אחריות כלכלית בזוגיות

[FIYaacov]

קודם כל יש צורך דחוף להתאים את ההוצאות להכנסות.

ופחות איך יהיה לי נעים ונוח ומשמעותי יותר בחיים

זו נקודה מעולה. לכסף פחות איכפת מי מהזוג מכניס יותר או מוכן לעבוד יותר או רוצה לחסוך יותר. אם ההוצאה גבוהה מההכנסה יש בעיה לשניכם. לא רק לזה שטועה בויכוח.

 

[YPV]

אני פחות במקום של לתת עצות על דינמיקה זוגית, אבל אם מסתכלים נטו על הפן התעסוקתי-תפעולי שתיארת, הייתי חושב ברצינות רבה על כיוון אחר לגמרי, לפחות עד שהדברים יתייצבו.

להיות עצמאית מהבית, בלי מסגרת חיצונית, עם ילדים קטנים ועם הפרעת קשב, זו כמעט משימה בלתי אפשרית. עסק דורש המון ניהול עצמי, שיווק, משמעת של שעות, ויכולת להניע את עצמך מאפס בכל יום מחדש. כשמוסיפים לזה את העובדה שבעלך מנסה להפעיל אותך או להתערב במשימות, נוצר חיכוך יומיומי בלתי נסבל שמייצר תסכול אצלו ושיתוק אצלך.

הכיוון שהייתי שוקל ברצינות לתקופה הקרובה מורכב משני דברים:

1. הפרדת כוחות מוחלטת ביזמות ועבודה. להוריד מהשולחן כל ניסיון לפרויקט משותף או משימות שהוא מעביר אלייך. שותפות עסקית כשיש סגנונות עבודה שונים ומתח ברקע רק מזיקה לשניכם.

2. מעבר למסגרת של שכירה (אפילו חלקית) למשרה מוגדרת מחוץ לבית, עם שעות קבועות, צוות, מנהל חיצוני וסביבה נקייה מהסחות דעת. עבור הרבה אנשים עם בעיית קשב וריכוז, עצם היציאה מהבית והמסגרת המובנית עושים פלאים. וגם סוגיית ההכנסה (אפילו של 4,000–5,000 ש״ח) היא ודאית, צפויה מראש, ולא תלויה בשיווק עצמי מתמיד.

זה לא חייב להיות ויתור לנצח על עצמאות או הגשמה, אלא עוגן זמני שנועד לכבות את השריפה. אם המצב יישאר כמו שהוא עכשיו, שילוב של גירעון תזרימי, היעדר מסגרת ועבודה בתוך הבית, הבעיה הכספית פשוט תלך ותחריף מחודש לחודש, וברור לגמרי שיחד איתה גם המתח הזוגי רק יסלים. מסגרת חיצונית ברורה יכולה לחתוך את מעגל החיכוך הזה ולהחזיר קצת אוויר ושקט הביתה.

 

[wake_up]

מה שקשה לי מאוד ממלא סיבות

אם מדובר על סיבות בריאותיות למשל, אולי מגיעות לך קצבאות כלשהן (או משהו אחר) מביטוח לאומי?

 

[בורונוס]

ואני בממוצע הצלחתי השנה להכניס בערך 3-4

מצטער להיות גס רוח, אם זה הממוצע הכנסות שלך ואת לא חושבת שזה רק התחלתי ואת יכולה להגיע השנה ל20 אז לכי להיות שכירה, בשכר בסיס בכל עבודה כלשהי במשרה מלאה תגיעי ל7-8,
לא לכולם מתאים להיות עצמאי, אני ממש מבין את בעלך, נכון שיש דרכים אחרים להביע את עצמו אבל הוא מתוסכל ובצדק....
נכון, שאת תרגישי לפחות בהתחלה שאת לא עובדת במה שחלמת, בסדר, אני חלמתי לעמוד בצומת ולחלק פרחים בחינם, יש לי בית ואני צריך לפרנס אז אין ברירה ועושים מה שצריך.

 

[Lamur]

הנסיונות שלי מתמקדים בלעשות משהו שיכניס כסף ובעצמו יתן לי סיפוק כי אחרת זה לא מחזיק מעמד

אבל לאיזה צורך חשוב לי ללכת לראות בדיוק

צר לי על הבוטות אבל את נשמעת מאוד ילדותית.
תסתכלי מסביבך, את חושבת שהמוכרים שיושבים יום שלם בחנות מסופקים? את חושבת שעולים חדשים שעלו עם תואר ד״ר ונאלצו לנקות חדרי מדרגות עשו את זה בשביל סיפוק?
כשלאנשים אין כסף הם יוצאים לעבוד, גם בלי סיפוק. בטח אם יש להם ילדים שהם אחראים עליהם וצריכים לדאוג לעתידם.

אני מבחינתי לא מסכימה שהוא יפיל את האשמה והאחריות עלי. יש מספיק מה שהוא יכול לעשות כדי להכניס עוד כסף.

אז את רוצה שהוא יפרנס את כולכם בזמן שאת תחפשי סיפוק ולא מוכנה לשמוע את הצרכים שלו או להיות מעורבת במצבכם הכלכלי.

ושתאירו את עיני מה אני יכולה לעשות אחרת

תלמדי מה המצב הפיננסי שלכם, תראי מעורבות וצאי לעבוד.
תנסי לקבל סיפוק משמירה על התא המשפחתי שלך.

 

[גרביל מרוץ]

לדוגמא חשבתי לצאת לעבוד במשרד כי יש לי המון הסחות דעת בבית והוא התנגד להוצאה הזו

אולי תבדקי אם יש בסביבה שלכם חללי עבודה בחינם? בת"א יש כמה, לא יודע בשאר הארץ, אם את לא צריכה לדבר בטלפון בזמן העבודה אז את יכולה לעבוד בספריה העירונית. תנסי וכך תדעי אם זו באמת הבעיה - אם כן ואת מרוויחה יותר אז הרווחתם, אם לא אז תצטרכי למצוא עיסוק כשכירה אבל תוכלי לעשות את זה בלי התחושה שזה בגלל שבעלך עצר אותך.

בלי קשר לכל העצות הכלכליות זה נראה שאתם חייבים עזרה מקצועית, אם בעלך לא מוכן אז תלכי לבד. אם הוא מונע ממך ללכת לבד אז כבר הצעתי קודם להתייעץ עם מחלקת הרווחה של הרשות המקומית.

 

[kerenX]

בלי קשר לכל העצות הכלכליות זה נראה שאתם חייבים עזרה מקצועית, אם בעלך לא מוכן אז תלכי לבד. אם הוא מונע ממך ללכת לבד אז כבר הצעתי קודם להתייעץ עם מחלקת הרווחה של הרשות המקומית.

אני חייבת להוסיף שבהתחלה זה באמת קשה לקריאה מה שהיא תיארה ואני גם שקלתי להגיד משהו ברמה של אולי כדאי לפנות לייעוץ.
אבל בהמשך המידע שהיא פירטה נשמע שהיא חיה בעננים, איך שנוח לה, בלי התחשבות בבעלה ובמציאות והוא מנסה קצת למשוך אותה למטה ולהבין שיש מציאות, שאי אפשר להתעלם ממנה.
כמו שהיא רוצה שהוא יהיה יותר מוצלח וירוויח יותר, ככה גם הוא רוצה שהיא תכניס לפחות משכורת מינימום שתאפשר להם לחיות שלא במינוס (ולפי דעתי לחיות מחסכונות זה סוג של להיות במינוס)

 

[גרביל מרוץ]

אני חייבת להוסיף שבהתחלה זה באמת קשה לקריאה מה שהיא תיארה ואני גם שקלתי להגיד משהו ברמה של אולי כדאי לפנות לייעוץ.
אבל בהמשך המידע שהיא פירטה נשמע שהיא חיה בעננים, איך שנוח לה, בלי התחשבות בבעלה ובמציאות והוא מנסה קצת למשוך אותה למטה ולהבין שיש מציאות, שאי אפשר להתעלם ממנה.
כמו שהיא רוצה שהוא יהיה יותר מוצלח וירוויח יותר, ככה גם הוא רוצה שהיא תכניס לפחות משכורת מינימום שתאפשר להם לחיות שלא במינוס (ולפי דעתי לחיות מחסכונות זה סוג של להיות במינוס)

נכון, אבל גם בשביל זה צריך ייעוץ, היחסים שם כרגע נשמעים לא בריאים ויש בבית גם ילדים

 

[A42]

דבר שני, נניח ואני ממש רוצה לעבוד (מה שקשה לי מאוד ממלא סיבות) אבל לא מצליחה

ממש מבלי לשפוט

אנסה לתת קצת טריגר אולי להגדלת מוטיבציה ורעיונות נוספים

סוד גלוי פה בפורם שאם נניח תצליחו לחסוך קצת בהוצאות שלכם (נניח לאיזור כ10 אלף) ותגדילו קצת את ההכנסות שלכם (נניח לאיזור ה20 אלף)
ואת הכסף שתחסכו תשקיעו בשוק ההון במדד רחב ברוח הפורם (ועם קצת לימוד פננסי של כל מידי טריקים למיקסום תשואה והורדות דמי ניהול ועלויות)
סביר מאוד שתוך 10 שנים תחסכו מספיק כסף שלא תצטרכו לעבוד יותר כל ימי חייכם!!!!

כלומר 10 שנים של מאמץ עכשיו יכולים להפוך ל50 שנה של בטן גב בלי עבודה כלל...

כמובן שיש הרבה אמצע גם ולהאריך את תקופת החיסכון וכו וכו

אני מנחש כעת לצאת מחר לעבוד במשרה מלאה זה משהו שלא תעשי מהרבה סיבות שלא פירטת

אבל מציע לך להשקיע זמן בלימוד פננסי , כמובן עצמית, בחינם . בהן אם פה בפורם או בכל האינטרנט או כל הצטים הזמינים היום

מניח שבזמן די קצר את תוכלי ללמוד בעצמך מה זה תזרים, לייצר אקסל מדויק של הוצאות והכנסות שלכם ולהתחיל להוזיל את ההוצאות שלכם
לדעתי סביר שתוכלי להוריד את ה"אלפיים שקל" מההוצאות שלכם עם קצת מחשבה
(לעבור לקנות בסופר אחר או עם תווי קניה / ארנק דיגיטלי, ויכוח והורדת עלות הביטוחים והשירותים שאתם צורכים, החלפת ספקי טלפון/ אינטרנט וכו וכו)

בנוסף ברגע שתלמדי את הנושא לעומק זה יעניין אותך וסביר יבוא לך הרצון גם לחסוך ולהשקיע כסף

גם לפעמים מוטיבציה צריכה להתקיים שיש חלום ממשי שאפשר להגשים אותו
תנסו נניח להציב לכם יעד כזה (טיול לתאילנד או רכב חדש או כל דבר כזה) ותעשו את המאמץ לחסוך כל חודש לזה. אם זה יהיה מספיק חשוב אתם תתאצמו מספיק ואחרי שטוסו מלבד ההנאה של הגשמת אותו החלום התרגלתם להוציא פחות ולחסוך יותר בדרך ואז זה ניהיה יותר קל

 

[אולימפיה]

כמה דברים:

אני מאוד מצטרפת לאמירה שאת חייבת הכל מסודר. ממליצה על האפליקציה פיננדה היא חינמית. אחרת זה קצת לטמון את הראש בחול.

ברור שיש לכם בעיה. ההוצאות שלכם גבוהות מההכנסות שלכם ואם תתנו למצב להמשך מספיק זמן אתם תמצאו את עצמכם בבור ואתם חייבים לעצור את זה. נראה שבעלך מבין את זה ומזה נובעת ההתנהגות שלו. זה באמת סיבה טובה לחרדה.

גם כאן המתמטיקה פשוטה - להגדיל הכנסות או להקטין הוצאות. ממה שכתבת - את לא מעוניינת להגדיל הכנסות - אז מה שנשאר לכם הוא להקטין הוצאות. ולכן זה רק הגיוני שכל קניה צריכה להיות סופר מחושבת.

בעיניי כמתבוננת מהצד נשמע שלא מיצתם את כושר ההשתכרות שלכם ובאמת יהיה יו קל להגדיל הכנסות.

באיזה גילאים הילדים? ובמה את עובדת? 3 -4 עבור משרה חלקית זה ממש נמוך. אולי שווה לשלוח אותם למסגרת ולצאת לעבוד כשכירה בשכר גבוהה יותר? לפעמים זה טוב גם לדברים שאי אפשר לכמת בכסף כמו מפגש עם ילדים אחרים וזמן שפיות לאמא. בן הזוג לא יכול לכלוא אותך בבית אם את לא מעוניינת בכך.

אני מצטרפת לעצות שלפני שאתם צריכים לעשות דייט לדבר על כסף. תכיני מראש את הפירוט של כל הוצאות וההכנסות. שהילדים לא ברקע שבו ופשוט תדברו על כוס קפה, מה באמת המצב ואיך אתם הולכים לפתור אותו בצורה שתטיב עם שניכם ועם המשפחה בכלל. בעניי זה מאסט:
צריך להציע הצעות עניניות ולא להתגלגל להאשמות ולא למסמס את הדברים. תפרקי את זה ל: מה האפשריות שלך להגדיל הכנסה, מה האפשריות שלו להגדיל, איזה אפשריות עומדות עבורכם להקטין הוצאות. מה ישים. מה לא ישים. זה גם מקום להעלות את נושא הפרדת כוחות בינכם בעבודה.

אין פתרונות קסם כאן

 

[איניגו מונטויה]

כל זה לא מגובה בנתונים אלא מה שבעלי אומר לי(למרות שאני חושבת שהכל צריך להיות כתוב הוא טוען שהוא לא צריך לכתוב כדי לדעת שחסר לנו)
אפשר לומר מבחינתו מה שצריך זה שאכניס פשוט 5K קבוע בחודש כדי להפסיק עם הלחץ.. (זה הוא אמר)

זה כתוב בחשבון הבנק ובפרוט האשראי, אין לך גישה לשם?

יש.
אבל לאיזה צורך חשוב לי ללכת לראות בדיוק
אם אם נגלה שחסר לנו 2,000 שקל בחודש אני מבחינתי לא מסכימה שהוא יפיל את האשמה והאחריות עלי. יש מספיק מה שהוא יכול לעשות כדי להכניס עוד כסף.
וןזה לא שני לא רוצה. אני רוצה וצריכה שקט וריכוז כדי לעשות את זה

את מספרת כאן איך את נמנעת מלבצע פעולה שדורשת כמה שניות (לבדוק כמה כסף היה בחשבון לפני שנה, לעומת עכשיו) -
כנראה פחות ממה שלקח לך לכתוב את ההודעה הזו...

לפי ההימנעות הזו (שיש לה תוצאות בלתי נעימות בזוגיות ומן הסתם גם בהרגשה שלך לאורך היום),
ולפי ההודעות כאן ובשרשור האחר על חוסר מוטיבציה כרוני, ולפי זה:

כרגע מרגישה שהחיים מאתגרים וסוחפים אותי מדי

הייתי בודק עם איש מקצוע אפשרות של דיכאון או חרדה (כללית, או בנושא הזה ספציפית).

ואני לא כותב את זה ממקום שיפוטי אלא ממקום של ניסיון -
אני אישית הייתי גבר ישראלי טיפוסי מהדור שמכחיש באופן גורף את קיום התופעות האלו ("מה זה השטויות האלו? עושים את מה שצריך וזהו"),
עד שפעם מצאתי את עצמי (בין היתר) מתקשה להתחיל משימה קלה ופשוטה בעבודה שכל ההנהלה חיכתה לה, ופשוט לא הצלחתי להזיז את עצמי במשך כמה ימים, ובמקום זה נאלצתי לתת תירוצים שלקחו לי יותר זמן מהמשימה...
זו הייתה הנקודה שהבנתי שאני פשוט חייב לטפל בזה (אגב, עבר ונפתר מזמן ).

לא בטוח שהמקרה שלך זהה, אבל זורק את הכיוון הזה כדי שתחשבי אם הוא רלוונטי.

***

אם זה לא הסיפור, ובאמת את לא מבינה את הצורך לבדוק -
אז לדעתי יש הבדל עצום בהרגשה אם יש תוכנית או שסתם מנסים להתעלם מהבעיה והיא רק מציקה ברקע כל הזמן.

ואגב, זה שצריך תוכנית לא אומר שהיא חייבת לקרות מיד.

סתם זורק מספרים בשביל הדוגמא -
אם יש לכם נניח 100 אלף חסכונות, ולא רוצים לרדת מתחת 50 אלף כדי שתהיה רזרבה למקרי חירום,
ואם כרגע נניח יש לכם כל חודש הוצאה של 2000 ש"ח יותר מההכנסה,
אז יש איזה שנתיים שניתן לפעול בהן.

נניח את יכולה לומר שקשה לך עם הילדים כרגע (כמו שכתבת), אבל תוך X חודשים את מתכננת לחזור לעבודה,
ובעלך יכול לומר שהוא כרגע בעבודה שמרוויחים בה רק 10K, אבל יש לו תוכנית תוך Y חודשים לרכוש ידע מקצועי שיעלה את ההכנסה או לעבור למקום שמשלם יותר.

ברגע שיש תוכנית (גם אם היא לא מיושמת מיידית) -
יש הרבה יותר שלוות נפש כי יודעים שפועלים בצורה מושכלת ולא סתם טומנים את הראש בחול עד שיגיע המשבר.

 

[איניגו מונטויה]

ועוד הערה לגבי זה:

המטרות שלי הן חברתיות, רגשיות, התפתחות, ולא דווקא כלכלי

לפעמים דווקא עבודה כשכיר/ה מספקת יותר מוטיבציה חברתית מאשר עבודה כעצמאי/ת (בוודאי אם היא מהבית).

בין היתר היציאה מהבית (כולל לבוש מתאים),
עבודה עם קולגות / מנהלים שמחכים לתוצאות שלך,
שיחות בארוחת הצהריים ובפינת הקפה, וכו'.

 

[MMM]

גם אני הייתי בלחץ אם באופן קבוע ההוצאות של המשפחה היו פחות מההכנסות של המשפחה. מה שלפעמים עוזר זה לפנות יחד לגורם מקצועי חיצוני, אולי כמו מישהו מארגון פעמונים. הוא יכול לשקף לכם את המצב הכלכלי שלכם באופן אובייקטיבי וזה יעזור לכם להבין את המצב, לשקול אלטרנטיבות ולהתקדם למטרות המשותפות שלכם