איך לא לבזבז על הוצאות גדולות שיכלו ללכת לחיסכון

[martymac]

הייתה לי התלבטות דומה, להחליף רכב בן 6 ברכב חדש עם תוספת של 70 אלף ש״ח, לבסוף החלטתי כן לקנות את הרכב החדש מכמה סיבות:
1. בטיחות - אין מה להשוות את רמת הבטיחות של שני הרכבים, במיוחד כל המערכות האקטיביות שיש ברכבים חדשים היום.
2. אבדן ערך - בניגוד למה שרוב הציבור חושב, רכב יקר לא בהכרח מאבד יותר מהערך לעומת רכב ישן ואתן דוגמה - הייתה לי רכב רגיל וישן יחסית (ספורטאג׳) שעלה לי בסביבות 100 אלף יד שניה והוא נמכר לאחר 4 שנים בכ 60 אלף שח - 10k בשנה.
החלפתי לאאודי a3 בן שנה בעלות של 160 אלף שקלים והוא נמכר לאחר 4 שנים ב 132 אלף שקלים.
ככה גם הרווחתי רכב הרבה יותר מפנק וגם אבדן הערך היה נמוך יותר.
3. הנאה - למי שזה משנה לו, אין באמת מה להשוות בין רכב ״רגיל״ לרכב קצת מעל הסטנדרט.
שורה תחתונה - אתה לא באמת מאבד 100 אלף שקל, אתה מאבד רק את הדלתא בין מחיר הקנייה למכירה, ובעניין עלות האחזקה, הופתעתי מאוד לגלות כמה ההפרש זניח בין רכב סטנדרטי לרכב יוקרתי.

אני אישית אוהב לנצל את הכסף הפנוי שלי על חוויות (מסעדות מיוחדות, טיולים לחו"ל) איסוף של דברים שמסבים לי הנאה (נניח אומנות, צמחים נדירים, וכו') או תחביבים (קומיקס, משחקי מחשב, וכו').
גם אני פעם כמעט התפתיתי להחליף את ההונדה באיזו אאודי A1 -
הפיתוי ברור, כי בכל "תחום" יכלנו תיאורטית לשים עוד כסף כדי לשפר את מה שיש - את הבית, את המטבח, את האוטו, את המזגן -

העניין הוא שאלא אם אתה מליונר ברמה מגוחכת - זה כמעט תמיד יבוא על חשבון משהו
ואז השאלה היא על חשבון מה
אתה אומר שבמקרה שלך זה יבוא על חשבון עצמאות כלכלית.
אוקיי, ועד כמה היא חשובה לך? אתה רוצה אותה סתם כי "צריך" או כי זה בוער בעצמותיך? לסולידית זה היה סופר חשוב והיא גם הייתה מוכנה להקריב למען זה הרבה, לצורך העניין. עד כמה זה חשוב לך? לי למשל זה חשוב ברמה בינונית. אני נהנה בעבודה ולא בוער לי לנסות לפרוש מוקדם. סגנון החיים שלי הוא כזה שהעבודה מעניקה לי סדר ותכלית ברורה - בעוד שאם הייתי עצמאי או "גמלאי" - הייתי כנראה מתפזר, משתעמם, מכלה את זמני על שטויות ולא באמת מפיק מעצמי את המירב בהכרח או ממצה את הפוטנציאל שלי.


יש פה גם עניין של "סקייל" - ההוצאה על רכב למשל היא לא פרופורציונאלית (לי) להנאה שבאמת אפיק ממנו - אם הייתי חולה מכוניות וזה היה הפוקוס בחיים שלי וה-WALLPAPER במחשב שלי ובטלפון, זה עניין אחר.

אבל את אותה "כמות" של הנאה אני יכול להפיק מהוצאה הרבה יותר קטנה על SPLURGE אחר שיכול להרגיש מהנה אבל לא ירוקן לי את הארנק - לדוגמא אוזניות מאוד איכותיות, או וואטאבר. כל אחד ותחומי העניין שלו

חיי סגפנות לרוב האנשים ברור שלא מומלצים, אבל האם זה באמת מה שעל הפרק?
אני אישית דווקא לפעמים מרגיש ההפך : אני נוסע בהונדה שנת 2006 ודווקא מרגיש שאני "דופק את המערכת" בכך שאני מצליח לסחוט כל כך הרבה מיץ מהרכב הזה שדווקא אין בו הרבה תקלות בכלל, לא רואה כמעט מוסך, ועדיין ממשיך לשמש אותי באותה יעילות כמו בשנה הראשונה שהיה בבעלותי (קצת שחוק ובלוי יותר, קצת פחות נוצץ ועם פחות "פיצ'רים" - אבל אז מה?)
אני חושב על כל הדברים שאני כן יכול להרשות לעצמי בזכות זה שאני לא משעבד את עצמי לרכישה של רכב חדש, וחרד לרגע שבו אאלץ להפרד ממנו.

אבל כפי שרשמתי בשרשור אחר פה: אנשים הם שונים. יש אנשים שבאמת ובתמים להיות בעלים של איזשהו רכב אספנים או טסלה או אלוהים יודע מה - זה מה שיביא אותם לנירוואנה ולתחושת הגשמה עצמית.

אתה פשוט צריך להכיר את עצמך מספיק טוב כדי לדעת לבצע את הבחירות האלה, ולהבחין בין "פיתוי" ובין "חלום" שהגשמתו ראויה ותניב לך באמת סיפוק שהוא LASTING.

מדויק מאוד מה שאתה כותב, גם אני באופן אישי נוסע על רכב בן למעלה מעשר ובדיוק כמוך אני נהנה מלהרגיש שאני דופק את המערכת, אז מתחבר מאוד.

לגבי עצמאות כלכלית - זה נכון, אני יכול להגיד שזה לא חשוב לי עד כדי רמת ויתור על דברים שאחרים היו מגדירים כמותרות, זה כן חשוב לי כי לא הייתי רוצה להמשיך לעבוד אם אני לא רוצה עד גיל שבו המצב בריאותי שלי לא יהיה מספיק טוב. תוחלת חיים של איזור ה80 זה נחמד, אבל המספרים מדברים על גיל 65 כגיל הממוצע שבו אנשים מתחילים בבעיות בריאותיות שמגבילות אותם - כלומר המספרים אומרים שאתה אמור לצאת לפנסיה כשיש לך בעיה בריאותית שמגבילה אותך. אז מאוד חשוב לי לא להיות מחויב לעבוד בגיל 65, והייתי רוצה להגיע לעצמאות הכלכלית נניח ב53. אם זה יהיה ב55 או 56? זה לא ביג דיל. בשורה התחתונה אני די אוהב מה שאני עושה, אבל בשלב מסוים הייתי רוצה להוריד הילוך ולא לעשות את זה כל הזמן. יכול להיות שאגיע לרגע ואשתעמם אם אעשה את זה רק יומיים בשבוע, אבל מטריפה אותי המחשבה שאגיע לגיל מסוים ואגיד יאללה הגיע הזמן להנות עוד יותר ויגידו לי "שומע? יש פה בעיה, בהצלחה בגלגול הבא"
בכוונה אני כותב עוד יותר - כי אני די נהנה מהחיים היום, מתכוון לדברים כמו טיולים יותר ארוכים, דברים שקשה לעשות כשאתה במסגרת.

 

[martymac]

הייתה לי התלבטות דומה, להחליף רכב בן 6 ברכב חדש עם תוספת של 70 אלף ש״ח, לבסוף החלטתי כן לקנות את הרכב החדש מכמה סיבות:
1. בטיחות - אין מה להשוות את רמת הבטיחות של שני הרכבים, במיוחד כל המערכות האקטיביות שיש ברכבים חדשים היום.
2. אבדן ערך - בניגוד למה שרוב הציבור חושב, רכב יקר לא בהכרח מאבד יותר מהערך לעומת רכב ישן ואתן דוגמה - הייתה לי רכב רגיל וישן יחסית (ספורטאג׳) שעלה לי בסביבות 100 אלף יד שניה והוא נמכר לאחר 4 שנים בכ 60 אלף שח - 10k בשנה.
החלפתי לאאודי a3 בן שנה בעלות של 160 אלף שקלים והוא נמכר לאחר 4 שנים ב 132 אלף שקלים.
ככה גם הרווחתי רכב הרבה יותר מפנק וגם אבדן הערך היה נמוך יותר.
3. הנאה - למי שזה משנה לו, אין באמת מה להשוות בין רכב ״רגיל״ לרכב קצת מעל הסטנדרט.
שורה תחתונה - אתה לא באמת מאבד 100 אלף שקל, אתה מאבד רק את הדלתא בין מחיר הקנייה למכירה, ובעניין עלות האחזקה, הופתעתי מאוד לגלות כמה ההפרש זניח בין רכב סטנדרטי לרכב יוקרתי.

זה נכון. מאז התחלתי קצת להריץ בדיקות, וגיליתי שההבדל בין להשאיר את האוטו שלי לבין להחליף לאוטו שהוא לכאורה "חלום" הוא הרבה פחות ממה שחשבתי, עם הירידת ערך, עם ההפסד ריבית אלטרנטיבית. זה די עוזר שכשאתה חוסך כסף במקומות אחרים (אם הרכב חשמלי, פחות הוצאות לטיפולים וכו'). האם זה שווה את זה ? אני עוד צריך להחליט, כנראה שכן, אבל מסיבות שקצת מעבר לדיון הזה אני הולך לדחות את ההחלטה לעוד חודשיים.

 

[martymac]

לא הבנתי למה אתה חושב שאולי עוד שנה לא תהיה פה?
הורי הגיעו לגיל 90.
אני כבר עברתי את גיל 66 ואני מרגיש בסדר.
נדמה לי שאדם שכבר הגיע לגיל 43 - תוחלת חייו היא לפחות 40 שנים נוספות. אולי אפילו יותר.

בדרך כלל רכב יקר מאבד מערכו יותר מאשר רכב זול. רכב מאבד את כל ערכו (או כמעט את כל ערכו) אחרי 20 שנה בערך. סביר להניח שאובדן הערך מתפזר פחות או יותר על כל השנים (למשל רכב מאבד 12% - 13% מערכו כל שנה). לכן רכב יקר יאבד בדרך כלל יותר מערכו מאשר רכב זול. בנוסף צריך להביא בחשבון את הריבית על ההוצאה של קנית רכב. למשל אם לקחת הלוואה גדולה יותר לקנית רכב חדש - גם הריבית שתשלם עליה תהיה גבוהה יותר. אם קנית רכב ללא הלוואה - אתה תפסיד את ההכנסות שיכלו להיות לך מהשקעת אותו כסף בשוק ההון והם יהיו גדולים יותר בקנית רכב יקר.

סטטיסטית אתה כנראה צודק, זה קשה לחשוב בצורה סטטיסטית כשאתה מתחיל להתקל החל מגיל 40 באנשים שאתה מכיר, או קרובים של אנשים שאתה מכיר, שרגע אחד היו בריאים ולמחרת הם לא פה (סרטן או סתם דברים אחרים). יש שיגידו שזה סוג של משבר גיל ה40, אולי זה נכון.

לגבי מימון - מדויק, לקחתי את זה בחשבון (מימון היה יכול להיות מעניין פעם בריביות של לפני כמה שנים, יתהפך העולם ולא אשלם מימון של פריים + אחוזים, לטובת הלוואה לצריכה)