חיים אקדמאים לעומת סולידיות

[שישו]

הי! אני חדשה בפורום, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה באמצע שנות ה-20. רציתי לשמוע דעת מלומדים בנושאי חיסכון ואקדמיה. הבנתי כבר ממזמן שאני רוצה להישאר באקדמיה, אבל כרגע אני לא רואה איך אני מצליחה גם לחסוך כסף תוך כדי, ובפרט בכמות כזו שבעתיד תאפשר לי בטחון כלכלי מספק להבאת ילדים לעולם (אני מבינה שזו הוצאה כבדה).
באופן כללי אני חיה חיים ברי קיימא, מבשלת, קונה רק יד שניה ורק מה שצריך, לא ממש אוהבת פאבים, גרה בדירה פיצית ברמת גן ונוסעת באוטובוס. ככה שלחסוך בהוצאות זה לא משהו שאני לא יודעת.
האם מישהו בפורום הוא איש אקדמיה? האם יש לכם עצות לגבי התנהלות כלכלית בתוך המערכת האוניברסיטאית?

תודה!

***בבקשה אל תגידו לי לפרוש ושאני חיה בסרט שאמצא משרה אי פעם. אני יודעת שזה סיכון לא קטן, זה שווה את האושר שלי.

 

[yossik]

ברוכה הבאה לפורום!

 

[Oringa]

השכר הממוצע שאת מסוגלת לקבל בתור דוקטורנטית עומד על למעלה מ-10,000 שקל לחודש אם אינני טועה ועם המלגות הנכונות אפילו מעבר לכך. תוסיפי את האופציה לייעץ למקומות כעצמאית (אם זה רלוונטי לתחום שלך) ואת מסוגלת לחסוך למעלה מ-50 אחוז משכרך, בלי מאמץ מיוחד.

 

[טלי88]

השכר הממוצע שאת מסוגלת לקבל בתור דוקטורנטית עומד על למעלה מ-10,000 שקל לחודש אם אינני טועה ועם המלגות הנכונות אפילו מעבר לכך. תוסיפי את האופציה לייעץ למקומות כעצמאית (אם זה רלוונטי לתחום שלך) ואת מסוגלת לחסוך למעלה מ-50 אחוז משכרך, בלי מאמץ מיוחד.

אפשר הסבר - כיצד הגעת להכנסה של כ 10 א שח לחודש? מה לקחת בחשבון - מי הממן? המדינה? קרנות? עבודה כעצמאית?

אשמח ללמוד ולהחכים.

 

[שישו]

השכר הממוצע שאת מסוגלת לקבל בתור דוקטורנטית עומד על למעלה מ-10,000 שקל לחודש אם אינני טועה ועם המלגות הנכונות אפילו מעבר לכך. תוסיפי את האופציה לייעץ למקומות כעצמאית (אם זה רלוונטי לתחום שלך) ואת מסוגלת לחסוך למעלה מ-50 אחוז משכרך, בלי מאמץ מיוחד.

שכר ממוצע - האם הכוונה לשכר במשרה מלאה כעובדה אוניברסיטה? לא נראה לי שזה כ"כ גבוה.

מלגות - צודק בעיקרון, אבל אני לא מכירה הרבה מלגות לדוקטורנטים שהן משמעותיות, וגם, לרוב קבלת מלגה ממקור חיצוני באה על חשבון המלגה מהאוניברסיטה. מכיר משהו אחר?

ייעוץ - מדובר בהשקעת מאמץ ניכר מחוץ לספירה האקדמית, וזה בעצם מקטין את כמות הזמן שיש להשקעה במחקר. צריך דריסת רגל ראשונית כדי להתחיל לפתח מוניטין, ושוב זו השקעה התחלתית גדולה שלא ברור האם תשתלם מבחינה שאיננה כלכלית גרידא. הדבר שקול לחצי משרה בהייטק - זה לא בא על חשבון המחקר?

 

[Oringa]

אני מכיר את המספרים האלה ממספר חברים לקראת סיום הד"ר בפיסיקה. הנחתי שהמספרים יהיו דומים גם בפקולטות מדעיות אחרות, אבל ייתכן ואני טועה.
מנגד, אני עובד לא מעט עם אוכלוסיה אקדמית (תואר שני ומעלה) שנותנים ייעוץ בתחום למידת מכונה בהיקף של מספר שעות בשבוע, בשכר שעתי גבוה מאד, מה שמאפשר להם לעסוק במחקר או בפרויקטים אחרים תוך כדי שהם "משלימים הכנסה".

 

[סולידי]

אני לא איש אקדמיה אבל קרוב מאוד לעולם הזה. ישנן שתי דרגות חוקר לפני פרופסור (חוקר זוטר, וחוקר בכיר) ושתי דרגות פרופסור (פרופסור חבר ופרופסור מלא). השמות המדויקם של הדרגות משתנים מאוניברסיטה אחת לשניה, אבל בכל אופן לאחר פוסט-דוק, הדרגה המקובלת למשרה התחלתית היא חוקר בכיר. בדרגה זו השכר נטו הוא כ-18K למיטב ידיעתי. ועם הקידום לדרגות פרופסור וקביעות הוא עולה, כך שהתנאים לא רעים בכלל.

מלבד זאת בהנחה שאת מפתחת מומחיות נדרשת, חברות משלמות בין $100 ל-$300 לשעת ייעוץ למומחים מהאקדמיה.

אז מסלול ההכשרה הוא אומנם ארוך וקשה, וההצלחה לעבור משלב אחד לזה שאחריו לא מובטחת, אבל החל מגיל 35 לערך אין יותר דאגות כלכליות.

 

[Benjamin W]

למה צריך להיות סולידי?

להבנתי, הלימודים שלך מעלים את כושר ההשתכרות שלך... לדעתי זה יותר משמעותי מחסכנות...

 

[אקדמיה]

אני מהאקדמיה, פרופ' חבר, בתחום לא רחוק ממך. המספרים שנתנו לך די מדויקים.
מלגה לדוקטורנטים בדרך כלל כ- 7000 ש"ח לחודש, ממגוון מקורות. המנחה שלך יעזור לך בבוא היום. בנוסף, משרת תרגול, שדוקטורנטים מרויחים בה יותר פר שעה מאשר מסטרנטים. בדרך כלל עוד כ- 4000 ש"ח. המשרה מאפשרת חסכון קטן לפנסיה, תשלום ב"ל וכו'. את לא מקבלת תנאים כאלה גם היום, בתואר השני? המספרים צריכים להיות יותר נמוכים (הסה"כ למסטרנטים בדרך כלל מגיע בין 6-7 אש"ח).
בפוסט הנטו תלוי במקום העבודה שלך. למשרה אקדמית ידרש פוסט בחו"ל. המספרים שם לא רלבנטים כרגע, מכיון שכל מספר תלוי גם במיקום ובעלות הנגזרת ממנו. גם בתוך ארה"ב, למשל, עלות הפוסט שונה מעיר לעיר. באירופה, לונדון וברלין הן שתי דוגמאות מאד שונות.
לגבי קבלת משרה ראשונה באונ', את יכולה להסתכל בטבלאות המפורסמות על ידי ות"ת. הטבלה קצת מורכבת אבל בואי נגיד שברמת הפתיחה ("מרצה בכיר") את יכולה לצפות בממוצע לכ- 14,000 ש"ח נטו ויותר אם תקבלי גרנטים, אולי 16,000. אח"כ מדובר בערך על 18,000 נטו לחודש, כאשר לפני פרישה מגיעים לכ- 24,000 ש"ח נטו. ההפרשה לפנסיה היא על כל ההכנסה, שזה יתרון עצום, והקביעות גורמת לזה שאין תקופות ללא עבודה ויש צבירת זכויות. בנוסף, יש מענק כניסה למשרה אקדמית של כמה עשרות (או מאות) אלפי ש"ח, לפני מס.
אם יש לך משרה אקדמית, את לא חייבת להיות סולידית ועדיין תוכלי לחסוך הרבה. רוב הקולגות שלי וגם אני חיים מעולה (עובדים קשה, כן? אבל זה בכל קריירה).

יש לי הערה אחת קטנה, וזה שבאקדמיה קל לחיות חיים סולידיים. מסביבי רוב האנשים חיים באופן מאד צנוע, ואולי בגלל זה לא תדעי שהם במצב כלכלי מצוין. לא נהוג לקנות בגדים יקרים, אנשים נוהגים במכוניות יחסית ישנות, הרבה מהם מביאים ארוחת צהריים מבושלת מהבית. לחלק גדול מהאנשים האלה יש נדל"ן מניב, קרנות השתלמות נזילות וגדולות, וממה שידוע לי, במשפחות שבהם שני בני הזוג עובדים, אפילו אם השני עובד במשרה מאד ממוצעת, בגילאי סוף הארבעים רובם עצמאים כלכלית. רוב האנשים סביבי בורים לחלוטין בנושא של ההשקעות, לא רוצים להתעסק עם נושא הפנסיה שלהם ולא עושים שום דבר מיוחד כדי להגיע לעצמאות כלכלית, הם פשוט רגילים לחיות די בצניעות (אולי מהשנים כסטודנטים?) וחוסכים באופן די אגרסיבי. אם תצליחי להכנס למשרה אקדמית, מצבך הכלכלי מובטח כל עוד לא תעשי שטויות, אין לך מה לדאוג.

 

[ETL]

מסכים עם רוב מה שנכתב עד כה. אני דוקטורנט למתמטיקה ויכול לתאר את התקופה של המאסטר בתור הכי מתאגרת כלכלית בחיי עד כה, תקופה שבה אי אפשר באמת לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ומצד שני המלגות והמשכורות על הוראה או בדיקת תרגילים הן נמוכות.
לעומת זאת המצב בדוקטורט (באונ' ת"א) הוא הרבה יותר טוב, תוכלי לבחור כמה שעות ללמד (אלא אם כן את יושבת על מלגה שמגבילה את מספר השעות) ולרוב המנחים יש קרנות מחקר שיאפשרו תשלום מלגה סבירה ביותר, יחד אפשר להגיע גם ל-14000 נטו בסמסטר נתון - מכובד לכל הדעות (ובין חצי לשליש ממה שתוכלי להרוויח בתעשייה עם מאסטר במתמטיקה). צריך רק לזכור שעל המלגות לא מקבלים תנאים סוציאליים כך שההפרשה לפנסיה ולקה"ש נגזרת ממשכורת נמוכה בהרבה.
ודבר אחרון, אף אחד לא מחכה לך עם משרה בארץ. יש הרבה אנשים מוכשרים, הרבה רוצים לחזור אחרי פוסט ולא לכולם יש מקום. קחי את זה בחשבון כי המסלול הוא לא פשוט בכלל.
בהצלחה.

 

[חיפאי]

@שישו
דוקטורט במתמטיקה נשמע לי כמו השקעה מאוד טובה ולכן כמו החלטה מאוד סולידית. חסם הכניסה לזה הוא לדעתי כישורים וחוכמה (בניגוד, אולי לדוקטורטים בכמה תחומים אחרים). לכן, אם יש לך את האפשרות ובעיקר אם יש את הרצון והאהבה לתחום - לא הייתי מהסס. דוקטורט יכול להביא אותך להמשך עבודה באקדמיה ויכול להוביל לתעשייה או לשניהם. בשני המקרים זו יכולה להיות קריירה טובה.
זו השקעה סולידית, כיוון שהיא יכולה לשלב בין שני עקרונות.
1. מימוש עצמי, עניין, ותרומה לעולם. במילים אחרות, חיים מעניינים, ראויים, וטובים.
2. בפריסה על כל החיים, הכנסה יציבה וגבוהה.

אז השיקול במקרה הזה אינו איך לצבור הכי מהר כסף, אלא איך לנהל את הקריירה באופן יציב שתומך בשאר השאיפות שלך (ילדים, למשל). קריירה אקדמית מאופיינת בהכנסות נמוכות בתחילת הדרך, ואי ביטחון תעסוקתי, אך בהמשך מתקבל פיצוי על כך.
הפיצוי האולטימטיבי הוא כניראה במסגרת הצטרפות לסגל הבכיר באוניברסיטה. את הסכומים ראית למעלה, אבל שלא תטעי, הבונוסים האמיתיים זה לא בסכום החודשי, אלא בכל מה שנלווה לעבודה כזו. שבתון כל 4 שנים, פנסיה נדיבה, הטבות של אירגוני עובדים חזקים, שעות עבודה גמישות (מאוד), וקביעות. קשה להעריך את הערך הכלכלי של כל אלה. מדובר במליונים.
אבל גם מחוץ לאקדמיה יש לבעלי דוקטורט בתחומים מבוקשים סיכויים טובים לפצות על שנות העבודה הקשה וההסתפקות במועט. בתחום שלך, אם נכנסים לתת-תחום שמעניין את התעשייה, אפשר גם להתעשר או לפחות לחיות מאוד ברווחה. שיקול נוסף הוא חו"ל כי מצופה מאיש אקדמיה לבלות תקופת לימודים ומחקר בחו"ל ולהמשיך לנסוע לחו"ל במהלך הקריירה.

אני עשיתי מסלול אקדמי אבל החלטתי לא להכנס בסוף לאקדמיה כחבר סגל. ועדיין אני חושב שזה היה משתלם. היו שנים שממש היינו עניים והיינו צריכים ללמוד תוך כדי לגדל ילדים, כי אי אפשר לחכות לגיל 40 עם זה. ללא ההורים לא הייתי מסתדר. אבל היה לי מעניין, חופשי, ומצמיח אז מה זה חשוב? נראה לי שעם מלגות במדעים מדוייקים אפשר גם להסתדר בלי ההורים. (אני במדעי החברה)
החל מגיל 35 שתי האותיות הקדושות ד+ר לפני השם שלי (וגם כישורים מעולים וגוף נאה במיוחד עזרו לי לקבל משכורות גבוהות והכישורים מהדוקטורט היו שימושיים להרבה דברים גם מחוץ לאקדמיה.
החלטתי שהמסלול האקדמי הוא לא בשבילי, כי הוא ארוך מדי ומייגע, וראיתי שאני יכול לעשות דברים שאפילו יותר מעניינים אותי, ולהרוויח עליהם יותר. אמנם אין לי ביטחון תעסוקתי ושנת שבתון, אבל המשכורת שלי מיד אחרי הדוקטורט היתה הרבה יותר גבוהה ממשכורת של מרצה בתחילת דרכו. יכולתי להגיע ככה לעצמאות תוך 10 שנים מסיום הדוקטורט.
בהצלחה!

 

[Lucy]

"***בבקשה אל תגידו לי לפרוש ושאני חיה בסרט שאמצא משרה אי פעם. אני יודעת שזה סיכון לא קטן, זה שווה את האושר שלי."

תראי, אני הייתי שמחה מאוד אם היו אומרים לי את זה לפני שהתחלתי את הדוקטורט (פוסטדוקית במדעי החברה, אי שם במערב אירופה). את מתחרה מול מועמדים שסיימו לימודים בהרווארד ובאוקספורד, וגם הם לא תמיד מוצאים משרה אקדמית. למזלך את במתמטיקה, כך שתוכלי למצוא עבודה בתעשייה יחסית בקלות, ולא להיתקע כפוסטדוקית נצחית. אולי כדאי שתשקלי לצאת לחו"ל בשביל הדוקטורט, אבל זה לא מאוד סולידי...

אם תהיה לך מנחה טובה, סביר להניח שהדוקטורט יהיה בשבילך זמן טוב. השאלה היא מה קורה אחר כך.

 

[חיפאי]

בהמשך למה ש @Lucy כתבה.
חשוב לא להינעל ב 100% על משרה אקדמית בכירה באוניברסיטה בישראל. זה שוק קטן, תחרותי, וברור שלא יהיה מקום לכל בוגרי הדוקטורט בכל תחום נתון. אני לא מכיר את המספרים, ומעניין אם מישהו בכלל אוסף אותם. אבל אין לי ספק שיש הרבה יותר דוקטורנטים מאשר משרות פנויות בכל תחום נתון.
אבל זה בסדר להתכוון, לרצות, ולהתאמץ על זה. צריך שילוב מיוחד של כישרון, קשרים ומזל בשביל להצליח, והעובדה היא שחלק לפחות מצליחים. מה שלוסי והרבה דוקטורנטים אומרים בשלב כלשהו זה שאף אחד לא סיפר להם מראש במה זה כרוך, מה הסיכויים, ומה האלטרנטיבות. אלה דברים יחסית בסיסיים, שכדאי לברר מראש. כל מרצה למתמטיקה בישראל יוכל לספר לך על הסיכויים באופן די מהימן!

במבט גלובלי, מתוך הנסיון שלי, אם לא נעולים על ישראל, ולא נעולים על אוניברסיטה מובילה, נפתחות פתאום הרבה יותר אפשרויות. אני זוכר מישהי שלמדה איתי ולקח לה כמה שנים טובות. בסוף היא קיבלה משרה ראשונה באיזה קולג' קתולי. חלק נסעו לדובאי. חלק לסין. חלק החלו לעבוד בתוכניות לא אקדמיות מסוגים שונים. ויש כמובן את זה שסיים דוקטורט ומיד קיבל משרה, ואחרי 5 שנים היה פרופסור באונ' מעולה.

 

[Lucy]

היום לקבל משרה אקדמית עם אופק לקביעות זה כמעט כמו להיות שחקן שמקבל חוזה קבוע בסדרת טלוויזיה. יש הרבה אנשים יפים בתעשיית הבידור, יש הרבה אנשים מוכשרים, אבל מעטים יזכו לחוזה כזה. אף אחת לא הולכת לעשות דוקטורט כי היא גרועה בנושא שעליו היא כותבת את הדוקטורט, כלומר תתחרי עם הרבה אנשים מאוד מאוד טובים בתחום שלהם. וכן, אני נשמעת עגמומית, אבל זה מניסיון מר.

 

[מרק עוגיות]

היום לקבל משרה אקדמית עם אופק לקביעות זה כמעט כמו להיות שחקן שמקבל חוזה קבוע בסדרת טלוויזיה.

זה מאד תלוי בתחום. מדעי החברה הוא תחום שאין בו הרבה כסף ומשרות. לא כך הדבר במדעים מדויקים. במדעים מדויקים, הרבה ממסיימי הדוקטורט בכלל לא רוצים להמשיך לאקדמיה אלא הולכים לתעשיה, וזה מקטין מאד את התחרות על משרות באקדמיה. מצד שני, יש יותר משרות כי יש ביקוש מצד סטודנטים ולכן נפתחים יותר תקנים למרצים. צריך להיות מוצלחים, אבל מי שמוצלח.ת ומעוניינ.ת במשרה אקדמית, יש לו.ה סיכוי לא מבוטל בכלל למצוא אחת. ואפילו בארץ. מהיכרות אישית.

 

[גרהם]

זה מאד תלוי בתחום. מדעי החברה הוא תחום שאין בו הרבה כסף ומשרות. לא כך הדבר במדעים מדויקים.

בארץ סולם השכר באוניברסיטאות אחיד. בארה"ב פרופ' לכלכלה ומשפטים מרוויחים יותר מפרופ' למתמטיקה ופיסיקה, כך שיש הבדל גדול בין התחומים ולאו דווקא בין מדעים מדוייקים לתחומים אחרים.
אם מדברים על הארץ, אז יש הבדל גדול בין תחומים שנלמדים במכללות לכאלו שלא. מהבחינה הזו למדעים מדוייקים יש חסרון, אבל מרצים להנדסה, כלכלה, פסיכולוגיה ומשפטים דווקא מבוקשים מאד.

 

[מרק עוגיות]

בארץ סולם השכר באוניברסיטאות אחיד.

כשאמרתי שיש יותר כסף לא התכוונתי שהמרצים מרוויחים יותר (אכן סולם השכר אחיד, אם כי יש הבדלים בתנאי ההעסקה בין מכללות לאוניברסיטאות למכללות לחינוך, ויש תוספות שכר שקל יותר למרצים מתחומים עתירי כסף לקבל, כמו תוספות שתלויות בהשגת מענקי מחקר).
התכוונתי שיש יותר הקצאות לתקנים (שבין השאר נובעות מכך שיותר כסף זורם לאוניברסיטאות מהתחומים האלו, ולכן שווה להן להקצות להם יותר תקנים, כמו גם שיש יותר ביקוש לתחומים אלו מצד סטודנטים, ולכן הממשלה מתעדפת תקנים בתחומים האלו).

התייחסתי ספציפית למדעים מדויקים כי פותש התעניינה במתמטיקה.

 

[גרהם]

התכוונתי שיש יותר הקצאות לתקנים (שבין השאר נובעות מכך שיותר כסף זורם לאוניברסיטאות מהתחומים האלו, ולכן שווה להן להקצות להם יותר תקנים, כמו גם שיש יותר ביקוש לתחומים אלו מצד סטודנטים, ולכן הממשלה מתעדפת תקנים בתחומים האלו).

באוניברסיטאות זה נכון אך בכל ההשכלה הגבוהה המצב שונה. הרוב המכריע לא לומדים מדעי הטבע, ואני משער שלאורך השנים אחוז הלומדים מדעי הטבע דווקא פוחת, כי יש הרבה מאד מכללות שמלמדות הוראה ותחומים כמו פסיכולוגיה וכלכלה ופחות מתמטיקה ופיסיקה. בשורה התחתונה אני מניח שכל שנה נפתחות הרבה פחות משרות למרצים במתמטיקה מאשר מרצים לכלכלה. זה כמובן לא אומר כלום על הסיכוי למשרה בהיעדר מידע על צד ההיצע.
ואני מסכים לגבי השכר בתחומים עתירי כסף. מהכרות של תחומים הקרובים אלי, השכר באוניברסיטה הוא חלק זעיר מסך ההכנסה של מרצים במשפטים, חשבונאות או כלכלה (וגם בתוך התחומים האלו יש שונות גדולה בין תחומי המשנה).

 

[מרק עוגיות]

אני משער שלאורך השנים אחוז הלומדים מדעי הטבע דווקא פוחת, כי יש הרבה מאד מכללות שמלמדות הוראה ותחומים כמו פסיכולוגיה וכלכלה ופחות מתמטיקה ופיסיקה.

אין לי מספרים באחוזים, אני יכולה לומר מידע אישי שאבסולוטית מספרם עולה, ושהממשלה פעלה ופועלת להגדלת התחומים האלה במוסדות המחקר, מה שהיא לא עושה בתחומים כמו פסיכולוגיה וכלכלה למיטב ידיעתי.

 

[גרהם]

אין לי מספרים באחוזים, אני יכולה לומר מידע אישי שאבסולוטית מספרם עולה, ושהממשלה פעלה ופועלת להגדלת התחומים האלה במוסדות המחקר, מה שהיא לא עושה בתחומים כמו פסיכולוגיה וכלכלה למיטב ידיעתי.

ברור שאבסולוטית המספר עולה כי האוכלוסיה גדלה והמכללות מנגישות את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שפעם הודרו ממנה.
אם הממשלה פועלת להרחבה מדעי הטבע על חשבון תחומים אחרים במוסדות המחקר ובמקביל נפתחות מכללות שלא מלמדות כמעט מדעי הטבע, אז מדובר בתהליכים הפוכים.
אגב, הסיבה היא בעיקר פוליטית כי השלטון הנוכחי רואה באנשי מדעי הרוח והחברה כעוינים לו.http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001207136