קרטל הביצים בישראל

[minimizer]

הם לא התקבלו ליחידות האלה בגלל "מזל" אלא בזכות העובדה שזיהו שם את הפוטנציאל שלהם.

לא נכון. הם התקבלו לשם בזכות כמויות עצומות של מזל - להוולד להורים הנכונים במדינה הנכונה בעיר הנכונה כדי למצות את הפוטנציאל שלהם. על כל אחד שמגיע ל 81 יש עשרים שלא מגיעים כי לא היה להם מזל, לא כי הם פחות חכמים או מוצלחים.

 

[Shamamal]

לא נכון. הם התקבלו לשם בזכות כמויות עצומות של מזל - להוולד להורים הנכונים במדינה הנכונה בעיר הנכונה כדי למצות את הפוטנציאל שלהם. על כל אחד שמגיע ל 81 יש עשרים שלא מגיעים כי לא היה להם מזל, לא כי הם פחות חכמים או מוצלחים.

אני בספק אם כל או אפילו רוב חיילי 81 קמים ומתפללים כל יום לסלוגן היחידה בסתר ליבם, אבל הצצה במערך המילואים המטורף של היחידה ועמותת היוצאים מראים על קהילה מאוד חזקה וטובה להיות חלק ממנה.

@TheFlash
אני מכיר אנשים שהם טובים ממני עשרות מונים בהרבה תחומים, שלא התמזל מזלם והגיעו ׳׳רק׳׳ ל8200 או שומו שמיים לתקשוב.
שמעתי על כמה חבר׳ה שאפילו שירתו בגדודים.
אתה באמת חושב שאין פקטור של מזל בבחירה?

אין ספק שיש יכולות גבוהות לחלק הארי של החבר׳ה ששירתו איתי שם, אבל בנינו? רוב מוחלט של אשכנזים/מגוש דן ומעלה/מבוססים/מומלצים/מכוונים.
אם תשמע איך אני הגעתי לשם, תבין שהיה פה אלמנט של מזל בלבד.

 

[minimizer]

שמעתי על כמה חבר׳ה שאפילו שירתו בגדודים

היה איתי בתיכון בחור מבריק, מהגאונים שעושים תואר ראשון בטכניון במקביל לתיכון. היה יכול להגיע לכל יחידה טכנולוגית שירצה.
התנדב לסיירת צנחנים ונפל בקרב בג'נין במרץ 2006.

 

[TheFlash]

אתה באמת חושב שאין פקטור של מזל בבחירה?

אם אתה רוצה להתפלפל, אז בכל דבר יש פקטור של מזל, לדוגמא, אם דרסה מישהו משאית יום לפני הגיוס, כניראה שהוא יתגייס ל 8200. אני התייחסתי לאנשים שאני פגשתי. עבדתי בחברה ששדירת הניהול המרכזית שלה התבססה על אחת היחידות היותר מובחרות, יצא לי לעבוד עם אנשים מאותה יחידה גם במקומות אחרים. מדובר באנשים שלא הצבא בנה אותם ביום הגיוס, הם ניבחרו עם פינצטה, יש להם אופי מסויים ויכולות מסויימות שניבנו עד גיל 18. האנשים האלה לא חייבים את ההצלחה שלהם לצבא עם למזל, הם היו מצליחים לא פחות אם בגיל 18 היו טסים לארצות הברית או סינגפור.

 

[Shamamal]

אם אתה רוצה להתפלפל, אז בכל דבר יש פקטור של מזל, לדוגמא, אם דרסה מישהו משאית יום לפני הגיוס, כניראה שהוא יתגייס ל 8200. אני התייחסתי לאנשים שאני פגשתי. עבדתי בחברה ששדירת הניהול המרכזית שלה התבססה על אחת היחידות היותר מובחרות, יצא לי לעבוד עם אנשים מאותה יחידה גם במקומות אחרים. מדובר באנשים שלא הצבא בנה אותם ביום הגיוס, הם ניבחרו עם פינצטה, יש להם אופי מסויים ויכולות מסויימות שניבנו עד גיל 18. האנשים האלה לא חייבים את ההצלחה שלהם לצבא עם למזל, הם היו מצליחים לא פחות אם בגיל 18 היו טסים לארצות הברית או סינגפור.

אני בכלל לא מתפלפל.

בכל הקצה של אמ״ן יש המון יחידות טובות.
בכולן אנשים נהדרים, אם אתה חושב שספציפית ביחידות ה״קצה״ בוחנים המון יכולות והאנשים היו מצליחים גם בלי, אתה לחלוטין צודק.
ברור לי וגם ל- @minimizer שהאנשים עבדו קשה לפני כדי להגיע.

לי בקו״ח רשום שירות כקצין ב81 בתפקיד מסויים, אתה חושב שאותו תפקיד באותה דרגה ב8200 או יחידה טכנולגית אחרת כמו יפתח או כאלו של חה״א, יהיו שוות כמו שלי? אתה טועה לדעתי.
אתה חושב שאני עבדתי קשה מהם או רחמנא ליצלן טוב מהם? אתה טועה שוב.

פקטור המזל לא שולל עבודה קשה, פקטור המזל הוא מזל.
אני הגעתי מהפריפריה, כשהגעתי למיונים ב81 רבתי איתם ורציתי רק 8200, כי מי ידע מה זה בכלל במקום המגורים שלי.

כמה כמוני יש? לפי חתך האוכלוסיה שמגיע ליחידה, המון. חסרי מזל.

האם אני חייב את חיי לצה״ל? ממש לא, גם לא את הצלחתי.
עבדתי ועודני עובד מאוד קשה.
האם אני בתור ילד חמוד מהפריפריה הייתי מקבל הזדמנות לעבוד בגיל 18 בתפקידים כאלו עם אנשים חכמים כל כך? מה פתאום.
זה המזל.

 

[TheFlash]

אני בכלל לא מתפלפל.

בכל הקצה של אמ״ן יש המון יחידות טובות.
בכולן אנשים נהדרים, אם אתה חושב שספציפית ביחידות ה״קצה״ בוחנים המון יכולות והאנשים היו מצליחים גם בלי, אתה לחלוטין צודק.
ברור לי וגם ל- @minimizer שהאנשים עבדו קשה לפני כדי להגיע.

לי בקו״ח רשום שירות כקצין ב81 בתפקיד מסויים, אתה חושב שאותו תפקיד באותה דרגה ב8200 או יחידה טכנולגית אחרת כמו יפתח או כאלו של חה״א, יהיו שוות כמו שלי? אתה טועה לדעתי.
אתה חושב שאני עבדתי קשה מהם או רחמנא ליצלן טוב מהם? אתה טועה שוב.

פקטור המזל לא שולל עבודה קשה, פקטור המזל הוא מזל.
אני הגעתי מהפריפריה, כשהגעתי למיונים ב81 רבתי איתם ורציתי רק 8200, כי מי ידע מה זה בכלל במקום המגורים שלי.

כמה כמוני יש? לפי חתך האוכלוסיה שמגיע ליחידה, המון. חסרי מזל.

האם אני חייב את חיי לצה״ל? ממש לא, גם לא את הצלחתי.
עבדתי ועודני עובד מאוד קשה.
האם אני בתור ילד חמוד מהפריפריה הייתי מקבל הזדמנות לעבוד בגיל 18 בתפקידים כאלו עם אנשים חכמים כל כך? מה פתאום.
זה המזל.

אני לא בטוח שאני מבין מה אתה רוצה להגיד. אני מכיר יחסית לעומק רק יחידות ספורות וקטנות, אני לא מכיר את 81 ו 8200 ולא יודע בדיוק מה ההבדל ביניהן ולא מה הערך שלהן לקריירה ולרזומה.

 

[Shamamal]

אני לא בטוח שאני מבין מה אתה רוצה להגיד. אני מכיר יחסית לעומק רק יחידות ספורות וקטנות, אני לא מכיר את 81 ו 8200 ולא יודע בדיוק מה ההבדל ביניהן ולא מה הערך שלהן לקריירה ולרזומה.

אז כן, הדוגמא הייתה ספציפית.

הערך ככל הנראה גבוה יותר, גם במנעד הרחב של החברות.
רואים את זה בעיקר בכמות הגיוסים המשוגעת של חבר׳ה מתפקידים די כללים לכל מיני חברות סטארפאפ, הדלת לשם פתוחה.

יש כאלו שממש לוקחים את זה לקיצון ונלחמים להגיע לשם לפני הגיוס, חגיגת ההמלצות והקומבינות בקבלה די משוגעת.

מי שכן הגיע לשם, בעיקר בלי הקומבינות, ממש בר מזל.

 

[Henchman34]

פקטור המזל לא שולל עבודה קשה, פקטור המזל הוא מזל.

אני חושב ששימוש במונח מזל כמו שמתארים אותו פה הוא לא נכון.
אנחנו בבואה שמשקפת את המשפכים שעברנו במהלך החיים. זה לא מספיק להיות נחוש ולעבוד קשה צריך גם לבחור את המשפכים ה"נכונים". כדי לדעת מה נכון צריך להיחשף לדברים או להיות מוסלל. זה הפקטור של הדברים שאתה לא יודע שאתה לא יודע.

אפשר לקחת 3 בני 14.
אחד גדל על סיפורים של ה-SAS ומכוון להתגייס לסיירות. עושה את המאמצים להירשם לחוגים שמכינים לגיבושים ולא מפסיק לצלצל למדור סיירות שחלילה לא יפספסו אותו.
השני בא ממשפחה של טייסים, שעדיין עושים מילואים ולשם הוא מכוון.
השלישי בא מסביבה של חברים\הורים הייטקיסטים. אז הוא יכין את עצמו לסוג שונה לגמרי של מבחנים ממי שמנסה להתמיין לסיירות.

מפה זה בעיקר רעב והרבה עבודה חזרתית קשה(מי בשימוש בראש ומי בשרירים) שיבטיחו בוודאות גבוהה הצלחה במסלול הנחבר.

ברמה האישית קיבלתי את המחשב הראשון שלי בגיל מאוד צעיר... והשתמשתי בו למשחקים... בהמשך קיבלתי הרבה מאוד חשיפה לחשיבות השירות הקרבי... בטכניון בחרתי לא ללכת על מדעי המחשב(למרות שהייתה לי האפשרות) אלא לתחום שבו עבדו כמה קרובי משפחה למרות שלא ידעתי לעומק איך יראה יום העבודה שלי. היום אני עובד כמפתח embedded ולא רואה את עצמי עושה משהו אחר

 

[בת העמק]

צריך גם לבחור את המשפכים ה"נכונים". כדי לדעת מה נכון צריך להיחשף לדברים או להיות מוסלל. זה הפקטור של הדברים שאתה לא יודע שאתה לא יודע.

השני בא ממשפחה של טייסים, שעדיין עושים מילואים ולשם הוא מכוון.

רוב החבר'ה שהולכים לטייס לא מגיעים מבתים של טייסים ולא הוסללו לשם, הם פשוט עברו את המבחנים שהצבא עושה. השאלה היא בסיום השלבים - אם צריך לבחור בין שניים באותה רמה, כשהאחד בן של טייס, כנראה שהקשרים יכריעו לא פעם. לגבי הגיוסים ליחידות המודיעין, אין לי מושג אבל אם סטטיסטית מגיעים לשם בעיקר צעירים ממשפחות במרכז ששלחו את ילדיהם לחוגי מחשב - הם בהחלט מפספסים את בעלי הפוטנציאל בפריפריה שטרם התחילו לממש אותו בכיוון.

 

[מרקר]

אני בכלל לא מתפלפל.

בכל הקצה של אמ״ן יש המון יחידות טובות.
בכולן אנשים נהדרים, אם אתה חושב שספציפית ביחידות ה״קצה״ בוחנים המון יכולות והאנשים היו מצליחים גם בלי, אתה לחלוטין צודק.
ברור לי וגם ל- @minimizer שהאנשים עבדו קשה לפני כדי להגיע.

לי בקו״ח רשום שירות כקצין ב81 בתפקיד מסויים, אתה חושב שאותו תפקיד באותה דרגה ב8200 או יחידה טכנולגית אחרת כמו יפתח או כאלו של חה״א, יהיו שוות כמו שלי? אתה טועה לדעתי.
אתה חושב שאני עבדתי קשה מהם או רחמנא ליצלן טוב מהם? אתה טועה שוב.

פקטור המזל לא שולל עבודה קשה, פקטור המזל הוא מזל.
אני הגעתי מהפריפריה, כשהגעתי למיונים ב81 רבתי איתם ורציתי רק 8200, כי מי ידע מה זה בכלל במקום המגורים שלי.

כמה כמוני יש? לפי חתך האוכלוסיה שמגיע ליחידה, המון. חסרי מזל.

האם אני חייב את חיי לצה״ל? ממש לא, גם לא את הצלחתי.
עבדתי ועודני עובד מאוד קשה.
האם אני בתור ילד חמוד מהפריפריה הייתי מקבל הזדמנות לעבוד בגיל 18 בתפקידים כאלו עם אנשים חכמים כל כך? מה פתאום.
זה המזל.

אם כמו שאתה טוען יש הרבה כאלו עם מזל שמתקבלים בזכותו ויש הרבה מבריקים שלא מגיעים לשם, נשאלת השאלה מדוע שוק התעסוקה לא מזהה את הכשל ומעניק להם יותר הזדמנויות? שוק התעסוקה אמור להעסיק את אלו שהכי מתאימים לו ולהתאים את עצמו בנושא.

למשל, בהודו חילקו בעבר המון תארים במדעי המחשב כשהלימודים בהם היו ברמה נמוכה, מה שהציף את השוק בבוגרים שלא ידעו דברים בסיסיים. השוק מהר מאוד התאים את עצמו למציאות החדשה ולמעשה החליט שתואר במדעי המחשב מהמון מוסדות בהודו שווים פחות, ובאמת יש הרבה שם שלא מצאו (ועדיין לא מוצאים) עבודה בעקבות ההצפה הזו. לכן, השוק בטווח הארוך מתאים את עצמו ואני חושב שזה בעיקר קורה במשברים.

 

[Henchman34]

רוב החבר'ה שהולכים לטייס לא מגיעים מבתים של טייסים ולא הוסללו לשם, הם פשוט עברו את המבחנים שהצבא עושה

אני כיוונתי ספציפית לסיירות ולשום דבר אחר. הרבה שנים לאחר השחרור ניהלתי שיחה סתמית עם מכר שהיה ב-8200 שסיפר לי שכאשר התקשרו אליו למיונים לקורס טייס הוא ויתר. אותה שיחה סתמית גרמה לי to reflect על הגיוס שלי ופתאום קלטתי שלמרות שהיה לי את הפרופיל והקב"א לא קיבלתי שיחות טלפון\מכתבים לא מקורס טייס, חובלים, צוללות, יחידות טכנולוגיות...גם את הזימון ליום סירות קיבלתי לאחר שיחה יזומה שלי.כלומר אם הייתי פשוט "שט בזרם" ולא פועל באופן אקטיבי לחתור למטרה אליה נחשפתי\הוסללתי הייתי ככל הנראה מגוייס באופן מאוד שרירותי לחי"ר\שריון\תותחנים...

מה שמעניין מבחינת ה"מזל" עליו אנחנו דנים הוא שאם הייתי מקבל זימון לטייס ככל הנראה הייתי הולך לגיבוש כי זה לא שהייתי "אנטי" פשוט טייס היה ברקע, לא משהו שאי פעם חשבתי עליו ברצינות. כל מה שהיה צריך זה "משק קל של כנפי פרפר" בזמן הנכון בצורת שיחה סתמית כדי לשנות לי את מסלול.

אבל מה שחשוב לי לדגיש שלדעתי הסוד להצלחה מסתכם בעיקר בלדעת לאן אתה הולך(החשיפה לדברים שאתה לא יודע שאתה לא יודע) ולהמשיך ללכת לשם חרף הנפילות בדרך. מבחינה הזו אני לא חושב שהאנשים שהגיעו ל-8200 חייבים את הקרירה שלהם להיחידה. מי שהיה מספיק רעב והיה מוכן לנשוך שפתיים בשביל הצליחה היא מגיע למטרה שלו עם או בלי 8200.

 

[האזרח הקטן]

מבחינה הזו אני לא חושב שהאנשים שהגיעו ל-8200 חייבים את הקרירה שלהם להיחידה. מי שהיה מספיק רעב והיה מוכן לנשוך שפתיים בשביל הצליחה היא מגיע למטרה שלו עם או בלי 8200.

מצד שני, כמו שאתה מתאר - ההבנה של מישהו שזו הקריירה שאליה הוא חותר זה לא משהו שנולדים איתו.ץ, אלא הגיעה מחשיפה מסוימת ממישהו בסביבה.

 

[בת העמק]

הרבה שנים לאחר השחרור ניהלתי שיחה סתמית עם מכר שהיה ב-8200 שסיפר לי שכאשר התקשרו אליו למיונים לקורס טייס הוא ויתר.

אני לא יודעת מה קורה היום עם חיל האוויר, אבל עד לפני עשור ידעתי בוודאות שקורס טייס עומד מעל כל דבר אחר מבחינת הצבא, ואם נמצאת מתאים להתחיל אותו - אין דבר כזה לוותר. וגם אף אחד לא מתקשר אליך למיוני טייס, אתה מתחיל את המיון בבקו"מ החל מצו ראשון כמו כולם ואז, לפי התוצאות, מכוונים עליך את הספוט.
אם גם היית (מרצונך) ביום סיירות והתקבלת אל אחת מהן אבל נבחרת גם להתחיל קורס טייס- האחרון גובר על זה.

 

[Shamamal]

אפשר לקחת 3 בני 14.
אחד גדל על סיפורים של ה-SAS ומכוון להתגייס לסיירות.

גדלתי כדתי לאומי, הייתי גם מכיניסט במכינה (המאוד מיליטנטית) בעלי, נפצעתי בגיבוש שייטת וקרעתי רצועה צולבת. אף אחד לא הכווין אותי לשום מודיעין בגיל צעיר. טוב? רע? אף אחד לא יודע.
לשם הדוגמא, אחי הקטן מכוון לשם בצורה אגרסיבית על ידי. אחותי? ממש לא. הכל משחק של מה מתאים לילד, לא חושב שכולם צריכים לשרת באמ״ן, אחלה מקפצה, אבל יש חוויות חד פעמיות ובהייטק אפשר לעבוד גם אחרי, אתה ועוד רבים כמוך הם ההוכחה.

הם בהחלט מפספסים את בעלי הפוטנציאל בפריפריה שטרם התחילו לממש אותו בכיוון.

נשאלת השאלה מדוע שוק התעסוקה לא מזהה את הכשל ומעניק להם יותר הזדמנויות?

לשם השוואה, תומר מדימונה שעשה ארבע יח״ל מתמטיקה, רק כי בדימונה אין באמת מורים טובים לחמש יח״ל, הרחיב ביולוגיה והיסטוריה, הגיע עפוץ לצו הראשון כי אף אחד לא עדכן אותו בחשיבותו, ומכוון לגולני כי ״אחי הגדול היה״.
זורק את המכתבים של המיונים למודיעין.
עכשיו קחו את תומר מרעננה, עשה חמש יח״ל בכיתה י׳ כי יש תוכנית לתואר ראשון בתיכון, עשה פסיכומטרי בגיל מוקדם, הגיע לצו הראשון לאחר הכנה של שלושה חודשים, הרחיב פיסיקה ומדעי המחשב, ואבא שלו במקרה חבר של אחד מראשי הענפים ביחידה טכנולוגית נבחרת.
מיום הצו הראשון מפמפם לעצמו את הספרה ״8״ כהתחלת ההצלחה בחיים.
אם נותר מקום אחד, איך הייתם בוחרים?
במציאות, עד שלא הראת יכולות, אין יכולות.

אין מה לעשות, ההזדמניות לא שוות.

העדפה מתקנת (או בשמה האמיתי- יש פה יותר מידי אשכנזים בואו נביא חבר׳ה מדימונה) - סוציאליסטית לי מידי.
אם תפתחו דרך לבחון יכולות באוכלוסיה כללית ללא קבלות כמו בגריות או ציונים ולזהות גאונים קטנים בכל קצוות הארץ בדרך שמונעת הטיות אמפיריות ופשוט מזהה כשרונות צעירים, צה״ל היה רץ אחריכם בעיניים עצומות.

 

[גרהם]

גדלתי כדתי לאומי, הייתי גם מכיניסט במכינה (המאוד מיליטנטית) בעלי, נפצעתי בגיבוש שייטת וקרעתי רצועה צולבת. אף אחד לא הכווין אותי לשום מודיעין בגיל צעיר. טוב? רע? אף אחד לא יודע.
לשם הדוגמא, אחי הקטן מכוון לשם בצורה אגרסיבית על ידי. אחותי? ממש לא. הכל משחק של מה מתאים לילד, לא חושב שכולם צריכים לשרת באמ״ן, אחלה מקפצה, אבל יש חוויות חד פעמיות ובהייטק אפשר לעבוד גם אחרי, אתה ועוד רבים כמוך הם ההוכחה.


לשם השוואה, תומר מדימונה שעשה ארבע יח״ל מתמטיקה, רק כי בדימונה אין באמת מורים טובים לחמש יח״ל, הרחיב ביולוגיה והיסטוריה, הגיע עפוץ לצו הראשון כי אף אחד לא עדכן אותו בחשיבותו, ומכוון לגולני כי ״אחי הגדול היה״.
זורק את המכתבים של המיונים למודיעין.
עכשיו קחו את תומר מרעננה, עשה חמש יח״ל בכיתה י׳ כי יש תוכנית לתואר ראשון בתיכון, עשה פסיכומטרי בגיל מוקדם, הגיע לצו הראשון לאחר הכנה של שלושה חודשים, הרחיב פיסיקה ומדעי המחשב, ואבא שלו במקרה חבר של אחד מראשי הענפים ביחידה טכנולוגית נבחרת.
מיום הצו הראשון מפמפם לעצמו את הספרה ״8״ כהתחלת ההצלחה בחיים.
אם נותר מקום אחד, איך הייתם בוחרים?
במציאות, עד שלא הראת יכולות, אין יכולות.

אין מה לעשות, ההזדמניות לא שוות.

העדפה מתקנת (או בשמה האמיתי- יש פה יותר מידי אשכנזים בואו נביא חבר׳ה מדימונה) - סוציאליסטית לי מידי.
אם תפתחו דרך לבחון יכולות באוכלוסיה כללית ללא קבלות כמו בגריות או ציונים ולזהות גאונים קטנים בכל קצוות הארץ בדרך שמונעת הטיות אמפיריות ופשוט מזהה כשרונות צעירים, צה״ל היה רץ אחריכם בעיניים עצומות.

יש היום גם המון קורסי הכנה שמכוונים לכל סוג מבחן שקיים במיונים. לדעתך הן הקורסים האלו מרחיבים את הפער?

 

[Shamamal]

יש היום גם המון קורסי הכנה שמכוונים לכל סוג מבחן שקיים במיונים. לדעתך הן הקורסים האלו מרחיבים את הפער?

ברור. בדקת עלויות? חיפוש קצר בגוגל יעלה תוצאות
בין כמה מאות שקלים למבחן (אתה עובר הרבה יותר מאחד בדרך) לאלפי שקלים לחבילה כוללת.

אותי עניין לחסוך לרישיון ולקנות טלפון, לא לשלם למכון מסויים משכורת של כמה חודשי עבודה של נער כדי שיכין אותי למבחן שאני אפילו לא יודע עליו.

להוריי לא הייתה מודעות לכך, מאמין שאם מודעות גבוהה וילד עם פוטנציאל גבוה, הורים היו משקיעים, אבל זה עדיין המון כסף ביחס למבחן של שלוש שעות.

טוב היה אם כמו בפסיכומטרי מדינת ישראל הייתה מוציאה הכנה על חשבונה (קורס הפסיכומטרי של קמפוס IL שווה זהב וזוכה להמלצה ממני לכל אחד שרק שואל).

כל עוד זה לא המצב, הפער רק מעמיק.

 

[גרהם]

טוב היה אם כמו בפסיכומטרי מדינת ישראל הייתה מוציאה הכנה על חשבונה (קורס הפסיכומטרי של קמפוס IL שווה זהב וזוכה להמלצה ממני לכל אחד שרק שואל).

כל עוד זה לא המצב, הפער רק מעמיק.

לפחות לפי הכתבות בעיתונים (וכמובן הפרסום של החברות שנותנות את השרות), לא רק שהמדינה לא מנסה לצמצם את הפערים, אלא בגלל שיותר מלשבים מגיעים עם ידע מוקדם, אז בתהליך המיון נותנים משקל לידע הזה בשיקולי הקבלה.
וכשמדובר בתעשייה שמגלגלת כל כך הרבה כסף, לך תדע אם המבחן או טיפים מוסמכים לגביו לא דולפים בדרך לא דרך.
כהורה שחושב שהשיטה הזו פסולה ורוצה להבטיח שילדיו לא יהיו בעמדת נחיתות, זו דילמה מעצבנת. (אמנם לא אקטואלי כרגע, אבל לא מאמין שישתנה בקרוב).

 

[yossik]

עדיין לא הבנתי מה הקשר בין "קרטל הביצים" לחיל האוויר...
תפסיקו בבקשה לחטוף שרשורים.
יש לכם דעה או שאלה בנושא מסוים אז תפתחו שרשור חדש.
בבקשה לחזור לנושא השרשור ואם לדעתכם הוא מוצה אז אנעל.
תודה.

 

[בת העמק]

להוריי לא הייתה מודעות לכך, מאמין שאם מודעות גבוהה וילד עם פוטנציאל גבוה, הורים היו משקיעים, אבל זה עדיין המון כסף ביחס למבחן של שלוש שעות.

אני ההיא ההורה הזה...בערך.
השקעתי בכל ילד מעצמי וגם לפי מה שהילד הראה עניין. הראשון למד לקרוא בגיל שנתיים, השניה זיהתה המון צמחים כבר בגן. שניהם היו אוספים איתי מאובנים ביער ליד הבית, הקראתי להם ספרי שירה משובחים לילדים, לקחתי אותם למופע של גרוניך וכספי (אבל לא לפסטיגלים), הכרנו להם את כל מסלולי הטיול באזור, ורבים אחרים בארץ. מה לא עשינו? לא דחפנו אותם לשום הצטיינות, לא שלחנו אותם לחוגים (אלא אם ביקשו, אחד בלבד), לא ישבנו איתם על שיעורי בית, לא חשבנו שציונים אומרים משהו עליהם. לא הסכמנו להקל עליהם (ע"י מבחנים "פסיכולוגים" בתשלום), לא הסכמנו לשלוח אותם לפסטיבל השואה בפולין, לא הסכמנו לקנות להם כל מה שמתחשק.
הילד הלך ליום סיירות (מיוזמתו, למרות תחנוניי), והתקבל לאחת מהן אבל חה"א צד אותו (כמו שצד את בעלי, עם הורים פרובנציאלים עוד יותר ממני).

אותי עניין לחסוך לרישיון ולקנות טלפון, לא לשלם למכון מסויים משכורת של כמה חודשי עבודה של נער כדי שיכין אותי למבחן שאני אפילו לא יודע עליו.

ובצדק, למה שזה יעניין אותך? זה גם בטח לא מעניין את ילדי האמידים מהמרכז, זה מעניין את ההורים שלהם (לצערי).
כל צורת החשיבה הזאת היא כל-כך בורגנית, ממש חזרה לשמרנות של שנות ה-50. לדעתי, לא חשוב להסליל את הילד למקצוע "טוב", חשוב לתת לו את המרחב להתפתח לאן שהוא רוצה ומעניין אותו.

 

[גרהם]

ובצדק, למה שזה יעניין אותך? זה גם בטח לא מעניין את ילדי האמידים מהמרכז, זה מעניין את ההורים שלהם (לצערי).
כל צורת החשיבה הזאת היא כל-כך בורגנית, ממש חזרה לשמרנות של שנות ה-50. לדעתי, לא חשוב להסליל את הילד למקצוע "טוב", חשוב לתת לו את המרחב להתפתח לאן שהוא רוצה ומעניין אותו.

אני מסכים עם הגישה שלך, אבל חושב שאת טועה לגבי מה שמעניין את הנוער (לא רק מהמרכז).
הנערים חשופים היום להרבה מידע (ופרסום) משהיו ילדייך בגילם והצבא בהחלט עושה עבודה טובה בלשווק להם את הרעיון שאם יתקבלו ליחידה טכנולוגית הם יהיו "מסודרים בחיים" (וכן, אני מסכים שזו חזרה עשרות שנים אחורה). אני אמנם לא גר בפריפריה ולא מכיר נערים מהפריפריה, אבל מאמין שגם לשם הגיעו הפרסומות האלו.