תיקון 190 - רק לפנסיונרים?

[גרהם]

(הם הרי עובדים לפי כלל ה-3%/4% שלפיו התיק צפוי להיות נצחי).

בחישוב נאיבי, מקדם 200 נותן 6% בשנה.

 

[nicepo1]

האמת שאינני יודע מה ההבדל בין ROTH IRA של ארה"ב לבין קופ"ג בניהול אישי שמקודמת כעת

יש הרבה הבדלים, אבל בעיקר התכוונתי ליכולת הגישה לכספים בגיל שנקבע לכך, ברוט אתה פשוט יכול לקבל אותם.

 

[מתכנת]

@Ron B
אתה לא יכול להחליט כמה קצבה למשוך כל חודש, במידה ובחרת קצבה ולא הון לוקחים את כל הצבירה ומחלקים במקדם כלשהו (היום הוא בסביבות 200 אאל"ט) המקדם משקף את תוחלת החיים הצפויה (בחודשים) + הריבית שהכסף ימשיך לצבור בתקופת קבלת הקצבה (=הריבית התחשיבית).

לגבי שאלתך על מס רווח הון / מס הכנסה, להבנתי כך:
אין מס רווחי הון על קצבה, יש מס רווח הון על היוון קצבה - המדינה מנסה לעודד פנסיונרים לקבל קצבה ולא הון.
יש מס הכנסה על קצבה: כספים שהופקדו עם פטור ממס הכנסה חייבים בתשלום מס הכנסה בעת קבלת הקצבה, כספים שהופקדו ושולם עליהם מס הכנסה פטורים מתשלום מס הכנסה בעת קבלת הקצבה.
נמתין ל @נדב שיאשר או ישלול..

המשך וסיכום:

קבלת קבצה מוכרת - פטור ממס רווח הון פטור ממס הכנסה (כי על ההפקדות כבר שולם מס הכנסה בעבר)
קבלת קצבה מזכה - פטור ממס רווח הון חייב במס הכנסה שולי (ויש פטור ממס הכנסה עד כ 4.4K נכון ל 2021 ומתקזז מזה פטורים שנוצלו עד הפרישה)

היוון היתרה מעבר לקצבה המינימלית (4,418 נכון לשנת 2016, צמוד מדד אאל"ט):
היוון קצבה מוכרת - תשלום מס רווח הון 15% על הרווח הנומינלי, (כי על ההפקדות כבר שולם מס הכנסה בעבר) [עריכה: למעט כספי קצבה מוכרת שמקורם בכספי פיצויים שעברו התחשבנות מס - תשלום מס רווח הון 25% על הרווח הריאלי (רלוונטי רק לגבי כספי פיצויים שלא נזקפו כהכנסה במועד ההפקדה - מתחת לתקרת 32K בחודש)]
היוון קצבה מזכה - תשלום מס הכנסה לפי מס שולי (-בפריסה) על כל הסכום.
אפשר להשתמש בפטור של ה 8K לשם היוון ואז הקצבה תהיה חייבת במס הכנסה שולי.

תוספת 15.7.2021 - הורשה (סכומים חד פעמיים! לא קצבה) מקור: פוסט של נדב
הורשת כספי פיצויים (מתחת לתקרת הפקדה 32K בחודש) - מס שולי של היורשים (או ניצול הפטור של המנוח ככל שנותר).
הורשת כספים פטורים (המיועדים לקצבה מוכרת - סעיף 190) - פטורים בפטירה עד גיל 75, לאחר מכן (נחשב היוון ו)חייב במס 15% על הרווח הנומינלי
הורשת כספים שאינם פטורים (המיועדים לקצבה מזכה) - פטור לחלוטין (למעט רווחים שיצמחו 3 חודשים אחרי הפטירה שיחויבו במס רווח הון).

זאת אומרת שמהיבט של אופטימיזציית מס העדיפות תהיה למשוך קצבה מוכרת, להוון כספי פיצויים פטורים, להוריש כספי קצבה מזכה.
או במילים מסובכות יותר, לפי הסדר להלן:
קצבה: מוכרת, פיצויים, מזכה
היוון: פיצויים, מוכרת/מזכה (כתלות במס שולי של העמית)
הורשה: מזכה, מוכרת/פיצויים (כתלות במס שולי של היורשים)

פטור מאחריות: אינני בעל רישיון ייעוץ פנסיוני ולעיתים אני טועה, כמו כן הפוסט עודכן לאחרונה ביולי 2021, יש לזכור כי חוקים, תקנות, תקרות, סכומים או פרטים אחרים עשוים להשתנות בעתיד.

@נדב
@Ron B

 

[מתכנת]

בעיקר התכוונתי ליכולת הגישה לכספים בגיל שנקבע לכך, ברוט אתה פשוט יכול לקבל אותם.

כאן אתה כבר מתייחס למדיניות של האוצר "עידוד קצבה על פני הון" אין לזה קשר באיזה מכשיר בוצע החיסכון.

 

[סמבה]

@סמבה יצא לך לעבור על הפוסט של נדב אודות תיקון 190 ?
הוא התייחס שם לכמה מהנקודות שהעלית.

כן, עברתי לפני שכתבתי את הפוסט, ועכשיו עברתי שוב. התשובות לשאלות ששאלתי אינן נמצאות בפוסט.

 

[nicepo1]

כאן אתה כבר מתייחס למדיניות של האוצר "עידוד קצבה על פני הון" אין לזה קשר באיזה מכשיר בוצע החיסכון

זה קשור ברמה העקרונית לפחות מבחינתי בהקשר של הון שכבר שולם עליו מס מלא(לא כול ההפרשות לקופת גמל),וגם לבירוקרטיה של הביצוע ולזה שהופכים אותך לשבוי של חברות הביטוח שיכולות לשחק בך כרצונם במעבר לקצבה ולגרוף חלק גדול מההטבה (ואולי את כולה)

 

[Ron B]

קרנות הפנסיה הן בכלל חברת-בת נפרדת מחברת הביטוח חיים, כלומר יש הפרדה ביניהן ובין הכספים שהם מנהלים.
לגבי ציטוט של התקנות / חוקים הרלוונטיים - תצטרך למצוא איש מקצוע רלוונטי שיוכל לתת לך תשובה מוסמכת משפטית, אני סתם מגיב אקראי באינטרנט. אבל כן, אני בטוח בזה.

עריכה: מה שכן, ההפרדה אומרת שפשיטת רגל של חברת ביטוח החיים (ביטוח מנהלים) אינה תשפיע על מצבה של חברת בת שמנהלת את קרן הפנסיה. הראשונה יכולה לפשוט רגל, אך אין לה זכויות על הכספים של השנייה.

דמיין מצב בו עוד 30 שנה מגדל והפניקס קורסות בגלל שלא נשאר להן כסף בקופה של קרנות הפנסיה (דרך אגב, גם שם יש "ערבות הדדית") ושל קרנות המנהלים. עכשיו דמיין ישיבה של מנכ"לי החברות האלו עם מנכ"ל האוצר, שרת האוצר סתיו שפיר וראש הממשלה שלי יחימוביץ. (רק לשם הדוגמא, תרחיש שיכול לקרות בסיכוי כלשהו). מנכ"ל הפניקס אומר: "לא יעזור. לא נשאר לנו כסף בקופה לשלם". עכשיו יש 3 אפשרויות:
1. הממשלה לא מתערבת. אנשים זקנים מסתובבים רעבים ברחובת.
2. הממשלה מזרימה כסף משלה. מכספי משלם המיסים עוד 30 שנה.
3. הממשלה קובעת בחוק: כל בעלי החסכונות, כולל קופות הגמל, משתתפים בערבות ההדדית. בסופו של דבר גם אם זה חברת בת, עדיין הכסף מנוהל ע"י הפניקס.
אני לא יודע מה יהיה: 1 2 או 3, או אולי קצת מכל אחד.

 

[Yevgeny]

@Ron B
אפשר להמציא כל תסריט דמיוני שהוא - זה לא עוזר בקבלת החלטות, כי הן צריכות להתחשב בסבירות של תרחישים שונים.
הנה תסריט יותר סביר - חברות ביטוח המנהלים לוקחות על עצמן סיכון הרבה יותר גדול מחברות הפנסיה, בגלל המקדם שמקובע בחוזה הרבה שנים לפני הפרישה בפועל, ובגלל שרק חלק מההון צריך להיות מרותק כדי להבטיח יכולת תשלום.
ככה שההסתברות שחברות הביטוח יפשטו רגל גדולה משמעותית מהסיכוי שזה יקרה לקרנות פנסיה. ובמקרה כזה, שרק ביטוחי המנהלי יקרסו - אף אחד לא יפשוט על כספי הפנסיה בשביל לממן אותם.

 

[ע.מדי]

@Ron B

מדינת ישראל כבר היום נכנסת למודל "ציליאני" של הקצאת אגח מיועד כך שקרנות הפנסיה לא יפשטו רגל ,
המחיר הוא שעמיתים החוסכים נמצאים (כמו שהם אמורים להיות) בשוק ההון, ויש הרבה אפשרויות השקעה עבורם - אפשר קרנות מנוהלות בכל מני מסלולי, ישי קרנות עוקבות מדדים
אם הפניקס או מגדל קורסות המניות שנקנו בקופת הגמל הקולקטיבית הקרויה "מגדל מקפת" לא תחולט, המניות הם בנאמנות ולא בבעלות,
כמו בקבוצת רכישה מאורגנת, גם אם המנהל פושט רגל ו/או הקבלן הכסף לא נעלם, ובהחלט אפשר להחליף מנהל / קבלן , כך אין הצדקה לתספורת.

לגבי ביטוחי מנהלים גם כאן מדובר בקופ"ג וגם כאן קריסת הגוף המנהל לא מוחקת את האחזקה, ימצא גוף מנהל אחר, לגבי הסיכון במקדם ה"מובטח"
בביטוי המנהלים אין דבר כזה כבר, המקדם יקבע כמו בקרן פנסיה בפרישה לפי הלוחות האקטוארים, במקום איזון אקטוארי ורשת בטחון המקדם צמוד לתשואה שמושגת על ידי הניהול, ולכן אין הפסד מוחלט, כלומר זה אפשרי אבל אם קרן ביטוח מנהלים של חברה גדולה ייצר סידרה של הפסדים שמוחקים את הצבירה של הפורש (וכל השאר כי לכולם יש אותו תיק) אז משהוא רע מאוד קרה למדינת ישראל ששום תספורת לא תעזור.

הסיכון היחידי הוא של התארכות תוחלת החיים וכאן בגיל 67 לחברות הביטוח יש יכולת טובה להקטין את השגיאה בצורה משמעותית, ואם תתגלה טעות בטבלאות האקטואריות אז המקדם יגדל בהתאם באישור המפקח, זו תספורת אישית לבעלי הביטוח, ולמען האמת קשה להמציא תרחיש שרק מבוטחי ביטוח מנהלים במגדל חיים פי שתים יותר מהיתר ... התופעה הזו "תכה" בכולם
היחידים שלא מודאגים מכך הם מי שחיים לפי כלל ה3% כי המקדם שלהם הוא ~ 400 כי זה מה שקורה כשמניחים תוחלת חיים אין סופית כי אין לך יכולת סטיטסטית לגידור תוחלת חיים ממוצעת .
וזה מה שמקטין את המקדם בחברות הביטוח וקרנות הפנסיה, הן יודעות שהיום אדם ממוצע חי עד 84 ו והסטייה בשערוך היא +/-5 שנים בוודאות של 95% (סתם זרקתי)
לך כאדם אין יכולת להעריך את התפלגות תוחלת החיים אחרי הפרישה ויותר מכך אם טעית בניחוש ואתה לא מעוניין לאזן את עצמך פיזית (או להשכיב את עצמך) בעצמך אתה "בברוך" ולכן הנחת תוחלת חיים אינסופית הכרחית לגידור הסיכון של חיים עד 120

אני שמח שיש לי יכולת ל"הסתפק" ב 270/300 קצבאות כדי לפרוש מוקדם, זה מקצר טווח משמעותי לפרישה, ועדיין אף אחד לא אוסר עלי ל להגדיל את הייתרה -נגיד אם אני מגוון ל 350 משכורות לרשת בטחון כנגד טעויות בהנחות מודל הפרישה.

 

[Ron B]

ככה שההסתברות שחברות הביטוח יפשטו רגל גדולה משמעותית מהסיכוי שזה יקרה לקרנות פנסיה. ובמקרה כזה, שרק ביטוחי המנהלי יקרסו - אף אחד לא יפשוט על כספי הפנסיה בשביל לממן אותם.

אבל זה אותם חברות: אותה חברה מנהלת את ביטוח המנהלים ואת קופת הגמל. משיחותי הרבות עם יועצים פנסיונים רבים ברמות שונות: אין הבדל מבחינת הביטחון של חילוט כספים אם הכסף שלך בביטוח מנהלים או בקופת גמל. שוב, יתכן שהמדינה תתערב, אבל ללא התערבות המדינה לפחות לפי הרושם שאני מקבל משיחות עם יועצים פנסיוניים: מה שנמצא בפניקס, נמצא בפניקס. אם לפניקס נגמר הכסף לשלם לבעלי ביטוחי המנהלים שלה, כל מי שהכסף שלו בפניקס צריך לפחד. גם בעלי ביטוחי המנהלים, וגם בעלי קופות הגמל. כולם באותה סירה. זה לפחות הרושם שאני מקבל, אבל אולי הם לא מבינים דברים שאתה יודע בחוזים המשפטיים של הגופים האלו.

 

[Yevgeny]

אותה חברה מנהלת את ביטוח המנהלים ואת קופת הגמל

תשים לב למשל שניהול קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הוא חברת בת נפרדת (״מגדל מקפת״):
https://www.migdal.co.il/He/MigdalMakefet/Pages/mivne.aspx

אז אני לא עו״ד או רו״ח, אבל הכספים של הפנסיה הם נפרדים מהכספים של הביטוח חיים (״ביטוח מנהלים״), ויש עליהם הגבלות אחרות.

 

[מתכנת]

אבל זה אותם חברות

ממש לא!

@Yevgeny כבר ענה לך שמדובר בחברות נפרדות:

@Ron B קרנות הפנסיה הן בכלל חברת-בת נפרדת מחברת הביטוח חיים, כלומר יש הפרדה ביניהן ובין הכספים שהם מנהלים.
.........
מה שכן, ההפרדה אומרת שפשיטת רגל של חברת ביטוח החיים (ביטוח מנהלים) אינה תשפיע על מצבה של חברת בת שמנהלת את קרן הפנסיה. הראשונה יכולה לפשוט רגל, אך אין לה זכויות על הכספים של השנייה.

שים לב, היה לי ביטוח מנהלים והוא התנהל אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ גם פוליסות ביטוח בריאות, חיים ונכס בחברה זו.
לעומת זאת קופ"ג וקרנות פנסיה מנוהלת אצל מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ.
סיכון של קריסת אחת מהם לא משפיעה על השניה.
טרחתי ובדקתי דוגמה אחת, אתה מוזמן לחפש גוף שמאגד בתוך חברה בודדת גם את ביטוחי המנהלים וגם את הפנסיה וקופ"ג, אני די משוכנע שלא תמצא.

עריכה: @Yevgeny הקדים אותי..

 

[מרק עוגיות]

מגדל והפניקס קורסות בגלל שלא נשאר להן כסף בקופה של קרנות הפנסיה

מה זה אומר "לא נשאר להן כסף בקופה"? הקרנות לא מחזיקות כסף, הן מחזיקות נכסים. לצורך העניין במסלול מנייתי, כל הכספים מושקעים באג"ח מיועדות ובמניות. אם מדובר בחוסכים שעדיין לא פרשו, על שמם יש מניות ואג"ח מיועדות. אם ערכי הנכסים ירדו, אכן שווי הקרן של החוסכים ירד. זה היה קורה גם אם אותם חוסכים היו משקיעים בעצמם את הכסף במניות וערך המניות היה יורד. לגבי אג"ח מיועדות - כאן יש סיכון שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויות שלה ולא תחזיר את הכסף לחוסכים. זה אכן סיכון שנובע מכך שהמדינה עלולה להיות חדלת פירעון. אבל זה לא סיכון שלא ישאר כסף בקופה סתם ככה. אם מדובר באנשים שכבר פרשו: הקופה אמורה למכור נכסים מהקרנות שלהם (מכלל הקרנות של כל מי שפרש) ולהשתמש בכסף כדי לשלם קצבה לחוסכים. כאן יש סיכון שהכסף לא יספיק. אבל אם הוא לא יספיק, כנראה שהוא לא היה מספיק גם למשקיע פרטי שהיה לוקח את אותם ניירות ומנסה למשוך מהם קצבה, אלא אם כן הוא היה חי הרבה פחות מההממוצע.

 

[ע.מדי]

ממש לא!

@Yevgeny כבר ענה לך שמדובר בחברות נפרדות:


שים לב, היה לי ביטוח מנהלים והוא התנהל אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ גם פוליסות ביטוח בריאות, חיים ונכס בחברה זו.
לעומת זאת קופ"ג וקרנות פנסיה מנוהלת אצל מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ.
סיכון של קריסת אחת מהם לא משפיעה על השניה.
טרחתי ובדקתי דוגמה אחת, אתה מוזמן לחפש גוף שמאגד בתוך חברה בודדת גם את ביטוחי המנהלים וגם את הפנסיה וקופ"ג, אני די משוכנע שלא תמצא.

עריכה: @Yevgeny הקדים אותי..

קרנות פנסיה וקופות גמל הם גוף שמחזיק מניות בנאמנות ואין אלו נכסים של החברה המנהלת , וזה מפוקח ופועל בכפוף לחוק קופות גמל
בנוגע לפוליסת ביטוח אני לא בטוח (@נדב או @יוסי בטח יכולים לעזור) אבל חברות ביטוח בעצמן מפוקחות נדרשות להחזיק הון עצמי מספק וביטוחי משנה
נגד סיכונים, אז זה לא זהה לקרן פנסיה אבל יש שכבות הגנה, אני לא ידוע מה מעמד בעלי הפוליסות כנושים לעומת עובדים או נושים אחרים במקרה קריסה.

 

[Ron B]

מה זה אומר "לא נשאר להן כסף בקופה"? הקרנות לא מחזיקות כסף, הן מחזיקות נכסים.

אז לא הבנת. הם מחיזיקים מניות ואג"חים וכו'. אבל כשאתה מגיע לגיל 67, לוקחים את סכום כל מה שיש לך ומחלקים במקדם שלך. זה הסכום שאתה אמור לקבל כל חודש. בהחלט יתכן מצב בו תחייה יותר והכסף בקופה יגמר. החברה תצטרך לשלם לך, למרות שהכסף נגמר. זה עלול להביא אותה לחדלות פרעון.

שים לב, היה לי ביטוח מנהלים והוא התנהל אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ גם פוליסות ביטוח בריאות, חיים ונכס בחברה זו.
לעומת זאת קופ"ג וקרנות פנסיה מנוהלת אצל מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ.
סיכון של קריסת אחת מהם לא משפיעה על השניה.

אולי אתם צודקים, ואולי לא. ארוע כזה עוד לא קרה בישראל. אולי פיצול החברות מגן מפני התפשטות חדלות פירעון בין חברות בת. לא יודע.
אבל תסכימו איתי שיותר בטוח מזה, זה שהכסף מושקע ב-ETF גדול של Vanguard .
אני, דרך אגב, לא נגד סיכונים. אבל סיכונים שיש משהו אמיתי בתמורה: 15% מס נומינלי במקום 25% ראלי לא נשמע לי תמורה נאותה.

 

[מתכנת]

אבל כשאתה מגיע לגיל 67, לוקחים את סכום כל מה שיש לך ומחלקים במקדם שלך

לא מדויק.
המקדם עצמו מורכב מתוחלת החיים (בחודשים) + הריבית התחשיבית (=התשואה שהצבירה תמשיך לייצר)
לו המקדם היה משקף את תוחלת החיים בלבד אז הוא היה אמור להיות גבוה יותר, אודות לריבית מנמיכים אותו מעט.
לאחר הרפורמה באג"ח מיועדות הסיכון העיקרי של הפורש הוא סיכון מנפיק של מדינת ישראל.

לוקחים את סכום כל מה שיש לך ומחלקים במקדם שלך. זה הסכום שאתה אמור לקבל כל חודש. בהחלט יתכן מצב בו תחייה יותר והכסף בקופה יגמר. החברה תצטרך לשלם לך, למרות שהכסף נגמר. זה עלול להביא אותה לחדלות פרעון.

האם לצורך חישוב הקצבה החודשית מחלקים את המקדם בסך הצבירה שהיה במועד הפרישה או סך הצבירה הנוכחי?

אולי אתם צודקים, ואולי לא. ארוע כזה עוד לא קרה בישראל. אולי פיצול החברות מגן מפני התפשטות חדלות פירעון בין חברות בת. לא יודע.

אני די בטוח שהיחס ו/או האחריות בין חברת האם לחברת הבת כמו גם לנכסים של החברות והעמיתים מוגדר היטב כבר כעת, זה משהו שניתן לבדוק.

אני, דרך אגב, לא נגד סיכונים. אבל סיכונים שיש משהו אמיתי בתמורה: 15% מס נומינלי במקום 25% ראלי לא נשמע לי תמורה נאותה.

אם במסגרת תיקון 190 תפקיד לדוגמה לקופ"ג מחקה סנופי של אי.בי.אי. אין שום חשיפה לסיכון התארכות תוחלת חיים או אירועים ביטוחיים אחרים.

 

[ע.מדי]

@Ron B

למיטב הבנתי ו @יוסי מוזמן לתקן אותי המקדם בביטוחי המנהלים החדשים נקבע ביציאה לפנסיה אבל הוא אינו קבוע, הוא "צמוד" לתשואת התיק ובמובן הזה הביטוח מנהלים לא יפשוט רגל , אבל העמיתים בהחלט יכולים לאבד או להרוויח יותר כסף כל חודש, הדבר היחידי שביטוחי המנהלים באמת מגדרים מפניו הוא משך חיי הפורש .
שוב אם הקרן הפסידה 10% נומינלי במצטבר מאז הפרישה הפורש יקבל 10% פחות (כי המקדם יגדל בהתאם) אם הביטוח מנהלים יפסיד את כל ההון (-100% תשואה מאז הפרישה) אז הפורש בצרות ולדעתי גם הכלכלה הישראלית.

 

[מתכנת]

@ע.מדי
אוסיף לדבריך,
ביטוח המנהלים מקנה מקדם מובטח מפני התארכות תוחלת החיים בלבד.
על אותו משקל שהיום ההנחיה לייועצים להזין לסימולצייות ריבית צפויה של 4.28% עבור קרן פנסיה וריבית 4% עבור יתר המוצרים,
באותה מידה האוצר יכול להכתיב ריבית תחשיבית גבוהה עבור קרנות הפנסיה שנהנות מאג"ח מיועדות וריבית תחשיבית נמוכה עבור ביטוחי המנהלים שאינם נהנים מכך.
כלומר, במידה ועקב התארכות תוחלת החיים יתעורר סיכון מנפיק של ביטוחי המנהלים, נשאר בידי האוצר מנגנון שיכול די בקלות לרסן את הסיכון הזה.
כל זה שמעתי בעצמי מבעל רישיון, לא מייעץ ולא ממליץ..

 

[ע.מדי]

@ע.מדי
אוסיף לדבריך,
ביטוח המנהלים מקנה מקדם מובטח מפני התארכות תוחלת החיים בלבד.
על אותו משקל שהיום ההנחיה לייועצים להזין לסימולצייות ריבית צפויה של 4.28% עבור קרן פנסיה וריבית 4% עבור יתר המוצרים,
באותה מידה האוצר יכול להכתיב ריבית תחשיבית גבוהה עבור קרנות הפנסיה שנהנות מאג"ח מיועדות וריבית תחשיבית נמוכה עבור ביטוחי המנהלים שאינם נהנים מכך.
כלומר, במידה ועקב התארכות תוחלת החיים יתעורר סיכון מנפיק של ביטוחי המנהלים, נשאר בידי האוצר מנגנון שיכול די בקלות לרסן את הסיכון הזה.
כל זה שמעתי בעצמי מבעל רישיון, לא מייעץ ולא ממליץ..

אבל צריך לזכור שכל עוד האוצר מגדיל את האגח לפורשים אז הסיכוי (עד כדי קריסה של מדינת ישראל) לעמוד בעלויות הנל הוא די גבוה (בכל זאת 4.8% צמוד מדד)

 

[מתכנת]

כל עוד האוצר מגדיל את האגח לפורשים

רק לקרנות הפנסיה.
ביטוחי המנהלים יאלצו להסתפק בתשואה התנודתית של שוק ההון ולכן האוצר יכול לנמק את הסיבה לריבית התחשיבית הנחותה שירצה להעניק להם.
התגובה שלי באה להסביר כמה המקדם בביטוח המנהלים "אינו מובטח"