יציבות בעבודה

[שלומו]

בכמה הייתם מתמחרים את התוחלת לפיטורין תוך נגיד 3 שנים.

נגיד שהממוצע בתחום העיסוק הוא 20 אחוז סיכוי לפיטורין. כמה הייתם מוכנים להתפשר על משכורת אם הסיכוי יורד ל:
10
5
1
0

מעניין לחשוב על זה גם בתור מעסיקים.

גם כמובן צריך להבין כמה קל או קשה למצוא עבודה לאחר מכן. כנראה שאם חברה שבקושי מפטרת פיטרה אתכם מצב השוק די קשה.

 

[Therealdeal]

מכיר חברה במגזר הציבורי עם שתי דרכי העסקה: חוזה אישי או מסלול קביעות. במסלול קביעות, אחרי שנתיים אי אפשר לפטר אותך. זה אומר שהמשרד חייב למצוא לך עבודה בחברה לא משנה כמה גרוע (כל עוד לא עברת עבירה אתית). השכר שלך די סטטי לאורך השנים, עם עליה של 2-3% בשנה לפי ותק. בחוזה אישי, המשכורת היא 150% עם עדכונים כדי לשמר אותך, אבל "אפשר" לפטר אותך. אם תהיה "גרוע", אתה בחוץ.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

אם הייתי עובד בגופים כאלו, על מסלול קביעות, ובכל זאת היו מפטרים אותי - זה דווקא משמח מבחינה מאקרו כלכלית לטווח הארוך (לא הקצר).

 

[Therealdeal]

אם הייתי עובד בגופים כאלו, על מסלול קביעות, ובכל זאת היו מפטרים אותי - זה דווקא משמח מבחינה מאקרו כלכלית לטווח הארוך (לא הקצר).

למה?

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

למה?

בהיסטוריה הישראלית, כאשר מקרים כאלו התרחשו, המצב המאקרו-כלכלי לא היה טוב ואז השלטון עשה מה שצריך על-מנת לשחרר את השוק (בין השאר, לגרום לפיטורים של עובדים לא יעילים או פשוט לסגור לגמרי עסק לא יעיל). במקרים אחרים, פיטורים מהסוג הזה התרחשו כבר אחרי שהיינו קצת אחרי המשבר הכלכלי ובין שאר הרפורמות החיובית, נאלצו לפטר כמות גדולה של עובדים מכל מיני מקומות או להכניס תחרות לתחום זה או אחר, מה שגרם בהמשך למפעלים שלמים לפטר הרבה עובדים או להיסגר.

נראה לי שעדיף להיות שליח וולט בשוק קפיטליסטי על סטרואידים, מאשר להיות מתכנת בכיר בשוק הריכוזי של היום.. פשוט מפני שבתרחיש הראשון כל שקל מסכן שארוויח שווה הרבה יותר כוח קנייה, של מוצרים ושירותים באיכות גבוהה יותר, במחיר זול יותר, ובמגוון רחב יותר (ומקור השירותים והמוצרים הללו הוא פרטי ולא ציבורי).

 

[Therealdeal]

בהיסטוריה הישראלית, כאשר מקרים כאלו התרחשו, המצב המאקרו-כלכלי לא היה טוב ואז השלטון עשה מה שצריך על-מנת לשחרר את השוק (בין השאר, לגרום לפיטורים של עובדים לא יעילים או פשוט לסגור לגמרי עסק לא יעיל). במקרים אחרים, פיטורים מהסוג הזה התרחשו כבר אחרי שהיינו קצת אחרי המשבר הכלכלי ובין שאר הרפורמות החיובית, נאלצו לפטר כמות גדולה של עובדים מכל מיני מקומות או להכניס תחרות לתחום זה או אחר, מה שגרם בהמשך למפעלים שלמים לפטר הרבה עובדים או להיסגר.

נראה לי שעדיף להיות שליח וולט בשוק קפיטליסטי על סטרואידים, מאשר להיות מתכנת בכיר בשוק הריכוזי של היום.. פשוט מפני שבתרחיש הראשון כל שקל מסכן שארוויח שווה הרבה יותר כוח קנייה, של מוצרים ושירותים באיכות גבוהה יותר, במחיר זול יותר, ובמגוון רחב יותר (ומקור השירותים והמוצרים הללו הוא פרטי ולא ציבורי).

אחלה מנקודה רחבה, אבל בניגוד למה שכתבת

,בכל זאת היו מפטרים אותי - זה דווקא משמח מבחינה מאקרו כלכלית לטווח הארוך (לא הקצר).

אין סיכוי שעובד שחיפש יציבות בחיים והקריב שכר גבוה יותר בשביל זה היה *שמח* שיפטרו אותו

 

[משה]

החישוב צריך לכלול

1. גיל (אינו דומה בן 60 שמפוטר לבן 30)
2. פגיעה פוטנציאלית באיכות החיים. אדם שהגיע לעצמאות כלכלית ועובד להנאתו יחשוש פחות מפיטורים מאדם שחייב את העבודה למחייתו. זה נכון גם לאדם שצבר מספיק הון כך שמעבר למשרה חלקית / ירידה בשכר לא יפגעו באורח חייו

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

אין סיכוי שעובד שחיפש יציבות בחיים והקריב שכר גבוה יותר בשביל זה היה *שמח* שיפטרו אותו

עצם הנטייה הישראלית לחפש יציבות בעבודה היא בעייתית לכשעצמה.

 

[Therealdeal]

עצם הנטייה הישראלית לחפש יציבות בעבודה היא בעייתית לכשעצמה.

ישראלית?
בעייתית? ככה זה בני אדם

 

[Tor50]

עצם הנטייה הישראלית לחפש יציבות בעבודה היא בעייתית לכשעצמה.

ממש לא. יציבות תעסוקתית זה אחד האלמנטים הכי משמעותיים של המדינות הכי טובות בעולם כיום, סקנדינביות וצפון אירופאיות.

 

[dror]

המדינות הכי טובות בעולם כיום

טובות מאיזו בחינה? תל״ג לנפש ?

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

במדינות הסקדנדינביות מדברים על ביטחון תעסוקתי, ולא בהכרח על יציבות תעסוקתית או קביעות תעסוקתית. זה כאילו הם מנסים לספק תמיכה 360 מעלות, ולא שמים דגש מיוחד בעניין הפיטורים (או כפי שהאימרה שלהם הלכה בזמנו "מצילים את המלח, לא את הספינה"). הגמישות של המעסיקים לפטר עובדים, מאוד מכובדת שם.

Flexicurity

Flexicurity is an integrated strategy for enhancing flexibility and security in the labour market. It aims at reconciliating employers' need for a flexible workforce with workers' need for security–confidence that they will not face long periods of unemployment.

employment-social-affairs.ec.europa.eu

 

[עידו ג]

ישראלית?
בעייתית? ככה זה בני אדם

אתה פותח דלת שאתה לא רוצה לפתוח...

 

[ינשוף חסכני]

במדינות הסקדנדינביות

לא יודעת לגביי הסקנדינביות, אבל בגרמניה וצרפת קשה מאוד עד בלתי אפשרי* לפטר עובדים עם שכר גלובלי, וגם כשהם מפוטרים החברה נדרשת לפיצויים מעל ומעבר. יציבות תעסוקתית שבאה על חשבון יצירתיות ותחרות בשוק הגלובלי.

* בלתי אפשרי = התראה של 7 חודשים מראש(!) על פיטורין, קבוצות מוגנות הרמטית מפיטורים גם במקרה של סגירת חברה/סייט(!) ועוד כל מיני מרעין בישין.

 

[Therealdeal]

לא יודעת לגביי הסקנדינביות, אבל בגרמניה וצרפת קשה מאוד עד בלתי אפשרי* לפטר עובדים עם שכר גלובלי, וגם כשהם מפוטרים החברה נדרשת לפיצויים מעל ומעבר. יציבות תעסוקתית שבאה על חשבון יצירתיות ותחרות בשוק הגלובלי.

* בלתי אפשרי = התראה של 7 חודשים מראש(!) על פיטורין, קבוצות מוגנות הרמטית מפיטורים גם במקרה של סגירת חברה/סייט(!) ועוד כל מיני מרעין בישין.

לחבר מגמפא בצרפת ניתנה האפשרות להתפטר מרצונו (כאמור אי אפשר לפטר), קיבל 24 חודשי שכר.

חברות טכנולוגיה בינלאומיות לא פותחות שם תקנים יותר.

בצרפת כל העובדים (גם המגזר הפרטי!) מפרישים לפנסיה ציבורית בשיטת חלוקה: ההפרשות של העובדים כיום מממנות את קצבאות הפנסיונרים הנוכחיים, ובתמורה הם צוברים זכויות לקצבה עתידית, ולא כסף בקופה אישית כמו בישראל.

לדעתי לא בר קיימא, הפתרון של הצרפתים היא לאפשר הגירה המונית של עובדים...

 

[ינשוף חסכני]

לחבר מגמפא בצרפת ניתנה האפשרות להתפטר מרצונו (כאמור אי אפשר לפטר), קיבל 24 חודשי שכר.

חברות טכנולוגיה בינלאומיות לא פותחות שם תקנים יותר.

בגרמניה יש work council שיכולים לעכב פיטורים של עובד חודשים שלמים. כמה וכמה מכרים של בעלי, כולם ותיקי שכבת ה c-suite אומרים שלעולם לא יהיו מעורבים שוב בחברה אירופאית בגלל חוקים כאלו.

בצרפת כל העובדים (גם המגזר הפרטי!) מפרישים לפנסיה ציבורית בשיטת חלוקה: ההפרשות של העובדים כיום מממנות את קצבאות הפנסיונרים הנוכחיים, ובתמורה הם צוברים זכויות לקצבה עתידית, ולא כסף בקופה אישית כמו בישראל.

מעניין אם גם הם חוששים ממשבר הפנסיות / משבר הבט"ל כמו בישראל וארה"ב.

 

[אלוקים לא משחק בקוביות]

לא יודעת לגביי הסקנדינביות, אבל בגרמניה וצרפת קשה מאוד עד בלתי אפשרי* לפטר עובדים עם שכר גלובלי, וגם כשהם מפוטרים החברה נדרשת לפיצויים מעל ומעבר. יציבות תעסוקתית שבאה על חשבון יצירתיות ותחרות בשוק הגלובלי.

* בלתי אפשרי = התראה של 7 חודשים מראש(!) על פיטורין, קבוצות מוגנות הרמטית מפיטורים גם במקרה של סגירת חברה/סייט(!) ועוד כל מיני מרעין בישין.

שאלתי את הצ'אט מהם הגורמים הדרטמניסטיים שמאפשרים לגרמניה לנהוג כך. הרי המחקר הכלכלי מצביע שכלכלות שנוהגות כך בדר"כ מתדרדרות.

זה מה שהוא הגיב לי:

• יתרון איכותי ותעשיית היי-טק תעשייתית: חוזקה של גרמניה נשען על תעשיית ייצור מתקדמת וייחודית (Mittelstand) ומוצרים עתירי ידע (כמו מכונות ורכב יוקרה) שבהם יש לה ביקוש עולמי קשיח שאינו מבוסס על תחרות מחירי זולים.
• הון אנושי והסכימה כפולה (Dual Education): שילוב הדוק בין הכשרה מקצועית מערכתית לבתי ספר מקצועיים ולתעשייה מייצר כוח עבודה מיומן ואיכותי במיוחד, המצדיק פריון גבוה שמתקזז עם העלויות.
• שוק משותף ויתרונות הסחר של האיחוד: היותה הכלכלה המרכזית בלב גוש האירו מעניקה לה גישה חופשית לשוק אירופי ענק ללא מכסים, לצד מטבע (אירו) שלעיתים נסחר ברמה נמוכה מהיכולת הכלכלית שלה ומשרת את הייצוא שלה.

בוא נומר שישראלים לא צריכים לבנות על יותר מידי יתרונות דטרמיניסטיים מהסוג הזה.

 

[YPV]

הניסיון "לתמחר" ודאות תעסוקתית מוחלטת מחטיא את העובדה שביטחון מוחלט הוא לא בהכרח דבר רצוי, לא לעובד ולא למעסיק.

מהצד של העובד: נכונות להתפשר על שכר תמורת "חסינות" מעודדת ניוון מקצועי וגם אישי. חוסר ודאות בריא (אפילו קטן) שומר על העובד אקטיבי. דוחף אותו להיות ערני לסביבת העבודה ולמערכות היחסים בארגון, לתחזק תמיד רשת קשרים ורשת ביטחון מקצועית מחוץ לארגון, לשמור על רצון מתמיד להתפתח ולהשתפר ולא לקפוא על השמרים. ברגע שמתפשרים הרבה בשכר בשביל "ודאות", משלמים פעמיים: גם בשכר נמוך בהווה, וגם בשחיקת הערך בשוק העבודה בעתיד.

מהצד של המעסיק: ארגון או חברה שמבטיחים (במשתמע או במפורש) אפס סיכון פיטורין מייצר סלקציה שלילית. הם מושכים עובדים שמחפשים שקט על פני צמיחה, ומאבדים את הגמישות הארגונית שלהם.

בשורה התחתונה, לא כדאי לתמחר או לשלם פרמיה גבוהה על "אפס סיכון", כי מחיר הניוון בטווח הארוך יקר בהרבה מסיכון הפיטורין עצמו.

 

[בת העמק]

חוזקה של גרמניה נשען על תעשיית ייצור מתקדמת וייחודית (Mittelstand) ומוצרים עתירי ידע (כמו מכונות ורכב יוקרה)

נראה לי שהבינה לא מעודכנת

כלכליסט דיגיטל
המשבר בפולקסווגן: עד מחצית מהדגמים יוסרו מההיצע
בעקבות צניחה במכירות בסין ובארה"ב, המנכ"ל אוליבר בלומה מוביל תוכנית התייעלות הכוללת צמצום דגמים, הפחתת ייצור ופישוט קווי המוצרים. לאחרונה נשקלה אפשרות לסגור ארבעה מפעלים בגרמניה ולצמצם עד 100 אלף משרות - אך זו נבלמה על ידי נציגי העובדים בדירקטוריון

 

[שלומו]

בשורה התחתונה, לא כדאי לתמחר או לשלם פרמיה גבוהה על "אפס סיכון", כי מחיר הניוון בטווח הארוך יקר בהרבה מסיכון הפיטורין עצמו

מסכים. בגלל זה שמתי גם חלופות עם טווח של סיכון.
זה נכון שבדרך כלל איפה שיש סיכוי גדול לפיטורין יש סיכוי גדול להעלאה.