סיפור חיים

[Gentlemen]

כמו הרבה מחקרים שנעשו שהראו שמעבר להכנסה של סכום מסוים למשפחה התרומה של עוד כסף לרמת האושר היא זניחה, כלומר לא ניתן לחפש עוד אושר בעוד כסף מרמה מסוימת(שאתה הרבה מעבר לרמה הזאת).

אחד החוקרים מאחורי המחקר הזה הרוויח משכורת כפולה מהנתון שהוא הציג במחקר והיה להוט להסתובב בעולם ולנאום בתשלום. (לפי נאסים טאלב)
קצת קשה להתייחס ברצינות לאדם שלא אוכל מהתבשיל שהוא בישל.

 

[ImCarryGG]

קראתי המון ספרות של התפתחות אישית, זה בהחלט נתן כיוונים חדשים, אבל בנקודות הספציפיות האלה אני מרגישה תקועה

אולי למצוא תחביב חדש זה מה שיכול לעזור, או לעשות הפסקה מדברים קיימים שאת עושה בשביל להתאפס מחדש ולחשוב האם הכיוון הזה עדיין מתאים לך.
פחות אישית התכוונתי לדברים כאלו אלא יותר לפילוסופיה של כותבים גדולים או בודהיזם ואמונות נוספות שאפשר למצוא בהם הרבה יופי וזווית אחרת לחיים.

אחד החוקרים מאחורי המחקר הזה הרוויח משכורת כפולה מהנתון שהוא הציג במחקר והיה להוט להסתובב בעולם ולנאום בתשלום. (לפי נאסים טאלב)
קצת קשה להתייחס ברצינות לאדם שלא אוכל מהתבשיל שהוא בישל.

אוקי... ו? אז מצאת בן אדם אחד שהוא במקרה חוקר שאוהב להרוויח כסף לא הבנתי איך יש סתירה בין המציאה במחקר למה שהוא אישית עושה(שאגב נורמלי לגמרי), המחקר לא אומר שאחרי הסכום הזה אין שום סיבה לעבוד או לא להרוויח כסף נוסף, להרוויח עוד כסף בשביל כרית ביטחון או השקעה נוספת בשביל הכנסה פסיבית עתידית בשביל יציאה מוקדמת לפנסיה לא קשורות בכלל לאושר ישיר מכסף, כל מה שנאמר זה שהתרומה של הכנסה נוספת מרמה מסוימת היא שולית ולא "משתלמת" לפי יחידה של כסף ליחידת אושר שמקבלים עליה, או בקיצור law of diminishing returns
איך אתה יודע שהוא לא אוכל בכלל מהתבשיל של עצמו? אולי הוא הפנים שעוד כסף זה לא המקור לאושר והכסף הנוסף שהוא מרוויח הוא מנתב לאושר ממקור אחר(תרומה לחברה, חיסכון ליום קשה, חיסכון למשפחה, פרישה מוקדמת), ואם כל כך מפריע לך שהוא "לא מקשיב למחקר של עצמו" אז זה היופי בעולם המחקר, יש לך עוד עשרות מחקרים שמאששים את המטרה הזאת, ואם נפשך חושקת בך מוזמן לבדוק גם מי החוקרים האלו וכמה כסף הם עושים בחודש והאם הם "לא מאמינים לעצמם"...

 

[Gentlemen]

איך אתה יודע שהוא לא אוכל בכלל מהתבשיל של עצמו? אולי הוא הפנים שעוד כסף זה לא המקור לאושר והכסף הנוסף שהוא מרוויח הוא מנתב לאושר ממקור אחר(תרומה לחברה, חיסכון ליום קשה, חיסכון למשפחה, פרישה מוקדמת), ואם כל כך מפריע לך שהוא "לא מקשיב למחקר של עצמו" אז זה היופי בעולם המחקר, יש לך עוד עשרות מחקרים שמאששים את המטרה הזאת, ואם נפשך חושקת בך מוזמן לבדוק גם מי החוקרים האלו וכמה כסף הם עושים בחודש והאם הם "לא מאמינים לעצמם"...

נקודות טובות, יכול להיות.
כתבתי משהו שבמקרה קראתי היום אצל אדם אחר שמציע כלל היוריסטי - אם הרעיון שחוקר מציג מיושם על ידו אז אפשר להתייחס אליו ברצינות, אם לא, יש להתעלם ממנו. (תלוי בתחום כמובן)
בעיניי המחקר לא ממש יישומי אלא בגבול תאוריה נחמדה שעושה בעיקר כסף וסטטוס לחוקרים.

ותקן אותי אם אני טועה אבל בדר"כ בשימוש במירכאות נהוג לצטט דברים שנאמרו ואני לא אמרתי את מה שכתוב בין המירכאות.

 

[ImCarryGG]

נקודות טובות, יכול להיות.
כתבתי משהו שבמקרה קראתי היום אצל אדם אחר שמציע כלל היוריסטי - אם הרעיון שחוקר מציג מיושם על ידו אז אפשר להתייחס אליו ברצינות, אם לא, יש להתעלם ממנו. (תלוי בתחום כמובן)
בעיניי המחקר לא ממש יישומי אלא בגבול תאוריה נחמדה שעושה בעיקר כסף וסטטוס לחוקרים.

ותקן אותי אם אני טועה אבל בדר"כ בשימוש במירכאות נהוג לצטט דברים שנאמרו ואני לא אמרתי את מה שכתוב בין המירכאות.

לא חושב שהעמדה הזאת נכונה כי במחקר אתה לא מגלה משהו שבהכרח נכון, צריך הרבה peer review ועוד חזרות על הנושא בשביל לאשש משהו באופן מוחלט(שלא לדבר שככל שאתה מתרחק מהמדעים המדויקים אישוש תאוריה אומר משהו הרבה פחות מוצק מבמדעי הטבע והמתמטיקה), גם אישית בנושא הזה של אושר וכסף מבחינתי ישום אומר בהכרח תפיסה של עמדה פילוסופית/בודהיסיטית כלפי אושר וכסף ומה המשמעות של רדיפה אחר אושר ומה בכלל אושר אומר?
לדעתי האישית הסולידית ואנשים נוספים מהבלוג הם הוכחה חייה של המחקר, שפשוט אומר שאנשים לא באמת צריכים כל כך הרבה כסף בשביל לחיות באופן הכי מאושר שהם יכולים והאושר הכספי מוגבל בערך אחרי הרמה של כסף לשכירות, לאוכל ותחביבים(דבר שהרבה אחוזים מהאוכלוסייה העולמית לא זוכה להגיע לרמה הזאת) ומעבר לכך אתה צריך לייצר את האושר שלך לבד בין אם זה מלימוד נושאים חדשים, ספורט, חיי חברה, תרומה לקהילה וכדומה ולא פשוט לבזבז עוד כסף על תרבות הצריכה שהחברות מנסות למכור לך שאם אין לך את האייפון(סתם דוגמה) הכי חדש אתה לא נחשב ואין לך כסף.

ובציטוטים שלי השתמשתי לא כציטוט שלך(אחרת הייתי מצטט ישירות) אלא כציניות וסוג של הפרכה לטענה, מתנצל אם לא היה ברור.

 

[רוני]

זה מורכב, והרבה יותר מסוכן מלנהל נכס בעיר מגורייך לצורך העניין

אני משכיר בישראל וגם בחו"ל, בישראל בעלות על תיק נכסים זה עבודה, בחו"ל אני פועל במדינות מערביות בלבד,
כיום אני נעזר ב 9 חברות ניהול טובות (במספר ערים וארצות).

אני עושה זאת במשך שנים ארוכות (21 שנים) משום שזה עובד עבורי,
זה הופך את ההשקעה לפסיבית, אין לי כל מגבלה להוסיף
כל מספר חודשים נכס נוסף לתיק הנכסים, למרות שאני עובד קרוב ל 18 שעות ביממה.

אני לחלוטין לא פוסל את ישראל, ההחלטה שלי היכן להשקיע היא כלכלית נטו.

בשורה התחתונה,
לא ניתן לפטר אותי, מיתון כלכלי, מגיפה, עימות בטחוני, לא פוגעים בכלכלה העצמית שבניתי (בזכות פיזור גאוגרפי של השקעה בנכסים סולידיים בעיקר),
הזמן פועל לטובתי, ככל שהשנים חולפות ההכנסה גדלה בזכות העלייה של השכירויות (ללא קשר להוספת נכסים חדשים).

בשנת המס 2019 שילמתי 8% מס על הכנסה משכירויות בארץ ובחו"ל (מאוד נוח ואטרקטיבי),
וכאשר אלך לעולמי, היורשים שלי ימשיכו ליהנות מהון גדול והכנסות פסיביות חודשיות.....

 

[Aranchik]

@מתכנת על , תוכלי בהזדמנות לספר איך התגלגלת לניהול עסק ההייטק?

 

[ת.אוקהם]

כל מה שנאמר זה שהתרומה של הכנסה נוספת מרמה מסוימת היא שולית ולא "משתלמת" לפי יחידה של כסף ליחידת אושר שמקבלים עליה, או בקיצור law of diminishing returns

המחקר אומר את זה עבור האדם הממוצע.
ייתכן בהחלט שנקודת האופטימום אצל החוקר גבוהה משמעותית מאשר הממוצע שיצא במחקר.
אפילו במחקר הם ראו שאין באמת נקודה גלובלית וזה מאוד מושפע ממקום מגורים ומהשכלה.

 

[ImCarryGG]

המחקר אומר את זה עבור האדם הממוצע.
ייתכן בהחלט שנקודת האופטימום אצל החוקר גבוהה משמעותית מאשר הממוצע שיצא במחקר.
אפילו במחקר הם ראו שאין באמת נקודה גלובלית וזה מאוד מושפע ממקום מגורים ומהשכלה.

ברור גם המחקר לא כולל בכלל שאיפות של אנשים(כמו לקנות בית לילדים, לקנות למבורגיני וכל מני דברים מוזרים שאנשים חושקים בהם חוץ ממינימום כסף לאושר, אבל כוונתי הייתה שגם אם הנקודה אצלו היא בטווח של המחקר שום דבר לא מונע ממנו לאסוף עוד כסף ולשמור אותו ליום רע או להשקיע אותו בשביל להגיע למצב שחוק ה3/4 אחוז בשנה משיכה מהתיק יביאו למצב שהוא מקבל את ההכנסה הזאת בצורה פסיבית, אותו דבר כמו רוב הפורום שחיי על תקציב הרבה הרבה יותר נמוך מהמשכורת החודשית שלו ולא מסתפק פשוט בלעבור ל20 אחוז משרה ולחיות ממשכורת למשכורת.

 

[ramhal]

סיבולת סיכון נמוכה זה בסדר גמור. השקעה בבורסה היא ממש לא לכל אחד (ולפי איך שזה נראה אתה גם לא ממש זקוק לזה כדי לשמור על מצבך הכלכלי).
זה אמיץ מאוד להודות בזה. לא יודע למה אבל אנשים מוכנים להודות שהם לא מתאימים לנהל עסק/להיות נהג מרוצים/או איזה אתלטים מצטיינים וכו אבל קשה מאוד להודות שהם לא מתאימים להשקיע כסף בבורסה. לעניות דעתי מי שמודע לזה שהבורסה היא לא מקום בשבילו מוטב לו להשאיר את הכסף בחוץ. לא שווה לאבד דקת שינה בשביל משהו שכנראה אתה גם לא צריך. באפט תמיד אומר שלסכן משהו שיש לך ואתה צריך בשביל משהו שאתה לא זקוק לו זו טיפשות.
יש הרבה מקומות "להחנות" בהם כסף בצורה סולידית ביותר בלי תנודתיות כמעט בכלל (קרנות שקליות, אגח מדינה שמוחזק עד תאריך הפקיעה וכו'.).
תודה על הפוסט שוב זו עוד דוגמה מעוררת השראה לחבר'ה בענף הייטק שעובדים קשה ומצליחים לבנות לעצמם חיים טובים בעשר אצבעות. פשוט כיף לקרוא.

 

[קפיצת הדרך]

הנדלן שלי אכן לא נמצא בארץ ואכן מניב תשואות של 5-6%
כל הנכסים נרכשו ללא מינוף
למדתי שוק מסוים והשקעתי בו
יחד עם זאת, אני לא רואה את עצמי רוכשת נדלן בחו"ל מעבר לשוק הזה, כי זה שוב לשים את כל הביצים במקום אחד.
בכל זאת, נדלן בחו"ל הוא פחות בטוח בהרבה מובנים מאשר בארץ, עבור תושב ישראל לפחות. אני אומרת את זה אחרי שכבר רכשתי מספר נכסים וניהלתי אותם מרחוק מספר שנים (בעזרת נותני שירותים מקומיים). זה מורכב, והרבה יותר מסוכן מלנהל נכס בעיר מגורייך לצורך העניין (לי אישית אין אבל יש לי מספיק חברים שיש להם)
לכן ביחד עם רכיב המזומן, התשואה הכוללת היא הרבה יותר נמוכה

את הולכת במעגלים.
תשואה מגיעה עם סיכון. אם לא מתאים לך הסיכון מן הסתם גם התשואה תהיה בהתאם.
יש לך 20% בשוק ההון ו-20% בנדל״ן שמניב 5-6%. יש לך הון רציני שכבר צברת ויכולת לצבור הון עצום תוך שנים בודדות.
לדעתי את בהחלט מסודרת ולא חייבת להגדיל את הסיכון אם זה לא מתאים לך.

ולגבי השאלה השניה שלך - הבעיה היא לא שאת לא ״מרגישה עשירה״ אלא שאת מרגישה פספוס.
הסיבה לתחושת הפספוס לא קשורה לכמה כסף אנחנו מבזבזים. לדעתי את מחפשת את התשובה במקום הלא נכון.

 

[chen15]

זה בדיוק הפער שאני מנסה לגשר עליו
ההבדל בין התאוריה למציאות
בתיאוריה, אמורה להיות לי הכנסה של כ 25-30 אלף
בפועל, ההכנסה שיש לי היא בערך שליש מזה

הופס,
אני רוצה שניה לדייק כי לא בטוחה שזה היה ברור.
כלל ה4% אינו מתיימר לטעון כי התיק יניב תשואה של 4% בכל שנה ושנה.
הכלל מציג כי משיכה של 4% מתוך תיק מפוזר היטב יאפשר שרידות לאורך זמן.
(במה מושקע התיק, כמה הוא מפוזר, וכמה זמן - יש אינסוף שירשורים על כל נושא).

אם אני מבינה נכון, בכלל הזה הרעיון הוא לא שהקרן תשרוד בהכרח לנצח, אלא תספיק למשך החיים הממוצע הצפוי. והשאר, כבר לא מעניין...

זה נשמע שאת רוצה תשואה של 25k לחודש על הקרן, ושהקרן תישאר לעד.

זה לא מה שכלל ה4% מכוון עליו, בבסיס

 

[שרלוק]

10-15 מיליון זה לא עשיר אבל זה גם לא עני ללא ספק עם סכום כזה את יכולה לצאת לעצמאות כלכלית שתספיק לך לכל החיים..
אני חושב שעושר בקטע של להרגיש עשיר מתחיל מ30-40 מיליון שכשאת כבר יכולה להרשות לעצמך מותרות יקרות מאד ולא רק לייףסטייל של חצי מדרגה משכירים בכירים, אבל אם עם 10 מיליון אין אושר גם עם 40 אין, כמו שכבר הגיבו פה הפילוסופים הכסף הוא רק אמצעי ואת ללא ספק במצב שיכולה להרשות לעצמך לטפח את האושר שלך.

 

[שרלוק]

10-15 מיליון זה לא עשיר אבל זה גם לא עני ללא ספק עם סכום כזה את יכולה לצאת לעצמאות כלכלית שתספיק לך לכל החיים..
אני חושב שעושר בקטע של להרגיש עשיר מתחיל מ30-40 מיליון שכשאת כבר יכולה להרשות לעצמך מותרות יקרות מאד בלי להניד עפעף ולא רק לייףסטייל של חצי מדרגה משכירים בכירים, אבל אם עם 10 מיליון אין אושר גם עם 40 אין, כמו שכבר הגיבו פה הפילוסופים הכסף הוא רק אמצעי ואת ללא ספק במצב שיכולה להרשות לעצמך לטפח את האושר שלך.

 

[תורת חיים]

אחד החוקרים מאחורי המחקר הזה הרוויח משכורת כפולה מהנתון שהוא הציג במחקר והיה להוט להסתובב בעולם ולנאום בתשלום. (לפי נאסים טאלב)
קצת קשה להתייחס ברצינות לאדם שלא אוכל מהתבשיל שהוא בישל.

לא צריך כל כך להסתבך בראיות וכו' שכל אחד יסתכל בנפש פנימה ויראה שהכסף לא מביא את האושר!!
כמה כסף שתשיג תרצה עוד, למען מעמד בחברה, שמתברר מאוחר כדמיוני, כי כאלה כמוך יש הרבה, ואתה סתם עוד אחד, שהיה עדיף שלא תיוולד, וזה לדעתי המסכנות הכי גדולה בעולם כל היום לעבוד בשביל מעמד בחברה שבסוף מתברר שהכל שיקרי ואם יש לך חברים זה רק בשביל הכסף, (וכמו ששמעתי על איש אחד מליונר משכונת יוקרה שהיה לו את הרכב הכי יקר, ובכך הוא הרגיש משמעות בחייו, והנה שכנו קנה את אותו רכב והוא פשוט לא היה מסוגל להתאושש מהמשבר שלו, כי הפסיד את המטרה שלשמה הוא עבד כל החיים!!!)
וכן כל אחד(שקצת התנסה)מבין שהאושר לא מגיע מגירויים והנאות חיצוניות האושר מגיע מהאדם פנימה מהיותו אדם ערכי שמצליח למרות הכל לעמוד באתרים שלו
כמו שאמר המשורר "אושר לא בא ממכונית יפה, אושר לא בא מדירה יפה, אושר זורם בנשמתך"

 

[ברוש1]

אני חושב שזה שרשור מאוד מעניין כי הוא בעיקר לא עוסק בנושא כלכלי

בעניין הכלכלי הטכני זה מאוד פשוט כמו שאמרו, אתה צריך להגדיר לעצמך מה המטרה וכמה דרוש לה.
אם המטרה היא הכנסה פסיבית של 25 אלף בעוד מספר שנים, מיליון עזרה לכל ילד, שני מיליון לכל צרה. תבדוק איזה סכום אתה צריך להשקיע כדי להגיע למטרות שהגדרת.

אפשר להשיג את כל היעדים האלו בקלות במצבך. אבל הנקודה שצריכה התייחסות היא פסיכולוגית (כפי שכתבת בעצמך).

הייתי פועל בשני מישורים:
א. מוצא חברת השקעות שתנהל את התיק. קודם כל במישור הפסיכולוגי כך שמעבר לקביעת האסטרטגיה הראשונית לא אהיה מעורב וגם אם תראה ירידות (לא מומלץ להסתכל!) יהיה קול שקול שירגיע אותך ויחצוץ בינך לבין טעות (ראה את הפוסט של @adamshalev ). שנית, בסכומים כאלו שגם עתידים לגדול אולי יותר נכון ניהול מקצועי (לא שמניות דיבידנד/מדדים זה רע). אם אתה לא רוצה להיות תלוי בחברה כזו אז אולי מניות דיבידנד שילמו לך הכנסה חודשית בפועל תרגיע אותך.

ב. תורם לארגון/ארגונים שאני מאמין בהם. מעבר לזה שאתה מוסיף טוב בעולם זה גם ייתן לך הרגשה טובה. זה יכול להיות עזרה לנזקקים כמו פעמונים, ארגון של ילדים נכים או אפילו משהו שעושה טוב (לדעתך) במישור הציבורי פוליטי. אני באופן אישי אוהב לתרום ולהיות שותף בגופים שאני מזדהה איתם ולו בסכום נמוך.


מכיוון שהצפי הוא שתמשיך להיות לך הכנסה הגדולה מהוצאותיך בשנים הקרובות הייתי "משריין" x% מהסכום שהגדרתי הדרוש לצרכיי. על שאר הכסף אתה יכול להסתכל כעל לא כסף לא שלך שהרי ייעדת אותו למשהו אחר ואתה לא צריך אותו.
אם אתה צריך 8 מיליון לכל מטרותיך העתידיות וההון שלך הצטמצם מ17 מיליון ל9 מיליון זה לא אמור להטריד אותך מעבר לזה שתוכל לתרום פחות השנה.

עריכה: ראיתי אחר כך שזה פוסט מלפני שנה וחצי. אולי ייתן תובנות גם לאחרים...
אם יש לך עדכון מה עשית בשנה וחצי האחרונות מוזמן לעדכן

בהצלחה