האם זה אומר שהחרדי לא מכבד את החילוני בזה שהוא מאמין שבשבת כולם צריכים לשבות, האם זה אומר שחילוני לא מכבד את החרדי בזה שהוא נוסע בשבת.
מענינת ההשואה שעשית. צד א כופה על צד ב משהו, צד ב מתנגד לכפיה, אז הוא לא מכבד את צד א?\
נסה להשוות בין שתי הסיטואציות ההיפוטטיות הבאות:
האם זה אומר שהחרדי לא מכבד את החילוני בזה שהוא מאמין שבשבת כולם צריכים לשבות, האם זה אומר שחילוני לא מכבד את החרדי בזה שהוא מאמין שבשבת כולם צריכים ליסוע?
או לחילופין בין אלה:
האם זה אומר שהחרדי לא מכבד את החילוני בזה שהוא לא נוסע בשבת, האם זה אומר שחילוני לא מכבד את החרדי בזה שהוא נוסע בשבת?
או שתשווה בין כפיה לכפיה, או בין שני מקרים של איש באמונתו יחיה.
הם חלק מהזרמים החילונים ביהדות, הם לא חלק מהזרמים הדתיים, ונראה לי שאתה לא באמת מתמצא בפרטים של הקבוצה הזאת, למרות שזה פרט מאוד חשוב בנידון כאן.
מי קבע? תן לכל אדם להגדיר לעצמו מה הוא. מי שמך להחליט מי דתי, מי חילוני, ומה אמונתו של אדם?
אני לא טוען שהרפורמים הם חילוניים אני כן טוען "שנשות הכותל" הם לא מגיעות בשם שום דת, יש להם אג'נדה ברורה, ורק אותה הם משרתים.
מה זה עניינך השם מה הן מגיעות ומה הן משרתות. זה ענינן בלבד.
מה אתה חושב על חוק שאוסר על אדם להתאבד
יש חוק כזה? מה הסנקציה על מי שעובר עליו?
לצערי אני עסוק בענין כבר זמן מה, ולמיטב הבנתי התאבדות כמעט תמיד נובעת מדיכאון קשה או סכיזופרניה שלא ניתנים לריפוי. כלומר, זו תוצאה של מחלה סופנית.
דוגמא לא טובה.
זה לא העניין שהם לא מתחברים לדת שלי זה העניין שהם מחקו את המסורת והם מתנהגים לא כמו המסורת, והם דורשים שיתנו להם את המקומות הקדושים של המסורת היהודית ושם הם התנהגו ההפך מהמסורת.
ולמה זה מפריע לך?
ועכשיו כמו תמיד מכורח המציאות המיעוט החלש מבין (לא, מצדיק) יותר את הרוב החזק מאשר להיפך.
הבעיה היא שהמיעוט החלש אינו חלש כלל וכלל. הוא כופה את אורח חייו על הרוב שאינו כל כך חזק, ומנצל אותו.
למשל חילונים לעיתים קרובות יעדיפו לא לגייס לעבודה חרדי, גם אם כישוריו מתאימים, כי "הוא לא מתאים לתרבות הארגונית" או "כי הוא עכשיו יבקש שהמטבח יהיה כשר למהדרין" (לפעמים הדברים לא נאמרים בקול, אבל זה בהחלט עובר בראש ללא מעט אנשים).
זה פשוט לא נכון. חילונים יוצאים מגדרם על מנת לאפשר סביבת עבודה משלבת עבור חרדים. ההיפך לא נכון.
לא אמרתי שיש או שאין לי בעייה עם זה, ציינתי שאני לא נכנס לנקודה זו. הבאתי את הדוגמא בתור פערי שפה שאותו משפט שנאמר על ידי בן קבוצה א' מתפרש בצורה לא נכונה על ידי בן קבוצה ב' למרות שהוא שופט ואינו חשוד על אי הבנת השפה העברית או על חוסר אינטליגנציה.
אתה מתעקש כאן לכל אורך הדיון על פערי השפה. אבל הפערים הם לא כאלה שבעגה החרדית הכינוי פרוצה הוא ציון לשבח, נכון? החרדי לא פנה אל האישה בשיח מכבד. נהפוך הוא. השיח היה פוגעני ומשפיל.
אם השלט נתלה על קיר של בית פרטי וקל וחומר אם גם חזיתו החיצונית היא פרטית כגון שיש חצר בין קיר הבניין לבין רשות הרבים.
תלייתו היא לחלוטין חוקית.
בבית שמש על שלטים דומים התפתלו הרבה למצוא את הנוסחה החוקית למה זה אינו חוקי (אם בית המשפט רוצה להגיע לתוצאה כל שהי יוכל אבל ברמה החוקית זה לגיטימי).
הבעיה שלי היא פחות עם השלט, אלא יותר עם גורלה של מי שלא תנהג על פיו. לשים את השלט זה אולי חוקי, אבל אכיפת הדרישה המופיעה הו אינה חוקית.
נכון. והדיון המעשי צריך להיות בטווח שבין הרמוניה לקרב. בנסיון להוריד את רמת הפגיעות ואת צפיפותן
נכון. אבל הניסוח קצת מתעתע כי המצב לא מאוזן. חילונים לא כופים על דתיים ליסוע בשבת. דתיים כן כופים זאת על חילונים. חילונים לא כופים על דתיים אופי של טקסים דתיים בכותל. דתיים כן כופים זאת על חילונים.
ועכשיו ברצינות.
הדברים נכתבים ללא נסיון של הטלת אשמה במישהו.
ואם מישהו חושב שהדברים לא ראויים להיכתב נא לציין ואתקן.
1 הייתה אנטישמיות במשך הרבה שנים במקומות שגרו יהודים.
2 הנחה אפשרית: שנאת יהודים (להלן אנטישמיות) עדיין קיימת ורווחת ובנסיבות מסויימות ישנה סבירות גבוהה שהיא תבוא לידי מימוש בצורות מסויימות.
3 הנחה אפשרית: הסיבה לקיומה של האנטישמיות גם אם אינה ידועה בבירור, סביר שהיא קשורה לתרבות של היהודים.
4 היהודים בישראל כיום שממשיכים את התרבות שגרמה לאנטישמיות הם החרדים.
5 היהודים החילונים בישראל כיום ובעתיד עוד יותר דומים בתרבותם לעמי המערב.
האם ההנחות נכונות ?
אם כן האם מסקנת ההנחות היא המובנת מהם ?
איך הפכת ויכוח עניני מבוסס עובדות למחלוקת ריגשית של שנאה? אני חולק עליך לגבי הנחות 3, ו-4.
אף אחד לא מתכוון בכוונה לא לעבוד כדי לדפוק את המדינה או לתת פחות למדינה, ואף אחד לא מתכוון בכוונה לא לשרת בצה"ל כדי לתת פחות למדינה, הנידון כאן הוא הרבה מעבר לזה.
ברור שלא. הבעיה עם הגישה החרדית היא לא נסיון אקטיבי לדפוק את המדינה, אלא שני דברים משלימים אחרים:
א. לנצל את המדינה.
ב. לא לתרום למדינה.
ובכלל, המדינה היא לא גוף אמורפי מרוחק. המדינה היא אנחנו. כשמישהו מנצל את המדינה, הוא מנצל אותי ואת התרומה שלי למדינה.
תדע לך שהחרדים גם מרגישים מנוצלים, החרדים רואים את החילוניים חיים ברמת חיים גבוהה, עם בתי ספר יחסית אלינו מפוארים, עם מגרשי ספורט ענקיים, והופעות ממומנות מהמדינה, ולנו אין את הפינוקים האלו, זה הרגשה שקיימת, אתה יכול להתווכח מי צודק "אבל שני הצדדים מרגישים שאין כאן שווין לרעתם".
מנוצלים ע"י מי? מי לוקח מהם משהו? שוב, המדינה זה לא צד ג. הם חלק מהמדינה בדיוק כמוני. קודם שיחשבו איך לתרום למדינה כמו כל חילוני ואח"כ מה מקבלים ממנה בתמורה. ללא תרומה למדינה לא תהיה מדינה.