לא מדובר על חוק יסוד, מדובר על החלטת ממשלה מס' 1188 משנת 2014.
אם ישנה טענה שמישהו פועל בניגוד להחלטת ממשלה נחוץ שבית משפט יבחן זאת.
לשמאל יש אינטרס להפוך את הדיון על פסקת ההגברות לדיון על בית המשפט באופן כללי, זוהי דמגוגיה.
פסקת ההתגברות אינה מבקשת להגביל את כוחו של בית המשט, אלא את כוחם של חוקי היסוד.
כמשפטן, מוזר שאתה אומר זאת.
הדיון איננו בעד ונגד זכיות יסוד, זכויות אלו היו מוגנות עוד קודם חקיקת החוק. הדיון הוא מתי יש לאפשר פגיעה מידתית לתכלית ראויה וכו', ומהי הפרשנות של הזכות לכבוד.
כדאי להזכיר שאהרן ברק היה בעד פסקת התגברות, בתנאי שידרש רוב של 70 ח"כ.
הם יכולים להכריע, הם רק לא יכולים להכריע באופן שסותר את עצמם.
אם ההכרעה סותרת אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שיבטלו קודם את האמנות.
אם ההכרעה סותרת חוקי יסוד, שישנו קודם את חוקי היסוד.
אם הם לא קונסיסטנטיים, הם זורקים את הבעיה על בית המשפט. זה מהלך פופוליסטי נטו, שנועד שיהיה אחר כך את מי להאשים.
כל פעם שמישהו אומר לי את המילה "כבוד" אני חוטף חום. אלא אם כן זה נאמר בהומור או מסיבה טיקסית, זה אף פעם לא נגמר טוב.
אז מה יש להגיד על חוק שקוראים לו "חוק כבוד האדם וחרותו"? אני חושב ישר על קזבלן או דון קורליאונה (או סתם כל מי שרוצח את אחותו בגלל "כבוד המשפחה") בתור הוגי החוק
אגב, זה שמס הכנסה דורש ממני לשלם 50% מההכנסות שלי, בעיני זה פגיעה בכבודי וכבודו של כל אדם במצבי!
אז מה יש להגיד על חוק שקוראים לו "חוק כבוד האדם וחרותו"?
אגב, זה שמס הכנסה דורש ממני לשלם 50% מההכנסות שלי, בעיני זה פגיעה בכבודי וכבודו של כל אדם במצבי!
לכן כאשר הכנסת חוקקה את אותו חוק, היא טרחה לפרט למה הכוונה ולא להסתפק בכותרת.
על פי הפירוט אפשר להבין, למשל, שדרישה מחרדי לגזוז את פאותיו כי הן לא באות טוב בעין למפכ״ל המשטרה - זו פגיעה בכבוד האדם כפי שמוגדר בחוק, אבל הטלת מיסים - לא.
הוא לא דן בשאלה, האם ראוי שראש הממשלה ינאם.
הוא דן בשאלה, האם רשימת הנואמים / מדליקי המשואות התקבלה בהליך תקין בפורום המתאים.
המסקנה היתה שלא, כפי שחשד העותר (ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים לא התכנסה ואישרה) - ובכל זאת בית המשפט החליט לא להתקטנן ולקבל את זה שהועדה החליטה לאשר בדיעבד, לאחר שהוגשה העתירה.
נראה לי כמו בקרה מועילה של שמירת נהלים.
הוא לא דן בשאלה, האם ראוי שראש הממשלה ינאם.
הוא דן בשאלה, האם רשימת הנואמים / מדליקי המשואות התקבלה בהליך תקין בפורום המתאים.
המסקנה היתה שלא, כפי שחשד העותר (ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים לא התכנסה ואישרה) - ובכל זאת בית המשפט החליט לא להתקטנן ולקבל את זה שהועדה החליטה לאשר בדיעבד, לאחר שהוגשה העתירה.
נראה לי כמו בקרה מועילה של שמירת נהלים.
החלטות מנהליות של הרשות המבצעת, כל עוד אינן עוברות על החוק, צריכות להיות בלתי שפיטות. לא צריך להיות שום איזון אינטרסים מעבר לממשלה.
(נהלי פתיחה באש, שחרור גופות, נוהל שכן, כניסה לארץ, כניסה לשטחים [לאחרונה עם ליברמן], וסדר הנואמים בטקס)
+1
וזה הרבה יותר נפוץ ומשמעותי מביטול חוקים.
למעשה, בית המשפט כאן מחליף את הממשלה.
אגב, מאז עתירת הצלפים היו הרבה חדירות מהגדר, מבעד לכוונות של צלפי צה"ל. עצוב.
החלטות מנהליות של הרשות המבצעת, כל עוד אינן עוברות על החוק, צריכות להיות בלתי שפיטות. לא צריך להיות שום איזון אינטרסים מעבר לממשלה.
(נהלי פתיחה באש, שחרור גופות, נוהל שכן, כניסה לארץ, כניסה לשטחים [לאחרונה עם ליברמן], וסדר הנואמים בטקס)
מה הקשר לאיזון אינטרסים?
אם שר בממשלה ״גונב״ את הסמכות של ועדת השרים שאמורה להחליט ומודיע על ״החלטה״ בלי לכנס אותה, אז ההחלטה לא חוקית.
מי אתה מצפה שימנע מאנשים להודיע על החלטות שאין להם סמכות חוקית לקבל (על פי החוקים והתקנות של הרשות המחוקקת והמבצעת עצמן), אם לא בית המשפט?
זה לא שבית המשפט אמר שקביעת הנואמים צריכה להיות סמכות של ועדת השרים לטקסים, זה מה שהממשלה עצמה החליטה! אם היא רוצה לשנות ולהגיד שזו סמכות של שרת התרבות היא יכולה, אבל היא לא עשתה את זה.
אז זה בדיוק העניין, שהממשלה והכנסת לפעמים הולכות בניגוד להחלטות של עצמן, כי נוח להן ״לקרוץ״. אז בהחלט הגיוני שתופעל ביקורת חיצונית על כך. זה מה שמבקר המדינה עושה בדיעבד ובמקרים שאינם דחופים, ובית המשפט עושה בזמן אמת.
אז זה בדיוק העניין, שהממשלה והכנסת לפעמים הולכות בניגוד להחלטות של עצמן, כי נוח להן ״לקרוץ״. אז בהחלט הגיוני שתופעל ביקורת חיצונית על כך. זה מה שמבקר המדינה עושה בדיעבד ובמקרים שאינם דחופים, ובית המשפט עושה בזמן אמת.
1. אלא אם כן אתה מדבר על תקנות סותרות, לממשלה מאוד קשה ללכת בניגוד להחלטות של עצמה.
2. אתה מתבלבל עם "הכנסת הולכת בניגוד לפרשנות הזויה ומפורכת לחוקים שהיא עצמה חוקקה".
1. אלא אם כן אתה מדבר על תקנות סותרות, לממשלה מאוד קשה ללכת בניגוד להחלטות של עצמה.
2. אתה מתבלבל עם "הכנסת הולכת בניגוד לפרשנות הזויה ומפורכת לחוקים שהיא עצמה חוקקה".
אני מדבר על זה שהממשלה הסמיכה את ועדת השרים לטקסים להחליט מי הנואמים, אבל שרת התרבות חרגה מסמכותה ושינתה את הרשימה מבלי לכנס את ועדת השרים. אין שום קשר לחוק יסוד, לכבוד האדם, או לפרשנות כלשהי של החוק.
אפרופו שפת תכנות, הייתי מנסח את פסקת ההתגברות באופן הבא:
אם (הפסילה התבצעה על סמך חוק יסוד שעבר ברוב מיוחס על ידי חברי כנסת שידעו את המשמעות) וגם (הפסילה התבצעה על ידי בית משפט לחוקה שחבריו נבחרו בהליך מתאים ודן בפסילה בהרכב מלא) אז נדרש רוב מיוחס להתגברות על הפסילה אחרת מספיק רוב מוחלט להתגברות על הפסילה
רוב מוחלט -- 61 חברי כנסת
רוב מיוחס -- יותר מ-61. יש לקבוע כמה.
הליך מתאים -- המועמדים לכהן כשופטים בבית המשפט לחוקה מובאים לאישור הכנסת, כולל שימוע בכנסת בו הם נשאלים על עמדותיהם בסוגיות שונות.
הרכב מלא -- נדרש כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות קביעת חברי ה(תת-)הרכב שידון בשאלה ספציפית.
הסבר: אני בעד ביקורת שיפוטית ופסילת חוקים, אבל צריך לעשות את זה כמו שצריך. ואם זה נעשה בפרטאץ', אז ההתגברות הנדרשת צריכה להיות קלה בהתאם.
אני בעד השבחת חוקי היסוד (שיפורם והעברתם ברוב מיוחס) ובעד הקמת בית משפט לחוקה (הליך מתאים, הרכב מלא). בתקופת המעבר נחוצים שני סוגי התגברות.