אם לדוגמה נכונה תיאוריית הקונספירציה ששוטר תנועה צריך לעמוד ביעדים של הנפקת דוחות יומית ובלית ברירה מחפש על מה לרשום דוח לנהגים תמימים, או גרוע מכך שנושאי משרה במשטרה נמדדים לפי שיעור הפשעים שפוענחו (קונספירציה, כנ"ל) אז המצב המחריד - אם אכן קיים - שבו המוטיבציה לעמוד ביעדים גורמת להפליל חפים מפשע לא נותן מנוחה.
הייתי רוצה להאמין שהחוקרים פועלים מקצועית ואובייקטיבית אבל כבני אנוש ספק עד כמה הם יכולים לעמוד בזה כאשר הם כה משוחדים (תקשורתית), כתבתי גם יותר מוקדם בשרשור הזה, אני בעד שיחקרו את כל המי ומי, כולל הנציגים להם הצבעתי אבל שיעשו את זה בפרופיל נמוך ואפשר ליידע את הציבור עם דיליי מסוים או למצוא מנגנון אחר שינטרל את המוטיבציה הפסולה וישאיר את חקר האמת.
אגב, בשיחות מסדרון, בארוחת צהריים ובעוד הזדמנויות, הדעות שנתקלתי לגבי ביבי היו על הציר שבין נהנתן חסר מעצורים דרך הפרת אתיקה משוועת ועד הגבול הפלילי, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל טענו שהמשטרה מושחתת, לא נתקלתי באחד שהצדיק אותם או לימד עליהם זכות, כולם פה אחד הסכימו שהחקירות של נושאי משרה מונעות. לגבי הפרקליטות היו חילוקי דעות.
למה למשטרה תדמית כה שלילית ומסואבת?
אני מקווה גם שהסטדנדרט של אמונה שכולם חפים מפשע לדון לכף זכות חל על מערכת האכיפה ולא רק על העבריינים.
לגמרי. נזהרתי בלשוני.
(ערכתי לך בגוף הציטוט כך שיתאים למסר שניסיתי להעביר ולא לכיוון שהסטת אותו...)
נכון שלדון לכף הזכות זו תכונה נהדרת (בלי ציניות), אבל כשמדובר בפושעים יש לכך מחיר כבד - אם החברה לא מוקיעה עבריין מין,
זאת חיה אחרת לגמרי ולא על זה דיברתי, אבל גלשת לזה אז אענה.
עבריינים כאלו החברה בזה ומוקיעה באווירה החברתית, וגם כשיוצא לשוחח על זה, מן הסתם בלי לכתוב בעיתון ובלי להכריז את זה ברדיו.
עבריינים שנקלעים לזה זה לא "בגלל" שלא מוקעים אלא הם כל כך ***** ונופלים "למרות" שמוקעים.
האהדה שאתה מדבר, אם ירדתי לסוף דעתך, זה בעיקר על עבירות צוורון לבן וכד' מהטעמים שהזכרתי.
ויש יוצא דופן, לדוגמה
האיש הזה, הורשע במעשים מגונים בקטינים, מכחיש מכל וכל ופרסם 5 סרטונים ביוטיוב עם הגרסה שלו (מקושרים בוויקפדיה), הוא זוכה לאמפתיה ואהדה רבה, בצדק לטעמי.
ראיינו אותו באיזה ערוץ תקשורת, הם לקחו את ההרשעה של ביהמ"ש כאמת מוחלטת והתייחסו אליו בצורה נבזית, לא נתנו לו אפילו צ'אנס של חצי אחוז שאולי הוא חף מפשע.
מותר להיות סקפטיים ולומר שלעיתים שופטים טועים, זה לא מבזה אותם, להיפך, הכנות לטעון שהם טועים כככל בני האדם מכבדת אותם, התכחשות לכך מבזה.
זה בעייתי כי אתה לוקח מיעוט של 5% (ונניח שזה באמת קיים) ונותן לו משקל חסר פרופורציה בצורה שבה אתה רואה את מערכת המשפט רק כי התוצאות של הרשעה של של חף מפשע הן הרסניות וטרגיות.
באופן כללי, הגישה לפיה אין להאמין למערכת שאינה חפה מטעויות, היא בעצם אמירה שאף אחד לא אשם אף פעם, כי הרי ברור שאין מערכת חפה מטעויות.
לא הובנתי כראוי,
אני מסכים שהמצב בו 95% העבריינים האמיתיים או אפילו חלקם לא יענשו הוא בלתי נסבל ולכן (לפחות *בינתיים* עד שיתוקנו העיוותים) מערכת המשפט חייבת להרשיע "ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".
אבל הלינצ' התקשורתי שעושים להם אינו הוגן בעיני, די לנו בענישה וסיקור נייטרלי.
אני מאמין שהאמת כרגיל באמצע, יש במערכת האכיפה הרבה אנשים אובייקטיבים שעושים מלאכתם נאמנה, מאידך חפים מפשע שנתפר להם תיק.
יש לנו נטיה לשפוט את המציאות באופן בינארי, ולכן היכולת להתייחס לכל אחד הן למערכת האכיפה והן לעבריינים ב"כבדהו וחשדהו" זה סקיל שצריך להתרגל אליו.
לגבי אהדה ציבורית, תחשוב שמישהו קרוב מאוד אליך, חבר טוב או בן שלך (לא מאחל לאף אחד) מורשע במשהו ואתה סבור שהוא חף מפשע, לא תעודד אותו ותיתן לו תמיכה?!
בתור שומר מצוות איך אתה מקבל פסקי דין של בתי משפט חרדיים ? הרי גם שם יש ספק ואפילו יותר מספק ?
אם אתה מדבר על דיני ממונות, כיום, בתי דין מחתימים את הצדדים על בוררות, אין שפיטה בכפייה חד צדדית.
בעבר זה היה אחרת, ובאמת רף הוודאות הנדרש הוא הרבה יותר גבוה.
אם על דינים אחרים אז רף הוודאות הנדרש הוא כל כך גבוה על גבול הבלתי אפשרי.
ואל תתחיל עכשיו להביא דוגמאות, מכיר את זה ולא מתחכש לכך שהיו לאורך ההיסטוריה מעוותי הדין.
אפילו חילונים שנאלצים להתחתן על פי הרבנות ולהתגרש רק בבתי דין רבניים מרכינים ראש ומקבלים את הדין,
כשהם מדברים על זה (בנוכחתי) ממש לא מרכינים ראש אלא שופכים את כל הטינה שיש להם,
ואלו שהלכו למדינה זרה להתחתן אזרחית זכו להערצה רבה מהסביבה שלהם.