הרגשה של הקרבת ההווה בשביל העתיד או איך להצליח להנות מהדרך ולא רק לחכות ליעד

[בדרך למינוס מיליון]

שלום לכולם,

זוג + 2, עובדים, חוסכים ושואפים לעצמאות כלכלית שאני מעריך שתגיע בעוד עשור.
העניין הוא שאני מרגיש שאני עסוק בלחלום איך זה יהיה כאשר בתקווה נגיע ליעד ופחות מצליח להנות מהיום יום.
היות ובהפורום הזה ישנם הרבה ששואפים כמוני לפרישה מוקדמת רציתי לשאול איך בכל זאת מצליחים להנות גם מהדרך.
האם יש המלצות שתוכלו לחלוק?
מובן לי שזה מאוד סובייקטיבי אך עם זאת אני מעריך שאוכל להפיק מכך תועלת.

 

[yossik]

ת'שמע, האם אתה יכול להגדיר מהי הקרבה ומה הן הנאות החיים היום שאתה חושב שהן נושא להקרבה?
תמיד יש פשרות.
עצמאות כלכלית בגיל צעיר זה לא אמור להיות הגביע הקדוש וברוב המקרים זה לא מתממש.
זה רק סימון מטרה והצבת נקודות ציון בדרך לשם.
אם תפרט הכנסות, הוצאות נוכל לקבל מושג טוב יותר על מה אתה מדבר כי הכל סוביקטיבי.

 

[משה]

הייתה לי שיחה ברוח הזו עם זוג חברים לפני כמה ימים.

1. לא כל ההנאות דורשות הוצאת כסף משמעותית. אני עוסק בגינון, בישול וקריאה תחומים שמסבים לי הנאה מרובה ועולים גרושים. במילים אחרות, חפש תחביבים מהנים. לא רק בשביל ההווה אלא בשביל שיהיה לך מה לעשות אחרי היציאה לפנסיה. בהקשר הזה אני ממליץ לקרוא קצת על פנאי רציני
2. אפשר להקטין את אחוז החיסכון כדי להנות מהדרך. הפער בין חיסכון של 0.9X לX יאריך מעט את הדרך לפנסיה אבל יכול להפוך אותה למהנה יותר.

 

[yossik]

הרבה אנשים חושבים שהקרבה היא למשל לקנות מכונית יד 2 ב 40K ולא דנדשה מהניילונים ב 120K.
עבורי זו הזדמנות לרכוש משהו טוב בשליש מחיר. הכל תלוי בפרספקטיבה של הבנאדם.

 

[בת העמק]

אין קשר חזק בין המטרה בעוד עשור לזה שאתה

פחות מצליח להנות מהיום יום

הרבה אנשים סובלים ממחסור בהנאות מכל מיני סיבות (עובדים יותר מדי, ילדים קטנים, התעסקות בעניינים פרקטים) אבל בעיניי הסיבה המרכזית שמפריעה להנות מהכאן והעכשיו היא כשלא מתרכזים בהווה בתשומת לב וכל הזמן נדמה שמעבר לסיבוב מחכה הקשת בענן.
אפשר לחזק את הקשרים הזוגיים ביניכם, אפשר לחזק קשר חברי עם מישהו נוסף, אפשר לצאת לטבע ולהתפעל, אפשר להנות מהילדים ולא רק לטפל בצרכיהם (עוד רגע הם כבר ייעלמו מהבית), אפשר לקרוא/להקשיב למשהו שפותח את הראש, אפשר ללמוד משהו חדש ומעניין, לצייר, לשיר, לבנות שידה יפה, לאמץ כלב שיטייל איתך...
מה היית קונה (במקום לחסוך) שהיה גורם לך להנות ביומיום?

 

[nicepo1]

האם יש המלצות שתוכלו לחלוק?

אפשר לנסות פרישה מוקדמת בצורת פרישה חלקית.
זה מאתגר אבל עם קצת מחשבה אני מאמין שהרוב יכול,בדיוק כמו שלוקחים חופש ללימודים, שנת שבתון וכו.
תיקח חצי שנה חופש ותראה איך זה, במידה וזה יהיה ממש טוב בשבילך תקבל מוטיבציה ובמידה ולא אולי הראיה שלך על העניין תשתנה.

 

[Shlomi Z]

שאני עסוק בלחלום איך זה יהיה כאשר בתקווה

כה אמר רבי לנון לבנו:
"Life is what happens to you when you're busy making other plans"
מהפרספקטיבה היפה של יוסיק עם עניין הרכב,
ככה אתה מתנהל, אלו החיים כעת ותנסה לראות איך חיים את הכאן והעכשיו, היעד הוא הדרך....
אחרת תתעורר עוד 11 שנה ולא תבין מה אתה עושה שמה.

בהצלחה ושבת שלום יקירי.

ברשותך, אם בטעות בא לך ספר, ממליץ בחום. סגר לי הרבה פינות בסוגייה הנ"ל.
הח"מ לא רוחניק חיב"ס או סטלן על-חלל שחזר מהודו, לא שיש לי בעיה עם מי מהם]

 

[Redroze]

שלום לכולם,

זוג + 2, עובדים, חוסכים ושואפים לעצמאות כלכלית שאני מעריך שתגיע בעוד עשור.
העניין הוא שאני מרגיש שאני עסוק בלחלום איך זה יהיה כאשר בתקווה נגיע ליעד ופחות מצליח להנות מהיום יום.
היות ובהפורום הזה ישנם הרבה ששואפים כמוני לפרישה מוקדמת רציתי לשאול איך בכל זאת מצליחים להנות גם מהדרך.
האם יש המלצות שתוכלו לחלוק?
מובן לי שזה מאוד סובייקטיבי אך עם זאת אני מעריך שאוכל להפיק מכך תועלת.

מוזמן לקרוא פה:
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/האם-ניתן-להגיע-לפרישה-מוקדמת-וגם-ליהנות-מהדרך.9296/

אני קבעתי יעד של פרישה מוקדמת של אחד מבני הזוג תוך 20 שנים (הכנסות בגובה משכורת של אחד מבני הזוג). לא בטוח שזה מה שיקרה, יכול להיות ששנינו נוריד אחוז משרה, יכול להיות שנמשיך לעבוד, אבל זה היעד בגדול.
הדרך להגיע לשם היא ע"י קביעת יעד של אחוז חיסכון שהולך וגובר עם השנים, השקעה של כל הכסף שנחסך במגוון מסלולים (נדלן ושוק ההון) אשר מניבים תזרים חודשי עד שמגיעים לתזרים אחרי מס בגובה השכר. אני מבצע בדיקה כל שנה איפה אני נמצא יחסית ליעד כדי לוודא שאני לא אפספס. התזרים שמתקבל מההשקעות בחלקו הולך לצריכה וחלקו נצבר ומושקע שוב, בהתאם לצורך בכל רגע נתון.

 

[tlc m]

רציתי לשאול איך בכל זאת מצליחים להנות גם מהדרך.

אסייג שאני לא שואפת לפרישה מוקדמת או בכלל. אבל אני כן שואפת לעצמאות כלכלית. שואפת מאוד, עם אי אלו הסתייגויות מהותיות.

איך בכל זאת מצליחים? אני חושבת, כמו שמצליחים אתגרים אחרים (כמו לרוץ את ה 10K הראשונים, לדוג')
מנסים טקטיקה אחת, בודקים האם התקרבנו, מתקנים, בודקים שוב. מנסים טקטיקה נוספת או אחרת, בודקים וכו'.
זה לא יהיה בפעימה אחת, אלא בכמה וכמה חזרות.
את זה חשוב להחזיק בראש כבר בהתחלה.

אני חושבת שכבר כתבתי בעבר. אני אסתכן בלחזור על עצמי:
אופציה אחת היא לפרק לגורמים את מה שמוגדר בעינך היום כהנאה הנכספת.
ועם רשימת הגורמים הזו (עדיף בכתב, או צרוב חזק מאוד בזיכרון) להתחיל להכניס ליומיום דברים דומים/שמזכירים אותם.
אופציה אחרת להשתמש בחופשה הבאה לניתוח מדוקדק ומיידי של הגורמים הנ"ל.
אופציה שלישית היא לעשות ניתוח כזה בכל סופ"ש או בכל כמה ימים.
אח"כ המטרה היא לנסות לפרק גם את הגורמים לגורמים יותר ראשוניים, עד שיש לך ביד כמה גורמים מאוד ראשוניים ופשוטים שמוכח וידוע שהם גרמו לך הנאה.
ואז נשאר לפנות מקום וזמן בלו"ז השבועי לגורמים האלה.

דעתי היא שאתה (ורובנו) חייבים הנאה על בסיס יומיומי או לפחות שבועי. זה לא משהו שאפשר לדחות בתור יונקים לעוד 10 שנים.
ואם לא מכניסים אותה במודע, היא תיכנס באופן לא מודע כצרכנות מיותרת.

כבוד על זה שאתה מודע ומחפש רעיונות. בהצלחה!