היי,
אני מעוניין לקנות דירה בגלל זה פתחתי את הפוסט, אך אני חייב לתת הקדמה.
אני מצטער שאני נשמע טרחן, אני פשוט חייב לפרוק ואני חושב שכאן אולי אוכל למצוא איזו תובנה או שניים.
לצערי, לא ניחנתי בחכמה או יכולות יוצאות דופן, אני סתם בן אדם פשוט וטוב.
הבעיה היא שאני מרגיש שאנשים מנצלים את טוב הלב שלי, יש כאלה שיגידו שאני תמים.
בצבא תמיד הייתי זה שהמפקד טוחן אותו, תמיד הרגשתי שאני חייב לרצות את המפקדים שלי.
אני לא אידיוט, הרגשתי שלמפקד היה הכי קל להגיד לי, כי אני היחיד שלא עשיתי מאומות וכמו YES-MAN תמיד הייתי עושה כל מה שהוא אומר ולא שואל למה הצעירים לא עושים.
גם עם חיילים, הייתי תמיד איכשהו יוצא הפראייר.
בעבודה כנ"ל, תמיד ארצה לרצות את המנהל שלי, מבטל מזמני בשבילו ובשביל אחרים, משקיע מעבר לשעות העבודה ללא תשלום נוסף.
ולפעמים אפילו עושה עבודות שהמנהל שלי יודע שרק אני אסכים להם, אף פעם לא יהיה לי את הביצים להגיד "לא" על משהו, כי מה לעשות? אני טוב מדי.
קשה לי להתמקח על מחירים, אנשים פשוט מנצלים את התמימות שלי ואת עצם היותי פראייר, לכן אני מעדיף להגיע תמיד למקומות שהמחירים שם קבועים (שופרסל, קסטרו, סופר פארם וכו).
לדוגמה: עשיתי הזמנה בטלפון למוצר ונאמר לי שיעלה X שקל, כשהגעתי לחנות, לפתע המוצר עולה X+20, שאלתי מדוע? כי קבענו על X, איכשהו יצא שבסוף קניתי ב- X+20.
עוד דוגמה: אני מבקש מהקצב נתח מסוים והוא נותן לי נתח יותר יקר, הסתכלתי על המחיר ואמרתי לו למה? ביקשתי ממך את הנתח היותר זול. הוא בתגובה אומר לי, "סמוך עליי חביבי, הבאתי לך נתח דלוקס, לא תתאכזב" אני יודע שהוא הרשה לעצמו רק בגלל שאולי אני נראה פראייר, מישהו אחר היה זורק לו את הנתח בפרצוף ואומר לו תביא את מה שביקשתי, אני לצערי, לקחתי את הנתח וחזרתי הביתה, שוב מבואס.
ולא חסרות לי דוגמאות.
קשה לי כל כך בחיים בגלל זה.
לאחרונה אני מעוניין ברכישת דירה,
וכפי שאתם יכולים להסיק, הפחד מקניית דירה בוער בי. אני פשוט רוצה לעשות סוויץ' בראש, רוצה לעשות כמיטב יכולתי על מנת לא לצאת פראייר בעסקה.
אני כבר יודע שיועץ המשכנתא ינסה לתת לי את המשכנתא הכי יקרה, שבעל הבית שמולו אצטרך להתמקח ידפוק לי מחיר גבוה, המתווך יחרטט אותי, העו"ד יעקוץ אותי.
ולצערי אני, ללא כישורי חיים מספקים, מפחד ליפול קורבן לעסקה הגדולה בחיי עקב התמימות שלי.
אין לי מושג למה פתחתי את הפוסט הזה דווקא כאן, בפורום הזה ויש לי ההרגשה שאנשים פה לא יבינו מה אני רוצה מהם וידפדפו הלאה,
כי גם אני בתוך תוכי יודע שלא בין לילה אהפוך ללא-פראייר שמתמקח על כל דבר.
אבל, בכל זאת, שפכתי את שעל ליבי.
אני מעוניין לקנות דירה בגלל זה פתחתי את הפוסט, אך אני חייב לתת הקדמה.
אני מצטער שאני נשמע טרחן, אני פשוט חייב לפרוק ואני חושב שכאן אולי אוכל למצוא איזו תובנה או שניים.
לצערי, לא ניחנתי בחכמה או יכולות יוצאות דופן, אני סתם בן אדם פשוט וטוב.
הבעיה היא שאני מרגיש שאנשים מנצלים את טוב הלב שלי, יש כאלה שיגידו שאני תמים.
בצבא תמיד הייתי זה שהמפקד טוחן אותו, תמיד הרגשתי שאני חייב לרצות את המפקדים שלי.
אני לא אידיוט, הרגשתי שלמפקד היה הכי קל להגיד לי, כי אני היחיד שלא עשיתי מאומות וכמו YES-MAN תמיד הייתי עושה כל מה שהוא אומר ולא שואל למה הצעירים לא עושים.
גם עם חיילים, הייתי תמיד איכשהו יוצא הפראייר.
בעבודה כנ"ל, תמיד ארצה לרצות את המנהל שלי, מבטל מזמני בשבילו ובשביל אחרים, משקיע מעבר לשעות העבודה ללא תשלום נוסף.
ולפעמים אפילו עושה עבודות שהמנהל שלי יודע שרק אני אסכים להם, אף פעם לא יהיה לי את הביצים להגיד "לא" על משהו, כי מה לעשות? אני טוב מדי.
קשה לי להתמקח על מחירים, אנשים פשוט מנצלים את התמימות שלי ואת עצם היותי פראייר, לכן אני מעדיף להגיע תמיד למקומות שהמחירים שם קבועים (שופרסל, קסטרו, סופר פארם וכו).
לדוגמה: עשיתי הזמנה בטלפון למוצר ונאמר לי שיעלה X שקל, כשהגעתי לחנות, לפתע המוצר עולה X+20, שאלתי מדוע? כי קבענו על X, איכשהו יצא שבסוף קניתי ב- X+20.
עוד דוגמה: אני מבקש מהקצב נתח מסוים והוא נותן לי נתח יותר יקר, הסתכלתי על המחיר ואמרתי לו למה? ביקשתי ממך את הנתח היותר זול. הוא בתגובה אומר לי, "סמוך עליי חביבי, הבאתי לך נתח דלוקס, לא תתאכזב" אני יודע שהוא הרשה לעצמו רק בגלל שאולי אני נראה פראייר, מישהו אחר היה זורק לו את הנתח בפרצוף ואומר לו תביא את מה שביקשתי, אני לצערי, לקחתי את הנתח וחזרתי הביתה, שוב מבואס.
ולא חסרות לי דוגמאות.
קשה לי כל כך בחיים בגלל זה.
לאחרונה אני מעוניין ברכישת דירה,
וכפי שאתם יכולים להסיק, הפחד מקניית דירה בוער בי. אני פשוט רוצה לעשות סוויץ' בראש, רוצה לעשות כמיטב יכולתי על מנת לא לצאת פראייר בעסקה.
אני כבר יודע שיועץ המשכנתא ינסה לתת לי את המשכנתא הכי יקרה, שבעל הבית שמולו אצטרך להתמקח ידפוק לי מחיר גבוה, המתווך יחרטט אותי, העו"ד יעקוץ אותי.
ולצערי אני, ללא כישורי חיים מספקים, מפחד ליפול קורבן לעסקה הגדולה בחיי עקב התמימות שלי.
אין לי מושג למה פתחתי את הפוסט הזה דווקא כאן, בפורום הזה ויש לי ההרגשה שאנשים פה לא יבינו מה אני רוצה מהם וידפדפו הלאה,
כי גם אני בתוך תוכי יודע שלא בין לילה אהפוך ללא-פראייר שמתמקח על כל דבר.
אבל, בכל זאת, שפכתי את שעל ליבי.
נערך לאחרונה ב: