SolidAce
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 17/8/23
- הודעות
- 155
- דירוג
- 155
כמו שאני אמור להשקיע בכלים מסוכנים רק כסף שאני לא צריך לפרנסתי (וזה הצעד ״האחראי פיננסית״), בעל עסק צריך להחזיק ״קרן חירום״ להתמודד עם שבועיים ללא הכנסה. זו ההשוואה, ואיך שאני רואה את זה. זה מה שאני הייתי עושה. כמו בעלת המשפחתון, גם החדר כושר שלי הפסיד כסף, נהגי מוניות, מלצרים, שכירים שנאלצו לקחת חופש. זה המחיר של לחיות במדינה הזו, אף אחד לא מפצה ואף אחד לא יפצה אותנו, לא אותי ולא אותה.סיכון שנובע מהחלטות ממשלה או מפעילות חבלנית? מעניין מה שאתה אומר.
אם כך - חייל לוקח על עצמו סיכון, שכיר לוקח על עצמו סיכון, מתיישב בשדרות או בארי או שלומי לוקח על עצמו סיכון, נפגע בהתפוצצות אוטובוס לקח על עצמו סיכון... לאף אחד לא מגיע כלום ושלום על העולם?
אני הייתי בעלת עסק תיירותי בגבול לבנון במלחמת לבנון השניה. קיבלתי פיצוי על חודשיים שבהם העסק שבת לגמרי. הגיע לי או לא?
לאחר המלחמה הקצרה, לקח הרבה זמן עד שהתיירים שבו לאזור - הגיע לי פיצוי על כך או לא? (האמת שלא קיבלתי פיצוי מעבר למלחמה).
יזם שמחליט להקים עסק אכן לוקח על עצמו הרבה סיכונים ומנסה בכל דרך לגדר אותם. אני לא רואה איך הוא יכול לגדר סכנה של מלחמה.
האם אתה מצפה שאף אחד לא יקים עסק בישראל בגלל זה? והיכן יעבדו השכירים?
אתה אמור להשקיע בכלים מסוכנים (ומניות הן כאלה) רק כסף שאתה לא צריך לפרנסתך בשנים הקרובות. ומדדים נוטים להיות בעלי תוחלת חיובית לאחר מספר שנים.
האם אתה מצפה מיזם קטן לדאוג קודם כל להרבה כסף בצד כדי שיוכל להרגיש בנוח להפסיד את פרנסתו העכשווית מהעסק? שלא יעז לקחת הלוואות לטובת העסק?
מה ההשוואה כאן?
נשמע כמו סעיף הוגן, ואם כך נעשה אין על מה לבוא בתלונות אליה..הגננת שלנו הודיעה היום שהיא תחזיר כ-300 ש"ח על התקופה שהגן היה סגור (פחות מ 10% מהתשלום החודשי).
התשלום שאתה משלם לגן מדי חודש הוא בסך הכל פריסה ל 12 תשלומים ללא ריבית של "שכר לימוד" שנתי.
גם אוניברסיטאות היו סגורות ואף אחת מהן לא חשבה להחזיר כסף לסטודנטים.
למרות שהגן נסגר עקב החלטת פיקוד העורף, הגננת עדיין צריכה לשלם שכירות ומשכורות לעובדים, גם אם הם לא מגיעים לעבודה. הכסף שהיא חוסכת זה על הוצאות זניחות יחסית כמו אוכל, חשמל ומים.
בכל מקרה, הגננת שלנו (וכנראה גננות רבות אחרות) מראש גידרה את עצמה והכניסה לחוזה סעיף מפורש שאומר שבמקרה שהגן ייסגר בהוראת פיקוד העורף, לא יהיה החזר.
אם אתה חושב שהגננות התעשרו מהמלחמה, אני ממליץ לך לפתוח גן בהקדם ולחכות לסיבוב הבא עם אירן.
לגבי המשפט האחרון, הוא בעיני על גבול הדמגוגי (נאמר גם כל פעם שמישהו ״מעז״ להתלונן על פנסיות של אנשי קבע או טיפים למלצרים..) זה שאני לא רוצה לפתוח גן לא אומר שאסור לי לבקר או לחוות על זה דעה. יותר מזה, אם היית קורא בקשב את מה שכתבתי היית רואה שלא משתמע משום דבר שכתבתי שגננות התעשרו מהמלחמה, להפך, דווקא כתבתי שהן הפסידו כסף (ושזה חלק מהחסרונות בבחירה להיות עצמאיות).
ואו איזה התכתבות לדעתי קצת מנותקת
בתשובה קצרה כן.
בהסבר קצת יותר מעמיק אני ארחיב ואומר שאני מטפל בכל נושא ההחזרים האלה בגנים, פעוטונים וצהרונים במושב שלנו (כהתנדבות זה ממש לא העבודה שלי)
אז כמובן בדקתי את הנושא לעומק גם עם היועץ המשפטי שלנו. ואנחנו מושב חזק יחסית עם מערכת חינוך ועובדות שכירות, מנהלות חינוך וכו ממש לא המקרה הזה של מטפלת עצמאית בודדת ומוחלשת.
1. אין נכון להיום שום מתווה מהמדינה להחזר או פיצוי (גם לא התחייבו שיהיה בעתיד)
2. חוקית ומשפטית אין שוב חובה להחזר או פיצוי עבור הימים האלה בין אם רשום משהו בחוזה או לא.
3. אף מערכת חינוך לא עובדת ברווחים גבוהים לרוב זה אפס על גבול הגירעוני. גם פעוטונים פרטיים שמעט מרווחים זה ממש מעט.
4. בכל תכנון תקציב של מערכת חינוך לוקחים לרוב 2.5-5 אחוז בלטמ או בצמ על העלויות לרוב זה יכול לכסות מטפלת חולה ימי שביתה בודדים אבל לא דברים גדולים כאלה.
5. אצלנו וזה נכון לדעתי לכל הארץ לא הוצאנו את עובדות מערכת החינוך לחלת (כי המדינה לא אמרה שאפשר, והנחייה המקצועית היתה לסגור בלי חלת ולחכות). המשמעות היתה בגדול שהמשכנו לשלם משכורות שזה בערך 80 אחוז מההוצאות. (*גם לדעתי אם היינו מוצאים לחלת חלק גדול מהעובדות לא היה חוזר לעבוד אחרכ)
6. הדבר היחידי שחסכו הוא התשלום עבור הקטרינג לארוחות צהריים (15 שקל לילד). אפילו האוכל של ארוחות הבוקר והפירות לא הכל נחסך כהרי במקררים היו מלאים מראש והכל נזרק אחרכ לפח.
7. אפילו הפעלות של חוגים חיצונים שלא נעשו לא ממש נחסכו ואנחנו עדין בתהליך של לשלם משהו חלקי למרות שלא הגיעו.
8. ההחלטה שלנו היא להחזיר רק את עלות הקרטינג שנחסכה כ150 שקל לכל ילד. וגם את זה אנחנו נפרוס כנראה על פני שנת הלימודים שמתחילה עכשיו.
חייב לרשום עוד משהו אישי. דווקא בתור אנשים מאוד מחושבים כלכלית. תיזהרו בכל הנוגע לחינוך.
זאת עבודה כפוית טובה, מאוד מאוד קשה להשיג כא טוב, וגם כא סביר זה לא פשוט להשיג.
בשנתיים האחרונות יש ירידה מאוד מאוד גבוה באנשים שמתאימים.
העלנו אצלו את השכר ב50 אחוז ועדין לא מצליחים להשיג כא מספיק טוב.
ההחזר המדובר לא באמת ישנה כלכלית לאף אחד ממכם ומניח שזה בעיקר בגלל העיקרון.
לגננת או מטפלת כזאת שלא סוגרת את החודש זה יכול לעשות את כל ההבדל
ואפילו לא במישור הכלכלי אלה בהרגשה האישית מול ההורים והתמיכה שהן לא מקבלות.
אם יש לכם מקום בטוח שאתם משאירים את הילדים שלכם תגידו תודה רבה בכל הזדמנות ואל תבקשו החזרים איפה שאתם לא חייבים
ותדעו להעריך את האנשים האלה בעיקר בשביל שהם ימשיכו בעבודת קודש הזאת כי באמת שאין כבר הרבה כאלה היום בארץ
אני התייחסתי למשפחתון ״פרטי״ (מה שהשתמע מפותחת הנושא..), משהו שהוא לא תחת משרד החינוך, ומישהי בחרה מרצונה לפתוח אותו..
אני אשאל לגבי 7 - למה לשלם למפעילים משהו חלקי ולא תשלום מלא? מה ההבדל בינם לבין בעלת המשפחתון? הם באותו מצב בדיוק.
אני לא יכול להסכים יותר לזה שצריך להשקיע יותר במערכת (ובאנשי) החינוך. כנ״ל עם זה שהממשלה לא עושה את העבודה שלה, ושאנחנו חיים בארץ אוכלת יושביה. הפקדנו את עתידנו הביטחוני והכלכלי בידי אנשים שבמובילים אותנו להתנגשות חזיתית בקיר, במקרה הטוב בטיפשות ובמקרה הרע ביודעין. כל אלו נכון. אבל אני לא חושב שבעלת משפחתון צריכה להפקיד צק על משפחתון שהיה סגור, מאנשים שאולי הפסידו הרבה מאוד כסף על המלחמה הזו גם (ואולי גרוע יותר). הם יכולים להיות גם אותם ספקים מנקודה 7 אצלך שלא טרחתם לשלם להם משכורת מלאה למרות הביטול. יש כאן איזושהי איפה ואיפה בעיני שכנראה מרגיזה אותי קצת.
זה בנוסף לעובדה שאני חושב שעצמאיים צריכים לשאת באחריות, כי זה (מטעמי שוק חופשי) מגולם במחיר שהם לוקחים וברווח שהם עושים ביום יום. באותו אופן שתוחלת הרווח שאנחנו מקבלים ממניות גבוהה כי מגולם בה הסיכון שאנחנו נוטלים על עצמנו. אם לא היה סיכון בלהיות עצמאי, אף אחד לא היה שכיר. אם לא היה סיכון בשוק המניות, אף אחד לא היה מפקיד בפיקדון בבנק.
אני אסיים עם דוגמה אחרת. מה לגבי זוג שהיה אמור להתחתן, ואולם שביטל את החתונה? ספקים כמו צלם, דייגי, צלם וידאו. נניח שסך כל העלות היא 100 א״ש, לאירוע שלא התקיים בסוף. כל העצמאיים האלה הם לא שונים מבעלת המשפחתון. על מי לשאת בעלויות ובהפסד? ומה ההבדל מהמקרה של בעלת המשפחתון (שגם היא, לא יכלה לפתוח אותו מסיבות שלא תלויות בה).