה המצב לאורך 30 שנה.
2. לא הייתי לוקח התחייבות בסדר גודל כזה ביחס להון העצמי.
3. ריכוז ההשקעה בנכס אחד במדינה אחת מרגיש לי לא חכם כלכלית.
4. להעלות את רמת החיים זה חשוב. יש תמיד טריידאוף בין ההווה לעתיד. אבל המספרים במקרה הזה פשוט לא מסתדרים. לרכוש בית כזה, לשלם 150K+ מס רכישה, אין פטור ממס שבח - זה לקחת המון מהעתיד לטובת ההווה.
5. לנו באופן אישי אין לי צורך מיוחד בבית עם גינה. ועדיין, מרגיש לי שהרבה מבני גילנו נדחפים לשם מתוך לחץ חברתי. "אם לא תקנו היום לא תוכלו לקנות בעתיד", או "אבל איפה תארחו אנשים?". זה מזכיר לי חבר שרצה ללמוד הנדסת מכונות, אבל אז קיבל 780 בפסיכומטרי, ובגלל שיכל - נרשם ללימודי רפואה. עצם זה שמשפחה שמרוויחה טוב יכולה להרשות לעצמה לקנות בית פרטי\דירה בתל אביב לא אמור לשנות להם את פונקצית התועלת. אנחנו צריכים להכיר את עצמנו טוב בשביל להתמיד בשלנו.
6. כששאלתי את אשתי אם היא מעדיפה שיהיה לנו בית פרטי או שנטוס לחו"ל שש פעמים בשנה, היא ענתה בלי למצמץ (לטוס). אנחנו לא צריכים בית גדול או מכונית חדשה. זה יתרון לנו לרווחה המשפחתית, אבל הרבה פחות מאשר ביקורים תכופים בבתי קפה, נסיעות לחו"ל, חוגים, מסגרות חינוך איכותיות וכו'. משפחה צריכה להכיר את פונקצית התועלת שלה ע"י שיח ולמידה.

הייתי צריך את השיחה התוך-אישית הזאת... תודה.

אפשר להצטרף לשיחה התוך אישית?

 

[Therealdeal]

אפשר להצטרף לשיחה התוך אישית?

אבל אז היא לא תהיה תוך אישית אלא בין אישית מה דעתך על מה שכתבתי?

 

[Zorg]

דרך אגב, אם אתה עדיין חושב על 30k כמספיק בהינתן שאתם מוציאים היום בסביבות 18 ?