למה?
אני שונא את השרשור הזה, הלוואי והוא ייסגר, מיד ובדיעבד. הוא ארסי, לא סולידרי ואף מתנשא לפרקים.
לא האמנתי שיגיע היום הזה, אבל הנה אני.
קוראים לי שלומי, גדלתי עם זוג הורים עניים,
גרנו כל משפחתי בבית סבתא, אני ישנתי עם הסבתא במיטה, כל השאר בחדר אחד.
{סבתי איבדה את בן זוגה [סבא] כשהייתה בהיריון עם אמי, אז גם היא חיה בדלות וכו' וכו'.}
אף פעם לא קנינו שתייה "בחוץ" כי יש בבית.
מעולם לא היינו בחו"ל כי אין כסף.
לא ידעתי שיש דבר כזה מורה פרטית או חוגים,
הבילויים שלנו היו חוף הים או נסיעות למשפחה ברחבי הארץ.
היה עובר אוטו גלידות אמא הייתה מצביעה על המקפיא לקרטיבים המצ'ומקים שהכנו,
כשכל הילדים היו קונים צעצוע או טרלול חדש, אז לא היה נעים לבקש מההורים כי לא היה כסף.
כשלכולם היה 486+מסך VGA, לנו היה תואם IBM עם ירוק חולה כזה.
גדלנו על ברכי הסיפורים שאבא שלי בנה את הבית תוך כדי שהוא עובד כנהג מונית.
לא היה חסר לנו כלום, כי לא ידענו מה יש לאחרים.
בקיצור, כל סיפור ישראלי קלאסי של זוג צעיר שהתחתן בצבא והתחיל את דרכו ב-80Z , סביר להניח כמו כולכם פה.
אינני מתיימר להצטייר כישו, אלא רק בשביל שתבינו את הקיצוניות.
ובכן תשאלו,
למה אני מטריח אתכם ?
היום נכנסתי לבית הוריי, [אנשים שנוסעים לשוק בעיר רחוקה יותר בשביל לחסוך 1ש"ח על שקית קוזברה]
ראיתי מוצר כזה כמו מייבש ליד המכונת כביסה. אבל לידו היה גם מייבש כביסה גדול יותר.
זה היה נראה
מיני מייבש.
הייתי בטוח שזה מחמם בגדים או משהו טרלולי כזה של הנכדים [בעיות קור שיש להם וכו'].
זה היה נראה לי מוזר מדי כי הוא היה נמוך טיפה וגם לא מחובר לחשמל. פה חשדתי, אממה, זרמתי.
תיארתי לעצמי שזה אולי טוחן אשפה או משהו עם הלחות של האוויר או משהו של טבחים שאבא שלי החיב"ס קנה.
נגעתי בו קצת, מיששתי, הרמתי, הסתכלתי מתחתיו,
לפתע פתאום, לחצתי עליו ואז נפתח מכסה.
גיליתי
שזה
פח זבל.
סופית,
משהו קורה שם בגיל 67+ חברים,
לא יודע מה נסגר עם החוזה שקרכלשהו שחתמתם עם עצמכם, תשימו מבוגר אחראי על המבוגרים האחראיים שלכם.
זה מפחיד.
אם זה קרה להורים התפרנים שלי, זה יכול לקרות גם לכם.
שלומי:
ביקשתי ממך שנביא יועץ פנסיוני לסדר לכם את העתיד, אמרת שאין לך כסף.
קנית פח שעולה כמו טיסה לדובאי או יועץ פנסיוני זול.
אמא:
אבל פח זבל אני מחליפה כל חצי שנה ו*בכל פעם* אני משלמת 120 ש"ח.
שלומי:
פח זבל מייצר כסף ?
אמא:
כן.
אבא:
זה לא קשור אלי, אני משתמש בשקיות מהסופר...
בא לי למות.