למה הדירות בישראל יקרות

[איניגו מונטויה]

הנושא של מחירי הדירות היקרים בפרט בישראל עלה בשרשור אחר (ראו תגובה להלן),
וחשבתי שכדאי לפתוח שרשור ייעודי לנושא.
בפרט לאור הנגיעה בנושאים פוליטיים, שאסורים מחוץ לתת-פורום הזה...

אשמח כמובן לשמוע גם דעות נוספות בתגובות.

זוג עובדים בסופר לא אמורים לקנות דירה (אלא אם מוצאים בין חצי מיליון למיליון, ויש כאלו) וכנראה גם לא לגור במרכז, אבל יכולים לשכור דירה מרווחת יחד בעפולה

למה לא בעצם? יש איזו מצוקת שטח קשה? המדינה לא יכולה לבנות? עלות הבנייה היא כל כך גדולה? המיסים (נניח 17% מע"מ) יותר מדי גבוהים והמדינה לא יכולה להוריד אותם?

ממה שבדקתי בארה"ב עלות בנייה היא בממוצע $392,241 ב2022 לבניית צמוד קרקע של 238 מ"ר. אם אני חושב על דירה בבניין (אני נותן על זה הנחה 5%) של 50 מ"ר אז הבנייה אמורה לעלות כ78 אלף דולר בעלות הבניה של ארה"ב. כיון שבישראל מעסיקים עובדים פלסטינאים שהמשכורת שלהם הרבה יותר נמוכה מכ32 דולר בשעה בממוצע בארה"ב אז עלות הבניה (שכ40% זה labor לפי סטטיסטיקות שמצאתי) אמורה להיחתך לחמישית (כלומר מורידים 32%) ומקבלים 53 אלף דולר בערך. כלומר, עלות בנייה ל50 מ"ר אמורה להיות 200 אלף ש"ח בממוצע לדירה חדשה בממוצע ללא עלות קרקע.

עלות הקרקע יכולה גם להיות 0, הכל שאלה של כמה המדינה רוצה לקחת על זה (כמו שהמדינה היום נותנת כבישים בחינם היא יכולה לתת שטחים לדירות בחינם).

לא בקי בתקני הבנייה - יש מצב שהרגולציה כאן מחמירה יותר בענייני בניה ירוקה, תשתיות לעמדת טעינה, התגוננות מפני רעידות אדמה ועוד.

דברים שאני יודע בוודאות ששונים:
1. בישראל בונים אך ורק מאבן, בארה"ב נפוצה בנייה מעץ
2. הבירוקרטיה בישראל מעכבת את הבנייה בכמה שנים, זה גם עולה כסף
3. בישראל יש ממ"דים, זה עולה סכומים לא מבוטלים
4. השוק בארה"ב גדול ותחרותי יותר, החומרים שם זולים יותר

מעבר לזה, אין כמעט דירות חדשות של 50 מ"ר.
עלתה כאן טענה בפורום שזה בגלל העובדה שהארנונה מחושבת לפי שטח הדירה (במקום לפי מספר הנפשות, שזה מה שיוצר את העלות האמיתית לעירייה). לכן לעירייה יש אינטרס לאשר יותר דירות גדולות, ופחות דירות קטנות.

כך תקנה שנועדה לעודד ילודה, גורמת להקטנת מספר הדירות שמיועדות לרווקים/משפחות קטנות,
ומאלצת אותם לקנות דירות גדולות ויקרות ("קנס" של מאות אלפי שקלים).

בנוסף -
ההצעה שלך לוותר על הכסף שהמדינה גובה מהדירות (דרך רמ"י ודרך המיסים) היא נחמדה בעיניי,
אבל אז צריך או להגדיל מיסים אחרים (בספק אם יעזור - די בטוח שזה לא יעיל כלכלית להגדיל עוד יותר את מיסי העבודה),
או לקצץ בהוצאות ממשלתיות מיותרות (תהיה לזה התנגדות מצד המוטבים).

ואחרון חביב -
לקחת בחשבון רק את עלויות הבנייה, אבל מה עם התייקרות המחיר אח"כ?
אם יש כאן ילודה גבוהה מאוד, ש(בין היתר) גורמת לביקוש להיות תמיד גבוה מההיצע -
איך מחיר הדירות לא יטפס לשמיים?

אז לשאלתך, לפי ההעדפות הנוכחיות של האזרחים במדינה (רצון לדירה בסטנדרטים גבוהים, ילודה גבוהה מאוד, הוצאות ממשלתיות מיותרות, נבחרי ציבור שלא רוצים ולא מסוגלים לקדם בנייה מסיבית ועוד ועוד) - מחירי הדירות (בפרט במרכז) אכן "אמורים" להיות גבוהים.

 

[איניגו מונטויה]

אגב, בדיוק היום פורסמה תקנה נוספת, ייחודית לישראל,
שיש סיכוי שתיכנס לשימוש ותעלה עוד יותר את מחיר הדירות.

המדינה פועלת לחייב בניית מרפסות סוכה בכל בניין חדש

תקנה חדשה המקודמת במטה התכנון הלאומי, שתחת משרד הפנים, מבקשת לחייב בניית ״מרפסות סוכה״ בכל בניין חדש שנבנה בישראל — בשיעור של 25% מדירותיו לפחות. [...]
את המהלך מקדם ראש המטה נתן אלנתן, איש ש״ס הנחשב מקורב לאריה דרעי, שר הפנים לשעבר. היום אמור לכנס אלנתן במשרדו שבירושלים בכירים בשלטון המקומי לדיון במהלך — שיקודם כתקנה שאינה מחייבת הליך חקיקה, אלא אישור משר הפנים והמועצה הארצית לתכנון ובנייה בלבד.

 

[גרהם]

אגב, בדיוק היום פורסמה תקנה נוספת, ייחודית לישראל,
שיש סיכוי שתיכנס לשימוש ותעלה עוד יותר את מחיר הדירות.

המדינה פועלת לחייב בניית מרפסות סוכה בכל בניין חדש

לא יודע אם ההצעה טובה או רעה ואני נמצא בפוזיציה לא אובייקטיבית.
אבל יש לי חלום ובו כל פעם שעולה הצעה כזו, כל פוליטיקאי שבצד המציע יישאל בכל ריאיון, לא חשוב באיזה נושא - למה המדינה צריכה להתערב? מה כשל השוק שאתם באים לפתור? ואם אין כאלו - למה מי שמשלם על ההטבה הכפויה לציבור מסויים הוא לא זה שנהנה ממנה?
ומי שקורא לעצמו "ימין" ותומך בהצעה כזו, תשלל ממנו הזכות לכינוי.

 

[איניגו מונטויה]

למה מי שמשלם על ההטבה הכפויה לציבור מסויים הוא לא זה שנהנה ממנה?

לדעתי זה כך ברוב המקרים

לא יודע אם ההצעה טובה או רעה

+1
בשביל זה צריך בדיקה מקצועית.

הבעיה היא שפופוליסטים מנסים להעביר תקנות והצעות חוק ללא בדיקה...
איך אפשר בכלל לדבר על מה "כדאי" לעשות, אם לא לוקחים בחשבון את כלל ההיבטים?

במקרה הזה למשל, ראיתי בכתבה הזו את המשפט המזעזע הבא:

בדיקת כאן חדשות מעלה כי מטה התכנון של אלנתן ומנהל התכנון בראשות רפי אלמליח, לא הציגו עד כה שום עבודה מקצועית מקדימה שמצדיקה את התקנה ומציגה אומדנים לגבי ביקושים בערים שונות, או את העלויות התוספתיות שיחייב המהלך, ואת מידת השפעתו על המרחב העירוני, אם קיימת.

כמעט כל יום נחשפת התנהלות כזו (למשל כתבה מאתמול - מירי רגב אמרה ש"נעשתה בדיקה מקצועית"? אז אמרה),
וזה חמור מאוד בעיניי.

זו אגב הסיבה לשרשור כולו.
קודם כל צריך שהציבור ידע מהן הסיבות ליוקר הדירות, ואחר כך אפשר לשקול האם אנחנו מעוניינים בהן או לא...

 

[מרקר]

דברים שאני יודע בוודאות ששונים:
1. בישראל בונים אך ורק מאבן, בארה"ב נפוצה בנייה מעץ

נכון. ועדיין ברומניה/בולגריה/פולין מחירי הדירות אפילו זולים יותר מארה"ב, למרות שבמדינות אלו בונים מאבן. ממה שבדקתי בניינים מעץ לעומת אבן עולים אותו דבר במקומות מסוימים בToronto לפי איזה מקור של עלון בניה בToronto ובמקומות מסוימים בקנדה זה אולי מסביר 10% הפרש במחיר.

2. הבירוקרטיה בישראל מעכבת את הבנייה בכמה שנים, זה גם עולה כסף

לא יודע כמה היא מעכבת כי אין לי נתונים. היתרי בניה אני יודע שלוקח זמן לפעמים להשיג, אבל מעניין אותי באמת לדעת אם יש למישהו נתונים איפה בדיוק העיכובים פה. מרגע שקונים קרקע במכרז מרמ"י היכן בדיוק נופל העיכוב וכמה הוא משמעותי.

3. בישראל יש ממ"דים, זה עולה סכומים לא מבוטלים

בהרבה דירות במרכז אין ממ"דים והמחיר שלהם לא שונה מהותית. אני בספק שממ"ד מקפיץ מחיר של דירה ביותר מ5% בעלויות בניה.

4. השוק בארה"ב גדול ותחרותי יותר, החומרים שם זולים יותר

אני מסכים שיש צואר בקבוק בעלויות החומרים וההובלה בישראל כי היא מדינת אי קטנה ויש מונופולויזציה (למשל במלט), אבל כמה כבר זה יכול להסביר את ההפרשים? אולי 5%?

מעבר לזה, אין כמעט דירות חדשות של 50 מ"ר.
עלתה כאן טענה בפורום שזה בגלל העובדה שהארנונה מחושבת לפי שטח הדירה, כשהעלות האמיתית לעירייה היא לפי מספר הנפשות.
לכן העירייה נוטה פחות לאשר דירות קטנות...

כך תקנה שנועדה לעודד ילודה, גורמת להקטנת מספר הדירות שמיועדות לרווקים/משפחות קטנות,
ומאלצת אותם לקנות דירות גדולות ויקרות ("קנס" של מאות אלפי שקלים).

זו בהחלט בעיה גדולה בישראל. אני שמעתי שזה גם בגלל עניינים של רווח יזמי וכדומה ומיסים למדינה (כי הרבה מיסים זה באחוזים).

בנוסף -
ההצעה שלך לוותר על הכסף שהמדינה גובה מהדירות (דרך רמ"י ודרך המיסים) היא נחמדה בעיניי,
אבל אז צריך או להגדיל מיסים אחרים (בספק אם יעזור - די בטוח שזה לא יעיל כלכלית להגדיל עוד יותר את מיסי העבודה),
או לקצץ בהוצאות ממשלתיות מיותרות (תהיה לזה התנגדות מצד המוטבים).

זה תמיד היתה בעיה מה האיזון הרצוי במס. יש דברים מוזרים בעולם (כמו שבטורקיה יש פטור ממע"מ למשקיעי נדלן שאינם תושבי טורקיה). במסמך של אירופה https://taxation-customs.ec.europa.eu/system/files/2016-09/report_vat_immovable_property.pdf הם מגיעים למסקנה בסעיף 1.9.2.1 שאכן צריך להיות VAT נמוך על social housing שזה אומר שהם מסכימים שדיור לאוכלוסיה מוחלשת (או נניח אפילו דירה ראשונה) זה משהו שצריך לעזור בו מבחינת המדינה וזו דרך טובה.

ואחרון חביב -
לקחת בחשבון רק את עלויות הבנייה, אבל מה עם התייקרות המחיר אח"כ?

למה שהמחיר יתייקר? מכוניות לא מתייקרות למשל. דירה עוברת בלאי ואחרי 100 שנה+ כנראה לא תהיה ראויה למגורים ואנחנו באמת כמעט ולא רואים דירות בנות 100 שנה. גם היום כבר דירות מתחילות להתפרק בגלל בלחות בישראל והקירבה לים בחלק מהמקומות. אין ספק שאם יש אינפלציה המחירים עולים, אבל הדירות בישראל ב10+ שנים האחרונות עלו יותר מהאינפלציה במידה ניכרת (100 אחוז ויותר מעל האינפלציה אם חישבתי נכון).

אם יש כאן ילודה גבוהה מאוד, ש(בין היתר) גורמת לביקוש להיות תמיד גבוה מההיצע -
איך מחיר הדירות לא יטפס לשמיים?

היצע יכול להתאים את עצמו לביקוש. כמו שמחירי המזון/בסמארטפונים/המכוניות לא מטפסים (כמו הדירות) למרות שאוכלוסיית העולם גדלה בגלל שפשוט מייצרים אותם בצורה יעילה. בנושא הדירות הממשלה מעלה את קצב הבניה בצורה לינארית (נניח כי היא לא משחררת קרקעות) במקום אקספוננציאלית. בנוסף, כבר הבאתי בעבר את אסטוניה כדוגמא למדינה שבה למרות שהאוכלוסיה ב30+ שנים אחרונות ירדה, מחירי הדירות עלו במאות אחוזים (ואפילו יותר מישראל), וזה כנראה בגלל עלייה בתוצר לנפש. אז זה קצת מורכב לייחס רק לגידול באוכלוסיה עליות מחירים.

אז לשאלתך, לפי ההעדפות הנוכחיות של האזרחים במדינה (רצון לדירה בסטנדרטים גבוהים, ילודה גבוהה מאוד, הוצאות ממשלתיות מיותרות, נבחרי ציבור שלא רוצים ולא מסוגלים לקדם בנייה מסיבית ועוד ועוד) - מחירי הדירות (בפרט במרכז) אכן "אמורים" להיות גבוהים.

אני מסכים שהסיבות שאתה כותב אכן תורמות לעליית מחירים, אבל אני חושב שחלק גדול מעליית המחירים הוא ספוקלציה בזכות מינוף ובעיקר קשור ל-"בהלה לנדלן" ולאו דווקא לסיבות רציונליות. לי נראה ששוק הדיור מאוד מאוד ממונף (אין לי בדיוק נתונים. כשאני כותב ממונף אני מתכוון שמסך העלות של העסקאות החדשות רב הכסף כנראה מגיע מהלוואות. כמה בדיוק אני לא יודע) ולדעתי פה היה יותר נכון שהמדינה תגביל את האשראי למשכנתא ותאזן את כל הסיפור הזה כדי למנוע ספקולציות בשוק.

 

[גרהם]

לדעתי זה כך ברוב המקרים

צריך סיבה.
מוצר ציבורי / בטיחות / תשלומי רווחה זה לא המקרה כאן.
כפיה על חבורת פרטיות לשנות ולייקר את המוצר שהן מוכרות היא חריג שבחריגים, ואולי יום אחד גם בתקשורת יבינו זאת ויציקו שוב ושוב לכל פוליטיקאי שתומך בפעולה כזו, כדי שיסביר מה העילה להתערבות הזו.

 

[איניגו מונטויה]

זה אולי מסביר 10% הפרש במחיר.

אני בספק שממ"ד מקפיץ מחיר של דירה ביותר מ5% בעלויות בניה.

עוד 10%, ועוד 5% - סכומים קטנים מצטברים.

זה תמיד היתה בעיה מה האיזון הרצוי במס

לדעתי בישראל יש בעיה חריגה (ביחס למדינות המערב) בהיקף התוצר הממשלתי שיוצא על הוצאות לא-הכרחיות, ביחס לגודל האוכלוסייה העובדת.

היצע יכול להתאים את עצמו לביקוש

בנושא הדירות הממשלה מעלה את קצב הבניה בצורה לינארית (נניח כי היא לא משחררת קרקעות) במקום אקספוננציאלית

כל מערכת מתקשה מאוד להתמודד עם עלייה אקספוננציאלית בכמות העבודה.
אפילו בשוק הפרטי - חברה קטנה שמתרחבת בבת אחת לשוק שהוא פי כמה מגודלה, תסבול בדר"כ מפיגור בזמנים, ואולי גם מאיכות עבודה נחותה.
וכשמדובר על בירוקרטיה ממשלתית - המצב חמור עוד יותר...

לכן הריבוי העודף בישראל מקשה מאוד מאוד על תכנון קדימה,
כך שאין להתפלא שהמדינה פשוט לא מצליחה לעמוד בקצב שחרור הקרקעות...

אני חושב שזה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על מחיר הדירה בישראל
(בנוסף למרכיב הרווחים שהמדינה גוזרת, כדי שתוכל לעמוד בהוצאות הגבוהות ביחס לכמות העובדים).

 

[איניגו מונטויה]

אני מסכים שהסיבות שאתה כותב אכן תורמות לעליית מחירים, אבל אני חושב שחלק גדול מעליית המחירים הוא ספוקלציה בזכות מינוף ובעיקר קשור ל-"בהלה לנדלן" ולאו דווקא לסיבות רציונליות. לי נראה ששוק הדיור מאוד מאוד ממונף (אין לי בדיוק נתונים. כשאני כותב ממונף אני מתכוון שמסך העלות של העסקאות החדשות רב הכסף כנראה מגיע מהלוואות. כמה בדיוק אני לא יודע)

מעניין, המינוף הוא אכן סיבה שלא כיסיתי אותה בפוסט הפותח.

דווקא הבנתי מהעיתונות (ומעניין אם מומחים כאן יוכלו לאשר),
שבישראל היו הגבלות חריגות לטובה על גובה המשכנתא ביחס להון העצמי.

כמובן שבשנים האחרונות זה נפרץ מעט "בזכות" פופוליסטים,
למשל ההטבה לזוכי מחיר למשתכן שמאפשרת להם לרכוש דירה עם 10% הון עצמי בלבד.

לגבי "הבהלה לנדל"ן":
חלק ממנו הוא באמת העדפות טבעיות של ציבורים שונים,
אבל חלק גדול ממנו נוצר על ידי הממשלה -
למשל הטבות מס ייעודיות לאפיק ההשקעה הזה (ולא להשקעה בבורסה, למשל).

 

[מרקר]

עוד 10%, ועוד 5% - סכומים קטנים מצטברים.

זה אחוזים בעלות חומרי הבנייה. מכיון שרב המחיר בישראל כנראה מגיע מהקרקע ומהlabor אז זה אחוזים קטנים יחסית. גם אם נניח כי האחוזים מצטברים לכדי 30%, עדיין צמוד קרקע בפולין עם 2 קומות וחניה עולה 400 אלף שח בערך ועוד 30% אז הגענו לחצי מליון נניח. אפשר גם להשוות בתוך ישראל ולראות שרכיב הקרקע הוא מאוד משמעותי. נניח 5 חדרים בתל אביב לעומת 5 חדרים בדימונה יש הבדלים של 10 מליון+ וזה רק הקרקע.

לדעתי בישראל יש בעיה חריגה (ביחס למדינות המערב) בהיקף התוצר הממשלתי שיוצא על הוצאות לא-הכרחיות, ביחס לגודל האוכלוסייה העובדת.

באמת הפרדיגמה הקפיטליסטית היא שהמדינה צריכה להיות אחראית על המינימום וחלקה בתוצר לפי חלק מה-"ניחושים" זה לא יותר מ20%. בישראל באמת יש הוצאות ביטחון אז קשה להשוות, אבל עדיין יש באמת המון דברים שהממשלה יכולה להפריט, אבל אני חושב שבעיקר לייעל זו המילה הנכונה. עדיין, אני לא חושב שהדיון על כמה הממשלה מבזבזת קשור למחירים המאוד גבוהים ואני לא חושב שזה מניע את מחירי הנדל"ן.

כל מערכת מתקשה מאוד להתמודד עם עלייה אקספוננציאלית בכמות העבודה.

אפילו בשוק הפרטי - חברה קטנה שמתרחבת בבת אחת לשוק שהוא פי כמה מגודלה, תסבול בדר"כ מפיגור בזמנים, ואולי גם מאיכות עבודה נחותה.

בזה אני לא מסכים, אני חושב שאם המערכת יעילה וחופשית היא מתאימה את עצמה גם אקפוננציאלית (כמובן, היכן שניתן ולא היכן שלא ניתן - למשל, לא ניתן לייצר ביטקוין יש מאין בעלות נמוכה. בנדל"ן בהחלט ניתן לדעתי). אמרו אותו דבר על בעיית המזון העולמי והמחשבים הפרטיים, ועדיין הטכנולוגיה של הייצור התקדמה אקפוננציאלית מהר (תוך 60 שנה עברנו לעולם דיגיטלי לחלוטין כמעט. התקדמות בהחלט אקספוננציאלית).

וכשמדובר על בירוקרטיה ממשלתית - המצב חמור עוד יותר...

זה עדיין לא מסביר לי את ההפרשים במחיר בין מדינות (רומניה למשל עד כדי כך יעילה בבירוקרטיה?). מעניין אם אפשר לכמת את זה מספרית.

לכן הריבוי העודף בישראל מקשה מאוד מאוד על תכנון קדימה,
כך שאין להתפלא שהמדינה פשוט לא מצליחה לעמוד בקצב שחרור הקרקעות...

עניין הריבוי הטבעי זה באמת מצב יחודי לישראל ואני בהחלט מסכים שזה תורם מרכזי למחירים. אמנם, לא ראיתי הומלסים ברחוב (ויש הערכות שיש 160K דירות ריקות) אז אני באמת תוהה כמה המחסור חמור.

 

[איניגו מונטויה]

עדיין, אני לא חושב שהדיון על כמה הממשלה מבזבזת קשור למחירים המאוד גבוהים ואני לא חושב שזה מניע את מחירי הנדל"ן.

כתבת בעצמך ש:

רכיב הקרקע הוא מאוד משמעותי

אם המדינה תוריד את רכיב הקרקע לאפס כמו שהצעת - זה ייצור חור של כ37 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה.
האם המדינה יכולה סתם כך לוותר על כל הכסף הזה?

אם יש למדינה הוצאות גבוהות (כל מה שמדינת עולם ראשון צריכה, בתוספת מרכיב גדול של ביטחון, ועוד תקציביים ייחודיים שאינם נהוגים במקומות אחרים בעולם המערבי),
ואם פריון העבודה אינו עד כדי כך גבוה כך שכל ההוצאות יגיעו ממיסי עבודה (בין היתר כי לא כולם משתתפים בכוח העבודה / לא לכולם יש פריון עבודה גבוה),
אז בהכרח נוצר הפרש שאותו יש לסתום ע"י הכנסות ממשלתיות אחרות (בין היתר - רווחים מקרקעות מדינה).

הבעיה שאני מנסה שוב ושוב להציף כאן היא העובדה שלא נראה שהציבור מבין את ההשלכות של ההעדפות שלו.

רוצים הוצאות ממשלתיות גבוהות?
אל תתפלאו אם המדינה מוצאת דרכים יצירתיות לקחת מכם את הכסף הזה (או קצת יותר, כי חלק מהכסף נבלע במנגנון הממשלתי).

רוצים לעודד ילודה בשיעור חריג?
אל תתפלאו כשהבירוקרטיה הממשלתית לא תצליח להתמודד עם הגידול בשיעור האוכלוסייה.

רוצים לסבסד משפחות ברוכות ילדים באופן עקיף (למשל דרך הפחתת התשלומים לעירייה)?
אל תתפלאו אם אתם מעוותים את התמריצים בשוק (למשל מעודדים מחסור של דירות קטנות, שיוצר נזק למשקי בית עם מספר נפשות נמוך).

רוצים נציגי ציבור פופוליסטים?
אל תתפלאו אם במקום להגדיל את ההיצע, נקבל תכניות להגרלות ממשלתיות, למינוף מוגבר ועוד.

 

[pseudonym]

יותר מעשור של ריבית 0.

דעה לא פופולארית - הייתי שוקל להקפיא זמנית את חוק השבות, עד אשר תהיה התייצבות כלשהי מבחינת ההיצע והביקוש...

 

[pin2win]

כל עוד חברי הכנסת מרוויחים כל כך הרבה מעל הממוצע במשק, וכל עוד המרוויחה הגדולה בשוק הנדלן היא קופת האוצר, דברים לא ישתנו.

 

[Gek]

לדעתי יש עוד סיבה וזה תחבורה ציבורי טובה כמו מטרו, לא רכבת ולא רכבת קלה.
זה פשות לא יאומן שבמדינה מתקדמת כמו ישראל אין עד עכשיו מטרו.
בנייית מטרו מגדרה עד חדרה (אפילו פחות) היה משפיע על מחירי דיור.

 

[fongeme]

מדינה מתקדמת כמו ישראל

מה ככ מתקדם בישראל? זה שיש פה אנשים חכמים ואקדמיה טובה לא אומר שישראל עצמה מדינה מתקדמת, יש פה תשתיות של עולם שלישי.

כעשרות אחוזים מתקציב המדינה הולכים על שטויות (לממן אמנים, ילדים, ישיבות, את כל המגזר הציבורי המנופח שלנו), בטח שנתקע מאחורה.

 

[הסטודנט התפרן]

מאותה סיבה שבקנדה ובאוסטרליה הן יקרות ויש להן עתודות שטח מהגדולות בעולם ביחס לאוכלוסיה ובאופן אבסולוטי
ריבית אפס, העדפה של משקיעים להשקיע בקירות ורגולציה אגרסיבית של המדינה שלא נותנת פתח לפתרונות זולים

 

[fongeme]

מאותה סיבה שבקנדה ובאוסטרליה הן יקרות ויש להן עתודות שטח מהגדולות בעולם ביחס לאוכלוסיה ובאופן אבסולוטי
ריבית אפס, העדפה של משקיעים להשקיע בקירות ורגולציה אגרסיבית של המדינה שלא נותנת פתח לפתרונות זולים

רוב השטח של קנדה לא מאוכלס בכלל, שממה אחת גדולה.

השטח היחיד ששווה משהו הוא זה שקרוב לעיר גדולה כמו טורונטו, סידני, תל אביב או ירושלים

 

[איניגו מונטויה]

אגב, בדיוק היום פורסמה תקנה נוספת, ייחודית לישראל,
שיש סיכוי שתיכנס לשימוש ותעלה עוד יותר את מחיר הדירות.

והנה עוד אחת -
"כל יהודי ייקבר איך שירצה": גולדקנופף מרווח את בתי הקברות — על חשבון היצע הדירות

מתוך הכתבה:

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף פועל להפסקה בפועל של שיטת הקבורה קבורה הרוויה (בקומות) — ולחזרה לשיטת "קבורת השדה", הגורמת לבזבוז שטחים ומשבשת את תוכניות הדיור הממשלתיות. בכך, מבטל גולדקנופף את תוכנית המתאר הארצית לבתי עלמין (תמ"א 19), שנועדה לשחרר שטחים רבים יותר לשכונות מגורים באמצעות קבורה בקומות, העושה שימוש יעיל יותר בקרקע באזורים צפופים.
[...]
במסגרת הצעת מחליטים שתוגש לממשלה, מציע גולדקנופף קבורה באדמה (קבורת שדה) לכל דורש. לשם יישומה, הנחה גולדקנופף את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למפות ולאתר אלפי דונם פנויים להרחבת והקמת בתי קברות, להגדלת ההיצע של חלקות קבורה אלה.
[...]
בנוסף, ייגנזו המלצות הצוות הבין־משרדי שהוביל מנכ"ל משרד הדתות הקודם, גל שם טוב, שריכז פתרונות למצוקת הקבורה בישראל ל-40 השנים הקרובות. דו"ח זה המליץ גם על ציפוף בתי העלמין ועידוד שיטות קבורה העושות שימוש יעיל בקרקע, בעיקר באזור המרכז, שבו המחסור האקוטי ביותר בקרקעות זמינות לבנייה ופיתוח.

מה שמעניין כאן זה לא רק אלפי הדונמים שייתווספו לבתי קברות (ועוד במרכז!) על חשבון הקרקעות לבנייה -
כששר הבינוי והשיכון מנחה את רמ"י לבטל תוכניות קיימות לבתי עלמין ולהכין חדשות במקומן,
זה בהכרח בא על חשבון התעסקות של שר השיכון עצמו ושל רמ"י בבנייה למגורים...