עמלות לתיק השקעות קטן

[שרון לוינסון]

הרי אין לך אפשרות לדעת האם באמת המטבע יחזור לרמה שבה קנית אותו, או כמה שנים או עשורים זה ייקח - ועד אז הכסף שלך נעול בהשקעה באגח זר שאתה לא יכול לצאת ממנו? הריבית הגבוהה (כרגע) כבר לא נראית משתלמת כל כך...
באופן כללי, הרי אין "ארוחות חינם" - יש סיבה לכך שהודו מציעה אגח בריבית גבוהה (כלומר זו עלות גבוהה שממשלת הודו נאלצת לשלם כדי ללוות כסף ממשקיעים חיצוניים), וזה כנראה כדי לפצות על כל הסיכונים שמשקיעים רואים באגח שלה. אם אתה לא רואה את הסיכונים הללו אלא רק את הריבית הגבוהה - אתה מפספס משהו.
ובאופן כללי יותר, אתה מנסה לחפש לקבל תשואה מאוד גבוהה מאפיק שהוא בד"כ "סולידי" יותר - אגחים - וזה מאלץ אותך להתרחק לקצה הסקאלה של הסיכון שיש בסוג הנכס הזה. אפיק בעל תשואה צפויה גדולה יותר (שמלווה גם בתנודתיות וסיכון גדולים יותר) הוא אפיק מנייתי.

גם על הסיכון חשבתי , דנתי והרהרתי בו.
הסיכון שיש בהודו {ממה שלמדתי} , קשור לכך שהרבה מאוכלוסיית הודו גרה בכפרים , הרבה דברים נדרשים לבנות שם בכל הקשור לתשתיות , עדיין יש שמה אחוז לא קטן של אנאלפביות וכל הקשור לתרבות של הקאסטות.
בגלל שנרנדרה מודי עלה לשלטון בהודו , אני יותר אופטימי , כי הוא מנסה {וגם עושה} רפורמות ופרוייקטים שמנסים לעזור ולשפר את הבעיות האלו . {הנה כמה דוגמאות: פרוייקט של תשתיות חשמל (ועוד סולארית!)של הודו בשיתוף פעולה עם צרפת-http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674949,00.html
וזה על מודי עצמו באתר דה מרקר-http://www.themarker.com/magazine/1.2474607}

ואני מחפש , חוקר ולומד גם על האפיק המנייתי , ואני מחפש , ומתייעץ עם גורמים שונים.

ואם ימשיך לרדת? ישב בחשבון בבנק זר, יגרור עמלות, אולי יקח שנתיים, אולי 7 שנים עד שיחזור לרמה שממנה התחלת, הכסף לא יעבוד ולא תוכל להמשיך להשקיע. זה משול לכסף שנעול בפיקדון עם ריבית דריבית שלילית.
מצד שני מטבע "אבדון" יכול להכפיל עצמו ואז אתה מכה את השוק פעמיים.
זה מה שנקרה ספקולציה ולא השקעה.
לעניות דעתי אתה הולך לכיוון לא בטוח ותשואות גבוהות כביכול מסנוורות אותך.
רצוי אולי ללמוד איך השוק המקומי עובד, לעשות טעויות קטנות כ"דמי לימוד", לבדוק את המים לפני שקופצים ראש לבריכה.
מעניין אותי במה ובאילו שווקים קרובי המשפחה שמבינים עניין משקיעים?

אם המטבע ימשיך לרדת , אני אמשיך להשקיע אותו באותם אגרות חוב , כמה שנים שזה ייקח עד אשר המטבע יחזור לרמה ההתחלתית שלו ו/או הריבית כבר לא תהיה אטרקטיבית.

ובכל הנוגע לסיכון לגבי הודו עצמה , אני אומר לך את אותו הדבר שאמרתי ל-Yevgeny , בתגובה הזאת.

וכשאני אמצא , אני אכתוב פה את מספר האג"ח.

 

[שרון לוינסון]

בערך -5.3% (מינוס) אובדן ערך של המטבע ביחס לשקל כל שנה ב-10 השנים באחרונות.
אם נניח שהריבית הייתי 7.77% גם לפני 10 שנים (לא בדקתי) נשארים עם ~2.4% תשואה על האג"ח בפועל לפני מס, אבל עם הסיכון של מדינה מתפתחת.

בערך -5.3% (מינוס) אובדן ערך של המטבע ביחס לשקל כל שנה ב-10 השנים באחרונות.
אם נניח שהריבית הייתי 7.77% גם לפני 10 שנים (לא בדקתי) נשארים עם ~2.4% תשואה על האג"ח בפועל לפני מס, אבל עם הסיכון של מדינה מתפתחת.

@שרון לוינסון אני חושב שהתגובות עד כה היו נורא אינפורמטיביות ולא "מתנפלות". לדעתי אתה צריך להודות על כך שיש אנשים שמוכנים לתת לך ביקורת כנה ולנסות ללמוד ממנה, גם אם הטון של הדברים לא חיובי. בכתב, בפרט ברשת, קשה נורא להעביר "רגש" וקל לפרש טקסט (ולכתוב טקסט) בצורה אגרסיבית יותר מהכוונה האמיתית.

אני אתחיל מהעניין של מטבע הרופי.
למרות שגם פה אני סוג של מהמר על מה שיעשה נרנדרה מודי , ממה שאני מבין , אם הכלכלה ההודית תצמח , כך גם הרופי.
אני מוסיף פה את המאמר מדה מרקר על מודי-http://www.themarker.com/magazine/1.2474607

ואני בהחלט מודה על כך שעוזרים לי פה , ואני כן מנסה ללמוד מהביקורות , גם אם אני קצת "נעלב" בהתחלה .

 

[yossik]

@שרון לוינסון , הרבה נאמר כאן בכאילו נגדך אבל כל מה שנאמר ונכתב זה בגלל שאיכפת לנו ממך.
משקיעים וותיקים מוסיפים השקעה במדינות מתפתחות כפלח קטן מתיק ההשקעה.
התיק שלי (6 ספרות +) מכיל רק כ 2% במה שניקרה שווקים מתעוררים או מדינות מתפתחות (אני חושב להגדיל את הפלח הזה ל 5% בשקלים, לא במט"ח)
אם הפסדתי אז תהיה מכה קטנה בכנף, אם תהיה פריצת דרך אז היכתי את הדילר, קיבלתי בונוס נחמד (מסע לחודש לאפריקה למשל).
אבל אתה רק בתחילת דרכך וממש לא ממליץ לך על הדרך שאתה בוחר בה (עברתי על חוקי הפורום?).
אם אתה כל כך נחוש על הודו אז נראה לי שלא חשוב מה נאמר לך.
פרשתי מהדיון הזה, ז"א אעקוב אבל לא אשקיע יותר זמן בתגובות בנושא.

 

[Yevgeny]

ממה שאני מבין , אם הכלכלה ההודית תצמח , כך גם הרופי.

באופן כללי, יחסי הגומלין בין מטבעות בעולם הוא הרבה יותר מורכב מזה (וזה לא ביקורת אישית עליך - אני, ונראה לי שגם רבים כאן בפורום, יכול להעיד שאין לי שמץ של מושג מה מטבעות כאלו ואחרים יעשו בעתיד, קרוב או רחוק). הרבה מדינות בעולם המפותח למשל עובדות עכשיו קשה לדווקא להוריד את ערך המטבע שלהן.

אני חושב שהביקורת על ההשקעה הזאת יכולה להגיע משתי זוויות שונות, מבין אלו שמשקיעים בשוק ההון:
* אלו הנוטים להשקעות פסיביות מפוזרות, מתוך הנחה שהתשואה של מוצרים בשוק כבר מגלמת את הסיכון שבהם, ואין סיכוי סביר "להביס את השוק" ולמצוא עסקאות פרטניות משתלמות במיוחד ששאר העולם ראה ופיספס. בהקשר הזה, השקעה במוצר יחיד ותנודתי מאוד היא מסוכנת, ועדיף להשקיע בפיזור רחב יותר.
* אלו שמבצעים השקעות אקטיביות ע"י ניתוח והשוואה יותר מפורטת של שווי חברות ספציפיות מול התמחור שלהן, וקונים את אותן המניות שלדעתם מתומחרות מאוד בזול יחסית לשווי ה"אמיתי" שלהן". ההבחנה בין זה לבין ההשקעה שאתה ציינת היא שאמנם המחיר/תשואה של האגח ההודי הוא מאוד אטרקטיבי, אבל אין לך דרך טובה להעריך ולכמת (במקום לקוות) באופן משוער אפילו מה יקרה בעתיד עם הודו ועם המטבע שלה.

לכן ההשקעה הזאת נופלת יותר לקטגוריה של הימור/ספקולציה - סוג של ללכת על כל הקופה, ואו להרוויח בגדול או להפסיד בגדול, בלי וודאות גדולה מדי לכל כיוון. שים שלטובת הצד החיובי במשוואה אתה מתבסס על שניים מהגורמים הכי בלתי ניתנים לחיזוי שאפשר לדמיין - התפתחות פוליטית חיובית ויחסי מטבע. הימורים שכאלו לא מזיקים יותר מדי על סכומים קטנים שלא מונחת עליהם אחריות גדולה במיוחד, אבל רובינו כאן נוטים להשקעות מחושבות יותר, גם אם הן ברמת סיכון גבוהה.

אם סוג השקעה כזה מתאים לך בשלב הזה - מצוין, ובהחלט שיהיה בהצלחה.

 

[קפבלנקה]

ההשקעה שאתה מדבר עליה היא הימור. אפילו לא הימור מושכל, פשוט הימור. אתה בעצם החלטת שאג"ח ממשלת הודו ושהיחס שקל-רופי לא מתומחרים נכון ע"י השוק, בעוד שלמעשה אין לך שום דרך לדעת את זה. אז אם בא לך לצ'אנס - לך על זה, אבל כדאי לדעתי שתבין שאתה מהמר אול אין על נכס היפר תנודתי בריבוע שתוחלת הרווח שלו היא ככל הנראה 1%-2% מקס בניכוי הסיכוי לדיפולט.
הביטחון המוגזם שלך הוא הבסיס של כשל המהמר, שהרי למי יהיה אומץ לקפוץ מקצה צוק אם הוא לא נחוש והחלטי?
לכל הפחות כדאי שתערך מראש גם לסיטואציה בה התחזיות שלך לא יתממשו, ותתן עליה את הדעת.
להגיד בהודו יש כפרים, יש שינוים בשלטון, כלכלה גדולה, שותים מנהר הגנגס, קאסטות שמסטות, זה בדיחה ידידי, לא אנליזה רצינית.

 

[mudale222]

בערך -5.3% (מינוס) אובדן ערך של המטבע ביחס לשקל כל שנה ב-10 השנים באחרונות.
אם נניח שהריבית הייתי 7.77% גם לפני 10 שנים (לא בדקתי) נשארים עם ~2.4% תשואה על האג"ח בפועל לפני מס, אבל עם הסיכון של מדינה מתפתחת.

יצא לי יותר גרוע: 5.71%- (גם אני עשיתי ממוצע ולא חישבתי כל שנה). שזה משאיר 2.06% לפני מיסים. 1.54% אחרי מיסים.
ולא החשבנו עמלות של המרות מט"ח וקניית האגח עצמה (כמה לוקחים על קנייה של אג"ח זר באופן ישיר??).
אז מעריך שיישאר 1.25%~.
במצב כזה יש אג"חים של ממשלת ישראל שנותנים את אותו דבר (נראה לי שיש גם יותר) בלי הסיכון הגבוה.

 

[daat99]

@שרון לוינסון אני מבטיח שזו הפעם האחרונה שאני אנסה להסיט אותך מהרעיון הזה.

אם אתה כל כך מאמין בהודו אז למה להמר על אג"ח שבו התשואה מוגבלת לריבית ואתה חשוף לשינויי מטבע במקום לרכוש מניות של חברות מובילות בהודו כמו רילייאנס (רק לצורך הדוגמה - לא המלצה ואני לא קונה מניות שלהם!)?
בצורה הזו אתה תהנה מהצמיחה של הודו בצורה הרבה יותר טובה ותהיה חשוף פחות להתדרדרות המטבע כי יש לה מסחר חוץ.

http://economictimes.indiatimes.com/reliance-industries-ltd/infocompanydividends/companyid-13215.cms

 

[fdr]

הדיון כבר מזמן סטה מזה אבל בתשובה לשאלה המקורית (אם זה עוד מעניין מישהו) שווה לשקול פתיחת תיק בבנק שבו יש להורים או מישהו קרוב אחר חשבון עם הרבה כסף. במצב כזה אפשר לבקש לקבל את אותם התנאים שיש להם (סוג של קבוצת רכישה).