פוסט עם יד על הלב - חיסכון

[בן אדם]

היי חברים,

לפני שאני פותח בפניכם את הנושא אני רוצה רגע שתנסו להתחבר יותר לרגש ופחות לשכל, כי אין מה לעשות האדם גם מורכב מרגש.

אז...
כבר לפני שנה נחשפתי לבלוג של הסולידית ומאוד התחברתי לגישה שהיא לחסוך ולהגיע לעצמאות כלכלית.
על פניו מסלול מאוד ברור עם מטרה בסוף.
כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר מוקדם לצאת לעצמאות כלכלית, אז נחסוך כמה שיותר..

על הנקודה הזאת אני רוצה להתעכב.. "לחסוך כמה שיותר"


אני יכול להעיד על עצמי, שאחרי שנחשפתי לבלוג של הסולידית הבנתי עד כמה חשוב לחסוך ועד כמה חשוב ריבית דריבית..
כתוצאה מכך אני חושב שנכנסתי למעין "אטרף" של חיסכון, עכשיו זה לא עניין של משכורת, כי אתה רוצה לחסוך כמה שיותר..
אתה אומר לעצמך שהכסף עכשיו הוא יהיה יותר כסף בעתיד, אז למה לבזבז אותו בעצם? האם גם אתם מזדהים עם השאלה?
נכון שחיסכון אגרסיבי יבוא בעתיד לטובתי, אבל המחיר הוא המון ויתורים בהווה..
גם הסולידית בעצמה, אחרי שנולד לה הילד היא כתבה פוסט על זה שהיא מרשה לעצמה לבזבז יותר כסף..

איך אתם מצליחים למצוא את האיזון הזה בעצם? בין השכל לרגש? איך אתם משחררים/עוצרים בעדכם לרכוש משהו שאתם רוצים (בדגש על רוצים ולא צריכים)

אני יודע שאני נמצא בפורום של חסכנים אגרסיביים.. אבל בכל זאת אני כן מצפה לתשובות שיותר יגיעו מהרגש, כי כל בן אדם רוצה דברים..


דיון פורה!

 

[Ehud]

היי חברים,

לפני שאני פותח בפניכם את הנושא אני רוצה רגע שתנסו להתחבר יותר לרגש ופחות לשכל, כי אין מה לעשות האדם גם מורכב מרגש.

אז...
כבר לפני שנה נחשפתי לבלוג של הסולידית ומאוד התחברתי לגישה שהיא לחסוך ולהגיע לעצמאות כלכלית.
על פניו מסלול מאוד ברור עם מטרה בסוף.
כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר מוקדם לצאת לעצמאות כלכלית, אז נחסוך כמה שיותר..

על הנקודה הזאת אני רוצה להתעכב.. "לחסוך כמה שיותר"


אני יכול להעיד על עצמי, שאחרי שנחשפתי לבלוג של הסולידית הבנתי עד כמה חשוב לחסוך ועד כמה חשוב ריבית דריבית..
כתוצאה מכך אני חושב שנכנסתי למעין "אטרף" של חיסכון, עכשיו זה לא עניין של משכורת, כי אתה רוצה לחסוך כמה שיותר..
אתה אומר לעצמך שהכסף עכשיו הוא יהיה יותר כסף בעתיד, אז למה לבזבז אותו בעצם? האם גם אתם מזדהים עם השאלה?
נכון שחיסכון אגרסיבי יבוא בעתיד לטובתי, אבל המחיר הוא המון ויתורים בהווה..
גם הסולידית בעצמה, אחרי שנולד לה הילד היא כתבה פוסט על זה שהיא מרשה לעצמה לבזבז יותר כסף..

איך אתם מצליחים למצוא את האיזון הזה בעצם? בין השכל לרגש? איך אתם משחררים/עוצרים בעדכם לרכוש משהו שאתם רוצים (בדגש על רוצים ולא צריכים)

אני יודע שאני נמצא בפורום של חסכנים אגרסיביים.. אבל בכל זאת אני כן מצפה לתשובות שיותר יגיעו מהרגש, כי כל בן אדם רוצה דברים..


דיון פורה!

אני חושב שלא כדאי לנסות לחיות חיים של אחרים...ובטח לא לחיות בסגפנות.

הגישה של הסולידית היא גישה שמתאימה לה...אין שום חובה שזו הגישה המדוייקת שתתאים לך עם האופי, נסיבות החיים והניסיון שלך...
החוכמה, בעיני, היא להחשף לדעות שונות, ללמוד דברים חדשים ולהתאים אותם לנסיבות האישיות שלך...לא פשוט לנסות לעשות העתק הדבק.

אם למדת כמה חסכון הוא חשוב, על הערך של השקעה במדדים, על ריבית דריבית ועוד ...אז כבר ההחלטות העתידיות שלך כנראה יהיו טובות יותר...וזה יותר מ Good enough.
המטרה היא לא ללכת לקבר עם השווי האישי המקסימלי.

 

[yossik]

ברוך הבא לפורום!

האם החסינות הסולידית מעקרת את היכולת להנות?

אני שואל שאלה קצת מוזרה, מין שאלת מטא, ואני מקווה שתבינו אותי. אומנם אני קורא את הסולידית לפחות 4 שנים (כיום בן 23) אבל בתור בוגר חינוך פנימייתי בציונות הדתית, הגישה הסולידית ממש לא זרה לי. גדלתי בבית שהוא אומנם אמיד אבל כל חברי היו ממעמד בינוני-נמוך והרוח הכללית הייתה לחסוך ולהשיג יותר בפחות...

www.hasolidit.com

האם ניתן להגיע לפרישה מוקדמת וגם ליהנות מהדרך?

שלום לכולם, אני קורא באתר הסולידית כבר מעל לשנה. עברתי על כל הבלוג והפורום. לפני מספר חודשים התחלתי להגיב במעט נושאים שאני חושב שאני מבין בהם. אנחנו זוג+2 (הגדול בקרוב בן 4 והקטן בן חודשיים), גרים במרכז, בתחילת שנות ה-30 שלנו, עובדים במשרות מלאות עם ביקוש קשיח אך תגמול סביר, איפשהו באמצע בין...

www.hasolidit.com

הרגשה של הקרבת ההווה בשביל העתיד או איך להצליח להנות מהדרך ולא רק לחכות ליעד

שלום לכולם, זוג + 2, עובדים, חוסכים ושואפים לעצמאות כלכלית שאני מעריך שתגיע בעוד עשור. העניין הוא שאני מרגיש שאני עסוק בלחלום איך זה יהיה כאשר בתקווה נגיע ליעד ופחות מצליח להנות מהיום יום. היות ובהפורום הזה ישנם הרבה ששואפים כמוני לפרישה מוקדמת רציתי לשאול איך בכל זאת מצליחים להנות גם מהדרך...

www.hasolidit.com

 

[yik - financial planner]

כמו כל דבר בחיים, איזון הוא המפתח.לא ללכת לקיצון. אתה לא מקריב את ההווה לטובת העתיד אך יחד עם זאת דואג שהעתיד שלך יהיה יותר טוב. זה הכי בריא נפשית לדעתי.

 

[היום מתה אמא]

אני יודע שאני נמצא בפורום של חסכנים אגרסיביים.. אבל בכל זאת אני כן מצפה לתשובות שיותר יגיעו מהרגש, כי כל בן אדם רוצה דברים

אתה טועה אם אתה חושב שזה פורום של חסכנים על גבול הסגפנות. אם תתעמק בדיונים כאן תגלה שיש פה צרכניסטים לכל דבר ועניין, כולל טיסות, מסעדות, בגדים, מכוניות ועוד. ההבדל היחיד בין האנשים בפורום לאלה שבחוץ לדעתי, היא המודעות, כך שהבחירה לצרוך ולא לחסוך מגיע מתוך הבנת האלטרנטיבה.

 

[היום מתה אמא]

איך אתם מצליחים למצוא את האיזון הזה בעצם? בין השכל לרגש? איך אתם משחררים/עוצרים בעדכם לרכוש משהו שאתם רוצים (בדגש על רוצים ולא צריכים)

אם אתה יכול להסביר מה זה הרגש הזה כלפי חפצים זה יכול לעזור. אף פעם לא הרגשתי משהו לחפץ אז יכול להיות שאני מפספס משהו בתפיסת העולם שלך, ובכללי לא עוצר מעצמי לקנות שום דבר שהשכל אומר לי שיש בכך הגיון. אבל כמו שאמרתי, יכול להיות שאני מפספס משהו בקוגניציה שלך.

 

[optimum]

איך אתם מצליחים למצוא את האיזון הזה בעצם? בין השכל לרגש? איך אתם משחררים/עוצרים בעדכם לרכוש משהו שאתם רוצים (בדגש על רוצים ולא צריכים)

אני לא חושב שכוח רצון ומלחמה בין שכל לרגש אמורים להוות שיקול, ואם הם כן אז משהו אתה עושה לא בסדר.

הרעיון הוא להבין המצב שאתה נמצא בו בחיים הוא תוצאה ישירה של החלטות שקיבלת לאורך חייך.
לשים לב כשאתה מרגיש רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, דיכאון, חרדה, בדידות, וכו' - לדעת לקשר את זה למוצרים שקנית ולהבין שהם גורמים לך להרגיש ככה.
ברגע שאתה מצליח להבין שמוצר מסויים הופך אותך לדיכאוני או חרדתי, אז אתה מת להיפטר ממנו. כוח רצון כבר לא משחק פה תפקיד.

באופן דומה גם לשים לב למוצרים שגורמים לך להרגיש טוב. כאלה שמשפרים את איכות חייך, מעשירים את הידע שלך, מחזקים את הקשר שלך עם אנשים שחשובים לך וכו' - ולגבי אלו אתה יכול להיות עם היד קלה על כרטיס האשראי.

סך הכל זה תהליך של ניסוי וטעיה שגורם לך לפתח אינטואיציה לדעת מראש איך מוצר מסויים ישפר את מצב הרוח שלך בעתיד או יפגע בו.
רק על מנת שזה יעבוד צריך לדעת לעצור מידי פעם כדי לעשות חשבון נפש עם עצמך, ולהיות מספיק בוגר כדי לא להאשים אף אחד אחר במצבך.

 

[אליהו]

אני יודע שאני נמצא בפורום של חסכנים אגרסיביים.. אבל בכל זאת אני כן מצפה לתשובות שיותר יגיעו מהרגש, כי כל בן אדם רוצה דברים..

אני בפורום ואני בחברה שאני גר אני נחשב בזבזן (אני לא רואה בזה מעלה פשוט כל עוד שזה מתאפשר לי זה נוח לי)

שקלטנו מה המשמעות של ריבית דריבית אני ואשתי החלטנו שכרגע אני יעבוד יותר שעות עד שאני ימצא עוד הכנסה או עד שיעלו לאשתי במשכורת כדי להגיע לסכום חסכון משמעותי כל חודש (ברגע שיש מטרה ואתה נעול עליה זה אפילו נחמד)

עד שהתחלנו כמה שזה נשמע מוזר אבל באמת לא היה לנו מטרה שיהיה עוד כסף ושאשתי בקשה העלאה בשכר זה היה נטו בשביל הכבוד לראות תלוש גדול יותר

פשוט חוץ מהדירה שקניתי שבה כן חשבתי קצת על ההשקעה שבעניין, פשוט לא חשבתי על ההמשך, אפילו שבהסתכלות קצת קדימה עוד 10 שנים אני יהיה חייב כסף

אני נותן נקודה למחשבה אולי לא חייבים לחסוך אולי יותר נכון לנסות לעשות עוד קצת מהצד ואם הזמן אולי יבוא ראיונות להגדיל עוד יותר את ההון העצמי

 

[yahud]

איך אתם מצליחים למצוא את האיזון הזה בעצם? בין השכל לרגש? איך אתם משחררים/עוצרים בעדכם לרכוש משהו שאתם רוצים (בדגש על רוצים ולא צריכים)

כשאני חושב על משהו שאני רוצה לקנות, אני חושב מה אני ארוויח מלקנות אותו.
- אם הרווח הוא יותר זמן פנוי ביומיום, אפשר לעשות בדיוק אותו חישוב של ריבית-דריבית של הזמן שאני חוסך לעצמי כל יום בעתיד.
- יש דברים יותר חשובים מכסף, כגון בריאות, כושר גופני בסיסי וכו' שאין טעם לעצור מלהשקיע בהם. המטרה הראשונית שוב היא לחיות כמה שיותר טוב בטווח הרחוק, וזה תורם ישירות למטרה הזו.
(זה בגדר רצון ולא צורך, כי יש דברים כמו לדוגמא ציוד ספורט, שאפשר בכיף להסתדר בלעדיהם, ועדיין שיש לי אותם זה תורם למוטיבציה הכללית להתאמן לדוגמא. תלוי בן אדם כמובן).
- אני עובד הרבה שעות ביום כדי להרוויח טוב, אז אוטומטית כשכבר אני במצב מנוחה, אני מרשה לעצמי להנות ולהוציא קצת כסף, במקום להשקיע את הזמן הקצר שיש לי כדי להשיג את אותו הדבר לבד ללא לשלם למישהו אחר.

- אישית אני חושב 20 פעמים ולא קונה שום דבר שלא חשבתי לפחות לכמה ימים האם אני צריך אותו. זה ספציפית מאז ומתמיד אז עם הכיוון של "לא לקנות" אף פעם לא הייתה לי בעיה

 

[פטל ואוכמניות]

מישהו בפורום כתב פה בעבר שיש כאלה שרק חושבים על קצבת הזקנה והפנסיה הצפויה להם חוטפים שוק ומתחילים בחיסכון אגרסיבי

 

[איניגו מונטויה]

נכון שחיסכון אגרסיבי יבוא בעתיד לטובתי, אבל המחיר הוא המון ויתורים בהווה..

אז בעצם אתה חווה כאן קונפליקט בין האני העתידי שלך לאני הנוכחי.
מי שחוסך בצורה אגרסיבית דואג רק לאני העתידי שלו וגוזל את האני הנוכחי,
ומי שבא בגישה של "אכול ושתה כי מחר נמות" גוזל את האני העתידי שלו.

כמו ש@yik - financial planner כתב למעלה,
הפתרון הוא באיזון ומחשבה על החיים שלך בתור מכלול.

אם רוצים שיטה מעשית להצליח בזה (זה לא תמיד קל),
הבאתי כאן בעבר אסטרטגיה שעובדת בשבילי:

גישה אחת לנושא נקראת אסטרטגיית 3 הדליים:
מגדירים חלק מסוים שנועד לצורך חיסכון ארוך טווח (עצמאות כלכלית),
חלק אחר לצורך הגשמת חלומות כמו חופשה מהנה או קורס להתפתחות אישית,
וחלק אחר לצורך ביטחון (קרן חירום).

כשמקצים מראש מקום לכל חלק,
יש פחות לבטים ופחות רגשות חרטה (בין אם זה על העתיד או על ההווה), ויותר קל לעמוד באתגר של האיזון.

אגב, זו גישה שעובדת נפלא גם עבור רצונות מנוגדים אחרים (איזון בית-עבודה ועוד).
אפשר לחשוב על כל חלק בנפש שרוצה משהו בתור חלק בפני עצמו שלא מגיע לו שידרסו אותו,
לנהל "משא ומתן" פנימי, ולהחליט על המקום והזמן שכל חלק יקבל.
ברגע שיודעים שלכל חלק יש את המקום והזמן שלו, זה משחרר וכבר לא חיים בקונפליקט פנימי.

 

[בן אדם]

תשובות מעולות!

שמתי לב שאתם מדברים על להגדיר מטרות, ואני מודה, אין לי באמת מטרה.. אני לא באמת יודע כמה כסף אצטרך בשביל לחיות בעצמאות כלכלית...
אני תמיד משכנע את עצמי שאני חוסך לדירה, אבל בנינו, זאת הופכת להיות מטרה פחות ופחות ריאלית במדינת ישראל...
אני נמצא בתחילת העשור השלישי שלי, אחרי צבא, אדון לעצמי מה שנקרא.. בתקופה הזאת אין באמת דבר ברור..

האם אתם מאמינים שאפשר לחסוך כשאין לנו מטרה עם X כסף? כי כנראה חוסר מטרה גורם לחוסר פרופורציה בחיסכון..
פשוט ניראלי לי לגיטימי לא לדעת איך ארצה לחיות בעוד 10 שנים...

 

[half-solid]

אני נמצא בתחילת העשור השני שלי

בן 11 ואחרי צבא?
זה לא גיל שבו אתה אמור לשחק כדורגל עם צחי מ- ו2'?

שיא חדש בפורום
מותר להירשם בכלל מתחת ל- 18?

 

[בן אדם]

בן 11 ואחרי צבא?
זה לא גיל שבו אתה אמור לשחק כדורגל עם צחי מ- ו2'?

שיא חדש בפורום
מותר להירשם בכלל מתחת ל- 18?

עשור שלישי חחחחח

 

[היום מתה אמא]

תשובות מעולות!

שמתי לב שאתם מדברים על להגדיר מטרות, ואני מודה, אין לי באמת מטרה.. אני לא באמת יודע כמה כסף אצטרך בשביל לחיות בעצמאות כלכלית...
אני תמיד משכנע את עצמי שאני חוסך לדירה, אבל בנינו, זאת הופכת להיות מטרה פחות ופחות ריאלית במדינת ישראל...
אני נמצא בתחילת העשור השלישי שלי, אחרי צבא, אדון לעצמי מה שנקרא.. בתקופה הזאת אין באמת דבר ברור..

האם אתם מאמינים שאפשר לחסוך כשאין לנו מטרה עם X כסף? כי כנראה חוסר מטרה גורם לחוסר פרופורציה בחיסכון..
פשוט ניראלי לי לגיטימי לא לדעת איך ארצה לחיות בעוד 10 שנים...

אתה שואל את עצמך את השאלה הלא נכונה. השאלה היא לא למה לחסוך, השאלה היא למה לבזבז. למה הדיפולט שלך נמצא בזה שאתה צריך לבזבז כסף? רצוי שתחסוך מתוך הרגל ותבזבז מתוך צורך/רצון ולא להפך.

 

[Danila]

אני מסתכל על זה כך -
אני בן אדם צעיר, לחסוך מספר שנים בצורה אגרסיבית יתחילו את להניע את כדור השלג הזה שיצבור לאט לאט יותר ויותר גודל ( אני מדבר על הריבית דה ריבית בשוק ההון).
לכן המטרה העליונה שלי כרגע היא למקסם את החסכון החודשי שלי ולהשקיע את כולו.
כמה שנים של ״סבל״ - זה לא בדיוק סבל כי אני כן מצליח להנות מהחיים ואני מרגיש שאני בן אדם מאושר בחיי היום יום שלי, בכדי לחיות בבטחון למשך עשרות שנים.
אני אישית גם מאוד אופטימי לגבי אורך החיים שלי... התקדמות המדע,רפואה,טכנולוגיה. אני בהחלט חושב שהדור הצעיר יעבור את גיל 100 השנים.
יש לזה פשוט אפקט גדול מידי כדי שאני אוכל להזניח אותו - והוא בפני עצמו גורם לי להיות מרוצה כשאני מבזבז סכום כסף מסויים שאני מרגיש שלא הניב לי הרבה תועלת, לעומת מה שהוא יכול לתת לי בעתיד.... יש מצב שזו גם שריטה במובן מסוים.

 

[SolidusMaximus]

ממליץ לקרוא פוסטים של הסולידית בנושא.
בגיל צעיר המטרה העליונה היא להניע כישורים שיניבו לך אמצעים, שאותם תוכל לחסוך. רק לאחר מכן מקסום החסכון החודשי.
באופן ברור יותר - עדיף להפרד מ30 אלף שח על תואר נחשק, שיניב לך בעתיד סכומים גבוהים אותם תוכל לחסוך,
מאשר להחזיק חזק חזק את אותם 30 אלף, להצליח לחסוך נאמר 50 אלף, ולהשקיע אותם.

זה נכון שזמן בשוק ההון הוא חשוב (30 אלף בגיל 20 שווה יותר מ35 אלף בגיל 30),
אבל יכולת לייצר אמצעים, גם בעלות של אמצעים, שווה יותר בגיל הזה (300 אלף בגיל 30 שווה יותר מ30 אלף בגיל 20).

באופן כללי, ריבית דריבית היא פלא עולם, אבל במונחים אבסולוטיים היא תתחיל להזיז לך רק כשתשקיע סכומים גדולים.
אלף שקל כפול 10 זה עדיין רווח של 9 אלף. מאה אלף... זה כבר אחרת.

 

[SolidusMaximus]

ממליץ לקרוא פוסטים של הסולידית בנושא.
בגיל צעיר המטרה העליונה היא להניע כישורים שיניבו לך אמצעים, שאותם תוכל לחסוך. רק לאחר מכן מקסום החסכון החודשי.
באופן ברור יותר - עדיף להפרד מ30 אלף שח על תואר נחשק, שיניב לך בעתיד סכומים גבוהים אותם תוכל לחסוך,
מאשר להחזיק חזק חזק את אותם 30 אלף, להצליח לחסוך נאמר 50 אלף, ולהשקיע אותם.

זה נכון שזמן בשוק ההון הוא חשוב (30 אלף בגיל 20 שווה יותר מ35 אלף בגיל 30),
אבל יכולת לייצר אמצעים, גם בעלות של אמצעים, שווה יותר בגיל הזה (300 אלף בגיל 30 שווה יותר מ30 אלף בגיל 20).

באופן כללי, ריבית דריבית היא פלא עולם, אבל במונחים אבסולוטיים היא תתחיל להזיז לך רק כשתשקיע סכומים גדולים.
אלף שקל כפול 10 זה עדיין רווח של 9 אלף. מאה אלף... זה כבר אחרת.

יחד עם זאת אני מסייג, שזה לא אומר שכולם צריכים בגיל 21 לרוץ למדעי המחשב.
כי יש כאלה שחושבים שזה מה שזה אומר. זאת רק אופציה אחת.
אבל לקמץ לקמץ לקמץ בהוצאות, זה הרבה פחות חשוב מלהגדיל הכנסות, בשלב הזה.

 

[optimum]

יחד עם זאת אני מסייג, שזה לא אומר שכולם צריכים בגיל 21 לרוץ למדעי המחשב.
כי יש כאלה שחושבים שזה מה שזה אומר. זאת רק אופציה אחת.
אבל לקמץ לקמץ לקמץ בהוצאות, זה הרבה פחות חשוב מלהגדיל הכנסות, בשלב הזה.

מסכים בעיקרון.
רק צריך לקחת בחשבון שעיקר העלות של תואר אקדמי היא לא ה-30 אלף שאתה משלם למוסד, אלא העלות האלטרנטיבית של 3 שנים שאתה לא יכול לעבוד בהן (לפחות לא משרה מלאה).
זה לא כזה מובן מאליו שזה בהכרח יוצא משתלם, במיוחד למי שהוא מספיק קיצוני כמו הסולידית ומעוניין לפרוש תוך פחות מעשור.

אבל לא הכל בחיים זה כסף, ותואר אקדמי אמור להיות לו ערך מוסף מעבר ליצירת הכנסה.
אם מסתכלים על העולם דרך החור שבגרוש, אז מבחינה כלכלית טהורה עדיף שכולנו נעבוד בזבל עד לפרישה.

 

[שנקל]

"The price of anything is the amount of life you exchange for it"

נניח שתוחלת החיים שלנו, בני האדם, היתה שבוע ימים:

חלק מהאנשים היו מעדיפים לעבוד שישה ימים, וביומם האחרון לשכור את הבית הכי מפואר שיכולים ולנהוג על רכב חדש ומפנק.

חלק מהאנשים היו מעדיפים לעבוד ארבעה ימים, ובשלושה ימים הנותרים לשוטט בין מסעות שופינג ומסעדות.

חלק מהאנשים היו מעדיפים לעבוד יומיים, ובחמישה ימים הנותרים להיות חופשיים ולטייל בין השדות והחופים, לבלות זמן עם היקרים להם ולעסוק בפעילויות בעלות מינימלית.

כל הדרכים לגיטימיות. תבחר מה שבא לך.