אצלי הגמ"ח היו החבר'ה שגרנו איתם בישוב הקהילתי. פשוט העברנו דברים אחד מהשני לפי הצורך.
שידת החתלה - מצאנו שידת מגירות, בעלי שיפץ וליוותה אותנו כמה שנים טובות.
עגלול (של פעם, מהקיבוץ) - קיבלנו ממשפחה אחרת והחזרנו לה כשילדו את הילד הבא שלהם.
קנינו מיטה וסלקל (ששימש גם ככיסא בטיחות).
כלתי רוצה הכל חדש וממותג, ככה היא אוהבת והיא גם יכולה להרשות לעצמה. רק בשביל שלא יהיו לי רגשות אשם, כנראה אעביר להם כמה אלפי ש"ח כמתנת הולדת. הם לא באמת צריכים עזרה כלכלית לשמחתי.