כמה הבהרות בנוגע למיזם:
א. המיזם משווק קודם כל כצדקה, הרכיב הביטוחי שלו מוצג בתור בונוס נחמד. זו הסיבה שהתנאי הראשון הוא שמירת מצוות של היתום שכן בהלכות צדקה יש קדימות למי ששומר מצוות [לא יודע אם האפליה הזו חוקית].
ב. יש רבים שכבר סיימו לחתן את ילדיהם ואעפ"כ שותפים במיזם [שהם לא עתידים להנות ממנו] רק בשביל הצדקה.
ג. אם לחזור צעד אחורה, לפני הקמת המיזם כאשר נפטר איש או אשה שהותירו אחריהם יתומים, הקופות היו יוצאות במסע גיוס כספים לטובת המשפחה, גיוס הכספים נעשה בצורה לא נעימה, היו מפרסמים עלונים עם תמונות היתומים, ותיאורים חטטניים [ומוגזמים] על מצבם הקשה וכו'. המיזם הנ"ל בא ליתן פתרון לענין הזה, תמיכה בצורה מכובדת ודיסקרטית.
ד. נשאל לאורך האשכול מה הסיבה שגובים כספים עבור נישואי הילדים ולא עבור החיים השוטפים, התשובה לזה היא משום שהמשא הכבד הרובץ על כתפי המשפחה החרדית היא עול נישואי הילדים, למעשה, רוב השיח של השקעות וחסכונות והלואות במגזר החרדי מופנה לאיך צולחים את הוצאות נישואי הלדים. החכם עיניו בראשו ומתחיל לחסוך/להשקיע מיד בתחילת החיים, מי שלא עושה כך נשאב לזה לקראת נישואי ילדו הראשון [כשהוא בגיל 40+] ולמשך יותר מעשרים שנה עד לאחר נישואי הילד האחרון. באותם שנים אב המשפחה טרוד רבות בהשגת הלואות [בעיקר מגמחי"ם], העבודה הזו קשה, ונתפסת כעבודה גברית. זו הסיבה שאלמנה מתקשה הרבה יותר לצלח את אותם שנים ונזקקת לקרן תמיכה שתתן לה מענה.
ה. זו הסיבה שכאשר אדם נפטר המחשבה מיידית היא איך יוכלו לחתן את הילדים, דוקא עם השוטף ניתן להסתדר יותר בקלות, יש קצבאות ליתומים מביטו"ל, יש גם הרבה מאוד ארגוני חסד שעוזרים פה ושם ליתומים, אם בחבילות מזון או ביגוד או נופשים וכו'. אבל המשא הכבד הוא הצאות הנישואין.
ו. לא ניתן "להפיל" את ההוצאות האלו על כתפי הבחור והבחורה שנישאים, משום שבחור אצור ללמוד בישיבה על חתונתו, "אסור לו" לעבוד ולהרויח כסף, גם הבחורה נישאת בדרך כלל תוך כדי או עם סיום הלימודים. המינמום שהורים נותנים לידיהם זה את הוצאות החתונה + הוצאות דיור לתחילת הדרך. בחור או בחורה שמגיעים לפרק השידוכין בלי עזרה כספית מההורים אין להם כמעט יכולת להינשא, לא בכלל תאוות ממון של הצד השני, אלא בגלל שצריך מימון להוצאות המינימליות של ליל החתונה והמגורים בתחילת החיים. אין מציאות שהחתן/כלה מגייסים את הכסף לבדם. גם איחור גיל הנישואין לא בא בחשבון בכלל.
ז. לגבי האמינות של העמותות: מדובר בעמותות בת של קופות הצדקה הגדולות במגזר, הקופות האלו נהנות מאמון גבוה, כולם מכירים מישהו שנתמך על ידם. רבנים שפונים לקופות ומספרים על מי מקהילתם שנזקק לסיוע נענים בהעברת סיוע לנצרכים, אין להם משרדי יוקרה או הוצאות מוחחצנות אחרות. כך יוצא שהקופות נהנות מאמון גבוה.
ח.
@חרדית לא באה לעשות פרסומת למיזם. רוב המשתתפים כאן לא ענים על הקריטריונים...
