נולי
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 28/12/15
- הודעות
- 1,431
- דירוג
- 2,803
מנהלים - בכישרון רק העליתי את הפוסט תחת נושא שגוי.. סליחה, ותודה על התיקון.
היוש.
זאת התייעצות סופר אישית, אז מי שעושה פה 1+1 ומבין מי אני, בבקשה שישמור לעצמו כדי שלא אמות ממבוכה.
בשנה האחרונה אני עושה קצת חישוב מחדש.
הבנתי שתחום העיסוק לא באמת מתאים לי. גיליתי שהתחום לא מוערך בארץ, שאין לי באמת אפשרות להציל את העולם (סליחה על הנאיביות) והכסף קקה ביחד לתובענות של התפקיד.
ההחלטה לוותה בשברון לב ומשבר רגשי גדול. זה מקצוע ען סטטוס די גבוה, וכדי לרכוש אותו למדתי והתמקצעתי שנים ארוכות. מאוד קשה להפנות גב למסלול המטורף שעשיתי בקריירה.
כל מי שסביבי תמהה. השכר אומנם לא גבוה, אבל גם לא גרוע, ויש תמימות דעים שאני מצויינת במה שאני עושה.
ובכל זאת, החלטתי לנסות להשתלב בהייטק. אם כבר לאכול חרא ולא להיות מוערך, שיהיה בשביל שכר של עשירון עליון.
בחודשים האחרונים אני חורשת את קורסרה ויודמי, מאלצת את עצמי ללכת למיטאפים וכל מיני תכניות של העצמת נשים בהייטק ושולחת אינסוף קו"ח (מנוסחים בקפידה לפי כל הטריקים הסודיים של המגייסות) בתקווה להצליח להתקבל לתפקידי ניהול פרוייקטים או מוצר.
העברתי קו"ח לחברים בעמדות בכירות יותר או פחות, כולם מפרגנים אבל המסר שאני מקבלת הוא פחות או יותר זהה - "שמוזינג, נטוורקינג ופייקאיט טיל יו מייק איט, אבל ברור שאני אעביר כשאשמע על משהו שיתאים לך".
ההבנה שאף אחד לא מסתכל על קוח שנשלחים שובאת אותי.
אני אומנם בנאדם די מוחצן וסופר חברותי, אבל כשזה מגיע לשיחות של קידום אישי אני הופכת לאילמת ובורחת לבהות בנייד. עזבו שגדלתי על ערכים של מים שקטים חודרים עמוק, סייג לחוכמה שתיקה ושאר קלישאות, באופן כללי לימדו אותי להיות בעיקר צנועה וענווה ומאוד קשה לי להתחיל לדבר על הישגים או יכולות שלי.
עוד בעייה היא שיש לי פרוייקט צד קטן שאני קצת ידועה בזכותו בקרב קהילת האינסטגרמריות הישראלית, ואיכשהו יוצא שכשאנשים מגלים את זה, אנחנו נתקעים שם ואני לא מצליחה להעביר נושא, וכך כולם חושבים שאני אישה קטנה חמודה כזאת, שעושה דברים קטנים וחמודים, וחי חי.
אני לא מצליחה להראות את האיכויות האישיות שלי ולהסביר באיזו פרוייקטי ענק ותקציבי ענק עסקתי בתפקיד הקודם שלי.
אני לא מצליחה להחצין את העובדה שאני סופר מנוסה בהובלה של פרוייקטים מורכבים ויקרים, שאני גאון אוטודידקטי עם זיכרון צילומי ושאני מהאנשים שמצטיינים בכל מה שהם עושים.
בקיצור, אני מתבאסת על עצמי בטירוף.
עצות, רעיונות, מילות עידוד וקישורים יתקבלו בברכה. אפשר גם בפרטי.
היוש.
זאת התייעצות סופר אישית, אז מי שעושה פה 1+1 ומבין מי אני, בבקשה שישמור לעצמו כדי שלא אמות ממבוכה.
בשנה האחרונה אני עושה קצת חישוב מחדש.
הבנתי שתחום העיסוק לא באמת מתאים לי. גיליתי שהתחום לא מוערך בארץ, שאין לי באמת אפשרות להציל את העולם (סליחה על הנאיביות) והכסף קקה ביחד לתובענות של התפקיד.
ההחלטה לוותה בשברון לב ומשבר רגשי גדול. זה מקצוע ען סטטוס די גבוה, וכדי לרכוש אותו למדתי והתמקצעתי שנים ארוכות. מאוד קשה להפנות גב למסלול המטורף שעשיתי בקריירה.
כל מי שסביבי תמהה. השכר אומנם לא גבוה, אבל גם לא גרוע, ויש תמימות דעים שאני מצויינת במה שאני עושה.
ובכל זאת, החלטתי לנסות להשתלב בהייטק. אם כבר לאכול חרא ולא להיות מוערך, שיהיה בשביל שכר של עשירון עליון.
בחודשים האחרונים אני חורשת את קורסרה ויודמי, מאלצת את עצמי ללכת למיטאפים וכל מיני תכניות של העצמת נשים בהייטק ושולחת אינסוף קו"ח (מנוסחים בקפידה לפי כל הטריקים הסודיים של המגייסות) בתקווה להצליח להתקבל לתפקידי ניהול פרוייקטים או מוצר.
העברתי קו"ח לחברים בעמדות בכירות יותר או פחות, כולם מפרגנים אבל המסר שאני מקבלת הוא פחות או יותר זהה - "שמוזינג, נטוורקינג ופייקאיט טיל יו מייק איט, אבל ברור שאני אעביר כשאשמע על משהו שיתאים לך".
ההבנה שאף אחד לא מסתכל על קוח שנשלחים שובאת אותי.
אני אומנם בנאדם די מוחצן וסופר חברותי, אבל כשזה מגיע לשיחות של קידום אישי אני הופכת לאילמת ובורחת לבהות בנייד. עזבו שגדלתי על ערכים של מים שקטים חודרים עמוק, סייג לחוכמה שתיקה ושאר קלישאות, באופן כללי לימדו אותי להיות בעיקר צנועה וענווה ומאוד קשה לי להתחיל לדבר על הישגים או יכולות שלי.
עוד בעייה היא שיש לי פרוייקט צד קטן שאני קצת ידועה בזכותו בקרב קהילת האינסטגרמריות הישראלית, ואיכשהו יוצא שכשאנשים מגלים את זה, אנחנו נתקעים שם ואני לא מצליחה להעביר נושא, וכך כולם חושבים שאני אישה קטנה חמודה כזאת, שעושה דברים קטנים וחמודים, וחי חי.
אני לא מצליחה להראות את האיכויות האישיות שלי ולהסביר באיזו פרוייקטי ענק ותקציבי ענק עסקתי בתפקיד הקודם שלי.
אני לא מצליחה להחצין את העובדה שאני סופר מנוסה בהובלה של פרוייקטים מורכבים ויקרים, שאני גאון אוטודידקטי עם זיכרון צילומי ושאני מהאנשים שמצטיינים בכל מה שהם עושים.
בקיצור, אני מתבאסת על עצמי בטירוף.
עצות, רעיונות, מילות עידוד וקישורים יתקבלו בברכה. אפשר גם בפרטי.
נערך לאחרונה ב:
