הסיפור של תגובת הציבור לחקירות ראש הממשלה, הוא סיפור מרתק מאין כמותו.
אם היה אדם אומר לי פעם שיהיה ראש ממשלה שיתחזק בסקרים כתוצאה מ 3 (וי"א 4) פרשיות שוחד, הייתי אומר שהוא הזוי. והנה ראש הממשלה לא רק מתחזק, הוא מתחזק דרמטית.
מעבר להתנהלות בעייתית של המשטרה, ותחושה קשה בציבור שיש כאן אכיפה בררנית, שכבר נכתב על כך מספיק כאן, לדעתי יש משהו יותר חזק שלא נחמד לומר אותו במפורש.
נתניהו הוא האדם המושמץ ביותר במדינה, מזה 20 שנה. בשנים האחרונות זה התגבר מאוד עם רכילויות זולות נגד אישתו ובנו. הקלטות סתר, חיטוט מכוער בחייו הפרטיים של אדם פרטי, כדי להציק לראש הממשלה.
אז היום, כשהמשטרה טוענת שראש הממשלה נתן הטבות לאנשי תקשורת תמורת סיקור הוגן, אדם אומר לעצמו: גם אני הייתי עושה את זה.
אילו היו ממררים את חייהם של היקרים לי, הייתי נלחם.
הציבור מקבל רושם שבפרשיות 2000,4000 ראש הממשלה אינו האיש הרע אלא המסכן הנסחט באיומים.
אז למה לא נחמד לדבר על זה?
כי זה לא טיעון לזכות. ברור שזה לא מצדיק את המעשים (אם נעשו). אבל זה טיעון להקלה בעונש, וכנראה שהציבור חושב שזה טיעון חזק.
נ.ב. כל הנ"ל לא קשור לתיק 1000.